שישי בצהריים, מדרחוב נווה שאנן מלא חיים. אווירת השחרור לקראת סוף השבוע שרק מתחיל מורגשת היטב. מוסיקה, אופניים, בירות קרות סביב שולחנות באוויר הפתוח, ריחות של תבשילים מכאן ומכאן, רחשי פיטפוטים עליזים וקריאות הרוכלים שמזמינים לבדוק את הסחורה הממותגת שפרסו לא מכבר על הרצפה לפניהם.
עוד מתכונים בערוץ האוכל:
לכאורה, שגרת שישי תל-אביבית. למעשה שגרה של נרדפים חסרי זהות רישמית, חלקם חיים כאן חיים שלמים וחלקם חדשים לחוקי הקיום פה. אלה וגם אלה מקווים בכל ליבם לעבור גם את סוף השבוע הזה בשלום ולחזור לעבודתם (עבדותם?) בסופו.
מסעדות אריתראיות נטולות חלון או איוורור, מפיצות ריחות של בישולים כבדים ולא מוכרים. מקסימום פונקציונליות, מינימום התערבבות. עשרות גברים כהי עור מצטופפים סביב שולחנות פלסטיק חשופים, מנגבים מיני דייסות שמזכירות להם בית רחוק ומאיים.
לעומתן דוכני הירקות והאוכל האסייתיים מלאי הצבע והטריות, מפיצים ניחוח מפתה - פלפלי צ'ילי חריפים מנשוא; צרורות של ירקות וירוקים שאת חלקם קשה להשיג במקומות אחרים בעיר וקופסאות פלסטיק, בתוכן ארוזים למופת מיני מאכלים בצבעים וטעמים מעולמות אחרים. קומפקטיות מדוגמת שמאפשרת לקחת הביתה או לאכול במקום בלי להתלכלך או להסתבך.
פה ושם חנות הודית, ריח חזק של תבלינים מקבל את פני מי שנכנס למצוא בה טעמי בית מוכרים או אוצרות לנסיונות בישוליים חדשים: שקיות תבלינים; חטיפים פריכים ומתובלים מקמח חומוס או עדשים; פתיתי אורז שטוח; דפי פפאד מקמח עדשים ובמיות יפהפיות וצ'ילי תוקפני.
בסופרמרקט האסיאתי הגדול מוצאת פריטים וחומרים שנוהגת לסחוב איתי חזרה ממקביליו האירופיים: סויה סינית כהה, קופסה של משחת צ'ילי קוריאנית, סיר וסלסלת קש להכנת סטיקי-רייס תאילנדי, רטבי שעועית בצבעים שונים, ווקים בסיסיים שעושים את העבודה הטובה ביותר בבישול ביתי, מיני אצות מיובשות ומשחות מיסו ועוד ועוד חומרים שמאפשרים להביא הביתה טעמים רחוקים ואהובים מאוד.
במסעדה של הסיני חמור הסבר יושבים כמה גברים מלוכסני עיניים ואוכלים לחמניות באו חמות, ממולאות בשר. גם אנחנו מבקשות לסעוד ליבנו בכאלה, תוך שממתינות לאשתו הנירגנת של הסיני שתחתוך עבורנו נודלס עבות בעבודת יד לקחת הביתה, להקפיץ בווק ולהאמין לרגע שגם לנו יש צ'יינה טאון אמיתית.
בניין התחנה המרכזית במרחק כמה צעדים. עיר נמלים תת קרקעית שוקקת חיים ומותגים, שהפכו במחי חיקוי זול לזמינים לכל. ומה רע בחיקויים? הרי החיים כולם הם כאן בגדר העמדת פנים, גירסה זולה וזמנית לנורמליות נכספת.
חזרתי הביתה עם רצון עז להעמיד ווק על הגז, לקצוץ, לגרר, להרתיח ולהקפיץ. לנצל ככל האפשר את האוצרות אותם הבאתי איתי מהעולם המקביל בו הייתי אורחת לרגע. אתם תרגישו חופשי כמובן לגוון, להפחית ולהוסיף כראות עיניכם ובהתאם למה שיש לכם בבית או זמין לכם בקרבת מקום.
גיוון:
המרכיבים ל-2 מנות:
250 גרם נודלס מקמח חיטה, ארוכות ועבות - מומלץ להשתמש באיטריות טריות
1 כף שמן שומשום - אפשר להחליף בשמן זית
לבשר:
200 גרם בשר בקר, חתוך לרצועות דקות (שייטל, סינטה, אנטרקוט או פילה - לבחירתכם)
1 כף שמן זית
2 כפות שמן בוטנים - אפשר להשתמש גם בכל סוג שמן אחר
1 צ'ילי אדום, פרוס דק - אפשר להשתמש בכמות גדולה יותר, לפי הטעם
1 שן שום מגוררת
1 כפית ג'ינג'ר טרי, מגורר
2 באק-צ'וי מופרדים לעלים
4 בצלים ירוקים, חתוכים למקטעים של 7-8 ס"מ
חופן שעועית ירוקה, קטומת קצה וחתוכה לחצי - אפשר להחליף בלוביה
צרור עלי מורנינג גלורי (ירק תאילנדי שעכשיו העונה שלו) או תרד תורכי, עם הגבעולים
להגשה:
עלי כוסברה, קצוצים
1 בצל ירוק, קצוץ
מיץ מחצי ליים או לימון
לרוטב:
1/4 כוס סויה
1 כף סויה כהה
1 כפית משחת צ'ילי קוריאני - אפשר להשתמש ברוטב סריראצ'ה במקום
1 כף רוטב דגים
1 כפית סוכר דקלים, מגורר - אפשר להחליף בסוכר חום
2 כפות יין אורז סיני (שאוסינג) - ניתן להשיג במכולות אסייתיות ובחלק מהסופרמרקטים הגדולים
אופן ההכנה: