מוסקה בפסגת ההר: טיול אוכל ביוון

חופים בתוליים, כפריים נחמדים, גירוס ואוזו והכי הכי - מוסקה מכשפת על פסגת הר, עם שפע בשמל, קשקבל וחצילים. רפי אהרונוביץ' עם חוויות והמלצות שוות מצפון יוון וגם מתכון מופלא למאכל שהכי מגיע לו קאמבק

את הנסיעה הזו ליוון התחלתי במקרה, עת הקשתי על חלון החיפוש של ד"ר גוגל את השאלה: "להיכן מומלץ לנסוע באוקטובר?". יוון קפצה שם די בהתחלה, ואנו מצדנו החלטנו לעצור שם ופשוט לעקוב אחר הוראות הרופא, הישר לאתונה.

 

עוד מתכונים בערוץ האוכל:  

• עוף מעורר וגם קרם קרמל: מבשלים עם אספרסו
• מסעדת הרחוב הטובה בישראל: צ'יבורצ'נייה
• פירה פריזאי: מתכון וקווים לדמותה של המחית האהובה

 

הבוקר התחיל על רגל שמאל, במטוס של חברת התעופה הלאומית שלנו, שעם כל הכבוד לפטריוטיות, בטחון ועוד, ניחנו במרווח או נכון יותר חוסר מרווח משווע בין המושבים .לדעתי אנחנו מחזיקים בשיא של הכנסת כמות מקסימלית של מושבים למטוס בטיסות סדירות, אבל זה כבר סיפור אחר שנשכח אחרי שעתיים, כששמש נעימה קיבלה אותנו באתונה.

 

מכונית נוחה, כבישים טובים דיסק של שמעון פרנס פלוס כמה טעימות של בקלאווה, שונה ממה שאנחנו מכירים, ושונה גם ממה שאכלנו באיסטנבול, אבל טעימה ביותר. כל אלו הכניסו אותנו לאווירה נסיעה ארוכה לעיר יואנינה שבצפון יוון.

 

על מנת להיטיב ולהיכנס לעניינים, ירדנו מהכביש המהיר ונסענו על כבישי חוף קטנים. לא הצטערנו על ההחלטה. עצרנו לצהריים על חוף ולשולחן החלו להזרים סרדינים מטוגנים, דגיגים קטנים, צזיקי וגם סלט יווני עם שמן זית מעולה, לחם קלוי מהגריל ואוזו. זה מה חיפשנו - טרי טעים ופשוט.

 

 

לאורך כל הטיול ביוון זו המסקנה העיקרית שאני יכול להמליץ - לכו על הפשוט. בכל פעם ששמענו על המלצה מתחכמת שניסינו, זה היה לא משהו וזו בלשון המעטה.

 

2 המלצות לי לכם באזור זה של צפון יוון, והאמינו לי - השקעתי בכם וניסיתי הרבה כדי למיין ולהגיע להמלצות האלו:  

 

1. רחאתי

מעין חמארה במרכז רחוב זאפה שבלב יואנינה, לא רחוק מהמבצר. כל אחד אותה שם מכיר וידריך אתכם למקום. החמארה הזו שייכת לסוג הכי מקומי של בר שנפתח ב-21:00, עם מוזיקה יוונית, הרבה אוזו ומשקה שנקרא צ'יפורוס ועל שמו נקראים מסעדות מהסוג הזה, של שפע מנות קטנות (שנחשבות לבינוניות במונחים ישראליים).

 

הלהיטים שם היא פשטידת עוף מעולה, כדורי גבינות מטוגנים, כבד ולבבות עוף שמוגשים עם סלט תפוח אדמה קר,

גבינה מוקרמת עם פלפל אדום חריף וכמובן - סלט יווני וצזיקי עם פטה ויוגורט בהתאמה, מדהימים באיכותם. מעולה עם שתיה.

 

2. טסומאניס

למעלה בהרי זגוריה, בכפר ויקוס שיושב על נוף מדהים של ערוצים עמוקים וצוקים ובמרחק של שעה נסיעה מיואנינה, ישנה תצפית עם ירידה קלה לקניון - שמתאימה אפילו לעצלנים! -ומסעדה מעולה לצהריים.

 

 

האוכל לא כבד מידי - המוסקה מהטובות שתאכלו (ר' מתכון בהמשך) ויש גם סלט וצזיקי, ריבת ענבים עם מקל קינמון וציפורן. תענוג. בעלת הבית בולגרייה שנשואה ליווני, ועל האוכל אחראית החמות. האוכל כאמור מדהים.

 

ch.tsoumanis +30.265.3042170

 

 

מעשה שקרה לנו ומשקף את האווירה בכפרים אלו התחיל כך: בכפר קטן, במרכז, עמדה אישה ונופפה לנו ביד (אין שם כמעט תנועת כלי רכב). עצרנו והיא שאלה האם אנחנו נוסעים לכפר הבא, ביוונית כמובן. מכיוון שרק הבנו את השם של הכפר, חשבנו לתומנו שהיא רוצה טרמפ ואמרנו כן. אז היא מסרה לנו שקית תפוחה ובא אוכל ארוז מעלה ריחות טובים ומכשיר טלפון סלולרי עליו ואמרה באנגלית רצוצה: "בת, חניה, ואת שם הכפר".

 

לפני שהבנו מה היא נופפה לנו ביד להמשיך עם החבילה ובת צחוק על פניה. קצת בהלם המשכנו שעתיים עם עצירות לנוף ואוכל. הגענו לכפר המיועד ובכניסה חיכתה נערה שלקחה את החבילה ונעלמה בחיוך כאילו זה ממש מקובל.

 

שווארמה ומפרצים בפיליון

עזבנו לטובת חצי האי פיליון. בין ההר לים עשרות מפרצים שברבים מהם אין כלום, רק אתה הים הרוח ומה שארזת איתך לדרך: גבינת קשקבל מקומית, לחם פריך, בורקס מהמאפייה, עגבניה, יוגורט מדהים וכן משהו קטן לשתות. למשל אוזו במיני בקבוקים קטנים.

 

מאפיות, מסעדות, חוף ואין סוף מפרצים - יותר אני לא זקוק יותר לכלום, חוץ מוכני שווארמה (גירוס) מעוף או מחיה לא כשרה ששמה מתחרז עם נזיר.

 

 

אחרי שמקום הלינה המוזמן לא היה לרוחנו - נשארנו שם רק לילה אחד - שילמנו קנס עזיבה מוקדמת והמשכנו לדרכנו. במקרה, על הים ולא רחוק מהעיר וולוס, מצאנו מלון דירות מקסים עם חוף, קפה ובירה על החוף. החדרים מרווחים עם מרפסות לנוף הים והיה גם מטבחון שגורם אושר וחשק להכין עליו ארוחות קלות ולשבת בבלקון עם בקבוק משקה בשורטס ולחזות בשקיעה. אגב, גם המחיר מצחיק. זה הלינק לאתר המלון: www.sikia-apartments.gr

 

 

מוסקה כמו בכפר ויקוס

לא תאמינו, אבל מכל מה שאכלתי בחלק (ואכלתי), הופתעתי במיוחד מ-2 דברים: גבינת חלומי מטוגנת עם מריחה קלה של דבש שכשהיא מוכנה היא מעולה לצד אוזו וכן מוסקה, אותו תבשיל שכבות שאצלנו ירד מגדולתו ושרק כאן נזכרתי בו.

 

 

המרכיבים ל- 8 מנות:

3 חצילים גדולים וקלים ללא גרעינים, חתוכים לאורך לפרוסות בעובי 1 ס"מ

1 כף מלח

שמן זית לטיגון

1 בצל גדול חתוך לקוביות קטנות

3 שיני שום כתושות

1/2 כוס מים

500 גרם בשר בקר וטלה טחון

1 קופסא עגבניות מרוסקות

1/4 כפית קינמון

1/4 כפית פלפל אנגלי טחון

מלח, פלפל שחור

מעט פרורי לחם

 

לרוטב הבשמל:

750 מ"ל חלב

4 כפות חמאה

4 כפות קמח

150 גרם גבינת קשקבל מגוררת

1/2 כפית אגוז מוסקט מגורר

מלח, פלפל שחור

1 חלמון ביצה

 

אופן ההכנה:

1. ממליחים את החצילים ומניחים להם לכ-40 דקות עד שהם מתחילים להזיע. שוטפים (היטב!) ומייבשים.
2. מחממים  מעט שמן במחבת - ניתן להשתמש במחבת עם ציפוי נגד הדבקה שחוסך בכמות השמן - ומטגנים את פרוסות החצילים עד להזהבה. סופגים את עודפי השמן במגבות נייר ומניחים בצד.
3. מחממים במחבת שוב מעט שמן, מטגנים את הבצל והשום, מוסיפים את הבשר ומבשלים תוך ערבוב מתמיד כמה דקות עד שצבעו משתנה. מוסיפים את שאר המים, מיץ עגבניות ותבלינים ומערבבים. מבשלים על להבה בינונית בלי כיסוי עוד כמה דקות, עד שכמעט אין נוזלים. מצננים מעט, משפרים תיבול ומוציאים את עלה הדפנה. מוסיפים חלמון ביצה ומעט פרורי לחם ומערבבים.
4. מפזרים מעט פרורי לחם בתחתית תבנית אפיה משומנת ומסדרים מחצית מכמות החצילים, אחד מעט מעל השני, מעליהם. מפזרים את הבשר ושוב את מחצית השניה של החצילים מעל. במידה וחסר חצילים ניתן כאן לרווח בין אחד לשני.
5. מכינים את הבשמל: ממיסים בסיר חמאה על להבה נמוכה כדי שלא תשחים, מוסיפים את הקמח ומערבבים בהתמדה רק עד שמתקבלת בסיר רביכה הנפרדת מדופנות הסיר (זהירות לא לחרוך).
6. מוסיפים בהדרגה את החלב תוך בחישה על להבה נמוכה מאוד. מוסיפים פנימה את הגבינה ומערבבים. מוסיפים את כל התבלינים היבשים ומערבבים היטב. מכבים את האש, מצננים מעט ומוסיפים את החלמון. מערבבים היטב.
7. יוצקים את הרוטב המוכן מעל שכבת החצילים העליונה. אופים במשך כארבעים דקות בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות. מצננים מעט ומגישים חמים.

 

• הכותב היה אורח חשבון הבנק שלו
• לאתר של רפי אהרונוביץ' , מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר.