<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
במכתב ששיגר אליהו - רב העיר צפת, חבר מועצת הרבנות הראשית ומבכירי המחנה השמרני בציונות-הדתית - לראשי המוסדות לבנות, קבע כי "השירות הצבאי אינו ראוי לבת ישראל", משום שהיא נתקלת בו במצבים הפוגעים בה "אמונית, רגשית, ולצערנו לעתים גם פיזית".
"אנו באים להדגיש את האיסור הגמור של הליכת בנות לצבא", כתב. "השירות הצבאי גורם לבנות לנזק אמוני וערכי גדול מאוד... גם מועצת הרבנות הראשית בישיבת המועצה האחרונה שבה והזכירה את האיסור לבת לשרת בצבא".
לקראת הכרעת תלמידות כיתה י"ב לאיזה מסלול לפנות בשנה הבאה, גילה הרב: "אנו מקימים גוף שיעבור בבתי ספר ויסביר לבנות את הסכנות האורבות להן בשירות צבאי, ורוצים אתכם שותפים בפעולה זו... בקרוב נכנס מפגש מנהלים גדול שיחזק ויעודד אתכם במשימה חשובה זו".
הרב אליהו טען במכתבו כי עמותות המעודדות את הבנות לבחור בשירות צבאי מביאות בפניהן "נתונים שקריים", כהגדרתו, "כאילו הבנות שהולכות לצבא מתחזקות במהלך השירות", והוסיף: "אנו ממליצים בפני מוסדות החינוך לא לפתוח שעריהן בפני עמותות המעודדות שירות צבאי".
לדבריו, הוא עצמו שוחח עם ראשי מוסדות, עם בנות ששרתו בצבא (והתחרטו על כך) ועם הורים לחיילות דתיות – ו"כולם כאחד ציינו בפנינו את הקושי הגדול של שירות בת דתייה במסגרת מעורבת, חילונית, המשרה אווירת קלות דעת וערבוב בין המינים".
הרב שמואל אליהו חתם בקריאה "לחזק אצל הבנות את הרצון והצורך לשרת את העם והארץ מתוך קדושה, ולאור הערכים הגדולים לאורן חונכו" ולעודד אותן "לחפש מקומות שרות איכותיים שיש בהן שמירה בסיסית על קדושת הבת ואווירה רוחנית-תורנית מתאימה".
בעבר ציית הציבור הדתי כמעט באופן גורף לפסיקת הרבנות הראשית והרבנים המרכזיים בציונות הדתית שאסרו על
שירות של נשים בצבא, אך בשנים האחרונות חל כרסום בעמדה מסורתית זו - תחילה "מלמטה", כאשר בוגרות החינוך הדתי קיבלו החלטה פרטית להתגייס לצה"ל, ומאוחר יותר בהקמת מסגרות מיוחדות לכך, ובתמיכה רבנית.
תנועת "נאמני תורה ועבודה" שלחה בתגובה מכתב לשר החינוך, יו"ר מינהל החמ"ד, יו"ר מועצת החמ"ד ולמפקח על החינוך העל-יסודי בחמ"ד, ובו קראה לנתינת במה הוגנת בנושא הכוון בנות כיתה י"ב לאחר סיום הלימודים. במכתב הדגישה התנועה את הנתונים על היקף גיוס הבנות הדתיות לצה"ל, ואת הנתונים שלפיהם רוב הבנות יצאו מהשירות מחוזקות מבחינות רבות.
לאור זאת, נכתב במכתב כי התנועה מבקשת מהנהלת החמ"ד "לקבוע סדרים ברורים אשר יתנו במה מכובדת לכל צד, שתינתן למי שיודע לכבד את דעת הזולת ואת כללי תרבות המחלוקת, תוך נתינת כבוד הדדי וללא אמירות משמיצות ופוגעניות. על החמ"ד להקפיד שהבאים בשעריו יודעים להציג בצורה מכובדת את דעתם ואת דעת החולקים עליהם".