שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    הבנות מתגייסות - והרבנים לא רלוונטים

    הבנות הדתיות מתגייסות בהמוניהן, ולנו הרבנים אסור להישאר אדישים. איננו יכולים להמשיך ולהשתמש בפסקי הלכה ישנים שאינם רלוונטיים למציאות ימינו. כיום ישנן מדרשות קדם-צבאיות לדתיות, ישנם גרעינים - והצבא השתנה לטובה. אם לא נהיה חלק מהתהליך, נאבד את היכולת להשפיע

    כאשר הייתי תלמיד צעיר בישיבת ההסדר, החלו להישמע הקולות הראשונים שקראו להקמת המכינות הקדם-צבאיות. חלק מראשי ישיבות ההסדר התנגדו להקמתן מחשש שמא ייגרם נזק למסלול ישיבות ההסדר. דווקא מורי ורבי, הרב יהודה עמיטל זצ"ל, עודד את הקמת המכינות משום שראה את הצורך לאפשר מסלולים שונים, כך שכל אחד יוכל לבחור את דרכו. כיום אין אחד שחולק על נחיצותן של המכינות, ותרומתן הגדולה לצה"ל.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

     

    לפני שנים רבות עוד יותר, בנות דתיות הצהירו - וקיבלו פטור משירות צבאי, והיה ביכולתן להתחיל את חייהן האזרחיים. לימים הוקמו מערכות של שירות לאומי, על מנת שהבת הדתית תוכל לתרום למדינת ישראל, ובכך נוצרו אפשרויות רבות לשירות התנדבותי.

     

    בשנים האחרונות התגברה המגמה של גיוס בנות דתיות לצבא, לאחר שאלו חיפשו דרכים נוספות של תרומה, שלא מצאו במסגרת השירות הלאומי. אם לפני שלושים שנה היה מדובר בקומץ בנות שהעדיפו להתגייס לצבא תחת אשר לפנות למסגרת שירות לאומי, הרי שכיום מדובר על מספר גדול, גדול מאוד, של בנות. השינוי מורגש היטב גם באולפנות. אם בעבר הייתה אולי תלמידה אחת מכל מחזור שנתי מתגייסת, הרי שכיום מדובר על מספר גדול בהרבה.

     

    אי אפשר להתעלם עוד

    כאשר מתפתחת תופעה חברתית, אסור לנו הרבנים להישאר אדישים, וראיה לכך היא תקנת הפרוזבול:

    בשנת השמיטה נשמטים כל החובות. כלומר, אסור למלווה לתבוע את חובו. כאשר ראה הלל, שנמנעו העם מלהלוות מחשש שיפסידו את כספם - תיקן את "הפרוזבול", ובכך מנע את האפשירות שהמלווה לא יקבל את כספו חזרה.

     

    הלל תיקן תקנה מיוחדת על מנת להציל את מצוות ההלוואה, שהיא קיומית להתנהלות של חברה. בכתפיו הרחבות הוא הצליח להגן על עולם ההלוואות במחיר של הלכה שנהגה במסורת הדורות. אין ברצוני להשוות בין הסוגיות, אלא למצוא את המכנה המשותף. כאשר מספר רב של בנות יראות שמים המקפידות על ההלכה, בוחרות ללכת לצבא - זה מחייב את העולם הרבני לדיון.

     

    לא ניתן לצטט פסקים שניתנו לפני עשרות בשנים ביחס למציאות העבר, אז רק קומץ בנות התגייס לצבא. כיום ישנן מדרשות המכשירות את הבנות לקראת שירות צבאי, וישנם גרעינים שמאפשרים לבת להתגייס במסגרת קבוצה. כמו כן, הצבא ומערכותיו השתנו לטובה, כך שכולם מבינים כי לא כל מסלול בשירות הצבאי זהה, ולא ניתן להתייחס לשירות בצה"ל כאל מיקשה אחת. גם בשירות הלאומי יש מגוון של מסלולים - יש שראויים יותר ויש שפחות.

     

    חייבים להשתתף בדיון

    אסור להירתע מדיון בשאלות אלו, וקל וחומר להתעלם מהן. אנחנו הרבנים יכולים לזעוק עד לב שמים, אך קולנו לא יישמע ונפספס את ייעודנו. חשוב לדון בסוגיית השירות הצבאי לבנות ולבחון אותה על צדדיה השונים.

     

    כולנו יודעים כי שאלת האווירה בצבא דומיננטית, ויש לה השלכות כבירות על הבת המתגייסת. אם לא נהיה חלק מהתהליך, אנו עלולים לאבד את ההכוונה הנדרשת לאותן בנות. רק דיון נוקב בשאלה זו יגרום לשיפור באווירה הדתית עבור הבת המתגייסת. כך נפתח צוהר של הידברות עם הצבא, שבטוחני כי יהיה קשוב.

     

    ואם אחזור לתקדים המכינות, השנים לימדו כי המכינות נחוצות - וישיבות ההסדר רק יצאו מחוזקות מקיומן. באותה מידה אני מאמין שאם תגיע תמיכה רבנית בשירות הצבאי ביחידות מסוימות ובתנאים מסוימים, לא זו בלבד שתישמר לנו זכות ההכוונה לבנות המתגייסות - גם השירות הלאומי ייצא מחוזק, ולא יקרוס מעודף תקנים.

     

    וכמו שהלל הצליח לפתור בעיה חמורה בהרבה, אני מניח שפתיחת הדיון הרבני על השירות הצבאי יביא לתובנות חדשות.

     

    הכותב הוא יו"ר רבני "בית הלל"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הצבא של היום, זה לא הצבא של פעם
    הרב מאיר נהוראי
    מומלצים