אל תרחמו על ילדי בני ברק

אין להם ילקוטים ממותגים או "עפרונות שפיצים", בקלמר שלהם תמצאו עפרונות צהובים ומחדד מברזל, ובתיק - המחברות החומות של פעם. כאן ההורים עוד עוטפים ספרים ומחברות בניירות, וכאן הילדים לא מכתיבים את רשימת הקניות לבית הספר. במדינת בני ברק חיים אחרת, ולכם יש מה ללמוד

עפו-פרחו להם יולי-אוגוסט. חסכנו הרבה כסף בימי הלחימה בדרום. נראה שצריך היה "מבצע" אמיתי כדי שנחסוך כסף, אבל אל דאגה: את הכל בזבזנו על מותגי חזרה ללימודים. למה? כי ככה זה עובד. כי אף אבא לא יעז לשלוח את הילדה שלו לבית הספר שמדבר ב"מותגית" עם תיק שרכש לה בפחות מ-250 שקלים. זה כסף קטן, אין מחיר לביטחון העצמי של הילדים שלנו, הוא יתרץ לעצמו. והתירוץ הזה יחזור שוב ושוב, לא רק בתחילת השנה.

 

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

 

אז מיהו צרכן המותגים לבית הספר – אנחנו, או הילדים? ומי האחראי לכך שמשנה לשנה צצים להם עוד ועוד מותגים במחירים חסרי תקדים? אל תאשימו את הילדים שלכם. אם לא היינו "עבדי זמן"; לו רק היינו קצת יותר ערכיים - כנראה שדברים היו מתנהלים כאן אחרת.

 

איפה ש"מפגרים" זה תמיד הכי כדאי

אבל במדינת בני ברק הכל עובד אחרת. "מדינת בני ברק", נו, המדינה המפגרת הזו בשחור-לבן. בני ברק סובלת מפיגור שמניע כלכלה אחרת. במדינת בני ברק משתמשים עדיין במחברות של "דפרון" עם העטיפה החומה.

 

קראו עוד בערוץ יהדות :

• חשד: מוסלמיות תכננו פיגוע התאבדות בבית כנסת בליון
• הנחיות אבולה לחברה קדישא: בלי "טהרה", בלי זקנים
• מה עניין שמיטה למכונית משומשת?/ אסף וול

 

במדינת בני ברק עדיין עוטפים מחברות, וגם ספרים עטופים בנייר! הייתם מאמינים? במדינת בני ברק משתמשים בעפרונות האלה, הצהובים עם המוחק הלבן מלמעלה, שמחדדים אותם במחדד ברזל קטן וכסוף. זוכרים? כן, אתם, שכבר קניתם לילדיכם את עיפרון השפיצים שרק המילוי שלו עולה שישה שקלים.

 

 

למדינת בני ברק מגיעים מכל קצות הארץ כדי לערוך את הקניות לפני החזרה לבית הספר, כי איפה ש"מפגרים" זה תמיד הכי כדאי. למשל, אם על 5 מחברות ספירלה תשלמו ברשת גדולה קצת יותר מ-50 שקלים, הרי שבבני ברק הורים ירכשו לילדיהם 10 מחברות דפרון ב 20 שקלים.

 

כאן אבא כן קובע

כלכלה נבונה? לא רק, בבני ברק "מפגרים"; בבני ברק הילדים לא חשופים לתכתיבים חברתיים. בבני ברק הילד לא ישאל מה כתוב על ילקוט

בית הספר שאביו רוכש עבורו. אם אבא שלו ירשה, אז הוא יחליט על הצבע, ותהיו בטוחים שהמותג לא יהווה שום זרז לרכישה, מלבד טיבו של המוצר.

 

בבני ברק לא הבן יחליט מה הוריו יקנו לו, ההורים (במקרה הטוב) יפרגנו לילד מוצר איכותי יותר. ממש כמו שהמדיה לא מנהלת את תרבות הצריכה של המגזר החרדי - גם הילד לא.

 

ולא, אל תרחמו על ילדי בני ברק. כולם כך, אז אף אחד מהם לא מרגיש "סוג ב'". אם כבר, הילד שיגזים במותגים, הוא שירגיש שונה.

 

בברכת "היו מפגרים" - שלמו פחות, ובהצלחה.

 

• איציק מצרפי הוא מומחה לצרכנות במגזר החרדי ושדרן תחנת הרדיו החרדית "קול ברמה".