לכתבות נוספות על דיור ציבורי בערוץ הנדל"ן:
הכנס נערך בהשתתפות פעילי הפורום הדיור הציבורי, הקואליציה לדיור בר השגה, החברה להגנת הטבע, ח"כ עמיר פרץ (התנועה), ח"כ אורלי לוי (ישראל ביתנו), ח"כ דב חנין (חד"ש), וח"כ אילן גילאון (מרצ). הארגונים הכריזו בכינוס על יציאה למאבק במטרה להקצות לדיור ציבורי 10% מתוך 160 אלף יחידות הדיור, המתוכננות להבנות בשטח שייפונה עם מעבר שדה דב למתחם נתב"ג.
מנתונים שפורסמו בדו"ח ועדת אלאלוף, מנתוני מכון טאוב ומנתונים השוואתיים למדינות ה-OECD, עולה כי בישראל חסרות עשרות אלפי יחידות דיור ציבורי. על פי נתוני משרד השיכון, כ-2,300 זכאים לדיור הציבורי ממתינים במשך שנים ארוכות לקבלת דירה בעקבות המחסור בדירות. בנוסף, קריטריונים נוקשים מותירים מחוץ למעגל הזכאות, עשרות אלפי משפחות החיות בעוני.
ההצעה לשלב דירות לדיור הציבורי בפרויקטים חדשים אינה חדשה. שר השיכון לשעבר, אריאל אטיאס, קידם הצעת חוק דומה לחיוב קבלנים להקצות 5% מיחידות הדיור בפרויקטים חדשים לטובת הדיור הציבורי. הצעה זו נפלה בעקבות התנגדות של משרד האוצר.
ח"כ חנין, יו"ר שדולת הדיור בכנסת, אמר באירוע: "הכנס הזה נערך ביום קשה בו מפונים לרחוב אנשים בגבעת עמל ללא דיור חלופי. הממשלה האחרונה קידמה המון מסלולים עוקפי דמוקרטיה ותכנון עבור פרויקטים נדל"ניסטים. נאבקנו על הכנסת דיור חברתי בכל אחד מהם אבל לא היה לנו רוב דרוש בכנסת".
חנין הוסיף: "עלינו לקדם בנייה תקציבית, אבל בשביל זה צריך ממשלה שזוהי המדיניות שלה. המדינה ידעה לעשות את זה בעבר. גם עירייה שרוצה יכולה לבנות דיור חברתי. היא יכולה לגייס את התושבים למאבק אם חסרים לה כלים. בצפון תל-אביב נבנית עיר חדשה. יש שם אפשרות לספק מגוון של פתרונות דיור למגוון הבעיות. לאנשים שנפלטים מהעיר בשל המחירים הגבוהים, למחוסרי הדיור, לסטודנטים".
עיתונאי חדשות 10, נדב איל, שיזם את הצעת "שדה דב תחילה", אמר כי מדינות המערב מחילות רגולציה על שוק הדיור ומפקחות על גובה שכר הדירה. לדבריו, "זוהי מדיניות שמגיעה מתוך הבנה שהעיר שייכת לכולם, ולא לעשירונים העליונים והתחתונים. כך זה בברלין, לונדון, מינכן, שם תוכל לראות דירות של דיור ציבורי לצד דיור של עשירים ומפורסמים, כך צריכה להתנהל גם עיריית תל-אביב"