ביום שאחרי נפאל: מי יעצור את ניצול הפונדקאיות?

"ישראל הכריעה כי הפונדקאוּת תוסדר בה בדרך שתגן ככל הניתן על זכויותיה וכבודה של נושאת ההריון. מבט אל הנעשה בארצות נחשלות, מלמד על הסכנות הרבות שבתהליך. האם נקבל על עצמנו לחיות לאור החוק האתי והיהודי של המדינה - תוך מניעת ניצול ועוול?" הרב יובל שרלו, חבר ועדת הפונדקאות, בטור מיוחד

סוגיית הפונדקאות עדינה ורגישה ביותר: ביסודו של דבר, מדובר בשימוש בגופה של אישה אחת - נושאת ההריון - כדי לזכות בילדו של אדם אחר. ההריון עצמו, הסיכון שיש בו ובתוצאותיו, והרגישות הרבה לקשר שנוצר בין נושאת ההריון ובין הילד שנולד, מהווים אך חלק מהמרכיבים של סוגיה זו.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

 

בשל כך, העמדות כלפי הפונדקאוּת משתרעות מקצה עד קצה. יש הרואים בה מעשה לגיטימי ואפילו הירואי, הדומה במידה לתרומת כליה מן החי למען אדם אחר - ויש הרואים בה מעשה שאין לעשותו, הדומה לסחר באברים, או לצורות אחרות של שימוש בגופה של אישה כדי להביא שמחה ואושר לאדם אחר.

 

קראו עוד בערוץ היהדות:

• האישה בגדה והרתה; הרבנים: "הילד כשר"
• בתוך השבעה על בניהו - ברית לאחיו: "זה נותן לנו כוחות"
• "אין לנו על מה להתנצל"/ אליעזר היון

 

כדרכה של דילמה אתית והלכתית, ניתן לייצג היטב את שתי העמדות. בחלק ממדינות העולם, הפונדקאות אסורה לחלוטין. בחלק היא מותרת רק וולונטרית, ובחלק אין בה כל בעיה.

 

פונדקאות בחו"ל: סכנות אנושיות ואתיות

מדינת ישראל הכריעה לפני כעשרים שנה כי הפונדקאוּת תוסדר בה בדרך עדינה ורגישה, המשקללת את

ההיבטים כולם. העובדה שמורי ורבי הרב יהודה עמיטל זצ״ל, היה אז שר בממשלה, הביאה לכך שחלק מתהליך החקיקה גם הכניס לחוק זה יסודות יהודיים רבים.

 

מעבר לחקיקה, כחבר בוועדת הפונדקאות, אני יכול להעיד כי עם השנים הכנסנו כללים נוספים הבאים להגן עוד יותר על זכויותיה וכבודה של נושאת ההריון. גם זה אחד הביטויים העמוקים של זהותה היהודית של המדינה, הרגישה מאוד דווקא למי שהוא החלש יותר בסיפור. ניתן כמובן לדון בכל כלל לגופו, ובתקיפותו האתית, אולם עצם הרעיון לכונן פונדקאות רגישה וזהירה להיבטים כולם, הוא אחד המובנים המיוחדים של החקיקה הישראלית.

 

מבט אל הנעשה בארצות שבהן הפונדקאות איננה מונחית לאור כללים אתיים אלה, מלמד על הסכנות האנושיות והאתיות הרבות שיש בתהליך זה, עד שהמציאות הביאה מדינות רבות שהתירו בעבר את הפונדקאות - לאסור אותה לחלוטין, או למצער לאזרחי חוץ.

 

התגלו מציאויות מובהקות של התעללות בפונדקאיות. הן שועבדו בצורה מעוררת חלחלה, ובדרך לא אנושית, בשל החשש של זוגות שמא הפונדקאית הזרה תיכנס להריון מגבר אחר, או שמא היא תעשן (או תנהג בדרך אחרת הפוגעת בעובר), ובשל סיבות אחרות הקשורות לחוסר אמון בה.

 

לא זו בלבד, אלא שעצם הצורך הכלכלי הביא את אותן פונדקאיות לעשות דברים שיזיקו להן. המבוך הגדול נוצר במצבים שבהם מדובר בהריון שאיננו תקין במאת האחוזים, ובמאבקים שבין ההורים המיועדים לבין נושאות ההריון - ידן של האחרונות היא, בדרך כלל, על התחתונה.

 

ביום שאחרי נפאל, היזהרו מהעוול

בעייתן של סוגיות אתיות רבות היא שאנו נאלצים לדון בהן במצבים לא אידיאליים. הדיון שהתעורר כעת בפונדקאות

בחוץ לארץ, נעשה על רקע דחיפות הומניטרית שמחייבת התגייסות למען כל המעורבים בתהליכים אלה, גם אם הם בעייתיים ביותר.

 

לצערי, סביר להניח כי החדשות הנוראיות של היום תוחלפנה באלו של מחר, והסוגיה כולה תישכח, ואנו נמצא את עצמנו עושים עוול נוסף. האם אפשר שהפעם יהיה אחרת, ולאחר שתתפזר עננת האסון נקבל על עצמנו לחיות לאור החוק המוסרי האתי והיהודי של מדינת ישראל - ולאור הכללים היסודיים של מניעת ניצול ועוול?

 

• הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר אמי"ת "אורות שאול", הוא חבר בוועדת הפונדקאות