שתף קטע נבחר

הפעוט ילך לגן דמוקרטי? הורים הגיעו לביהמ"ש

גבר ואישה בהורות משותפת לא הגיעו להסכמה על המסגרת המתאימה לבנם בן השנתיים. האב טען שהשיטה מובילה להישגים נמוכים. מה נפסק?

לא פעם מגיעות לבתי המשפט לענייני משפחה מחלוקות בין הורים בקשר לקביעת זרם החינוך שבו ילמדו ילדיהם. לעיתים המחלוקת היא על המרחק של המסגרת החינוכית ממקום מגורי אחד ההורים לאחר פרידתם, ולעיתים מדובר במחלוקות אידיאולוגיות ומורכבות יותר, בעיקר בנסיבות שבהן אחד מההורים חזר בתשובה או יצא בשאלה ורוצה שהילדים ילמדו בזרם חינוכי שעולה בקנה אחד עם השקפת עולמו. עם זאת, נדיר שערכאות שיפוטיות נדרשות להכריע בדבר הזרם החינוכי המתאים לתינוק בן שנתיים בפעוטון.

 

מקרה כזה נדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב. דובר בו על גבר ואישה שאינם בני זוג והביאו לעולם ילד ב-2019. מאז לידתו החלו הצדדים לנהל שלל הליכים משפטיים, והשופט יחזקאל אליהו שדן בהם אף ציין כי נראה שההורים אינם מסוגלים להגיע להסכמה בעניין כלשהו.

 

אחת מאותן מחלוקות ביניהם הייתה באשר לקביעת הפעוטון (מעון היום) לתינוק. בעוד שהאם ביקשה לרשום את הילד לפעוטון שפועל לפי הלך רוח "דמוקרטי", האב ביקש לרשום אותו לפעוטון "רגיל" באותה העיר.

אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

המלצת העובדת הסוציאלית לסדרי דין הייתה שהילד יתחנך במסגרת החינוך הדמוקרטי ובפעוטון הדמוקרטי בפרט, ובית המשפט לענייני משפחה אימץ את ההמלצה באופן מסויג, כך שתחול רק לשנת הלימודים הקרובה (טרם מסגרת גן חובה לילד).

 

האב, שלא היה שבע רצון מההחלטה, הגיש בקשת רשות ערעור שנדונה בפני סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט שאול שוחט.

 

בהחלטה שניתנה לאחרונה דחה השופט שוחט את בקשת רשות הערעור. הוא אישר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה, לאחר שמצא כי השיקולים שנשקלו על ידו היו רלוונטיים, הצביעו על כך שמדובר במסגרת מתאימה לילד, ולא עלה בידי האב להצביע על עדיפות לחלופה שהציע.

 

בין השיקולים שנשקלו על ידי בית המשפט לענייני משפחה היו: מספר הילדים והיחס למספר המטפלות (בפעוטון שהציע האב היה מדובר ביחס של כמעט פי שלושה ילדים על כל מטפלת); המסגרת הקרובה יותר לבית האם; העובדה כי לאם ילדים נוספים מאבות אחרים שהם אחים לקטין ומתחנכים גם הם בחינוך דמוקרטי, והעובדה שהסכם ההורות בין הצדדים שתק בנושא זה.

 

השופט שוחט לא דחה את טענות האב, ששיתף מניסיונו כמורה ומחנך כי ילדים המתחנכים בחינוך דמוקרטי סובלים מהישגים לימודיים נמוכים ובעיות חברתיות, אלא קבע כי בשלב זה הטענות לא הוכחו. השופט חיזק את בחירת בית המשפט לענייני משפחה שנקט משנה זהירות לגבי העתיד, וכאמור לא אימץ בשלב זה באופן גורף את המלצת העובדת הסוציאלית לסדרי דין לשילוב הילד בחינוך דמוקרטי גם בעתיד.

 

"ביחס לעתיד קביעת זרם החינוך לקטין מתחילת גן החובה ובהמשך בבית הספר היא משמעותית הרבה יותר, מורכבת הרבה יותר, ובמסגרתה יצטרך ביהמ"ש קמא לתת את דעתו לטענותיו הרבות של המבקש הנוגעות לכך שהמתחנכים בזרם חינוכי זה סובלים מהישגים לימודיים נמוכים ובעיות חברתיות", ציין השופט שוחט.

 

הוא הוסיף כי "מדובר בטענות שטרם נטענו כדבעי לפני ביהמ"ש קמא, טרם הוכחו על-ידי המבקש, וגם בשלב זה היו פחות רלוונטיות לאור גילו הרך ומשמדובר במסגרת של פעוטון (מסגרת שאינה מפוקחת על ידי משרד החינוך להבדיל מגן חובה) שנדרשת לשמור על הקטין, לטפח הרגלי אכילה, שינה וכישורים חברתיים אך לא להכינו לכתה א'".

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המבקש: עו"ד רועי ברומר
  • ב"כ המשיבה: עו"ד אביבית מוסקוביץ
  • עו"ד עדי חן היא יו"ר הוועדה לזכויות הילד בלשכת עורכי הדין, עוסקת בדיני משפחה , עורכת הסכמים להורות משותפת ומרצה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
  • הכותבת לא ייצגה בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
אילוסטרציה
צילום: Shutterstock
צילום: אוראל כהן
עו"ד עדי חן
צילום: אוראל כהן
מומלצים