לקריאת החלקים הקודמים: רשימת חיסול - חלק ראשון רשימת חיסול - חלק שני רשימת חיסול - חלק שלישי רשימת חיסול - חלק רביעי רשימת חיסול - חלק חמישי רשימת חיסול - חלק שישי רשימת חיסול - חלק שביעי רשימת חיסול - חלק שמיני רשימת חיסול - חלק תשיעי רשימת חיסול - חלק עשירי רשימת חיסול - חלק 11 רשימת חיסול - חלק 12 רשימת חיסול - חלק 13



-פרק 72-


הסריקה שביצע ריס באמצעות האמר"ל הרגיל והאמר"ל התרמי מעמדת הפרוטקטור לא העלתה דבר חריג. אולי הם לא שם? אולי הוא החמיץ את ההזדמנות שלו. כאב ראש תקף אותו בדרך פנימה, אם כי הפעם הוא לא היה חמור כמו כאב הראש שכמעט שיתק אותו במסגד. הוא אף פעם לא ידע איזה כאב ראש יהיה האחרון. ומפני שלא ידע באיזה קצב גדל הגידול שלו, הצורך למחוק את כל השמות שברשימה, לפני שיצטרף לאשתו ולבתו, נעשה דחוף עוד יותר. מערכת הנשימה הסגורה שהיה מצויד בה אפשרה לו לחדור לשטח תוך שהוא חומק מאמצעי התצפית התרמיים ומאמצעי ראיית הלילה של כל צוות אבטחה שאולי נמצא שם.
הוא הגיע מתחת למזח שננטש מזמן, שהיה צמוד לחלק של פישרז איילנד שעדיין היה בבעלות הצי ושימש מדי פעם לניטור פעילות צוללות מול החוף. את ההצצה הקרבית שלו הסווה באמצעות אחד מעמודי התמיכה, וכך סרק באטיות את החוף, את הצוקים, את המדרגות ואת השטח השולט של המוצב שחדל לשמש מזמן. במשך שנים נפוצו תיאוריות קונספירציה בקשר לאי. הן טענו שהשטח האסור שימש מעבדה לפיתוח נשק ביולוגי כלשהו, בדומה לשמועות שאפפו את פלאם איילנד שמדרום. הלילה, ריס קיווה שההשערות האלה הן אכן רק שמועות ותו לא.
הוא ניתק את מערכת הנשימה הסגורה, הציף אותה במים ונתן לה לשקוע ולהיעלם. לאחר מכן חיבר את הסנפירים לחגורת המשקולות והשליך אותם יחד לקרקעית האוקיינוס, לפני שפילס את דרכו מתחת למזח אל החוף הסלעי. לא היתה דרך חזרה. הגשם והרוח מיסכו כל רעש שהקים כשהוציא את ה M4 שלו מהתיק האטום למים, פשט במהירות את חליפת הצלילה ולבש מדי הסוואה בדפוס יער AOR2. הוא השחיל את וסט המחסניות מעל ראשו והצמיד את חגורת האקדח למותניו. לבסוף חבש את קסדת המגן עם האמר"ל, סרק את השטח שלפניו ונע לעבר המדרגות.
בראש המדרגות פנה וצעד לכיוון צפון מזרח. הוא ירד לכריעה בקרחת יער קטנה, הקשיב וצפה. מזג האוויר הלילה שיחק לטובתו, מיסך את תנועתו והשאיר אנשים מתורבתים בבתיהם היבשים והחמים. אחר כך בחן את הג'י פי אס שהיה תמיד על קת ה M4 שלו, מה שהעלה בו זיכרונות מהפעם האחרונה שבדק אותו, רגע לפני המארב באפגניסטן. הכול יסתיים בקרוב.
כמו הובל על ידי נשמותיהם של הלוחמים שלא יכלו לנקום את נקמתם בעצמם, ריס פילס את דרכו במעבה היער באי שהיה כגן עדן. הוא חלף על פני עצי אלון אדום, אשור אמריקאי ואדר אדום, כשהרוח המייללת והגשם השוטף מסייעים לו. זה היה לילה טוב לסגירת חשבונות.
הוא נצמד לקו העצים, עקף את האחו ואת מקווי המים ושמר מרחק ביטחון מהבתים הגדולים שנקרו בדרכו, אף על פי שבעונה הזאת הם היו נטושים. ללא שכפ"ץ הקרב שהכביד עליו, הוא התקדם במהירות ובשקט לעבר המטרה. השיחים הסבוכים והעשב הגבוה, האדמה הרכה ובולי העץ הרקובים הזכירו לו את מרכז אמריקה. לא את הנוף הזה שיער שימצא מול חופי ניו יורק. כמה היה רוצה לחקור אזור פראי כזה עם ילדיו, אילולא נרצחו בידי האנשים שאותם צד כעת.
כשהגיע למה שבסבבים מבצעיים היה מכנה "נקודת ההיערכות", עצר שוב, ממש מאחורי קו העצים, והשקיף על מבנה המטרה. בשל השילוב של הגשם עם הלחות שיצר גופו בדרך מצד האוקיינוס האטלנטי של האי, האמר"ל שלו התכסה באדים בתדירות מרגיזה, אם כי זה בהחלט היה עדיף מאשר להיות בלעדיו לגמרי. ריס התמקם בתנוחה נוחה והתבונן במטרה שלו.
לבסוף הוא ראה אותם. הם ישבו מוגנים מהגשם, ברכב השטח החמים שהמתין במנוע פועל, עם תצפית שלטת על המים, ממש לצד שביל הגישה אל הבית המפואר. ארבעת הגברים, שללא ספק היו אמורים להיות בחוץ, בגשם ובקור, ולסייר בהיקף, ישבו בשברולט טאהו וסימסו כדי להפיג את השעמום. הם כנראה לא חשבו שיגיע לשם כל כך מהר, מה שהסביר גם את היעדרו של כוח אבטחה עורפי. מבעד לאמר"ל שלו הוא ראה את פניהם מוארות באור הסמארטפונים שלהם. לא רק שהעולם הדיגיטלי המפתה הסיח את דעתם מהעבודה, אלא שראיית הלילה שלהם נהרסה בגלל מסכי ה LCD. ללא ספק היתה להם גישה לאמר"ל, אך הוא לא ראה אף אחד מהם מרכיב אותו.
מוזר. חושיו, ששמרו עליו ועל אנשיו בחיים בחזית המלחמה בטרור עד למשימה האחרונה ההיא, אמרו לו עכשיו שמשהו אינו כשורה. בפעם הקודמת שלא הקשבת לקול הזה, כל הצוות שלך נהרג בגללך, ריס. בפעם הקודמת רציתי שהאנשים שלי יישארו בחיים. עכשיו זה רק אני, ואני כבר מת.
סבלנות, ריס. אין צורך למהר למות. תוודא שמותך יהיה משמעותי וסיים את העבודה. תמשיך לסרוק.
באותו הרגע הוא זיהה את הצלף.


-פרק 73-


מדרום, פחות מחמישים מטרים מהבית הראשי, ניצבה בקתת אורחים קלאסית, בנויה באותו סגנון כמוהו. הבהוב אור, אולי מפנס ראש או ממצית, האיר לרגע חלון ואז כבה. לפעמים זה כל מה שצריך בעסק הזה.
זאת היתה עמדה טובה, מסתור מובנה, מוגן מפגעי מזג האוויר. העמדה שלטה על נקודה גבוהה, והיתה ממנה תצפית מצוינת על המים, על המזח ועל החוף. הבריונים בטאהו היו פיתיון. הצלף היה שם כדי לחסל אותו. הטעות שלהם היתה שהניחו שהוא יגיע ישירות מהים זה והעובדה שלא הציבו כוח אבטחה עורפי.
ריס התגנב עמוק יותר אל קו העצים והתקדם אל השטח המת שמאחורי הבקתה. הוא עצר שוב כדי להתבונן ולהאזין למקרה שיבחין בדבר מה חריג. משהשתכנע שיתרון ההפתעה לצדו, נע בזריזות בין העצים עד שעמד בפתח הבקתה, עם ה M4 בהיכון. הדלת לא היתה נעולה, והוא דחף אותה הצדה לאט.
"היי, טים, אתה אמור לדווח בקשר לפני שאתה מגיע!" אמר הצלף בכעס והסתובב במושבו ליד שולחן, שהוכן כפי שקלע תחרותי היה מכין עמדת ירי. הוא התמקם בחלק האחורי של הסלון הקטן, שהרהיטים בו הוזזו הצדה כדי להעניק לו שדה ראייה פנוי ונתיב ירי נקי מטה אל השטח הנמוך. ה M4 של ריס ירק פעם אחת, ומשתיק הקול עמעם את הרעש לרמה כמעט בלתי נשמעת על רקע הרוח המייללת. הקליע פגע בראשו של רוצחו המיועד והרג אותו בחבטה רטובה. מוח ורקמות עפו על מה שהוא זיהה כרובה אקיורסי אינטרנשיונל בקליבר 0.338 לפואה, עם כוונת של שמידט אנד בנדר. רובה נחמד.
ריס ניגש לגופה המעוותת, תלה את הרובה שלו על כתפו, מצא את מכשיר הקשר והאוזניות, האזין לרגע לדיווחים הנכנסים בקשר ולבסוף חיבר אותם לאפוד הקרב שלו לפני שיצא בחזרה אל הסערה.
עוד חוליה של אנשי אבטחה שנשכרו וצריך לטפל בה. לריס כמעט לא שינה שהיו להם בוודאי רעיות, ילדים, חברות או הורים שהמתינו להם בבית. מבחינתו הם היו בסך הכול מטרות, מכשולים שעמדו בדרכו אל יעדו הסופי. והם היו עתידים ליפול כדי שיגיע לשם. מי שחי את החיים האלה יודע שזה חלק מהחוזה. אל לו להיות מופתע כשמלאך המוות בא לבקר.
הוא שלח יד לתרמיל והכין את מטען החבלה, שהיה האחרון מבין פריטי הציוד שארגן לעצמו מהנשקייה בקורונדו. היה לו נדמה שחלפו שנים מאז החל להתכונן למשימתו הערב, אם כי במובן מסוים הוא התכונן אליה כל חייו. הוא הפעיל את הקוצב של מנגנון ההשהיה MK147 וכיוון אותו לספירה לאחור של עשר דקות. אחר כך זחל על ידיו ועל ברכיו אל חלקו האחורי של רכב השטח והחליק את המטען קדימה ככל שידו הגיעה. לבסוף התרחק מהרכב וכיוון את מבטו אל האחוזה.


-פרק 74-


סטיב הורן לגם את כוס הברנדי השלישית שלו כשהרגיש, יותר מאשר ראה, דמות מגיחה מבין הצללים. אף על פי שידע שזאת אפשרות, הוא לא הצליח לתפוס איך ריס חמק מאנשי האבטחה שהוא שכר. הם היו אמורים להיות שכירי החרב הקשוחים ביותר שבנמצא. אמנם נותרה לו תוכנית מגירה אחרונה לחיסול לוחם הקומנדו הימי, אבל האיש האפל שאמר"ל לראשו, שהופיע משום מקום, עורר בלבו פחד שהפתיע אותו.
"קומנדר ריס!" הוא אמר בקול רם מהדרוש, בניסיון לנסוך בעצמו עוד ביטחון עצמי וקור רוח.
לוריין הארטלי קפצה בכיסאה למשמע צעקתו הפתאומית.
ריס נכנס לחדר באטיות והרים את האמר"ל בחזרה אל הקסדה. זקנו הכהה, צבעי ההסוואה על פניו והציוד שנטף מי גשם רק הוסיפו למראהו המאיים.
מול האח, לצד לוריין הארטלי וסטיב הורן, כוס ברנדי בידו האחת ומה שנראה כמו קופסה קטנה בידו השנייה, ישב בן אדוארדס. ריס ציפה לכל השלושה. מי שהוא לא ציפה לראות היה האדם הרביעי: על השטיח ליד בן, בידיים כבולות מאחורי הגב ועם בנדנה שחוסמת את הפה וקשורה סביב הראש, בפנים חבולות ובשיער סתור, כרעה קייטי בוראנק.
"בן זונה!" נשף ריס והרים את ה M4.
"אה..." אמר בן, הניף את הקופסה שבידו וניער אותה.
בתגובה למבטו השואל של ריס, הוא סילק את שערה של קייטי לאחור ביד שאחזה בכוס הברנדי וחשף כמה פתילים של חבל צהוב דק, שהיו כרוכים סביב צווארה.
"כן, זה פתיל רועם, אחי, וכן, זה נפּץ," אמר בן וניער שוב את הקופסה. "עדיין אין לכם צעצועים כאלה ביחידה, אחי. למקרה שתהית, האגודל שלי לחוץ כאן על הכפתור. ברגע שאני מרפה, פּוֹפּ! הראש של קייטי עף."
ריס השאיר את נשקו מכוון אל בן, בלי להוריד את עיניו גם משרת ההגנה ומהורן.
"אתה לא נראה מופתע לראות אותי, אחי."
"לא האמנתי כשסוף סוף חיברתי את הנקודות, בן. היו לי חשדות, וכוח התקיפה בבקתה שלך אישר אותם. אתה היית היחיד שידע שאני שם."
"כן, הערכתי שזה ידליק אותך. טעות שלי. אבל זה אִפשר לך כמעט לסיים את הרשימה שלך, וזה עזר לנו מאוד, דרך אגב. אני עדיין לא מאמין שתפסת את החבר'ה האלה במארב קלאסי כזה והשארת אותם בחיים. אתה מתרכך, אחי."
"איך יכולת להיות מעורב בזה, בן? איך יכולת להשתתף ברצח של לורן ולוסי?"
"שיט, אחי, אני לא עשיתי את זה. עד שהכניסו אותי לתמונה, ההחלטות האלה כבר התקבלו. שרת ההגנה כאן רק רצתה שאני אברר מה אתה יודע על הגידולים. לא היה לי מושג שהם הולכים להרוג את המשפחה שלך. ברגע שהם עשו את זה, כבר היה בלתי אפשרי להחזיר את הגלגל לאחור. אני מצטער שזה קרה ככה, אחי, אבל זה גדול יותר ממני וממך."
"אז הסתרת את זה ממני והשתמשת בי כדי לחסל את כל מי שידע על הניסויים. שרת ההגנה נבחרת לנשיאות, חוק ביטחון המולדת עובר, וכולכם עושים הון מ RD4895."
"לכל אחד יש מחיר, אחי. שלי כנראה מתחיל במיליארד."
ריס נעץ בחברו הטוב ביותר מבט רושף, מלא זעם ותיעוב.
"בגלל זה אף פעם לא נתת לי שום מידע על המיקום של הבחור הזה?" שאל ריס והצביע על הורן. "היית צריך שהוא ימשיך לקדם את התוכנית הזאת. היית צריך אותו בשביל לקבל את הכסף?"
"תמיד היית החכם בינינו, ריס. וכן, בגלל זה לא חיסלו אותך בדירה. היית כל כך יעיל בקשירת הקצוות הפתוחים שלנו, ובו זמנית הגדלת את נתח הרווחים שלנו, ככה שההחלטה העסקית ההגיונית היתה לאפשר לך להמשיך בזה, עד עכשיו לפחות. האמת שדאגתי שתחבר את כל הנקודות מהר יותר. כל הרגשות האלה שלך מנעו ממך לראות את התמונה המלאה."
"וג'יי די הארטלי?" שאל ריס והביט בשרת ההגנה.
לוריין הארטלי, שלא הצליחה אפילו להרכיב משפט, הביטה בסטיב הורן בתיעוב גלוי.
"אל תעמידי פנים שאת מופתעת, לוריין," אמר הורן בביטול מסוים. "המוות שלו יעזור לך להיכנס לבית הלבן בזכות הצבעות רחמים. לא ביליתם לילה באותו בית כבר שנים. הוא היה נטל על הקמפיין שלך ממילא. אל תעמידי פנים שתתגעגעי אליו."
"רקמת תוכנית לאפשר לריס להמשיך להרוג את השותפים העסקיים שלנו ולא יידעת אותי?" שאלה אותו שרת ההגנה בהלם.
"עד כמה שהייתי רוצה לקחת קרדיט על החלק הזה בתוכנית, אני לא יכול. זה היה רעיון של בן. אחרי שהג'יהאדיסט שלך לא הצליח לחסל את ריס ברחוב בלוס אנג'לס, בן לקח את זה צעד אחד קדימה והגה תוכנית שתאפשר לו להמשיך במסע הצלב שלו ותעשה את כולנו עשירים יותר. כשהוא סוף סוף שיתף אותי בתוכנית, אחרי שריס הרג את הולדר, טדסקו ופילזנר, חשבתי שהיא גאונית. אני לא מאמין שלא חשבתי על זה בעצמי."
הארטלי הנידה בראשה בחוסר אמון, כשהורן המשיך: "בן בעצם הרבה יותר חכם ממה שהוא נראה. אל תיתני לקעקועים להטעות אותך. הוא צדק בהרבה דברים, כולל העובדה שריס יצליח לעבור את שכירי החרב שלי ולהגיע לחדר הזה ממש, ולכן פוליסת הביטוח שלנו קשורה שם על הרצפה." הוא הצביע על קייטי. "לחבר שלך היה יותר אמון בכישורים שלך מאשר לי, מר ריס. והתברר שהאמון הזה מוצדק."
"הנה מה שהולך לקרות, אחי," אמר בן. "הורן יעשה את כולנו עשירים מאוד. כמעט כל מי שעמד להרוויח מהיוזמה הזאת מת, בזכותך. כן, אתה תשב קצת זמן בכלא, אבל שרת ההגנה תעניק לך חנינה בעזרת סמכויותיה החדשות כנשיאה ותטיל את האשמה על זוועות הפוסט טראומה. אני איעלם כאילו בלעה אותי האדמה, ואתה וקייטי תוכלו לחיות באושר ועושר. אולי אפילו יצליחו לנתח את הגידול הזה שלך ולהציל את חייך?"
בן הביט בקייטי, שעיניה היו פעורות לרווחה בתערובת של גועל ואימה. "אה, וקייטי פה רק כדי להבטיח שתקבל את ההחלטה הנכונה. אני מצטער על המשפחה שלך, ריס, באמת. שום דבר לא יחזיר אותן עכשיו. בואו נעשה כולנו את הדבר החכם. החנינה היא מתנה. החיים של קייטי הם מתנה. אל תדפוק את זה, אחי."
ריס הביט בקייטי ושוב בבן, מבטו נוקב והחלטי.
הורן שבר את השקט במחיאת כפיים קולנית ואטית והתרומם מכיסאו כדי לתפוס עמדה שלטת מעל שאר הקושרים.
"בן, זאת היתה סקירה מקסימה של התוכנית. תודה לך, אבל שיניתי את דעתי. אני משנה את תנאי העסקה. כוח המיקוח שלנו השתנה. בואו ננקה את הבלגן הזה כבר עכשיו, בסדר?"
"למה אתה מתכוון, הורן?" שאל בן בספקנות.
"הלילה, קומנדר," אמר הורן והפנה את מבטו אל ריס כאילו הציג בפני לקוח הזדמנות להשקעה, "אתה זוכה להציל חיים במקום ליטול אותם. אתה זוכה להציל את קייטי. תציל אותה בכך שאתה תמות."
ריס לא הפיל את ה M4, אלא הזיז אותו קלות לכיוון הורן. שרת ההגנה נדרכה כשהקנה חלף מול פניה.
"בחייך, ריס," אמר הורן בטון כמעט משועמם וחסר סבלנות. "אתה לא תצא מפה בחיים. אתה חצי מת כבר עכשיו מהגידול הזה, אם אני מבין נכון. אם תהרוג אחד מאיתנו, בן ישחרר את הכפתור, ואתה תהרוג את החברה היחידה שנותרה לך, שאגב, נראה שמחבבת אותך מאוד. תירה בעצמך או תן לנו לירות בך, זה לא משנה. העניין הוא שתשאיר את קייטי בחיים, וכולנו נמשיך בחיי..."
הורן מעולם לא סיים את המשפט. הפיצוץ מהמטען שבשביל הגישה ביקע את הרכב לשניים והפך את אנשי האבטחה של קפסטון לעיסה אנושית. ההדף ניפץ את שלל החלונות בחזית האחוזה ושלח גל הלם דרך כל חדר וחדר בה.
הכדור הראשון של ריס פגע בהורן בין האף לפה והותיר אותו לעד בהבעה מופתעת על מה שנותר מפניו. הוא היה מת עוד לפני שפגע ברצפה.
"לאאא!" צרחה שרת ההגנה, טיפסה בבהלה על כיסאה וכיסתה את אוזניה בידיה. שני הכדורים הבאים של ריס מצאו את דרכם לחזה העליון שלה. כדור שלישי לראשה השלים את המלאכה.
ריס החזיר את הכוונת אל בן.
"מה לעזאזל, ריס?" קרא בן בתדהמה, כשהוא מניף את הנפץ. "מה לעז...?"
ה M4 של ריס סיים את עבודתו הקטלנית הלילה, כשירה שני כדורי 5.56 מילימטרים בלאק הילס, 77 גריין, במהירות של יותר משבע מאות מטרים לשנייה, ישירות לפרצופו של בן אדוארדס, ממרחק של שלושה מטרים. ראשו של בן נהדף לאחור, ותכולתו התרוקנה על הכיסא שמאחוריו. ידו נשמטה מהכפתור.

***

קייטי צרחה מבעד לבנדנה שהחניקה את צעקותיה, אבל ראשה, למרבה ההפתעה, נשאר שלם. ריס התקדם וירה עוד שני כדורים בפניו של בן, ואז תלה את נשקו על הכתף וכרע לעזור לה.
הוא חתך את הבנדנה מעל ראשה לפני ששיסף את האזיקון שכבל את ידיה מאחורי גבה. קייטי נפלה קדימה לתוך זרועותיו והתייפחה ללא שליטה.
"הכול בסדר, קייטי, הכול בסדר," חזר ריס ואמר, כשהוא מלטף את שערה ומצמיד אותה אליו חזק. "אנחנו חייבים לזוז, קייטי. אין לנו הרבה זמן, אנחנו חייבים לזוז. את יכולה ללכת?" הוא שאל, עזר לה לקום על רגליה והחליף את המחסנית שלו במחסנית מלאה מאפוד הקרב.
"כן, אני יכולה ללכת."
"בסדר, בואי אחרי."
הוא הוביל אותה החוצה ומצא את המחסן שזיהה בתצלומי הלוויין. לידו עמדה סירת בוסטון ויילר מונטוק ישנה, באורך של כחמישה מטרים, על נגרר. מכלי דלק היו מונחים בינה ובין המחסן. ריס הרים את המכל הראשון. ריק. הוא הרים את המכל השני וניער אותו. די והותר דלק. הוא הגיש אותו לקייטי והרים עוד מכל אחד. מלא.
"בואי אחרי," פקד וכבר החל לנוע בחזרה אל הבית. "תשפכי את הדלק ברחבי החדר, על הרהיטים, על הווילונות, על כל מה שיידלק." קייטי עשתה כבקשתו. היה טוב לנקוט פעולה נגד המפלצות האלה, שחטפו אותה באישון לילה מביתו של אחיה.
ריס שפך דלק על הגופות בנדיבות ואמר לקייטי לרוץ אל הדלת. הוא הסתכל מטה בסמל שעל מצית הזיפו הישן של אביו, החליק אגודל על גלגל ההצתה, האבן התיזה ניצוצות, והגז שבמצית הצית אותם ללהבה. הוא השליך את המצית על גופתו של בן אדוארדס ויצא מיד אחרי קייטי.

***

הגשם עדיין ירד כשיצאו החוצה. מאחוריהם, בית הנופש החל להתלקח ורכב השטח שבשביל הגישה העלה עשן.
"שדה התעופה נמצא בערך שישה קילומטרים וחצי מערבה מכאן. תצליחי לרוץ עד שם?"
"כן, אבל למה שלא ניקח את זה?" שאלה קייטי והצביעה על טויוטה לנד קרוזר FJ55 מודל 73', משופצת להפליא, בשני גוונים ירוק יער ולבן אלפיני, שחנתה ליד המחסן. תושבי פישרז איילנד אוהבים מאוד מכוניות קלאסיות.
ריס חייך בעל כורחו ואז הביט לאחור על הבית הבוער.
"נראה לי שהרגע המסתי את המפתחות."
קייטי חייכה, פתחה את דלת הנהג ושלפה צרור מפתחות מהסוויץ'.
"זה קטע של פישרז איילנד," אמרה.
"טוב, זה באמת יהיה חכם יותר. בואי נזוז."
ריס התיישב מאחורי ההגה, וקייטי נדחקה למושב שלידו. הם היו על הכביש עוד לפני שלוחמי האש המתנדבים הספיקו אפילו לנעול מגפיים.


-פרק 75-


ריס הביט בספרות הזוהרות שבצג השעון שלו. ליז היתה אמורה לנחות בעוד שש דקות. הזמן היה דחוק מאוד. ההוראות שלה היו לחכות שלושים דקות ואז להמריא. אם הוא לא יופיע, היא היתה אמורה להניח שהוא מת.
עד שהגיעו לשם, ליז כבר הסיעה את המטוס לקצה הצפוני של המסלול, סובבה אותו והחלה להתכונן להמראה. ריס נטש את הטנדר וכיוון את קייטי למטוס הממתין. הדלת התקפלה מטה.
"מי זאת?" צעקה ליז מפתח התא, מבעד לאוויר הפליטה הלוהט.
"ליז, זאת קייטי. קייטי, ליז."
"טוב, תיכנסו כבר ובואו נסתלק מפה," צעקה ליז.
"אני לא בא, ליז. אני אשתמש בחילוץ המשני. הולך להיות בלגן, ואני לא מתכוון להפיל את שתיכן איתי."
"תעלה כבר למטוס המזדיין הזה, ג'יימס," פקדה ליז בחוסר סבלנות.
ריס התעלם ממנה ופנה לקייטי.
"קחי את זה," אמר ותחב לכף ידה מכשיר הקלטה זעיר ודיסק און קי. "אלה העותקים היחידים. כל מה שהמניאקים האלה אמרו שם בפנים מוקלט כאן, יחד עם עוד כמה הודאות של סול אגנון. בדיסק און קי יש את כל המיילים והמודיעין שבן נתן לי כדי לגבות את כל העסק. זה אמור להעסיק אותך לזמן מה. מישהו חייב להבהיר את המצב למען האנשים שלי והמשפחה שלי. אולי אפילו תקבלי על זה עוד פרס עיתונות." הוא חייך.
"לאן אתה הולך, ג'יימס?" שאלה קייטי, ודמעות החלו לזלוג על לחייה.
"אני הולך למות, קייטי. הם הרגו אותי עוד לפני שיצאתי לסבב האחרון באפגניסטן. הם הרגו את כל החבר'ה שלי עוד לפני שבכלל יצאנו. עכשיו תורי."
הוא זירז אותה במעלה המדרגות. היא היתה המומה מכדי לומר מילה. ליז נעצה בו מבט זועם, עיניה יורות אש.
"תיכנס למטוס, ג'יימס?" ניסתה שוב.
"אני אוהב אותך, ליז, עכשיו תסתלקי מפה."
כשריס התרחק כדי לסגור את הדלת, קייטי התנערה מההלם שאחז בה והסתובבה בבת אחת במושבה.
"ריס, איך ידעת שבן לא חיבר את הנפץ הזה? איך ידעת שהוא לא יפוצץ לי את הראש?"
ריס עצר לרגע, הביט לקייטי בעיניים ומבעד לרעש הרוח, המדחף והגשם, ענה, "לא ידעתי," לפני שסגר את הדלת ורץ לעבר המרינה.


אחרית דבר

האוקיינוס האטלנטי ההווה

ריס התעורר מתחת לסיפון. הצליל שנשמע כשהבֶּנֶטוֹ אושיאניס 48 חתכה את המים ונפנוף המפרשים העירו אותו מתנומה של חצי שעה. הוא הוריד את רגליו מהדרגש, עלה לסיפון העליון ויצא אל האור. הסערה שהעסיקה אותו בשלושת הימים הראשונים לאחר שעזב את פישרז איילנד שככה והותירה אחריה ים גלי יפהפה ורוחות יציבות.
ויקטוריה, אחותו של רייף, השיטה את הסירה מביתם במרתה'ס ויניארד לפישרז איילנד יום לפני המתקפה של ריס, ולבקשתו הסירה ממנה כל דבר אלקטרוני. הוא הורה לרייף לדווח שהיא נגנבה, אך משום מה פקפק בכך שעשה זאת. העובדה שוויקטוריה הצליחה לתפעל לבדה את סירת המפרש העצומה, שאורכה יותר מארבעה עשר מטרים וחצי, העידה רבות על יכולותיה ועל כישורי השיט שלה. ריס עצמו נדרש למאמצים רבים כדי להשאיר אותה בכיוון הנכון. הוא אמנם שט בילדותו, אך מעולם לא בסירה גדולה ומורכבת כל כך. למרבה המזל, בצי מצאו לנכון לשלוח אותו לבית ספר אזרחי לשיט שנים קודם לכן, כדי שתהיה לו היכולת לשכור סירות מפרש ברחבי העולם ולהשתמש בהן לביצוע מעקבים או להיטמע בתנועה הימית המקומית ולהחדיר לוחמי סילס לאזורים אסורים בכניסה.
הוא לא ידע כמה זמן עוד נותר לו לחיות. הוא לא האמין שיצליח להגיע לאירופה או לאפריקה לפני שהגידול יהרוג אותו. אבל הוא השלים עם גורלו בשלווה והיה מוכן להשאיר את העולם מאחור. הוא חשב על לוסי ובכה עליה, על החיים שלעולם לא יהיו לה, וחשב גם על לורן ועל הילד השני שלעולם לא יביאו לעולם. הוא היה מוכן להצטרף למשפחתו.
שקיעה יפהפייה התחלפה בזריחה מהממת, וריס המשיך להפליג. ויקטוריה דאגה שבסירה תהיה אספקה למסע ארוך: מים, מזון וציוד רפואי. מה יעשה אם עדיין יהיה בחיים כשיגיע לעולם הישן או ליבשת השחורה? האם יפנה דרומה וימשיך להפליג עד שהגידול יכריע אותו? אולי יצא לשחייה ולעולם לא יעלה שוב אל פני המים? האם כך יגיע אל לורן ולוסי? הוא ידע שלא נותר לו עוד זמן רב עלי אדמות, ולכן חשב שמוטב שימשיך להפליג עד שהים או הגידול יחליטו שהגיע זמנו. כך או כך, מלאכתו כאן הושלמה.
הוא ישב על הסיפון בעמדת ההגה הימנית. מהסערה נותר רק זיכרון רחוק, והשמש הכתומה הבוהקת שקעה מאחוריו במערב. הוא שלח יד לכיסו והוציא שקית זיפלוק, עצר לרגע ואז פתח אותה באטיות, פרש את הנייר שבתוכה ומתח קווים על השמות האחרונים ברשימה שלו.

ג'וש הולדר
מרקוס בויקין
סול אגנון
סטיב הורן
קרטל הדור החדש, מקסיקו
אדמירל ג'רלד פילזנר
מייק טדסקו
ג'יי די הארטלי
לוריין הארטלי
לנארד הווארד
חמאדי איסמעיל מסעוד
בן אדוארדס

הוא הביט ברשימה ללא שמץ של חרטה. זה נגמר.
לאחר היסוס קל הפך את הדף וחייך, כשהעביר את אצבעותיו על הציור בצבעי פנדה של אשתו ובתו היפהפיות תחת הקשת בענן. היופי בציור היה מושלם, מסוג היופי שרק הצעירים והתמימים מסוגלים לתפוס. עיניו התלחלחו, ודמעה צנחה על הרכוש היקר לו מכול.
"אני בא, מתוקה שלי," לחש ושפשף את עיניו. "אני אהיה איתך בקרוב. אני אוהב אותך."
לאחר מכן ניגש לירכתיים, ובעודו צופה בשמש השוקעת מעבר לאופק, הצמיד את הנייר ללבו ואז שחרר אותו מאחיזתו, מפקיד אותו לנצח בים השלֵו והרוגע.

***

מטה האף בי איי וושינגטון

בימים שלאחר הגילוי שגופותיהם הירויות והשרופות של שרת ההגנה הארטלי ואיש הכספים סטיב הורן נמצאו לצד גופה אלמונית באחוזה בפישרז איילנד, ועוד מיד לאחר ההתנקשות בחבר הקונגרס ג'יי די הארטלי בסוהו, חובבי תיאוריות הקונספירציה נכנסו לפעולה במלוא המרץ והציפו את האינטרנט ואת גלי האתר בהסבר אחרי הסבר.
בקונגרס מינו תובע מיוחד לחקור את הפרשה ולעשות בה סדר, משום שכל כך הרבה פקידי ממשל היו מעורבים בה. כולם מצאו את מותם מידיו של לוטננט קומנדר ג'יימס ריס, שמקום הימצאו הנוכחי לא נודע.
העסק נעשה מעניין באמת כאשר העיתונאית החוקרת קייטי בוראנק פרסמה את הראשונה בסדרת כתבות נוקבות שחשפו קנוניה: ניסויים לא חוקיים בתרופות על לוחמי יחידות העילית המובחרות ביותר, שיתוף של מידע מודיעיני סודי ביותר שנאסף על ידי הסוכנות לביטחון לאומי עם אנשים מסוימים בתחום הפיננסים כדי לסייע בהתנקשות באזרחים חפים מפשע, תוכנית לשטיפת מוח מכוונת של גורמי ג'יהאד על ידי גורמים בממשל לצורך ביצוע פעולות טרור פנימיות וכל אלה הובילו עד לשרת ההגנה עצמה. מיס בוראנק לא שיתפה פעולה עם החוקרים שניסו לפענח את הסיפור ואמרה להם להמתין לחשיפה הבאה שלה.
בין הררי הראיות שאסף התובע המיוחד היה טלפון סלולרי שהיה שייך לג'יימס ריס מקורונדו, קליפורניה. מכיוון שלא נעשה בו שימוש זה כמה שבועות, בזמן שריס היה בתנועה, הוא נותר על השידה בביתו בקליפורניה ואיש לא נגע בו, עד שנאסף על ידי החוקרים.
מאוחר יותר, לאחר שתויג, נבדק ואוחסן כראיה, התקבלה בו שיחה שעברה לתא הקולי.

***

מרפאת ראש ועמוד שדרה לה הויה, קליפורניה

"אה, שלום, מר ריס, מדבר ד"ר גרמן. ניסינו ליצור איתך קשר. אנחנו בדרך כלל לא משאירים הודעות כאלה, אבל רציתי שתשמע את זה בהקדם האפשרי. תוצאות הביופסיה שלך הגיעו, ובנסיבות הקיימות אלה החדשות הטובות ביותר שיכולנו לצפות להן. הגידול שלך הוא מסוג מנינגיומה קונבקסיטלית מוחית. מדובר בנגע נפוץ מאוד שגדל לאט. בהתבסס על סוג הגוש ועל מיקומו, אני משוכנע למדי שאוכל להסיר אותו בניתוח. אנחנו מדברים על שבעים וחמישה אחוזי הצלחה או יותר. יכול להיות שהגידול גורם לך לכאבי ראש, אבל אין סיבה להילחץ. בבקשה תחזור אלינו, והעוזרת שלי תקבע לך פגישת מעקב. נוכל לדבר בפירוט רב יותר במשרד שלי. שוב, אני מצטער שאני משאיר לך הודעה כזאת, אבל לא רציתי שתדאג שלא לצורך. שיהיה לך יום נהדר, ותיהנה מהחיים החדשים שקיבלת, קומנדר."


תודות


שום ספר אינו נכתב בתוך בועה, וזה בהחלט נכון גם במקרה הזה. אני חב לאנשים רבים תודה על עזרתם בהפיכת הרומן הזה למציאות. את חלקם אוכל לציין בשמם ואת חלקם לא, משום שהם עדיין פועלים בצללים.
בראש ובראשונה, הספר הזה עדיין היה מונח על שידת הלילה שלי, או בתיקייה במחשב, אלמלא בראד תור. לומר שאין לי מילים להביע עד כמה אני אסיר תודה על עצותיך, על הדרכתך ועל כך שלקחת סיכון איתי יהיה לנקוט לשון המעטה. בראד, תודה שהגשמת לי חלום. בפגישתנו הראשונה נתת לי עצה שלעולם לא אשכח. אמרת, "ההבדל היחיד בין סופר שספריו יצאו לאור לסופר שספריו לא יצאו לאור הוא שהראשון מעולם לא ויתר." היית יכול להיות לוחם סילס משכמך ומעלה.
לאמילי בסטלר המדהימה. לסופר אף פעם לא כדאי להישאר בלי מילים, אבל כל פגישה איתך הותירה אותי בפה פעור. אין בעולם מנטורית, עורכת, מוציאה לאור וחברה טובה ממך. תודה שקראת את כתב היד וזיהית את הפוטנציאל הטמון בו. מה שהחל בפגישה ארוכה ומהנה על כוס קפה במנהטן הסתיים בהגשמת חלום. תודה לך על הכול.
המנוע של הרכבת הדוהרת הזאת הוא הסוכנת שלנו, אלכסנדרה משיניסט. הנחישות והאנרגיה שלך מידבקות. תודה שהפכת את החוויה הזאת למדהימה כל כך.
לכל הצוות באמילי בסטלר בּוּקס. תודה על התמיכה ועל ההכוונה. תודה מיוחדת ללארה ג'ונס, על שדאגה שהכול יתנהל כשורה ויישאר על המסלול, וליחצן שלנו, דיוויד בראון, על שמשך אותי, גם אם בניגוד לרצוני, אל העולם הלא מוכר של "ציוצים", "לייקים" ו"חברים". אין כמוך בזה. לאן פריור, אלופת השיווק, על שהובלת את ההסתערות על הטריטוריה הלא נודעת הזאת.
לווינס פלין, על מנהיגותך בסלילת הדרך לדור חדש של כותבי מותחנים. אתה אמן אמיתי של המלאכה וממשיך להשפיע דרך יצירתך המדהימה. אתה חסר.
ללי צ'יילד, שקיבל אותי למועדון הסופרים וגרם לי להרגיש שייך עוד לפני שבכלל סיימתי את הרומן. תודה על העידוד בנוגע לשם הספר ועל עצתך. כפי שאתה רואה, פעלתי לפיה.
לסטיבן האנטר, על שיצרת דמות בדויה של סייר/צלף לשעבר, שנתנה השראה ליותר מכמה אנשים. תודה שחלקת את כישרונך עם העולם ועל טוב לבך כלפי. אני ממתין בקוצר רוח לרומן הבא שלך.
לדיוויד מורל, על יצירת אחת הדמויות האיקוניות ביותר שעיטרו אי פעם את הדפים או את המסך ועל שהיית אחד הראשונים שהזכירו את הסילס במותחן עוד ב 1984, לפני שרבים בכלל ידעו מי הם. תודה שחיברת אותי עם ITW (ארגון כותבי המותחנים הבינלאומי) ועל עצתך הנבונה.
לבראד טיילור, על שליווית אותי כחונך דרך המלכודות הייחודיות הכרוכות במעבר ממבצעים מיוחדים לעולם ההוצאה לאור. תודה שהקדשת מזמנך והדרכת אותי כיצד להימנע מהמוקשים שבדרך.
לטרי פלין, חברי הוותיק ביותר, עוד מימי גן הילדים, שהיה גם האדם הראשון שקרא את כתב היד ונתן עליו משוב בזכות הביקורת הראשונית שלך הספר הזה טוב יותר.
לכריסטיאן זומר, על שנפרד בכיתה ו' ממהדורת הסילס של המגזין "Gung Ho" מ 1985 לטובתי. היתה לו השפעה לא מעטה, ואני עדיין מוקיר את הגיליון עד היום.
לכריס וקורטני קוקס, על הדוגמה שלכם לחוזק ולאומץ לב נוכח מצוקה שלא תיאמן. החן וקור הרוח שלכם תחת לחץ הם ההגדרה הממשית של נחישות ושיעור לכולנו.
לדיוויד ליימן, שקרא את העותק הראשון בחופשה שבהחלט היה ראוי לה באיי טרקס וקייקוס, בעודו מנסה למנוע מהדפים לעוף ברוח במורד החוף. בפעם הבאה אדאג לכרוך אותו.
לגרהאם היל, על הערותיך המעמיקות ועל התעקשותך שבזכות כישוריך כעורך כתב עת משפטי תוכל לאתר את כל שגיאות הדקדוק שלנו.
לדייב קילקאלן, על השפעתך על דור שלם של לוחמים. אומתנו חבה לך חוב גדול.
לג'ף רותרהאם, על שקראת את הקטעים בספר שעוסקים בחבלה ווידאת שהם מתארים טוב מספיק את האופן שבו מחבל היה עושה זאת, תוך הקפדה שנשמיט די פרטים מרכזיים כדי שהספר לא ישמש חוברת הדרכה.
לברנט בוגארט מטריידווינד טכנולוג'יז, על שהדרכת אותי בעולם התקשורת החשאית באופן שאפילו אני יכולתי להבין. אני יודע שזה לא מושלם, אבל לא רציתי לחשוף את כל סודותיך.
תודה ל"גואט", על חניכתך בתקופות מעניינות בעיראק ועל שירותך למען המדינה.
לג'סטין הנדרסון, איש של יושרה, נאמנות וחוכמה מעבר לשנותיו, תודה אתה יודע על מה. אולי יום אחד אפילו אכתוב על זה ספר.
למייק אטקינסון, על החניכה ועל התמיכה המתמשכות שלך ועל שעמדת לצדי ברגעים החשובים.
לוויין גרגורי, על כל מה שאתה עושה למען אנשי השירות שלנו. זה משמעותי.
לקייטי פבליץ', על שהיית שם כשהייתי זקוק לך. לעולם לא אוכל להודות לך מספיק.
לג'ייסון סלאטה, על סבלנותך, על ההומור שלך ועל תמיכתך.
ללייסי ביילס, על חברותך ועל כל מה שאת עושה למען החירות.
לביס. תודה שהזמנת אותי למשחק ההוא של הרדס ולטיול ההמשך לקינג ראנץ'. זה שינה את מסלול חיי.
ללארי שיקלי ולו לאוץ', על שהגשתם הצעה על אותו פריט במכירה הפומבית, ולריק קיין, על שהזמנת אותי לארוחת צהריים על היאכטה שלך. זה נהיה הרבה יותר מזה.
ללארי ויקרס, על חברותך, על חוכמתך, על הידע חסר התקדים שלך בכלי נשק ועל שירותך לאומה.
לטום דיווין, אחד המנהיגים העסקיים הטובים ביותר של הדור הזה. תודה שתמיד היה לך זמן בשבילי ושמעולם לא גרמת לי להרגיש כנטל. אתה מגלם את דמות הלוחם המגן.
לג'ורג' קוליטידס, על האנרגיה ועל ההתלהבות שלך בכל מה שאתה עושה.
לטריג פרנץ', על שהזמנת אותי לקאמפ פייר קלאב אוף אמריקה. זה כבוד להכיר אותך.
להובי דארלינג, מנהיג גדול וחבר טוב יותר. תודה שקיבלת את פנינו בביתנו החדש ועל ההשראה שלך בחזית האימונים. אתה מכונה!
לאנדרו קליין, לא רק על שקראת את הספר, אלא על כל מה שאתה עושה למען משפחתי. אני חש ענווה שאין לתאר במילים. השינוי שאתה מחולל בחייהם של האנשים שאתה נוגע בהם הוא מדהים.
לדארן לסורטה, על החביתה המדהימה ועל נאמנות בלתי מעורערת. אני חושב שאשאיר אותך בסביבה.
לקווין אומאלי, ג'ימי קליין ופרנק לקרון, אוסף החברים הטוב ביותר שבחור יכול לבקש לעצמו. עוד הרפתקאות לפנינו!
לאחים ממיסטיק לודג', על תמיכתכם הבלתי מעורערת. אי אפשר למצוא חבורת פיראטים טובה יותר.
לדום ראסו, פטריוט, מייסד דינאמיס אלאיינס והתגלמות האחווה.
לאלק וולף, אנדרו אראביטו וג'ון דיוויין, על שאתם תמיד שם.
לאריק פורהארדט וג'ף יוסטון, לוחמים.
לשון הברברגר, על שהיית חבר צוות נהדר, גם במחלקות ששירתנו בהן יחד וגם בהמשך.
לג'ון דובין, אחי לנשק. תודה על מה שאתה עושה באף בי איי ועל שצירפת אותי ללאנאי. מדהים!
לפאט מקנמרה, על שירותך, על המוטיבציה, על האנרגיה ועל המומחיות.
לג'וקו וילינק, על שני סבבי אימונים יחידתיים מדהימים.
לג'וש ואודרי וולדרון, על סקירת הספר המוקדמת, על המשוב הנהדר ועל החברות.
לדניאל וקארן וינקלר, על טוב לבכם, על האומנות יוצאת הדופן שלכם ועל מסירותכם לאלה שבקצה החנית. ההשפעה שלכם מגיעה הרבה מעבר ללהבים.
לאנגוס מקווין, רוואן מקווין, קייטי מקווין, טוני מאקריס, מלאני היל, לייסי דאפי, קרל וורנר, אריק ואן הורן והיילי הולמס. זאת היתה שנה מלאת אירועים. תודה על התמיכה.
לקית וולוונדר, מייק בילר, מאט קופאליק, וולי מקלאלן וניק פונטיקס מ Tomahawk Strategic Solutions. הרכבתם צוות מדהים!
לד"ר רוב בריי, מנתח יוצא מן הכלל, מנטור, חבר ופטריוט. המדינה חבה לך חוב של הכרת תודה, אם כי אני בספק אם תרומתך תותר אי פעם לפרסום. תודה על ההכוונה ועל התמיכה לאורך המעבר מהשירות בצי. אנחנו חושבים על נדיבותך מדי יום ותודה על היד היציבה במהלך ניתוח הגב שלי.
לריק ואסתר רוזנפילד, אין מילים לתאר את רגשותי כלפי שניכם תודה שאימצתם אותי ואת כל משפחתי, לא היינו יכולים לעשות זאת בלעדיכם.
לניק וטינה קוסוליס, על סיפור האהבה שלכם.
לקלינט והיידי סמית מחוות ווּנדר, על תמיכתכם בכל תחומי החיים ועל שתמיד אמרתם כן עוד לפני שידעתם מה השאלה.
לג'יימס ג'ארט, על שלימדת אותי לחשוב בהיגיון תוך שמירה על עקרונותי. לעולם לא אוכל להשיב לך את החוב הזה. תודה על שירותך ועל ההקרבה למען המדינה בג'ונגלים של וייטנאם ועל שסללת את הדרך לדור הנוכחי של לוחמי המבצעים המיוחדים. אני חש ענווה וכבוד על חניכתך ועל הדרכתך המתמשכות.
לג'ים וננסי דמטריאדס, על פיקחותכם, על הדוגמה האישית שלכם ועל טוב לבכם.
לרוס פרו, על מה שאתה עושה מאחורי הקלעים, בלי לקבל הכרה, למען אנשי הצבא שלנו ובני משפחותיהם ועל מה שעשית למען משפחתי שלי.
לוויין להפייר, על מנהיגותך האיתנה מול לחצים בלתי נתפסים. תודה שאתה עומד איתן ונלחם למען כולנו. לפיט בראונל, ריצ'רד צ'ילדרס, וודי פיליפס, מילי האלו, ויין שיטס, סקוט כריסטמן, אנדרו ארולננדם, ג'ו דהברגליס, דאג המלין, ג'ים קולמאייר, איימי האנטר, כריס דוויט, ליסה סופרנו, דבּ סרגול ולכל אחד ואחת ב NRA, על שאתם עומדים על המשמר ועל העבודה הבלתי נלאית שאתם עושים למען כל האמריקאים מדי יום ביומו. תודה שאתם נלחמים על זכויותינו ומעניקים לאלה שנלחמים למען מדינה חופשית לחזור הביתה למדינה כזאת.
לג'וש פאוול, על החזון ועל הנחישות שלך.
לג'יימס ייגר, על הגישה שלך ועל תמיכתך המוקדמת והנלהבת.
לשיין מהוני, על רהיטותך ועל תשוקתך בהגנה על מקומות פראיים ועל בעלי החיים השוכנים בהם.
לג'ף קריין, פיל הון, פי ג'יי קרלטון והצוות בקרן אנשי הספורט של הקונגרס, על שתמיד צירפתם אותי עכשיו תורי לעזור.
ליו וילי, לארי קין ולכל אחד ואחת בקרן הלאומית לספורט הירי, על מנהיגותכם ועל ההפקה של תערוכת SHOT, אירוע שאין שני לו.
למאק מינארד מ Montana Guides and Outfitters Association Big Hearts Under the Big Sky, על כל מה שאתה עושה למען וטרנים ובני משפחותיהם.
תודה לצוות במשרד לביקורת פרסומים טרום הוצאה של משרד ההגנה, משימתכם כפוית טובה, אבל מאמציכם זוכים להערכה רבה.
ללארי אליסון, על ההשראה, על כך שהראית לנו מה אפשרי, על שתמיד קיבלת אותנו בזרועות פתוחות ועל שהכרת לנו מחדש את עולמות הטניס והשיט אגב, אני עדיין חושב שג'ורג' מרשל היה הגנרל המשפיע ביותר במאה העשרים.
לחבר'ה משיקגו, ג'ימי ופאם לין, דני וולף ושלי סורוסקי, אני מחכה בכיליון עיניים למפגש הבא שלנו.
לג'ימי ספיתהיל, על שקראת גרסה מוקדמת של הספר ועברת על פרק השיט אני מקווה שלא הרסתי אותו יותר מדי.
לג'וני סנצ'ז, על שישבת ליד בראד באותו אירוע גיוס כספים.
לסקוט גריימס, על הדוגמה האישית שלך ועל חברותך יכול להיות שבספר הבא שלי באמת יהיה גיבור סוכן נדל"ן.
לגרג גאריסון, על שהשאלת לי את מכוניתך... למשך שנה.
למועדון הספר והבירה של קורונדו, יכול להיות שסוף סוף מצאנו ספר שכולם יקראו.
לבקי סטיין, על שקראת את הפרולוג בשלב מוקדם ועל כך שרצית לקרוא עוד.
לד'ארסי אקולס, על שהקדשת מזמנך לקרוא את הספר אתה מייצר רובים מדהימים, דרך אגב.
לרומן צונדר וטרי הארדי, תודה על PTTOW! יצרתם משהו מיוחד באמת.
לבן בוסנאק, על התובנות ועל התמיכה.
לג'ון הארט, לא הרבה אנשים יכולים לומר שהם שינו ענף שלם. כל הכבוד, חבר. ולג'ון בארקלו מ Sitka Gear, תודה על תקופתך במדים ועל כך שבילית את כל השנים האלה בקודיאק בליטוש כישוריך והעברת אותם לדור הבא של לוחמי קומנדו ימי. רק מעטים, אם בכלל, טובים ממך בשטח מיוער.
לטים פאלון, צ'יפ בימן, דאג פריצ'רד, דייב קנסק והמדריכים ב FTW Ranch, הלוואי שהיו לי רמות המיומנות שלכם כשהייתי מאחורי הכוונת הטלסקופית בעיראק.
לקרייג פלי, אפילו שאני לא בטוח שבכלל תקרא את הספר, תודה על תמיכתך ועל נאמנותך הבלתי מעורערות.
לרייזור וסילביה דובס, על שפתחתם את ביתכם ואת לבכם למשפחתנו.
לכל מי שקראו עותקים מוקדמים של כתב היד וסיפקו משוב יקר ערך: בילי בירדזל, ספנסר בריי, מייק שובי, ראיין ריץ', ג'ד דיוויס, רוס סייפריד, רון ג'נסן, בריאן רוזן, מליסה פטרו, אלן מאסט וג'ף ג'ונסטו שניהם. לכריסטופר בול, על מומחיותך בתעופה. לד"ר מונטויה, ד"ר בוקולו וד"ר סמולי, על שעזרתם לנו להתיר את סבך המורכבויות של חוסמי בטא וגידולי מוח. לוויל סירסי, על מומחיותך בכל מה שקשור לענייני פוסט מורטם.
לסטיב מגניס, על העדכון המועיל להפליא שלך בנוגע לאפגניסטן, ולכל אלה שתרמו ממומחיותם בתחומי התעופה, הימאות, התקשורת, חומרי הנפץ והבליסטיקה. כל הטעויות הן שלי בלבד.
לדרק אנדרסון ופיט אוסיף ממשרד וינסטון וסטרואן, על שליוויתם אותי בתהליך הביקורת של משרד ההגנה, ולבראד בונדי, ברוק בוסון, מייקל ויטלי ודני סטמפ ממשרד קייהיל גורדון וריינדל על תמיכתכם בצד העסקי של הדברים.
לאוון וסט, שון פרנל וצוות Branding Freedom, על היצירתיות ועל המומחיות שלכם במה שהיה קרקע בתולית לחלוטין. תודה.
למייקל דיווידסון, עדנאן קיפיאט וכל צוות Gen Next, אתם עושים דברים מדהימים למען העתיד של אומתנו אני בפנים! המנהיגות והמומחיות שלכם במאבק נגד קיצוניות אלימה מעוררות השראה. בעיות גדולות דורשות מנהיגות אמיצה ופתרונות חדשניים, ולכן אני ממליץ לקוראים ללמוד עוד על הקרן שלהם. תיק הביטחון הגלובלי שלהם כולל את Against Violent Extremism הרשת הראשונה והיחידה של קיצונים אלימים לשעבר הפועלת לסיכול גיוס והקצנה ואת שיטת ההכוונה מחדש (Redirect Method) קמפיין פרסום אנטי קיצוני המפנה אנשים לנרטיבים משכנעים. אלה הפתרונות היחידים בהובלת המגזר הפרטי למאבק באידיאולוגיה קיצונית ואלימה. אני תומך בארגון ומעודד גם אחרים לעשות זאת, משום שביטחוננו תלוי בחדשנות ובמנהיגות.
לאנשי קרן משפחות הסילס, קרן הצדקה של הכוחות המיוחדים, All Eagles Oscar, National Ability Center, קרן לוחמי המבצעים המיוחדים, קרן We Honor וכל הארגונים הפועלים ללא לאות לתמיכה בלוחמים ובמשפחותיהם. למרכז לטיפול במוח, על המחויבות ועל הסיוע בטיפול בלוחמים המתמודדים עם פוסט טראומה לאחר השירות, ולאנשי Valor for Life ומרכז DISC לספורט ועמוד שדרה, על הענקת טיפולים כירורגיים בעמוד השדרה ללא עלות לוותיקי צבא ועל שיטות עבודה מיטביות בטיפול בפוסט טראומה.
לדיוויד וננסי, על שגידלתם בת מדהימה.
לאמי, קרוליין, על שקראה את מה שאני יודע שהוא לא ספר "בסגנון שלה", ובכל זאת סבלה אותו עד תומו וסיפקה משוב מדהים תודה שהחדרת בי אהבה לקריאה לכל החיים. מתברר שהימים שבהם תיקנת לי חיבורים לא הסתיימו כשעזבתי לקולג'. לאבי, ג'ורג', על שקרא את מה שהוא בהחלט ספר "בסגנון שלו" והנחה אותי במים הסובבים את פישרז איילנד. לאחי, רוג'ר, פרופסור לקומפוזיציה, על עזרתו בבחירת המוזיקה, ולאחותי אמילי ובעלה סקוט, על עידודם לאחר שקראו גרסה מוקדמת של הפרולוג.
לבריגדיר גנרל וגברת קנת סטרונג, שבבית היל שלהם נכתב הספר הזה, ואהיה אסיר תודה להם לעד.
לאמילי ווד, על שסבלת את המיזם הזה ופתחת בפני את ביתך. תודה.
ויותר מכול, לאשתי היפה פיית', תודה שהאמנת בי. אני מתפעל ממך יותר ויותר בכל יום שחולף. ולשלושת ילדינו תודה שהראיתם לי מה חשוב באמת.
ולבסוף, לחצי השני של צוות הכתיבה הזה, קית ווד בלעדיך עדיין הייתי מתקתק על המקלדת ומנסה להבין איך להתחיל את הספר. כישרונך במילה הכתובה הפיח חיים בסיפור הזה. אני מקווה שתרמתי את חלקי. מי ייתן ויהיו עוד רבים.



ג'ק קאר/ רשימת חיסול

Jack Carr / The Terminal List

לרכישת הספר

מאנגלית: ערן בן יעקב

עורך אחראי: דב איכנולד
עורכת הספרות המתורגמת: נועה אילסר
עורכת התרגום: רתם כסלו
עיצוב הכריכה: אמרי זרטל
עימוד: טפר בע"מ

ידיעות אחרונות | ספרי חמד


עדיין איך לכם את אפליקציית עברית? הורידו עכשיו:
להורדה במכשירי אייפון - ‎עברית App - App Store
להורדה במכשירי אנדרואיד (דוגמת סמסונג) עברית ספרים - אפליקציות ב-Google Play