ב־2016, ארזה דר זוזובסקי מזוודה ועזבה לארצות־הברית. לא הייתה לה תוכנית מסודרת - לא דירה מאורגנת, לא סוכנת שתכניס אותה לעניינים, אפילו לא מעגל חברתי תומך. רק הבנה עמוקה שהיא צריכה להמריא מכאן מהר ככל האפשר. בזמן שהקריירה שלה נסקה - קמפיינים יוקרתיים, תפקידים מרכזיים, אינסטגרם שממגנט עוקבים - הזוגיות שלה עם לי בירן התפרקה. זה לא היה הזמן לעזוב הכול, אבל זוזובסקי הרגישה שלא רק הלב שלה נסדק, אלא שכולה בסכנת התפרקות. "עברתי פרידה מתוקשרת והרגשתי שאני נמצאת במקום שאני לא רוצה לסנגר על החיים שלי. חייתי בתחושה שכולם יודעים מי אני, כולם יודעים מה קורה לי בחיים, ואני לא מעוניינת. בא לי להגן על הפרטיות שלי. הייתי בכלוב של זהב, אבל בפנים לא היה לי טוב. אל־איי הייתה חלום ישן שלי, אבל הייתי כנראה צריכה לקבל בעיטה בתחת בשביל לעשות את זה. החלטתי לטוס ולנסות את מזלי. לא ידעתי מה אני הולכת לעשות, אבל החלטתי שאני עושה את זה".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אלא שהחלום האמריקני שזוזובסקי יצאה להגשים, התחיל יותר כמו סיוט. "הגעתי לאל־איי לדירת Airbnb שהזמנתי מהארץ עם שני חדרי שינה, וגיליתי שעבדו עליי. היה שם חדר שינה אחד שצולם משני כיוונים שונים. הכול היה מגעיל ודוחה. לא ידעתי מה לעשות. איך אני הולכת לחיות פה. לא היה לי לאן ללכת. לא הכרתי אף אחד חוץ מחבר אחד. התקשרתי אליו. אמרתי, 'בוא נצא לדרינק. אני חייבת להירגע'. מצאתי את עצמי בקלאב. הפעם הראשונה שלי באל־איי, אני בשולחן ענק עם לאונרדו דיקפריו, טובי מגווייר, כולם מסתכלים עליי ותוהים לעצמם למה אני לבושה בטרנינג עם שיער אסוף לגולגול בזמן שכל הבנות מסביבנו לבושות בשמלות מנצנצות. זאת הייתה הזיה. מצאתי את עצמי מתנצלת. סורי, הרגע נחתי. זה היה מאוד סוריאליסטי. הפער הזה בין החלום ההוליוודי לדירה המטונפת".
מה עשית עם הדירה?
"חזרתי אליה באותו לילה. התעוררתי מרעש בסלון. הצצתי וראיתי שלושה מקסיקנים מסתובבים בדירה. פותחים ארונות. נלחצתי נורא. נעלתי את עצמי בשירותים והייתי בטוחה שזהו, נגמר הסיפור שלי. הם הולכים לאנוס ולרצוח אותי. זה יהיה הסיום שלי. התיישבתי על הרצפה בשירותים ופשוט בכיתי חצי שעה, באיזשהו שלב, החלטתי שאני פשוט יוצאת החוצה. אזרתי אומץ, הצצתי מהמדרגות ושאלתי, 'סליחה, מה אתם עושים פה?' הם ענו, 'באנו לתקן את התנור. סיימנו. אנחנו הולכים'. לדעתי, הם שיקרו. בימים שאחרי ניסיתי לעזוב את הדירה. לא תפסתי את הבעלים. העניין עם Airbnb זה שאתה לא יכול לעזוב את הדירה בלי שבעל הדירה מאשר. באחת הפגישות שלי עם מי שהפכה לסוכנת שלי באותם ימים סיפרתי לה את הסיפור. אמרתי לה שבפרופיל שלו הוא ציין שהוא מפיק סרטים. היא אמרה, 'בואי נחפש אותו באתר קולנוע שמאגד את כל אנשי התעשייה ונתקשר אליו'. ואכן מצאנו אותו. והוא אכן מפיק סרטים. סרטי פורנו".
או מיי גאד.
"התברר לי שכל הדירה הייתה למעשה סט של סרטי פורנו. פתאום הכול התחבר לי. הווילונות הכסופים. הכתמים המוזרים על הספות. לא נשארתי שם עוד רגע. צרחתי על Airbnb בטלפון ויצאתי משם. זה היה השבוע הראשון שלי בלוס־אנג'לס. הכי וולקם טו אל־איי מותק".
אפשר לומר שהעניינים די הסתדרו מאז השבוע הסהרורי הראשון באל־איי. זוזובסקי לא רק מצאה דירה חדשה, אלא גם הצליחה לבסס מאז קריירה בינלאומית מכובדת. בשנה שעברה כיכבה ב"השורד", סרט של בארי לוינסון ("איש הגשם"), שהפיקו HBO והיה מועמד לאמי. לאחרונה סיימה צילומים לסרט חדש, A Beautiful Imperfection, בתפקיד הראשי, ובמהלך השנה צפויים לצאת בישראל שני סרטים מקומיים שצילמה: "צ'קאאוט" ו"העתיד". עכשיו היא מככבת ב"קרודרוי" של הדס בן ארויה, המשודרת מהשבוע בימי חמישי ב־22:00 ב־HOT3, ב־HOT VOD וב־Next TV. פה משלימה זוזובסקי את המהפך. מנערת פוסטר לאחת השחקניות הכי מסקרנות של התקופה. באחריות: ככה עוד לא ראיתם אף פעם את זוזובסקי. וזה לא הכול, ב־26.3 תעלה בכאן 11 (בימי ראשון ב־22:15) ובכאן בוקס הסדרה "מלאך משחית", שבו היא מגלמת אמא חסידית המגיעה למוסד טיפולי.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
את אל-איי עזבה רשמית בקורונה, בין הסגר הראשון לשני, אבל היא עדיין על הקו, מוכנה לכל קלוז אפ שיגיע. מאז מערכת היחסים המתוקשרת עם לי בירן, הקפידה לנהל את חייה רחוק מהפפראצי הישראליים. המרחק מישראל אפשר לה לשמור על פרטיות, ולמעט אייטמים במדורי הרכילות סביב רומן שנרקם עם המוזיקאי אסף אבידן, לא תמצאו בארכיון שום אזכור לחיי האהבה שלה. גם על הגבר החדש בחייה, אמריקאי שהכירה לפני חמש שנים בברנינג מן, שהקשר ביניהם חודש רק לאחרונה, היא לא מנדבת פרטים בקלות. "פגשתי אותו ב-2018. זה לא צלח. אבל לא מזמן נפגשנו שוב. בסוף זה עניין של בחירה. השתנינו מאוד מאז הסיבוב הראשון. יכול להיות שזה תמיד היה שם, פשוט לא הייתי פנויה לזה רגשית".
קל לתייק את הסיפור של זוזבסקי בת ה־32 במגירה הגדושה עד להתפקע בסיפורי אל־איי של שחקנים ישראלים, אבל האמת היא שיותר משזוזובסקי נסעה לכבוש את העולם, היא נסעה לטפל בעצמה. לשכתב את הסיפור שאחרים החליטו לספר בשבילה. במידה רבה, השחקנית שהיא הפכה להיות מורכבת מסך החוויות שלה בשנים ההן. לאל־איי היא הגיעה בלי תוכנית עבודה מסודרת. את עיקר הפרנסה שלה אז הרוויחה בארץ בשקלים, אבל ביזבזה אותה בדולרים. "בתקופה הראשונה הייתי על הקו. היו לי קמפיינים בישראל שהחזיקו אותי. אבל זה לא עבד לי. מצד אחד, הכול היה מקסים וטוב, אבל הרגשתי כמו בובה על חוט. אני מובילה סדרת נוער, צעירים עוקבים אחריי, נדרש ממני להתנהג בצורה מסוימת, יש לי קמפיין גדול, אז אם אני עושה שטות, אפשר לפטר אותי. נורא פחדתי מזה. הרגשתי שאני לא מאפשרת לעצמי להיות מי שאני רוצה להיות. חיה בשני יקומים מקבילים".
מי רצית להיות?
"רציתי להיות חופשייה ולבדוק את הגבולות של עצמי. וזה בדיוק מה שקרה. טסתי לחו"ל והתנסיתי בסוגים שונים של דברים שלא איפשרתי לעצמי קודם. סוגים שונים של מערכות יחסים. טקסים מסוימים. אנשים שפגשתי. סדנאות שהחלטתי להירשם אליהן".
ספרי על אחת מהן.
"הייתי בסמינר של תטא הילינג. סוג של טיפול. דרך היפנוזה אתה נכנס עם מדריך מסוים לתת־מודע שלך. אחד הזיכרונות שצפו בטיפול היה מגיל חמש. הייתי אצל חברה ואמא שלה קנתה לנו פיג'מות של כלבים דלמטיים. הייתי מאוד קטנה והפיג'מה הייתה מאוד גדולה ותוך כדי משחק, החלקתי ונפתח לי הסנטר. אני זוכרת את כמויות הדם. אחותה הגדולה, שהייתה אז מושא הערצתי, לקחה אותי, טיפלה בי, שמה לי יוד, חבשה את המקום. שכחתי את הרגע הזה, אבל מתברר שבאותה פעם עשיתי חיבור בעייתי. אני צריכה להיפצע כדי לקבל אהבה, לדמם כדי שיאהבו אותי".
"התנסיתי בפוליאמוריה. במשך כמה חודשים ניהלנו מערכות יחסים מקבילות. אני איתו והיא איתו. אני גרתי בניו־יורק, היא במדינה אחרת, והוא היה טס בין שתינו. ביני ובינה נוצרה חברות מאוד יפה. יום אחד הבנתי שיש לי רגשות אליה, ושהיא מרגישה אותו דבר כלפיי. הפכנו באופן טבעי למערכת יחסים של שלושה"
פיזית או רגשית?
"גם פיזית וגם רגשית. אבל פיזית קרה לי במהלך החיים שנפצעתי - ורק היום אני יודעת להגיד שזימנתי את זה בלי לדעת שאני בעצם רוצה שיטפלו בי. להעמיד למבחן את האהבה של אנשים אליי".
אלה תובנות מאוד חזקות. בטח גם מטלטלות.
"נכון. נפתחתי באל־איי לעולם חדש. נפתחתי לאוכלוסיות שונות ואיפשרתי לעצמי לנסות להעמיק את הקשר שלי עם עצמי ולהבין מה טוב לי. אני חושבת ששיחררתי מהגדרות. שיחררתי מלנסות לשים את עצמי בקופסה".
דיברת בעבר באופן מעומעם על זה שאת "נמשכת לנשמה של בן אדם". אני יכול להניח שבתקופה הזו היו גם ניסיונות עם נשים?
"כן. הייתי בזוגיות כמה חודשים עם אישה. לא ישראלית. מאוד שונה ממני. זה היה די בהתחלה שלי באל־איי. בגדול, יצאתי מפה ושברתי הכול", היא צוחקת. "הייתי בלתי ניתנת לעצירה".
זה בטח היה גילוי מרעיש.
"מעולם לא נמשכתי לנשים קודם. זה לא היה משהו שהסתרתי. וזה לא משהו שחשבתי שיכול לקרות. אבל הכרתי מישהי ופשוט התאהבתי בה. הלב שלי היה פתוח להכיר בן אדם ולהתאהב בו בלי קשר למגדר שלו".
זו לא חוויה קצת מבלבלת? התחושה שמתגלה בך פתאום צד חדש, שאת מסוגלת להתאהב באישה?
"נבהלתי יותר מזה שלא ידעתי את זה על עצמי. אין דבר שמבהיל אותי באהבה. שנים לא איפשרתי לעצמי להיות אני. היו לי קולות בראש של אנשים אחרים. של ציפיות. של איך ראוי להתנהג. ואת זה עשיתי".
הניסיונות לצלול לעומק סיפור האהבה של זוזובסקי עם אישה, מביאים אותה לחשוף את הסיפור המלא, המורכב הרבה יותר, בפעם הראשונה. "מערכת היחסים הזאת התחילה מתוך התאהבות בגבר, שהפכה למשולש רומנטי. התנסיתי בפוליאמוריה. זה קרה בצורה מאוד אורגנית. פשוט לא עצרתי את עצמי. נשאבתי לתוך רכבת הרים ופשוט נתתי לעצמי לעלות עליה. זה התחיל מחברות בין כולנו והתפתח למה שזה הפך, והפתיע אותי מאוד שזה קרה".
אבל איפשרת לעצמך לעלות על הרכבת הזאת. איך זה בכלל קורה?
"פגשתי מישהו והיו לנו שלושה ימים של קסם. ביום הרביעי הוא התקשר אליי וסיפר שהוא נפרד ממישהי שבוע וחצי לפני, שהוא לא יכול לשים את המסמר האחרון על ארון הקבורה הזה והוא חייב לבדוק את זה. הוא חזר אליה. למרות שהם חזרו, הוא רצה שנישאר, במקביל, בקשר רומנטי. סירבתי כמובן. יום אחד חברה שלו, שגרה בחו"ל, הגיעה לארץ וביקשה להיפגש. קבענו לקפה. פתאום הגיעה מישהי שנראתה לי כמו פיה עם קוקיות. היא סיפרה לי שבן הזוג שלה לא מפסיק לדבר עליי, וביקשה ממני לתת לו עוד הזדמנות. לא הבנתי למה היא עושה את זה, אבל משהו בחוויה הזאת גרם לי להסתכל עליה כעל הדבר הכי חופשי שראיתי בחיים. נמשכתי להצעה. אני לא יודעת אם נמשכתי אליה - אם רציתי להיות איתה או להיות היא, אבל משהו בקלילות הזאת שיחרר אצלי מחסום שקשור בפתיחות, או בקנאה, או ברעיון הזה של כל מה שלא עבד לי עד עכשיו במערכות יחסים. החלטתי לתת לו הזדמנות. במשך כמה חודשים ניהלנו מערכות יחסים מקבילות. אני איתו והיא איתו. אני גרתי בניו־יורק, היא במדינה אחרת, והוא היה טס בין שתינו. ביני ובינה נוצרה חברות מאוד יפה. יום אחד הבנתי שיש לי רגשות אליה, ושהיא מרגישה אותו דבר כלפיי. ואז משתי מערכות יחסים נפרדות הפכנו באופן טבעי למערכת יחסים של שלושה".
איך הגיבו אנשים מסביבך?
"הרימו גבה. לא ממש הבינו אותי. אולי בגלל זה הרגשתי שאני צריכה לשמור על זה מאוד פרטי. הרגשתי ששופטים אותי, שאני עושה משהו 'לא בסדר'. אמרו שאין עתיד למערכת יחסים מהסוג הזה, שזה איזה שיגעון רגעי ויעבור לי. זה גרם לי כמובן לחשוב שכולם דפוקים חוץ ממני וגם הוכיח לי כמה הייתי בטוחה בקשר הזה. זה היה סיפור אהבה כל כך יפה ורומנטי, בלי טיפת סליזיות. היינו הכי חמודים בעולם. אהבנו עמוק. למדתי על עצמי הרבה דברים דרך החוויה הזו. היו רגעים בתוך המשולש הזה שהרגשתי שמצאתי את הנוסחה לאושר. לא הבנתי איך לא כל העולם נמצא במערכות יחסים כאלה. יש בזה משהו הרבה יותר נוח ומכיל. שנים הייתי בטוחה שאני אדם נורא קנאי. גיליתי שאני בכלל לא קנאית. להפך. אם כבר, הדבר היחיד שאני לא יכולה להכיל בזוגיות זה חוסר שקיפות. כל עוד האמת מונחת בחוץ, אני מרגישה בנוח".
למה במקרה שלכם זה לא עבד יותר?
"לא התאמנו, כמו כל זוגיות אחרת. ספציפית במערכות יחסים משולשות, הקושי שלי היה שנדרשתי לתת הרבה יותר אנרגיה למשולש הזה. מאה אחוז עם בן אדם א'. מאה אחוז עם בן אדם ב'. מאה אחוז לדבר המשותף. זה שלוש מאות אחוז שלא משאירים זמן לשום דבר אחר".
רואה את עצמך מתאהבת שוב באישה בעתיד?
"אולי. הכול יכול לקרות. אם זה קרה פעם אחת, זה יכול לקרות שוב".
מכירה את השמועה על רומן בינך ובין שלומית מלכה?
"שמועה מקסימה בעיניי, אין לה שום קשר למציאות. לא מבינה מאיפה זה הגיע, אבל מפרגנת למי שהמציא אותה שייהנה ויתפנק".
פנטזיות אחרות דווקא התחילו להתגשם. זוזובסקי מצאה עצמה על סטים גדולים, עובדת עם במאים נחשבים, צועדת על שטיחים אדומים, חיה את החלום שבשבילו עזבה הכול והמריאה ללוס־אנג'לס. זה לא התחיל ככה, היא מדגישה. "כל הפחדים שלי התממשו מהרגע שהגעתי לארצות־הברית. די מהר נשארתי בלי עבודות מהארץ. חייתי מהחסכונות וזה היה טריקי, כי לא באמת ידעתי אם אצליח. לאט־לאט עברתי לשלבים מתקדמים באודישנים. בהתחלה הייתי מגיעה לאודישן, והיו עוצרים אותי תוך כדי הסצנה ואומרים, תודה, ראינו מספיק. וגם לא הייתי רגילה לזה. הגעתי מהארץ, מעמדה אחרת. הייתי צריכה לשחרר את הפאסון והאגו. זו הייתה חוויה אכזרית מאוד, אבל גם מתגמלת. זה שסגרו לי דלתות בפרצוף עשה לי מדהים לאופי. ביטל לי את החשיבות העצמית. זו תכונה שאין בה צורך".
ועדיין את מתארת חוויה מעליבה בדרך לשם.
"בטח שזה מעליב. שובר את הלב. זה מעמיד אותך מול כל החרדות והפחדים וחוסר הביטחון. זה גורם לך לשאול למה עשיתי את זה. למה אני בכלל פה. מה אני שווה. הכול צף".
הגעת להוליווד קצת לפני שמהפכת מי־טו התפוצצה. עד כמה נחשפת לגועל נפש?
"חוויתי רק את הבונוסים שאחרי מי־טו. בכל פגישה היה אסיסטנט או שהיא נעשתה בדלת פתוחה. הרגשתי שכולם מאוד נזהרים. כן פגשתי את הארווי וויינשטיין שנייה לפני שהתחקיר עליו פורסם, ב־2017. טסתי לפסטיבל קאן והייתי על איזו סירה של מכר. לא מסיבה גדולה. עמדתי בחוץ. הגיעה אליי אחת העובדות שלו ואמרה, 'מיסטר הארווי רוצה לפגוש אותך בחדר למטה'. לא ידעתי מיהו. היא ליוותה אותי. הוא ישב עם עוד בחור ולידם בעל הסירה. אין לי כיסא. גם לא מביאים לי. אני עומדת שם עם השמלה של הבריכה. מציגים לו אותי: דר, שחקנית מישראל. אני אומרת, 'נעים לי להכיר אותך'. ואין לי מושג מי הוא. הוא מציג את עצמו. מפיק קולנוע. איכשהו הייתי משוכנעת שהבחור שיושב לידו הוא בן הזוג שלו. אמרתי, 'אני שמחה להכיר אתכם. אתם כאן יחד?' הארווי אמר, 'כן, אנחנו מתכננים להתחתן באפריל באיטליה. את מוזמנת'. הכי משקר לי וממציא לי סיפור שלם על הזוגיות שלהם וזה בכלל היה העוזר שלו. לפני שאני עולה הוא אומר, 'כשאת באל־איי, בואי לפגוש אותי, אני עובד על הרבה סרטים'. אמרתי 'בשמחה'. יותר מאוחר דיברתי עם המנהלת שלי וסיפרתי לה על הפגישה איתו. היא הזהירה אותי ממנו ושבוע אחרי יצא התחקיר עליו".
"היו לי קמפיינים בישראל שהחזיקו אותי. אבל זה לא עבד לי. מצד אחד הכול היה מקסים וטוב, אבל הרגשתי כמו בובה על חוט. אני מובילה סדרת נוער, צעירים עוקבים אחריי, נדרש ממני להתנהג בצורה מסוימת, אם אני עושה שטות, אפשר לפטר אותי. נורא פחדתי. הרגשתי שאני לא מאפשרת לעצמי להיות מי שאני רוצה להיות"
יש משהו קצת מתסכל עכשיו, שכל הצלחה של שחקן ישראלי בהוליווד אוטומטית עומדת להשוואה עם גל גדות.
"אני לא שמה את עצמי במקומות של השוואה. אני מאמינה שעבודה קשה מתגמלת, וזה יגיע. אני מרגישה שאני מתקדמת כל הזמן. הגעתי לשלבים מאוד מתקדמים ב'האלמנה השחורה' לתפקיד אחותה של סקרלט ג'והנסון. זו שרשרת אודישנים מפרכת ביותר. הגעתי לארבע הסופיות, יחד עם אמה ווטסון, סרשה רונאן ופלורנס פיו, שקיבלה את התפקיד. הדבר הזה פתח עוד אפשרויות. אני טווה דרך שדבר מוביל בה לדבר, אז כן, יש מלא כישלונות, אבל גם ניצחונות קטנים שאנשים לא יודעים עליהם".
עזבת את אל־איי בקורונה. זה אומר שוויתרת על האפשרות לכבוש אותה?
"לא ויתרתי על כלום. הקורונה שינתה את פני התעשייה. אתה כבר לא צריך להיות בשום חדר. אתה יכול לשלוח אודישן מכל מקום בעולם. לעלות על זום עם במאי. כרגע נוח ונעים לי כאן. אין לי בסיס אם. אני כאן כרגע כי יש לי עבודה".
מניח שהזוגיות חדשה מתנהלת בלונג דיסטנס. לא פשוט.
"זה פורמט מאתגר. אנחנו משתדלים לבלות יחד כמה שיותר. הרבה ממערכות היחסים שניסיתי לייצר, נעצרו בגלל המורכבות של השלט הרחוק. אבל זה הפורמט היחיד שאני מכירה בשנים האחרונות".
את האתגר האמיתי - להוביל סדרה על הכתפיים שלה - היא צולחת ב"קורדרוי" באופן מעורר התפעלות. הסדרה הזאת מסתמכת לא מעט על הכריזמה המהפנטת של זוזובסקי. היא מגלמת צעירה שלא מאמינה באהבה וחיה את חייה בסף גירוי בלתי אפשרי ובניכור מקסימלי. עושה הכול - שלישיות, סמים, מניפולציות על גברים - אבל לא מרגישה דבר. "לקח לי זמן למצוא אותה בי", מחייכת דר, "אבל זו לגמרי דמות שקיימת בתוכי. קיבלתי את האודישן כשהייתי באל־איי, בתקופה שלא רציתי לעשות שום דבר שיחזיר אותי לארץ. אבל קראתי את הסצנה, הרגשתי שאני מכירה את הבחורה הזאת, וצילמתי בטייק אחד - מאוד לא אופייני לי. עשיתי את האודישן בשכיבה על הספה, בלי איפור. נכון, היא לא הגיבורה הקלאסית, והיא הציבה לי מראה לכל החלקים בי שאולי לא באמת הסכמתי לראות".
4 צפייה בגלריה
''הרגשתי שאני מכירה את בחורה הזאת''. מתוך ''קורדרוי''
(צילום: אוהד רומנו, באדיבות HOT)
יש הרבה עירום פרונטלי וסצנות סקס בסדרה. יש הרבה שחקניות שאם היו יודעות במה כרוך התפקיד, היו מוותרות עוד לפני האודישן. זה היה שיקול?
"כן, זה היה שיקול. אחרי שקיבלתי את התפקיד הלכתי לראות את הסרט של הדס, 'מישהו יאהב מישהו'. אני זוכרת את עצמי צופה בסצנת הסקס הארוכה. התכווצתי בכיסא ונכנסתי להתקף חרדה. זוכרת את עצמי אומרת, אין מצב שאני עושה את זה. נכון, הכול מאוד מסודר. יש נספח שלם לחוזה שמתייחס לעירום ולסצנות סקס. אבל בתסריט עצמו לא כתוב כמה נמשכת כל סצנה. נורא נלחצתי. נעזרנו במתאמת אינטימיות על הסט. כשחקנית, אני מאוד רגילה לעבוד על סצנת סקס עם שחקן ובמאי. זה לא נוח ותמיד בא לי שזה ייגמר מהר. אף אחד לא יודע להדריך. כשאת יושבת עם שני גברים ואז אומרים, בואו, יאללה, עכשיו תפמפמו, זו חוויה קשה שפוגעת ביצירה. מתאמת אינטימיות עושה בדיוק את זה. היא הביאה לי קרח לפטמות, שיעמדו לפעמים. היו לה כל כך הרבה רעיונות לקולות שאנחנו צריכים להשמיע. זה הפך לסוג של משחק ילדי. כשאתה יוצר מתוך משחק, משהו טוב קורה. את לא מרגישה שאת צריכה להגן על עצמך".
וזה שבסוף המשפחה שלך והחברים שלך יראו אותך עירומה?
"אבא שלי, שהיה עורך דין, עבר על החוזה שלי. יום אחד הוא אמר לי, טוב, את הסדרה הזאת אני כנראה לא אראה. כששלחתי לו את החוזה, שלחתי לו גם תסריטים. הוא לא הבין שהוא קיבל רק את סצנות הסקס. הוא היה בטוח שזה כל הסדרה. אבא שלי ראה אותי עירומה ביום היוולדי. אם כבר, המחשבה שחברים שלו יצפו בזה, אולי קצת יותר תביך אותי".
היא נולדה בתל־אביב וגדלה ברמת־השרון. בת בכורה לאיש נדל"ן ומעצבת פנים. כשהייתה בעיצומה של שנת שירות בכפר של נוער בסיכון, לפני הגיוס לחיל החינוך, הושיבו אותה הוריה בסלון ביתם והודיעו לה שהם מתגרשים. "זו הייתה הפתעה גדולה", היא אומרת. "אני לא זוכרת את זה יותר מדי. כנראה מודחק. הייתי אז בשנת שירות והגעתי הביתה במיוחד. לא יכולתי להבין או לקבל את זה. זה נראה לי תלוש. הייתה לי איזו אידיליה משפחתית שהתפוצצה ופתאום ראיתי את ההורים שלי בשבר ובכאב שלהם. הייתי בת 18, אישה צעירה, וזה השפיע עליי מאוד. על איך שהסתכלתי על זוגיות. על כמה אני בכלל מוכנה להתמסר ולתת את הלב שלי עד הסוף, אם בסוף כולם ממילא מתגרשים או נכשלים בדבר הזה. זה כנראה הזניק אצלי את הרצון למצוא פתרון אחר. היום אני יודעת להגיד את זה. אז לא הבנתי".
בחרת צד?
"כן, בחרתי בצד של אמא. כעסתי על אבא שלי כי הרגשתי שזה הגיע מהצד שלו. ראיתי את אמא שלי מאוד עצובה. זה השפיע באופן ישיר גם על היחסים עם אבא שלי. לא דיברנו הרבה זמן. מידרתי אותו מחיי. הייתי ילדה עקשנית וקשוחה. לא חשבתי שזה ישנה את דעתו. לא ניסיתי לגרום לו לעשות משהו אחר. הם גם ככה כבר נפרדו. לא חשבתי שאני יכולה לתקן את מערכת היחסים שלהם. פשוט כעסתי. ולא לדבר איתו היה מבחינתי העונש הקשה ביותר".
מתי זה השתנה?
"אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל היה רגע משפחתי טראומטי גדול, כשאבא שלי כמעט איבד את חייו. זה טילטל אותי והכניס פרופורציות. הבנתי כמה החיים שבירים ועדינים וכמה אין טעם להחזיק כעס שלא משרת. זה לגמרי איפשר תיקון ביחסים. מהר מאוד, מתוקף הנסיבות, נפגשנו יותר. היה זמן להיות יחד. לא היה צריך יותר מדי לדבר. השיעור היה גדול יותר ממה שהיינו יכולים לומר. אבא שלי ואני היום חברים מאוד טובים. אני מחוברת אליו בכל עמקי נשמתי. הוא מהר מאוד נהיה אבא שלי וגם הבן שלי. יש לנו מערכת יחסים מאוד מיוחדת. התבגרתי. איפשרתי לעצמי לסלוח, אבל גם לא הייתי ממש צריכה. הכעס התפוגג. ברגע שאתה כל כך קרוב לאבד מישהו יקר, הכול מתגמד. היום כולנו במצב נהדר. כל אחד מהם המשיך הלאה. הם מאושרים ובקשר טוב. אנחנו נפגשים הרבה".
הגיבורה ב"קורדרוי" לא מאמינה באהבה. מה המצב אצלך?
"אני מאמינה באהבה. אני מאוד מקווה למצוא את הדרך לקיים אותה באופן שתהיה לתמיד. אני כן בן אדם רומנטי. לא צריך להיסחף עם שמלת כלה, אבל גם בינג' יחד נראה לי אחלה. יש לי איזו פנטזיה שיהיה לי בית שבו יהיה לי חדר משלי, לבן הזוג שלי יהיה את החדר שלו, ולשנינו יהיה גם חדר משותף שניפגש שם ונוכל לישון בו אם נרצה. ככה זה בסין. למלך ולמלכה יש חדרים נפרדים. אני חושב שזה מודל גאוני. יש לך את השקט שלך, עם המרחב האנרגטי, וכשאתה בוחר ביחד - זה מקסים. נצטרך לבחון את זה מתישהו".
