בגיל 14 גל רובין הרגישה סכנה אמיתית, ומכיוונו של האדם הכי קרוב. היא הייתה אז ילדה שלא מצליחה להתיישר אל תוך המסגרת החרדית, עם אבא חוזר בתשובה ואמא שלא. "ההורים התגרשו, הבית התפרק ועבדתי באולמות אירועים כדי לצאת לעצמאות. עשיתי 500 שקל טיפים, כי הייתי ילדה מהממת, גבוהה עם ביטחון עצמי. כדי שיעסיקו אותי עבדתי עליהם שאני בת 16, עשיתי להם עומר אדם. ואז אבא שלי גילה שאני ממלצרת עם מכנסיים. והוא היה חוזר בתשובה הכי קיצוני שאת יכולה לדמיין. הוא התקשר ואמר שהוא בא עכשיו לשפוך עליי חומצה על הפנים כדי שהן יתעוותו ואני אהיה לא יפה, כי רק ככה אלמד לא לעשות חטאים".
חששת שהוא גם יממש את האיום? "ישר ברחתי משם בריצה. התחבאתי באתר בנייה, אני זוכרת את עצמי מתחת לגרם מדרגות רועדת מהמחשבה שאבא שלי יהרוס לי את הפנים".
3 צפייה בגלריה
גל רובין
גל רובין
חצאית בארון חשמל. גל רובין
(צילום: יונתן בלום)
האיום היה לפגוע דווקא ביופי שלך. "הבאתי בזכות המראה טיפים מעולים, היה לי מזה המון כוח. אחר כך הוא הגיע לאולם, לא יודעת אם הייתה לו חומצה. המלצרים התקשרו אליי כשהוא עזב וחזרתי לשם משקשקת. מאז תמיד הייתה לי בארון חשמל באולם חצאית, שאוכל ללבוש מהר על המכנסיים, למקרה שפתאום אבא שלי יגיע".
20 שנה אחר כך, היא בפריים־טיים בבגד ים. ה"משה, מלצר, חולון" של גל רובין (33) הוא "אמא לשישה". וזה באמת תופס בהפתעה בכל פעם מחדש, לראות אישה בגילה, מקועקעת בכל גופה, שיצאה בשאלה ומגדלת כאם חד-הורית שישה ילדים מתחת לגיל 14. בזמן שהפורמטים והקהל גם יחד התעייפו ממתמודדות ריאליטי שמכריזות שהן "פייטריות" ו"נשים חזקות", לרובין יש את כל ההצדקות. ובכל זאת היא הפכה לאחת הדמויות היותר קונטרוברסליות ב"הישרדות". באחד הריבים אמרה עליה המתמודדת דורין דותן שהיא חתולת רחוב. רובין הפכה את זה לטקטיקה, במשחק ובחיים, תאהבו או לא.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"דורין התנצלה מעומק הלב וסלחתי", היא אומרת עכשיו בדירה שלה במעלה־אדומים, אחרי שהכינה שישה כריכים, פלוס תפוח ופתק, ופיזרה את הילדים למסגרות. "אבל חתולת רחוב? זה פאקינג מחמאה. זאת מי שאני. אני כל הזמן אומרת ב'הישרדות' שאני אמא לשישה ילדים ואנשים מצקצקים ברשתות, 'יאללה תפסיקי להגיד את זה'. אבל לא אני לא אפסיק, אף אחד לא יודע באיזה רזולוציות זה תופס אותי".
היא גדלה באור־יהודה למשפחה מתחרדת ואבא שהיה נחוש שתלמד ב'בית יעקב'. "חינוך אשכנזי וסגור. מצאתי את עצמי יושבת איתו שעות על הספסל בשביל שיעשו לי טובה ויקבלו אותי, למרות שאני ספרדייה. מרוב שהיינו מאוימות מהמורות, כשהן נכנסו לבית הספר, כל התלמידות היו בורחות לכיתה כאילו הודיעו שמחבל מסתובב פה. יום אחד המנהלת תפסה מישהי בלי קפוצ'ון כחול, עמדה מעליה וצעקה והילדה עשתה פיפי בתחתונים מול כולן, על הרצפה. אני צברתי ביטחון בלהיות בעייתית, היו נועלים אותי בחדר של המנהלת".
"אם היה בורח לי המוח ואמרתי לעצמי 'לא טוב לי', הרב היה מחזיר אותי לתלם והייתי נכנסת שוב פעם להיריון. התחלתי לאפר ולעשות שיער כשעלה לי מזה שאני צריכה לבקש רשות מבעלי לקנות משהו. הוא כל הזמן היה אומר לי, 'הגעת לפה רק עם תחתונים, הבאתי אותך בלי כלום'"
מתי התחיל להיות מתוח גם בבית? "מגיל עשר עד גיל 13 זה היה הגיהינום עצמו. פיצול קיצוני. היה שולחן שבת של אמא והאחיות ושולחן של אבא, ואני הייתי צריכה להחליט לאן אני הולכת. בשלוש השנים האלה אבא ישן איתי בחדר. הייתי חוזרת מבית ספר ומכינה לו לשתות, מגהצת לו את המכופתרות של הדוסים. מטפלת באחותי הקטנה. הייתי האמא שלה, וסוג של אשתו של אבא שלי".
כל זה כשאת נערה שצריכה פרטיות. "כן, הם התגרשו כשהייתי בת 13. מהר מאוד אבא שלי התחתן בשנית ולא הוזמנו אפילו לחתונה. גם לא הייתי אף פעם בבית שלו. אולי אני לא מספיק צדיקה בשבילו ואטמא לו את הבית. כששאלתי למה, התשובה שקיבלתי הייתה שלא מכניסים את העבר להווה או לעתיד. ואני העבר".
האהבה שאת אמורה לקבל ללא תנאי, מגיעה עם תנאים. "מה שנקרא 'אהבה תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה'. מה שמזעזע אותי זה איך הכול חוזר. גם אני התגרשתי ויצאתי בשאלה כמו אמא שלי, וגם אבא של הילדים שלי לא לוקח חלק בגידול שלהם כמו אבא שלי. זה מכה בי, הגורל הזה".
3 צפייה בגלריה
גל רובין
גל רובין
''מגיל עשר עד גיל 13 זה היה הגיהינום עצמו''. רובין
(צילום: יונתן בלום)
טראומות מהנעורים צפו אצלה מחדש גם אחרי שהפכה לאמא. "בתקופה שמילצרתי עברתי הטרדה מינית ראשונה. זה היה בצהריים, נסעתי לחברים בכפר שלם לבד במונית. הייתה לי התמימות כילדה בת 13 לשבת ליד הנהג מקדימה ולא הבנתי מה הוא עושה כשהוא לוקח את הידיים שלי ומתחכך בי. הוא הכריח אותי לגעת בו גם כן. קפצתי מהמונית ועמדתי שם בצומת מסובים, קפואה. יצאתי בלי להבין מה קורה שם, רק שלא נוח לי. הייתי בשוק. לא הצלחתי ממש לדבר על זה, היו לי פלאשבקים מזעזעים, כאילו מישהו משתלט עליי ומשתמש בי בניגוד לרצוני. שנים הייתי בטוחה שאני האשמה, כי ישבתי לידו במונית ולא מאחורה. זה קפץ לי ברמת הטראומה כשנולדה הבת שלי, בגיל 21. שם הבנתי מה עברתי בעצם, והתחלתי לפחד שזה יקרה גם לה".
את בן הזוג שהפך לבעלה לא הרבה זמן אחר כך, הכירה בגיל 15, עם כמיהה אדירה לבית ולמשפחה. "פתאום נהייתה לי משפחה, ומהמקום של החוסר נצמדתי לזה. התחתנתי בגיל 17 וחודשיים וכדי לרצות את המשפחה שלו, חזרתי שוב בתשובה. עוד פעם אהבה עם תנאי".
מסביב ניסו לומר לך שזה מוקדם מדי? "לא, ואני גם לא כועסת על אף אחד כי אלו החלטות שלי, אחרי כל כך הרבה טיפולים פסיכולוגיים הבנתי את זה. היה לי נוח אז שבעלי היה חוצץ ביני לבין העולם. בגיל 21 הייתי עם שלושה ילדים ועסוקה בלחתל ולבשל ולנקות ולהיות אמא לתפארת מדינת ישראל. זה היה משימתי כמו למלצר ארבעה שולחנות".
בלי ספקות בכלל? "אם היה בורח לי המוח והייתי אומרת לעצמי 'לא טוב לי', הייתי מתקשרת לרב שלי שהיה מחזיר אותי לתלם והייתי נכנסת עוד פעם להיריון. התחלתי לאפר ולעשות שיער כשעלה לי מזה שכל דבר שאני רוצה לקנות אני צריכה לבקש ממנו רשות. כל פעם שרציתי משהו הוא היה אומר לי, 'הגעת לפה רק עם התחתונים שלך, הבאתי אותך בלי כלום'".
הלידה השישית הייתה זאת שגרמה לה בסוף לעשות את הצעד. "זאת הייתה לידה קשה וכשהיא יצאה ממני חייכתי אליה כשכולי פתוחה שם ואמרתי לה, 'שלום, אני אמא שלך, ואני אדאג לך לחיים מדהימים'. כאילו שתינו לבד בעולם. כשהיא הייתה בת חודשיים שכבתי ליד הגרוש שלי ואמרתי לעצמי, 'את רק בת 27, תהפכי את החיים שלך'. יום למחרת פתחתי תיק בבית משפט לענייני משפחה".
איך הסתדרת לבד עם שישה ילדים? "הגדול היה בן שמונה והקטנה בת ארבעה חודשים. בפנים הייתי שבר כלי, בוכה בלילות ובימים מתפקדת וסותמת את הפה כי זה שבחרת בעצמך לא צריך לפגוע בילדים שלך".
בסדרה של כאן, "עוד ניפגש", היא עברה מול המצלמות סולחה עם אבא שלה. "במהלך היציאה בשאלה קיבלתי ממנו הודעות נאצה שאני אכחד מהעולם ושיבואו לי מחלות. לא עניתי בגלל הכיבוד הורים. בסוף התוכנית אבא שלי אמר, 'אם אלוהים בוחר לתת לך כל יום את הנשמה שלך, כנראה צריך אותך בעולם זה'".
כמה גדול היה השחרור אחרי שהתגרשת וגם יצאת בשאלה? "מיד כשהתגרשתי ניסיתי להבין כמה אני רלוונטית ואם אני עוד שווה משהו, עם השישיית ילדים. חברה פתחה לי אוקיי־קיופיד וקיבלתי שם 4,000 הודעות, אבל קיפלתי את זה מהר מאוד".
תמיר נחום, בן הזוג בשמונת החודשים האחרונים וגרוש עם שלושה ילדים, נכנס לחייה אחרי "הישרדות". "נפלתי לכאוס בגלל חוב של 200 אלף שקל, ברמה שרצו לגרש אותי מהבית. חיפשתי מישהו שיעזור לי עם הפריסה לתשלומים. הוא אמר לי, 'תנשמי, אני מבטיח לך שנסדר את הכול', ואז אמר גם, 'תקשיבי, את תהיי אשתי'. נקרעתי מצחוק בפרצוף שלו ברמה קשה. אבל אחר כך אני כבר לא שיחררתי ממנו. הוא לא תומך בי כלכלית ואני לא מחפשת, אבל פעם ראשונה אני מרגישה לא לבד".
החספוס והחוסן שרובין פיתחה ב"הישרדות", גרסת החיים עצמם, יחד עם החיבה לכל מה שאתגרי ומאובק, סימנו אותה כחומר האידיאלי עבור "הישרדות", גרסת הריאליטי. הדבקות שלה באסטרטגיה בלי למצמץ, השלימה את המהלך והובילה אותה לגמר, שישודר בשבת, ברשת. "גם 'הישרדות' וגם 'האח הגדול' נלחמו עליי והחלטתי 'הישרדות', כי אני אישה של שטח ואין דבר שמרפא אותי יותר ממדורה. למה את צוחקת? באמת. אם להיכלא בבית סגור או בטבע, אז בטבע".
איך ניהלת את האופרציה של הבית? "התחננתי לחברים שיעזרו, השארתי להם כסף ואת האוטו שלי, הבאתי בייביסיטריות שבישלו וניקו. עשיתי את זה כנגד כל הסיכויים, אני יכולה לגרום גם למיקרוגל להסתובב הפוך".
"כמו שטל היה מובל על ידי באי, כיום הוא מובל על ידי מאיה. במשחק אמרתי לו, 'הבטחת לי שאם תהיה מאוהב במאיה כשנצטרך להדיח אותה, תעמוד בזה'. אם הייתי במקרה דומה, הייתי הופכת את כולם כדי לשמור על בעל הברית. עצוב לי שבסוף מפילים את זה עליי, ועוד אומרים 'היא קנאית'"
ועם כל סיפור החיים הזה עוררת בעיקר אנטגוניזם. נטשה אמרה עלייך אחרי המשחק "הלוואי שלא הייתי מכירה אותך". "זה כאב לי מאוד. את נטשה לקחתי וקידמתי. אז באיזה קטע את יורקת לבאר ששתית ממנה? הרבה קינאו בי שם, אבל בסוף אני זאת שניהלתי את המשחק. מאמצע המשחק יש לי פסלון חסינות בתיק ולא השתמשתי בו, כי לא חיפשתי קיצורי דרך, רק לשחק כמו שצריך עם המוח".
לרובין ייזכר גם המשבר עם טל מורד, שהעמיד להדחה את אהובתו מאיה קיי בעידודה. "התעוררתי מאוחר מאוד לעניין של הבריתות. היחיד שהסכים לצרף אותי לברית היה טל, והחסד הזה גרם לו להתקדם, כי שמרתי עליו בגופי".
היה לך משהו רומנטי כלפיו? כי זה מה שהוא טען אחר כך. "לא היה לי כלום רומנטי עם טל מורד וגם בחלומות הכי גבוהים שלו לא היה יכול להיות. טל ואני היינו צמד משחקי מטורף. הייתה לי המון חמלה כלפיו בגלל העבר שלו, אבל אין סיכוי שראיתי אותו באיזשהו אור מעבר לכלי אסטרטגי שלי. ואני את המשחק לא הייתי מוכנה לאבד בשום צורה, גם לא בשביל האהבה של טל ומאיה שבאותה נקודה הם אהבו בדיוק שבוע באי".
3 צפייה בגלריה
גל רובין בהישרדות
גל רובין בהישרדות
''לא הייתי מוכנה לאבד את המשחק. גם לא בשביל האהבה של מאיה וטל''
(צילום: נוי עינב, מתוך ''הישרדות'')
טל מתחרט לדעתך שהוא הדיח את מאיה, או שזה פשוט דבר שהוא צריך להגיד? "הוא לא מתחרט, והוא גם אמר את זה איך שהיא הלכה, שהוא הכי שמח בעולם ושבארץ הוא ילבן איתה את הכול".
בראיונות הוא אומר שהשתלטת עליו על האי. "הוא מושפע ממאיה. יש לי התכתבויות איתו מאז שחזרנו לארץ והן מאוד חבריות. ׳וואי, איזה קטע שאנחנו מדברים בווטסאפ׳ ו׳וואי איזה כיף שאני מדבר איתך באינסטגרם׳. הוא פשוט לא לוקח אחריות על המעשים שלו. כמו שהוא היה מובל על ידי באי, כיום הוא מובל על ידי מאיה. במשחק עם מאיה לא שמתי לו אולטימטום. אמרתי לו, 'הבטחת לי שאם תהיה מאוהב במאיה כשנצטרך להדיח אותה, תעמוד בזה'. אם הייתי במקרה דומה, מול בן זוג ומול בעל ברית שלי, הייתי הופכת את כולם כדי שישמרו על בעל הברית. עצוב לי שבסוף כולם מפילים את זה עליי, ועוד אומרים 'היא קנאית'".
מה שהם אומרים זה ששיחקת מלוכלך. "אבל להדיח את מאיה היה קונצנזוס. כשחזרנו לארץ טל היה עדיין חבר מאוד טוב שלי. הזמין אותי אליו למסיבה ו'בואי נצא ונשתכר ואני מת עלייך'. ופתאום ביום בהיר הוא פשוט חוסם אותי בווטסאפ. הייתי בהלם אטומי. הוא הסביר לי שזה מאוד מפריע למאיה ושאנחנו לא יכולים להמשיך להיות חברים".
החברים מ"הישרדות" לא הגיעו לבר־מצווה של הבן שלך. זה מעליב. "כולם אישרו הגעה וכולם לא הגיעו. וזה בסדר, לא מעליב. לידי נמצאים אנשים שבאמת אוהבים אותי ובאמת חברים שלי, ומי שלא אז ביי ונקסט. זה היה ערב מאושר, הייתי עם בן הזוג שלי, בבר-המצווה של הבן שלי שעשיתי כנגד כל הסיכויים והייתי גאה בעצמי ברמות".