ניקאפ לא הייתה הלהקה היחידה שיצאה נגד ישראל בפסטיבל קואצ'לה האחרון, שנערך בקליפורניה לפני כשבועיים. גם בלונד רדהד (להקה שהופיעה בעבר בישראל) נופפו בדגלי פלסטין. ניקאפ לא הייתה אפילו הלהקה הכי גדולה שיצאה נגד ישראל בפסטיבל. גרין דיי שרו על ילדי עזה. אבל ניקאפ הלכה רחוק יותר. בתחילת ההופעה השנייה שלה בפסטיבל הוקרן על מסכי הענק המסר "פאק ישראל, תשוחרר פלסטין" ומו צ'ארה, מנהיג הלהקה, אמר לקהל: "עד לא מזמן נרדפנו, האירים, על ידי הבריטים, אבל מעולם לא הופצצנו מהשמיים בלי שיהיה לנו לאן ללכת. אם אתם לא קוראים לזה רצח עם, איך לעזאזל אתם קוראים לזה?" בהמשך ההופעה הוקרנו המסרים "ישראל מבצעת רצח עם נגד העם הפלסטיני", ו"זה מתאפשר בגלל ממשלת ארצות-הברית, שמחמשת ומממנת את ישראל למרות פשעי המלחמה". היו הרבה מחיאות כפיים.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
זו לא הפרובוקציה הראשונה, גם לא העשירית, של שלישיית ההיפ הופ-פאנק האירית. זאת פשוט הפעם הראשונה על במה גדולה מספיק כדי שהעולם ישים לב. ניקאפ קמה ב-2017 בפולס רואד, אזור קתולי שמרני ורפובליקני במערב בלפסט, צפון-אירלנד; לב המאבק האירי לעצמאות והגדרה עצמית - והמאבק הזה פועם בליבה של הלהקה עד היום. שמה, ניקאפ (Kneecap, פיקת ברך) הוא אזכור לאמצעי הענישה המועדף בתקופת הסכסוך בצפון-אירלנד: כדור רובה לברך. הלהקה מורכבת ממו צ'ארה (באירית עתיקה: חבר שלי), מוגלאי באפ ודי ג'יי פרובאי. אלה שמות הבמה הקליטים, יחסית, של ליאם אוג או האנאיד (Liam Óg Ó hAnnaidh), נאואיז או קייריאליאן (Naoise Ó Cairealláin) וג'יי ג'יי דוכהארטאי (J. J. Ó Dochartaigh), בהתאמה. השלושה נפגשו בפאב. די.ג'יי פרובאי היה באותם ימים מורה בבית ספר, ובגלל החשש מפיטורים הופיע בהתחלה בפנים עטויות מסכת סקי בצבעי הדגל האירי. המסכה הפכה לסמל והוא ממשיך לעטות אותה עד היום, שנים אחרי שפוטר.
ניקאפ שרה בתערובת של אנגלית וגאלית אירית עתיקה שאי-אפשר להבין, על נושאים כמו התנגדות לשלטון הבריטי בצפון-אירלנד, דיכוי האירים, זכויות השפה האירית, עוני, פשע וסמים, חיי היומיום הקשים, לילות השתייה הארוכים וההתנגשויות עם המשטרה. כבר השיר הראשון שלהם, C.E.A.R.T.A (באירית: זכויות) נאסר להשמעה בחלק מתחנות הרדיו באירלנד בגלל קללות והתייחסויות לסמים. השיר סיפר על בחור שנעצר ומסרב לדבר אנגלית בתחנת המשטרה. שיר אחר של הלהקה נקרא "בריטים, החוצה!"
ניקאפ היא להקה פוליטית הארד-קור. רפובליקנית לאומנית במובן האירי של המילה, כלומר דוגלת באיחוד אירלנד תחת ריבונות עצמאית, ללא נוכחות בריטית. הם מרבים לשלב ביטויים וסיסמאות רפובליקניות, כמו Tiocfaidh ár lá, "יומנו עוד יבוא", ביטוי שהיה מזוהה עם האסירים הלאומנים משנות ה-70 וה-80. מלבד האנטי לבריטים, הלהקה מזדהה מאז יומה הראשון עם המאבק הפלסטיני נגד ישראל, ומשווה בין האירים לפלסטינים. בקיצור, זה לא היה ה"פאק ישראל" הראשון שלהם, גם לא העשירי כאמור, אבל פרובוקציה בבלפסט, עם כל הכבוד, זה לא כמו פרובוקציה על הבמה הגדולה בקואצ'לה.
ואכן, התגובות, הרבות והנזעמות, לא איחרו לבוא. זה התחיל במחאה ציבורית גדולה, עבר לביטולי הופעות, המשיך בניתוק מגע מצד הסוכנות של הלהקה ונותני חסות, ואפילו שרון אוסבורן, אשתו של אוזי אוסבורן ואושיה בפני עצמה, קראה לבטל ללהקה את הוויזה להופעות בארה"ב בהמשך השנה. בשלב הראשון נותרה הלהקה עיקשת בעמדתה: "הלהקה מותקפת מסיבה פשוטה - אנו אומרים את האמת. הפשעים האמיתיים לא מתבצעים בהופעות שלנו", אמרה הלהקה, "הפשעים האמיתיים הם השתיקה והמעורבות של השלטון שרוצה להשתיק ביקורת על טבח המוני". מצידנו, אמרו, עדיף שיבטלו לנו הופעות מאשר שיבטלו לנו את חופש הדיבור. אני מתנגד למסרים, אבל מעריך את היושרה.
בהופעה מנובמבר 23' הכריז אחד מחברי הלהקה מעל הבמה: "שיזדיינו השמרנים! טורי (שמרן) טוב הוא טורי מת. הרגו את חבר הפרלמנט המקומי שלכם!" בסרטון השני, מהופעה בנובמבר 24', קורא אחד החברים, כשהוא עטוף בדגל חיזבאללה, קורא "קדימה (UP!) חמאס! קדימה חיזבאללה!"
הביקורת החריפה על ישראל והתמיכה המתמשכת והבלתי מסויגת של הלהקה במאבק הפלסטיני זיכו את הלהקה בהאשמות באנטישמיות. לכך ענתה הלהקה: "משתמשים בהאשמות שווא באנטישמיות כדי להסיח את הדעת, לבלבל ולספק כיסוי. לא אכפת לנו לאיזו דת אתה שייך. אנו יודעים שיש מספר עצום של יהודים שזועמים על רצח העם הזה בדיוק כמונו. מפריע לנו שממשלות המדינות שבהן אנו מופיעים מאפשרות כמה מהפשעים הנוראים ביותר - ואנחנו לא נשתוק". כמי שלא רואה בכל ביקורת נגד ישראל ביטוי אוטומטי לאנטישמיות, הערכתי את תגובתם.
ניקאפ מנגנת היפ הופ מהיר, קשוח ואגרסיבי - אבל שמח - והמסרים הפוליטיים והלאומיים נמהלים בפסקול של פאב ואנרגיה של מסיבה. הם מזכירים קצת את הביסטי בויז, עם השפעות של וו טאנג, פאנק ומוזיקה אירית מסורתית. אלבום האולפן הראשון שלהם, 3CAG, יצא בשנת 2018. אלבום האולפן השני שלהם Fine Art יצא בשנת 2024, שניהם קיבלו שבחים והלהקה הוגדרה כקול של דור וכיו"ב תארים. סרט ביוגרפי על הלהקה, בהשתתפותה, שהוקרן בפסטיבל סאנדנס, זכה בתארים. ההופעה בקואצ'לה תפסה אותם על סף הפריצה הגדולה.
4 צפייה בגלריה
אחד מחברי להקת ניקאפ, שפניו מכוסות במסיכה בצבעי הדגל האירי, מעיין בספר "הקול של חיזבאללה. קובץ מאמרותיו של חסן נסראללה"
(צילום: מהאינסטגרם)
ההופעות של ניקאפ הן שילוב מקפיץ בין הפגנה וקרחנה, למרות שאחרי עשר דקות אני מודה שהספיק לי. משהו במוזיקה של ניקאפ מצליח למלא אותי אגרסיות. אני טיפוס שלו ושוחר שלום, אבל כמה שירים של ניקאפ ובא לי לשבור דברים. על הרקע הזה היה משעשע לקרוא באחת התגובות של ניקאפ משפטים כמו: "המסר של הלהקה תמיד היה ותמיד יהיה אהבה, הכלה ותקווה". אהבה והכלה? לא לישראלים. ב'רולינג סטון' פורסם כי מארגני מסיבת הנובה הזמינו את הלהקה "לחוות ממקור ראשון את סיפוריהם של אלה שנרצחו, אלה ששרדו ואלה שעדיין מוחזקים כבני ערובה". מו צ'ארה הגיב להצעה ב"המסר שלנו הוא סיום רצח העם וסיום הכיבוש הבלתי חוקי המתמשך של פלסטין".
כך או אחרת, כמה ימים אחרי הפסטיבל, העניין הציבורי היה אמור להתחיל לדעוך, אלא שהשבוע נמצאו בנבכי הזיכרון האנושי הקולקטיבי, כלומר ביוטיוב, שני סרטונים שהחיו מחדש את הפרשה וסיבכו את הלהקה. בהופעה מנובמבר 23' הכריז אחד מחברי הלהקה מעל הבמה: "שיזדיינו השמרנים! טורי (שמרן) טוב הוא טורי מת. הרגו את חבר הפרלמנט המקומי שלכם!" בסרטון השני, מהופעה בנובמבר 24', קורא אחד החברים, כשהוא עטוף בדגל חיזבאללה, קורא "קדימה (UP!) חמאס! קדימה חיזבאללה!" על רקע הרצח של שני חברי פרלמנט בשנים האחרונות, דיוויד איימס וג'ו קוקס, הסרטונים הספיקו ליחידה ללוחמה בטרור של משטרת לונדון לפתוח בחקירה פלילית נגד הלהקה, בחשד לעבירות בסעיפים של הסתה לאלימות ותמיכה בארגוני טרור.
בתוך שבועיים הפכה ניקאפ מלהקה לקראת פריצה ללהקה רדופה. תמיכה בארגוני טרור וקריאה לכאורה לרצח חברי פרלמנט זה סיפור אחר לגמרי מעניין מינורי כמו מחאה נגד מדיניות ישראל. ההערכה שהייתה לי נעלמה גם היא. מאז פורסמו הסרטונים התבטלה שורת הופעות של הלהקה באנגליה ובגרמניה משיקולי בטיחות. מטעם ראש ממשלת בריטניה נמסר כי הוא מגנה את הדברים "בחריפות הרבה ביותר". פוליטיקאים בריטים נוספים גינו את ההרכב, חלקם קראו למארגני פסטיבל גלסטונברי, שייפתח בחודש הבא, לבטל את השתתפות הלהקה, וראשת המפלגה השמרנית קראה להעמיד את חברי הלהקה לדין. ראש ממשלת אירלנד ביקש מהלהקה "להבהיר בדחיפות את עמדתה". תמיכה בחמאס ובחיזבאללה, אמר, "תהיה בלתי מתקבלת על הדעת".
תגובת הלהקה הייתה, ובכן, שהסרטונים הוצאו מהקשרם. "גורמים שרוצים להשתיק אותנו סרקו מאות שעות של צילומים ומצאו קומץ מילים כדי לעורר היסטריה. אנחנו אומרים בצורה חד-משמעית: אנחנו לא תומכים, ומעולם לא תמכנו, בחמאס או בחיזבאללה. אנו מגנים כל התקפה על אזרחים, תמיד. זה אף פעם לא בסדר. אנו יודעים זאת יותר מכל אחד אחר, בהתחשב בהיסטוריה של העם שלנו".
לא תומכים בחיזבאללה? רק בפברואר האחרון, ביום הלוויה של נסראללה, התפרסם תצלום של אחד מחברי הלהקה, די-ג'יי פרובאי, כשפניו מכוסות כמו תמיד במסכת סקי בצבעי הדגל האירי (ירוק-לבן-כתום), והוא מעיין במה שנראה ככובד ראש בספר "הקול של חיזבאללה. קובץ מאמרותיו של חסן נסראללה". ממש המנוח ואני. בתגובות, אגב, הזכירו לו שחיזבאללה הרג שלושה חיילים אירים.
כישראלים זה הסרטון שמרגיז אותנו, אבל לבריטים אכפת הרבה יותר מהסרטון השני. כלומר הראשון, זה שצולם בנובמבר 23' ובו נשמעת הקריאה "טורי טוב הוא טורי מת". זה מה שבאמת סיבך את הלהקה, והוביל לשלל החקירות, הגינויים, הביטולים והדיווחים שלא פוסקים בתקשורת הבריטית. הסרטון עם התמיכה בארגוני הטרור מוזכר בסוף, כנספח.
גם חברי הלהקה הבינו שנקלעו לבעיה. הם אמנם טענו שהרדיפה אחריהם מסיטה את הדיון מהסיפור האמיתי, עזה, אבל בתגובתם לציבור הבריטי ויתרו על ההתרסה והיו הרבה יותר עדינים ואמפתיים. "קטע שהוצא במכוון מכל הקשר מנוצל כעת ומשמש כנשק נגדנו. לעולם לא היינו מסיתים לאלימות כלפי חבר פרלמנט, או כל אדם. לעולם". הם גם הביעו "התנצלות מעומק הלב" בפני משפחותיהם של איימס וקוקס. "מעולם לא התכוונו לפגוע בכן", כתבה הלהקה. המשפחות דחו את ההתנצלות. "להיות רדיקלי פוליטית לא מצדיק סלחנות כלפי אלימות", אמר בעלה של קוקס.
אז ניקאפ תחת מתקפה בשתי חזיתות. באופן אירוני משהו, החזית מול ישראל והוויכוח סביב המסרים של הלהקה כמו "פאק ישראל, חירות לפלסטין" - מה שהתחיל את כל הבלגן סביבה - היא שמגינה על הלהקה מהנזק החמור יותר שנגרם לה בחזית שפתח הסרטון מול הפרלמנט הבריטי. קשה למצוא מי שיתייצב לצד להקה שקראה לכאורה לרצח של פוליטיקאי, אבל קל מאוד להגן על להקה שמזדהה עם פלסטין. במקום לדבר על הסתה לאלימות, מדברים על התנגדות למלחמה.
תשומת הלב של התקשורת והפוליטיקאים בבריטניה עדיין מתמקדת בחקירה ובסרטון מ-23', ומהצד השמרני הם מתוארים לעיתים קרובות כ"פרובוקטורים מסוכנים", אבל באותו הזמן הולכת ומתחזקת התפיסה של ניקאפ כקורבן לעמדותיה הפוליטיות נגד ישראל, טראמפ, ולא פחות מכך נגד המשטר הבריטי באירלנד (באותה הופעה בקואצ'לה, שרה הלהקה עם הקהל: "מרגרט תאצ'ר מתה. מגי בארון").
כך, אל מול גל הגינויים, החקירות והדרישה לבטל את הופעות הלהקה בפסטיבלים באנגליה נעמדו לצד הלהקה לא מעט אמנים ומוזיקאים ידועים. שמות כמו פול וולר, פאלפ, הפוגס, פריימל סקרים ומאסיב אטאק, חתמו על עצומת תמיכה בניקאפ. "כאמנים, אנו מרגישים צורך להתנגד לדיכוי פוליטי של חופש הביטוי האמנותי", הצהירה העצומה. "במדינה דמוקרטית, שום דמות פוליטית לא צריכה להכתיב מי יופיע או לא יופיע בפסטיבלי מוזיקה".
מאסיב אטאק, הלהקה שכל כך אהבנו פה בניינטיז וכבר שנים לא אוהבת אותנו, גם פירסמה הודעת תמיכה מרגשת (ומאכזבת). "אנו מביעים סולידריות עם כל האמנים בעלי האומץ המוסרי לדבר נגד פשעי המלחמה של ישראל, והרדיפה והטבח המתמשכים של העם הפלסטיני", אמרו חלוצי הטריפ-הופ. "פוליטיקאים ועיתונאים מהימין מביעים זעם מוסרי על התבטאויות של להקת פאנק צעירה על הבמה, ובמקביל מתעלמים מרצח עם בזמן אמת. הם לא יכולים לאיים על פסטיבלים בצנזורה פוליטית. ניקאפ אינה הסיפור. עזה היא הסיפור". המשפט האחרון הוא הטיעון החוזר של סנגורי הלהקה בתקשורת הבריטית אל מול הטענות כלפי הלהקה: "ניקאפ היא לא הסיפור. בזמן שאתם מבזבזים את הזמן בלדבר על ניקאפ, ישראל ממשיכה בשלה".
כרגע, מלבד ביטולים ספורים, לוח ההופעות של הלהקה מלא לחודשים קדימה. לא בפסטיבלים גדולים, אבל מופיעים בלי הפסקה. אם החקירה של היחידה ללוחמה בטרור של משטרת לונדון לא תבשיל לכדי כתב אישום, נראה שאם תשרוד את הסערה הזו, בסוף ה"פאק ישראל" בקואצ'לה יעשה ללהקה רק טוב. והאמת שזה קצת מבאס.
פורסם לראשונה: 00:00, 09.05.25
