כדורגל כמו חומוס
נבחרת ישראל בכדורגל היא ממלכתית בדיוק כמו חומוס. מי שרוצה ויכול – אוכל
שוב עולה על סדר היום שידור של משחק כדורגל בחו"ל, הפעם בין ישראל וקפריסין.
האם, כך פרשנינו המלומדים, יחזור הביזיון של המשחק בין ישראל וצרפת שהתקיים בצרפת, לא שודר באף ערוץ טלוויזיה ישראלי, וחברות הכבלים אף חסמו את הערוץ הצרפתי
ששידר אותו?
רוב הביקורת הוטחה במנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל. חכמינו טוענים כי הערוץ הממלכתי חייב לשדר אירועים ממלכתיים, ומשחק כדורגל של נבחרתנו הלאומית בהחלט עומד באמות המידה של אירוע שכזה. מה גם שיש כסף לרשות השידור, מהאגרה שהיא גובה מכל משק בית שיש בו טלוויזיה. עובדה: הרשות מצאה 3 מיליון דולר כדי לרכוש את זכויות השידור ממשחקי מכבי תל-אביב בכדורסל.
ראוי, ראשית, לסלק מהדיון את בראל. האיש הזה ראוי לפיטורים בגלל כמה וכמה עניינים הנוגעים לקשריו עם פוליטיקאים, למערכת ההעדפות הפוליטית שלו, למינויים המטומטמים שהוא מנסה לבצע ברשות השידור. ולענייננו: גם בגלל התשלום המופקר למכבי תל-אביב, גוף עסקי שאינו שונה מתנובה או כל חנות מכולת.
אז הא לכם את האיש הזה. ועכשיו נחזור לדיון על שידור משחק הכדורגל של נבחרת ישראל. העובדה שרשות השידור חטאה בתשלום למכבי תל-אביב אינה הצדקה לחטא נוסף. יש חברה גרמנית שקנתה בזול את זכויות השידור של משחקי החוץ של נבחרת ישראל והימרה על כך שתמכור ביוקר. אם כמה עשרות אלפי ישראלים רוצים לראות את נבחרת הכדורגל, מדוע רשות השידור צריכה לשלם כסף לספקולנטים? האם היא חברה לביטוח ספקולציה בזכויות שידור?
מעניין שהכל פוטרים מעונש השידור את שני הערוצים שיש להם הרבה יותר כסף מרשות השידור. כסף זה המקצוע של ערוץ 2 וערוץ 10. הם משדרים, מכוח זיכיון ממלכתי, כדי להרוויח כסף. מדוע הם פטורים מההנאה הממלכתית לשדר את נבחרתנו הלאומית? שישלמו בעדה מפרסומות רבות תוך כדי המשחק.
אבל גם זה מיותר לחלוטין. כדורגל מקצועני זה ביזנס. בנבחרת ישראל לא משחקים לשם שמים אלא תמורת כסף. העובדים המסורים דוידוביץ', בניון, בנאדו וגרנט לא מזיזים שערה לפני שהכסף מונח בחשבון הבנק שלהם. הם, והכדורגל שלהם, לא שונים מכל מוצר אחר שנסחר בכלכלת ישראל. זה כמו בקבוק סודה או קונצרט של מאיה בוסקילה. וכמו שאין מכריחים איש בישראל לשתות סודה או להקשיב לעלמה בוסקילה, אין לחייב אף אחד לשלם תמורת הסחורה הקרויה כדורגל. מי שלא יכול בלי זה, שיסע בטובו לקפריסין ויחזה בגלדיאטורים.
ומה על המוני הישראלים שרוצים לצפות בנבחרתנו ולא יכולים לשלם תמורת הנסיעה והכרטיס? שיתאפקו, מה שרובם המוחץ עושה מדי יום מול צנצנת הקוויאר. נבחרת ישראל בכדורגל היא ממלכתית בדיוק כמו חומוס. מי שרוצה ויכול – אוכל.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
