יש סיכוי לראש ממשלה מזרחי?
שילוב של אישיות ייחודית ונסיבות היסטוריות מזמינות קידמו את פניו של אובאמה בארה"ב. ישראל עדיין מחכה לאחד שלא יאמר שלא היתה אפליה, אבל שגם לא יתבוסס בה
יותר משארצות הברית הייתה מוכנה לבחור בנשיא שחור, הייתה זו הקהילה השחורה שהייתה מוכנה להעמיד אחד כזה. רבות עוד ידובר על הקמפיין המדוקדק של אובאמה, אבל לא סיסמא כזו או אחרת היא שניצחה כאן, אלא היכולת הפנומנאלית שלו להתעלות מעל לעלבון השחור ובד בבד לא להתעלם ממנו. יכולת זו עשויה להסביר מדוע לא נבחר עדיין פוליטיקאי מזרחי לראשות ממשלה בישראל, ואולי חשוב מכך, מה צריך אותו אחד כדי שיוכל להיבחר.
כאדם שחור בארצות הברית, רצופים קורות חייו של אובאמה עלבונות והשפלות לא מעטים, בין אם גלויים ובין אם סמויים. אפשר רק לשער כמה הרמות גבה, כמה תהיות וכמה התפעלויות הוא ספג במהלך הקריירה שלו עקב היותו שחור, רהוט ומצליח. עבור אובאמה בן ה-47, סלמה ומונטגומרי הן לא רק עוד שתי נקודות ציון בהיסטוריה המפוקפקת של זכויות האדם באמריקה, אלא שתי חוויות מכוננות שחרצו בנפשו סימנים בל יימחו. וחרף כל אלה, השכיל אובמה להעמיד מודל של אחר של פוליטיקאי שחור, שלא לומר מודל אחר של אדם שחור, ואף הייתי אומר מודל אחר של אדם.
אפשר שזה בשל היותו בן תערובת, ואפשר שזה סתם בשל היותו בר מזל, אך אובאמה הצליח להתעלות מעל לזעם הכבוש הקשור בעלבון הקדמון. אותו עלבון העובר במילים, בשתיקות ובתנועות. אותו עלבון, כשהכומר שלו, ג'רמיה רייט, לא הצליח לכבוש. אובאמה לא נהג כמנהג ג'סי ג'קסון שכולו זעם המחפש נקמה. הוא היה גדול מעלבונו. בכך הוא אולי דמה לשחור אחר, נלסון מנדלה, שהבין שהסליחה היא נקמה חכמה יותר. אבל זה עוד לא מספיק. אובאמה אמנם התעלה מעל לעלבון, אך הוא לעולם לא התעלם ממנו. הוא לא טשטש את עברו, הוא לא אמר "אין גזענות באמריקה", הוא תמיד היה נכון "לדבר על זה". המסר שלו לאמריקה היה אחר: זה לא קל, זה אפילו קשה ומשפיל, אבל זה לא בלתי אפשרי. אם אני יכול, אז כן, גם אנחנו יכולים.
אובאמה הבין שהסיפור שלו, קשה ומיוחד ככל שיהיה, הוא לא סיפור ייחודי. כל אחד והעלבון שלו, אך גם עלבון קשה לא פוטר אותך מאחריות. היכולת המופלאה הזו, הדורשת בשלות רגשית ומשמעת עצמית, הייתה הדבר ששכנע את אמריקה לתת לו צ'אנס - אחר כך באו הכריזמה הכובשת, ג'ורג' בוש והמשבר הכלכלי. אמריקה הייתה מוכנה אפוא, אבל אחד כמו ברק אובאמה הגיע רק כעת.
גם ישראל הקטנה מוכנה. כשם שהייתה מוכנה לראש ממשלה אשה, כך מוכנה ישראל לראש ממשלה מזרחי. כזה שלא יאמר שלא הייתה פה אפליה, אבל גם אחד כזה שלא יתבוסס בה. אחד שלא ישאל מה זה די.די.טי, אבל גם יכיר בכך שלא בהכרח שם התחילו כל צרותיו. כן, פוליטיקאי שלא ישלוף את השד העדתי רק אחרי שהוא מפסיד בבחירות, אלא ידבר עליו בלי חשש ובלי מורא גם במהלכן, אם צריך. פוליטיקאי שיבין שעלבון העבר לא יכול להיות תחליף לתוכנית לעתיד. זה ניגון שלא פשוט לנגן. אם אתם מכירים כזה, לחשו לו: כן, אתה יכול.
רפי ברזילי, יועץ אסטרטגי
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
