מכללה על חשבון השכלה
הפרטת ההשכלה הגבוהה אולי חסכונית למדינה, אך המחיר שתשלם החברה יקר ביותר
כוחות כלכליים רבי עוצמה מבקשים להפריט את ההשכלה הגבוהה בישראל ולהגדיל את מספר המכללות הפרטיות. תהליך זה יפגע קשות בפיתוח המכללות הציבוריות והמתוקצבות.
כידוע, רוב רובם של הסטודנטים במכללות הפרטיות לומדים משפטים ומינהל עסקים (כ-70%), תחומים שעלותם נמוכה. הם משתייכים בעיקר למשפחות שמעמדן הסוציו-אקונומי הוא בינוני ומעלה: 65.5% מהם מגיעים מארבעת האשכולות הגבוהים (מתוך עשרה). במכללות הציבוריות, לעומת זאת, 53% מן הסטודנטים מגיעים מיישובים המסווגים באשכולות 6-3. המסקנה: למכללות הציבוריות תפקיד חשוב בהענקת השכלה גבוהה לשכבות חברתיות נרחבות, ובניגוד למכללות הפרטיות, המרוכזות במרכז - הן ממוקמות ברובן בפריפריה.
אין ספק כי הפרטת ההשכלה הגבוהה תעצים את הפער החברתי בישראל, שהרי רק בעלי יכולת כספית יוכלו ללמוד את המקצועות הנחשקים. יתר על כן, המכללות הפרטיות אינן חייבות להשקיע בתחומים חשובים הנדרשים למשק הישראלי, כמו הנדסה (מעבדות, תשתיות הוראה). מנגד, ביכולתן לשלם לחברי הסגל כראות עיניהן. כך מתרוקנות המכללות הציבוריות מחברי סגל בתחומים שונים (כלכלה, למשל).
הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), המתכננת את פרישת תחומי הלימוד במוסדות השונים, מדירה עצמה מתכנון כאשר מדובר במכללות הפרטיות. המכללה האקדמית עמק יזרעאל, למשל, ביקשה לפתוח בית-ספר למשפטים - ונענתה בשלילה, הואיל וות"ת החליטה לאשר זאת למכללת צפת, והרי אין צורך במשפטנים נוספים.
אם
כך הדבר, מדוע ניתן, ועוד בקלות יחסית, למכללות הפרטיות, הגובות שכר לימוד גבוה, להכשיר משפטנים, כשקריטריון התכנון אינו תקף כלל? ההוגנות מחייבת לאשר למכללות הציבוריות לפתוח תוכניות לימוד אקדמיות גם בתחומים הזולים והנדרשים, ולהשאיר להן את ההחלטה האם התוכניות הללו תתוקצבנה על-ידי הות"ת או לא.האם המדינה, המפריטה כל חלקה טובה בחינוך ובבריאות, מבקשת גם להפריט את ההשכלה הגבוהה? זה בוודאי חסכוני למדינה, אך המחיר שתשלם החברה הוא יקר ביותר.
פרופ' שנהר היא נשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל
לפנייה לכתב/ת 
