מספר הזרים שנדבקו בקורונה גבוה מהמדווח: "חוששים להיבדק"

העלייה בתחלואה בקורונה בקרב אוכלוסיית הזרים בישראל, במיוחד בדרום תל אביב, לא הפתיעה את הגורמים העוסקים בנושא. דו"ח של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה העלה כי מתחילת השבוע נמצאו 19 עובדים זרים חיוביים לנגיף, והם מתווספים ל-64 חולים שאותרו לפני כן. עם זאת, ההערכה היא שהמספר גדול בהרבה, וזאת לאור שיעור הבדיקות החיוביות הגבוה בקרב אוכלוסייה זו בימים האחרונים, הנושק ל-25%.

בתל אביב מתגוררים כ-40 אלף מבקשי מקלט וחסרי מעמד נוספים (כ-7,000 מהם קטינים). כמחצית מאוכלוסייה זו הם מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן, וכמחציתם מהגרי עבודה חוקיים ולא חוקיים (רובם ממערב ומרכז אפריקה ומהפיליפינים), וכן תיירים ללא אשרה תקפה. רובם מרוכזים בשלוש שכונות: נווה שאנן, התקווה ושפירא.

מתחם בדיקות לעובדים זרים בדרום תל אביב(צילום: מוטי קמחי)

אוכלוסיית הזרים נחשבת לפגיעה במיוחד למשבר הכלכלי שנבע מהתפרצות הנגיף, שכן על פי רוב היא נטולת חסכונות ועוסקת בעבודות שאינן קבועות. אחוז גדול מהם מועסק בתחומים שנפגעו קשות - מלונאות והסעדה. נוכח מצב זה, רבים מהזרים נמנעים מביצוע בדיקות באופן יזום, מחשש שתוצאה חיובית תגרום לפיטוריהם, או לכל הפחות תשבית אותם מעבודה לתקופה מסוימת ומצבם הכלכלי, הרעוע ממילא, יידרדר עוד יותר.

מבקש מקלט מסודן שגר בדרום תל אביב ומועסק כשוטף כלים במסעדה בעיר סיפר ל-ynet: "רק השבוע חזרנו לעבוד, אחרי יותר מחודשיים. לא נשאר לנו שקל, ואם תהיה לנו קורונה אף אחד לא יעזור לנו, כי אנחנו לא מקבלים דמי אבטלה כמו הישראלים. גם אם יהיה לנו את הנגיף, אנחנו לא נחלה כי אנחנו צעירים ובריאים. לכן אין לנו שום סיבה להיבדק, זה רק יכול לפגוע בנו".

בארגון "קו לעובד" אמרו כי "מדינת ישראל צריכה לסייע ככל הניתן למהגרי העבודה ומבקשי המקלט בהתמודדות עם הידבקות אפשרית במחלת הקורונה". לדבריהם, "על סיוע זה לבוא בידי ביטוי במתן הרשת הסוציאלית המלאה שתאפשר להם לקיים בדיקות ללא חשש מאובדן פרנסה, ותוך הנגשת כל השירותים הנדרשים. כמו כן, יש לוודא כי כל תחלואה בקרב אוכלוסיות אלו לא תשמש בשום צורה בסיס להשתלחות בהן וקרקע לאמירות או התנהלות גזענית ופוגענית כנגדם. ההתמודדות עם מחלת הקורונה הינה בינלאומית ולא פוסחת על שום קבוצה, בארץ ובעולם".

בשל המגורים הצפופים של חלק מאוכלוסיית הזרים עשוי להיווצר להם קושי להימצא בבידוד אפילו בבתיהם, וכתוצאה מכך מי מהם שנדבק בנגיף עלול להדביק במהירות את בני ביתו ואת הסביבה הקרובה. יכולת איסוף וניטור המידע על אודות אוכלוסייה זו מוגבלת מאוד, שכן בחלקה היא מורכבת מבעלי אשרות תייר, תושבים בלתי חוקיים ומהגרי עבודה. בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם לאחרונה צוין כי משרד הבריאות לא יודע היכן שוהים רוב החולים והמבודדים ויש ספק בדבר היכולת לאתר אותם, שכן הם אינם מוכרים לרשויות. יתר על כן, בהיעדר תקשורת עם הזרים החולים בקורונה ובהיעדר מידע על מיקומם, אין אפשרות לקבוע האם ומתי הם החלימו.

הבעיה העיקרית אינה התחלואה בקרב אוכלוסיית הזרים עצמה, שמורכבת ברובה מאנשים שאינם בקבוצות סיכון, אלא העובדה שהיא נמצאת בממשקים מרובים עם מגוון אוכלוסיות בישראל, בין היתר קשישים סיעודיים, שרבים מהם מטופלים על ידי פיליפיניות, וילדיהם חוששים כעת לשלומם. בנוסף, תושבים בדרום תל אביב מביעים חשש כי התפרצות בקרב אוכלוסיית הזרים תזלוג במהירות גם לשאר האוכלוסייה. רבים מהם התריעו בשבועות האחרונים כי הזרים אינם שומרים על הנחיות משרד הבריאות למניעת התפשטות הנגיף, וכי המשטרה אינה אוכפת את התקנות כראוי.

"זה היה כל כך ברור ומובן שהמחלה תפרוץ בריכוזים הצפופים והמופקרים, היכן שהחוק הוא אפילו לא בגדר המלצה, ההתקהלויות הן חלק מהשגרה, ואנשים לא טורחים להיבדק למרות ששמו להם מתחם בדיקות באמצע הבית", אמרה שפי פז, המובילה את "החזית לשחרור דרום תל אביב", הפועלת לגירוש הזרים ללא המעמד. "בהתחשב בעובדה שחלק ניכר מחולי הקורונה בקרב הזרים הם פיליפינים, הורים וילדים, ושלרוב מדובר בעובדים לא חוקיים, ושאין שום מניעה לגרש לפיליפינים, ובהתחשב בעובדה שמתישהו נצטרך לגרש אותם בלאו הכי - למה לכל הרוחות לא מגרשים אותם עכשיו?".