לסנגורית הציבורית הארצית במשרד המשפטים, עו"ד ענת מיסד-כנען, נמאס. מתוך בניין הסנגוריה הקטן שבמרכז תל-אביב היא רואה את התנהלות פרקליט המדינה בפרשת הדלפת המסמכים לעיתון הגרמני ובפרשת הנורים על בית רה"מ, את אלימות המשטרה כלפי מפגינים, את אוזלת היד של המחלקה לחקירות שוטרים ואת הצעות החוק המקודמות. בחסות המצב המלחמתי, לדבריה, הסטנדרטים של ההליך הפלילי מידרדרים ובראיון סוער במיוחד היא מכריזה: "אני מאוד מודאגת".
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
"אני מבינה שהקשב הציבורי מופנה כעת למלחמה, אבל הציבור מוכרח לדעת את מה שמתחולל מתחת לפני השטח, חייבים לעצור את זה לפני שיהיה מאוחר מדי", היא אומרת וגבה נזקף מן הכיסא המשרדי המיושן. "בחודשים האחרונים ישנו תהליך מואץ של הסתת נקודת האיזון בכל הקשור לזכויות האזרח. ישנן שורת הצעות חוק – חלקן עברו, חלקן מקודמות – שמקנות עוד ועוד סמכויות למשטרה על חשבון זכויות הפרט תוך התרופפות של כל מנגנוני הבקרה.
5 צפייה בגלריה
yk14241845
yk14241845
יורי הנורים בבקשות להארכת מעצר | צילום: ליאור אל-חי
"למשל, חוק של יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ צביקה פוגל, שנמצא בהליכי חקיקה, מקנה לשוטרים סמכויות מנהליות רחבות שמאפשרות להם לבצע פעולות נגד אזרחים ללא ההגנות שבמשפט הפלילי. לוקחים את מה שנהוג בהיבט הביטחוני והמאבק בטרור, שגם שם זה אילוץ, ומעתיקים אל הפלילי. על בסיס מידע מודיעיני בלבד, שלך תדע מה בכלל איכותו, המשטרה תוכל לבצע מעצרים, הרחקות מאזור ועוד מגבלות על אזרח מבלי שיש לו יכולת להתגונן, מבלי שיש חשד בכלל לביצוע עבירה. זה עלול להיות מופנה לא רק נגד גורמי פשיעה חמורה, אלא נגד כל אחד שהמשטרה תחפוץ".
לפי החוק הפעולות הללו בפיקוח ובאישור של שופט. "ומה זה הפיקוח הזה? בדיני המעצרים שופט בוחן רף מסוים, בוחן אם יש חשד בכלל לעבירה וזה כאשר סנגור יכול להופיע בפני השופט ולהתגונן. לפי החוק הזה אין רף, ואין לאזרח יכולת להתגונן והוא אפילו לא חשוף למידע המודיעיני. הרף המנהלי הוא נמוך מאוד ולשופט אין כלים לפקח. עוד דוגמה: חוק נוסף שכבר עבר מאפשר למשטרה לעשות שימוש במערכת עין הנץ, מערכת מצלמות שפרוסה בכל המדינה ואוספת חומר, מבלי שיש איזה חשד או עילה לעשות את זה".
זה כמו שיאזינו לשיחות טלפון שלנו ויגידו "אל תדאגו, נעשה בזה שימוש רק כשיתעורר צורך". "בדיוק. הסדר הוא הפוך. אם אין חשד, אסור לבלוש אחרי אזרחים. אסור היה להעביר את החוק הזה. הנה, לחוק הזה מצטרף חוק הרוגלות שמקודם בימים אלה. מבלי שנדע המשטרה תוכל להפעיל את המצלמה והמיקרופון בפלאפונים שלנו, להיחשף לכל שיחות הוואטסאפ ולמידע הכי אישי שלנו. את הילדים והקרובים שלנו בסיטואציות אינטימיות. זה נורא ואיום".
המשטרה אומרת שללא רוגלות ידיה קשורות. "למשטרת ישראל יש אתגר אכיפתי מאוד-מאוד גדול, זה לא סוד, ואני בשום אופן לא מקילה בראש. מה שנדרש זה חקירות מאומצות ומתוחכמות. היא יודעת לעשות אותן, היא הצליחה בעבר. המשטרה פיצחה תיקים גדולים ומסובכים. הבולמוס שמתחולל כיום מסוכן לחברה שלנו".
5 צפייה בגלריה
yk14241920
yk14241920
הנגד ארי רוזנפלד בבקשה להארכת מעצר. "בשתי הפרשות היה נכון לחקור ולהעמיד לדין, אבל לא היה צריך לנקוט צעד כל כך דרקוני ושולל חירות" | צילום: עידו ארז
ואיפה היועצת המשפטית לממשלה? "אנחנו התרענו והוצאנו חוות דעת, גם במקרים שבהם היועמ"שית קיבלה לכאורה את עמדתנו בסופו של דבר נכנסו לחוקים איזונים שאין בהם די. לצערנו אנחנו רואים דברים שהייעוץ המשפטי לממשלה משלים איתם, כשאנחנו חושבים שבשום אופן אסור להשלים איתם. תראה, זה לא סוד שבמדינת ישראל היועצת היא גם ראש התביעה הכללית והתביעה באופן טבעי מבקשת לעצמה עוד ועוד אמצעים וכוח. לצד זה, אי-אפשר להתעלם מהעובדה שגם הייעוץ המשפטי לממשלה כרגע מתמודד עם הרבה מאוד גזרות וייתכן שאין מספיק פניות לנושא הפלילי. גם חשוב לזכור שחלק מהצעות החוק הן הצעות חוק פרטיות, של חברי כנסת ולא של הממשלה בפיקוח היועצת. מנגד, יש הצעות חוק מאוד חשובות ששר המשפטים התחיל לקדם אבל הן תקועות. למשל, נוכחות סנגור בחקירה של קטינים ובעלי מוגבלות. ילד בחקירה בלי סנגור?! תבין, אין מדינה מערבית אחת שזה קיים בה, אף לא אחת, רק בישראל".
את גם תומכת בפיצול תפקיד היועמ"שית? "יש שיקולים כבדי משקל נגד פיצול תפקיד היועצת וחייבים להביאם בחשבון, אך אם מתבוננים על ההקשר הפלילי באופן צר בהחלט יש חסרונות לכך שהתפקיד מאוחד ויש לכך מחירים".
ענת מיסד-כנען, 51, מכהנת כסנגורית הציבורית הארצית מאז שנת 2021. הסנגוריה הציבורית היא גוף עצמאי בתוך משרד המשפטים שאחראי על ייצוג אזרחים בהליך פלילי אשר אינם יכולים לשאת בעלויות הייצוג. למעשה, למעלה ממחצית הנאשמים בישראל מיוצגים על ידה ובבתי משפט לנוער כמעט כולם. הסנגוריה מעסיקה כ-1,000 סנגורים בתקציב של כ-200 מיליון שקל בשנה. לסנגורית הארצית מעמד מיוחד, היא מתייצבת בהליכים עקרוניים בעליון ודעתה נשמעת בוועדות הכנסת בהליכי החקיקה. מבחינה תפקידה להיות משקל נגד לפרקליטות, היא שומרת הסף של זכויות החשודים והנאשמים בישראל.
כיום כשמדברים עם מיסד-כנען על זכויות חשודים ונאשמים נפתחים לה המבערים, אך בעבר היא הייתה בעצמה חלק מפרקליטות המדינה הפלילית. לאחר סיום לימודי המשפטים בהצטיינות והתמחות בבית המשפט העליון אצל השופטת טובה שטרסברג כהן, עבדה כפרקליטה בפרקליטות מחוז חיפה. לאחר שעזבה שימשה 13 שנה כסנגורית פלילית פרטית, עד שהצטרפה ב-2011 לסנגוריה הציבורית. ב-2014 נבחרה לסנגורית מחוז חיפה, שם הכירה את עמית איסמן שכיהן אז במקביל אליה כפרקליט מחוז חיפה והשניים רקמו שיתופי פעולה פורצי דרך ופיתחו ידידות קרובה. איסמן התמנה בהמשך לפרקליט המדינה, היא לסנגורית הציבורית הארצית, אלא שדווקא כששניהם בפסגת ההשפעה, התקוות הגדולות שהיו לה מאיסמן לשינוי המערכת התנפצו.
5 צפייה בגלריה
yk14242778
yk14242778
בהרב־מיארה. "התביעה רוצה עוד כוח"
מבול בקשות המעצר עד תום ההליכים הטריד תמיד את הסנגוריה הציבורית, אלא שבעת האחרונה ניכר כי נפרץ הסף. "בקשת המעצר עד תום ההליכים של הפרקליטות נגד הנגד ארי רוזנפלד בפרשת הדלפת המסמכים והבקשה הדומה בפרשת ירי הנורים על בית ראש הממשלה הן חלק מתופעה חמורה. שיעורי המעצרים בישראל הם חריגים לרעה בהשוואה לעולם המערבי. בקשות מעצרים היום הן כמעט ברירת מחדל – חוקרים אז עוצרים. אנחנו מדברים על לאסור אדם לחודשים מבלי שהוכחה אשמתו, היד צריכה לרעוד לפני שמגישים בקשה כזו. בטח כאשר מדובר באנשים שהם ללא עבר פלילי, שהם נורמטיביים לחלוטין.
"קראתי את כתבי האישום של הפרשיות הללו ותהיתי לעצמי, באמת מדינת ישראל סבורה שהאנשים האלה בנסיבות של המעשים שמיוחסים להם, הם עד כדי כך מסוכנים שאפילו מעצר בית עם מגבלות לא מספיק? בשתי הפרשות בוודאי היה נכון לחקור ואפילו להעמיד לדין, אבל לא היה צריך לנקוט צעד כל כך דרקוני ושולל חירות". נזכיר, בפרשת הנורים ביקשה הפרקליטות לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים, אך בית המשפט דחה את הבקשה ולאחר התלבטות הוחלט שלא לערער לבית המשפט העליון. הנאשמים שוחררו אחרי כחודש וחצי. בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים דחה בית המשפט המחוזי את בקשות הפרקליטות נגד הנאשמים ארי רוזנפלד ואלי פלדשטיין, ששוחרר אחרי חודש וחצי למעצר בית. הפרקליטות עירערה לעליון שקיבל את בקשתה בנוגע לרוזנפלד, והוא נמצא במעצר כבר שלושה חודשים. בימים אלה מתנהל דיון נוסף בבקשת רוזנפלד להשתחרר, למרות שהשב"כ תומך בשחרורו, הפרקליטות מתעקשת.
"יש מי שרוצים לטפל בנוח'בות באמצעות המשפט הפלילי, אבל מה זה יעשה להליך הפלילי? אם נוותר על דיני הראיות כדי להעניש את הנוח'בות, מה יהיה על אותם דיני ראיות בנוגע לאזרח? מה יקרה לאזרח אם נאמץ למשפט הפלילי ענישה בסדר גודל שלא עלה על דעתנו לאמץ עד היום?
מי שקיבל בסופו של דבר את בקשת הפרקליטות למעצר עד תום ההליכים לגבי רוזנפלד היה שופט העליון אלכס שטיין. פירסמת הודעת גינוי חריגה ביותר להחלטה. הייתה התלבטות לפני הפרסום? "לא הייתה לי בכלל התלבטות, הטחנו ביקורת עניינית לגבי פסיקה שהיא מרחיקת לכת ולא מתיישבת עם רוח החוק ועם המבחנים שנקבעו בחוק. לא היינו היחידים שביקרו את הפסיקה הזו והצטרפו אלינו רבים, לרבות מהאקדמיה. אל תטעה לחשוב שהפרשיות הללו הן אירוע חריג, מה שחריג הוא שהתקשורת עוסקת בשאלת המעצר עד תום ההליכים. בקשות כאלה צריכות להיות מוצא אחרון של התביעה, וזה הפוך מכך".
מי שקיבל את ההחלטות בתיקים הללו היה פרקליט המדינה איסמן בעצמו, את נפגשת איתו, הוא לא מבין את זה? "אנחנו נפגשים ומקיימים דיונים והוא פירסם הנחיית פרקליט מדינה בנושא (שמגדירה קריטריונים לבקשות מעצר עד תום ההליכים – נ.ב). האתגר הגדול הוא לוודא שהיא מוטמעת".
את אומרת שאיסמן פירסם הנחיה שהוא בעצמו לא מיישם אותה. מיסד-כנען מחייכת ומחפשת את המילים. "במבחן התוצאה רואים שההנחיה לא הביאה לשינוי. אני מאמינה שיש לפרקליט המדינה כוונות טובות אבל זה רחוק מלהשביע רצון. הגענו למצב שהצפיפות בבתי הכלא כה גדולה שמדי לילה ל-1,300 עצורים אין מיטה לישון עליה. אנחנו מדינה מתוקנת, זה לא אמור להיות ככה ואין פתרון באופק. אחרי לילה בלי מיטה, העצורים אמורים להגיע לחקירה ולמסור גרסה בצלילות דעת ולא להודות במה שלא עשו או להפליל אדם במשהו שלא עשה".
עד המדינה בתיק נתניהו ניר חפץ זכור כמי שסבל מהיעדר שינה וממכת פשפשים. "נכון, ובתנאים כאלה כמה באמת נשאר מעקרון מתן עדות מרצון חופשי של עד מדינה? מאז המעצר של חפץ המצב רק הידרדר, אין מספיק תאי שירותים. הגורמים לזה הם בראש ובראשונה מעצרים מיותרים, ומאסרים קצרים ומיותרים".
הפגישה איתה מתקיימת אחרי שאיתמר בן גביר התפטר מתפקידו כשר לביטחון לאומי. אני שואל אם בתקופת כהונתו המשטרה הפכה לפוליטית, והפעם היא מפתיעה. "מנקודת המבט של הסנגוריה ציבורית לא ראינו שינוי, התופעה של אלימות משטרתית בהפגנות בתקופת השר הייתה שנים קודם לכן וכלפי הרבה מאוד מגזרים, בעיקר המוחלשים. זה נורא, אנחנו פוגשים באלימות משטרתית בהפגנות שלא יכול להיות לה הסבר מקצועי לגיטימי".
ולא נראה שהמשטרה מורתעת מהמחלקה לחקירות שוטרים. "מורתעת? מח"ש זה מקרה עצוב. המחלקה נכשלה במילוי ייעודה. מבקרי המדינה לדורותיהם מותחים ביקורת על מח"ש שוב ושוב, ובדוח האחרון הצביע המבקר על שיעורי העמדה לדין מזעריים. רוב התלונות למח"ש לא רק שלא מתקיימת לגביהן חקירה, אלא שאפילו בדיקה לא. איך אפשר להצדיק את הדבר הזה? כל תלונה צריכה להיבדק. וגם אז, רק באחוז אחד יוגש כתב אישום. ב-87% מהמקרים שהסנגוריה הציבורית מגישה תלונה למח"ש, התלונה לא נבדקה אפילו.
5 צפייה בגלריה
השלום רמלה: הוכחות: עו"ד דוד שומרון נ. עו"ד דוד ארצי
השלום רמלה: הוכחות: עו"ד דוד שומרון נ. עו"ד דוד ארצי
ניר חפץ. ''מאז המעצר שלו, המצב רק הידרדר''
(צילום: יריב כץ)
"זה לא קורה במקרה, הבעיה במח"ש היא קודם כל מבנית. מח"ש נמצאת בתוך הפרקליטות וכפופה לפרקליט המדינה, זה יוצר חשש לניגוד עניינים כי לפרקליטות יש תלות במשטרה. הרי הפרקליטות והמשטרה עובדים יחד שכם אל שכם". אף שניכר כי עמדתה היא להוציא את מח"ש מהפרקליטות, עמדה המנוגדת לעמדת פרקליט המדינה והיועמ"שית, היא נמנעת לומר זאת משום שהיא חברה כיום בצוות במשרד המשפטים שבוחן את הסוגיה ואמור לפרסם את המלצותיו בקרוב.
ובמקרים שמח"ש חושפת שיניים, השר לביטחון לאומי מגיע ללוות קצין אל חקירה ולתמוך בו. "האירוע של תמיכה של שר בחשדות לאלימות משטרתית הוא חריג ויוצא דופן".
הוא לא חריג, הוא פשוט פסול. אינך חושבת כך? "הוא חריג ויוצא דופן ובאמת הייתה התייחסות מהירה וחריפה של פרקליט המדינה בהקשר הזה. זה קשור לחשיבות של שימור עצמאות של מח"ש ואני עומדת מאחורי החשיבות הזו".
זה חודשים שבמשרד המשפטים שוברים את הראש מה לעשות וכיצד לנהוג במחבלי הנוח'בה הכלואים בישראל. בפני מיסד-כנען זה מציב שאלה מוסרית גדולה, האם תייצג אותם כפי שמייצגת בשגרה רוצחים או אנסים כבדים. "קודם כל שהיועצת ופרקליט המדינה יחליטו אם מעמידים את הנוח'בה לדין פלילי או לא, ורק אחר כך נדון בשאלת הייצוג באמצעותנו (האלטרנטיבה המדוברת היא חוק שיגדיר הליך חדש מולם – נ.ב). בכל מקרה חייב שיהיה להם ייצוג. האם על ידי הסנגוריה הציבורית? זו שאלה נכבדה אבל משנית".
ומה עמדתך בשאלה הנכבדה והמשנית? "עמדתי שקודם יוחלט כיצד להעמיד אותם לדין. הם יועמדו לדין פלילי? אני מזכירה לך שיש בעיה באיסוף הראיות, הזירה לא טופלה כזירה פלילית. נפגעי הטבח יעברו חקירה נגדית בבית המשפט? החשש שלי הוא שלטובת העמדה לדין של הנוח'בות יוגמשו הכללים של המשפט הפלילי וזה יזלוג אחרי זה למשפטים הפליליים של אזרחים".
נכון, ובנוגע לייצוג? "נו. נטעאל".
אני למשל תומך בכך שייענשו בעונש מוות, מה עמדתך? "במנותק משאלת 7 באוקטובר, הסנגוריה באופן עקבי ומסורתי התנגדה לעונשי מוות. יש סיבות טובות ועמוקות וערכיות להתנגד ליטול חיים של אדם. אם מסתכלים מעבר לים, אנחנו מגלים במסגרת פרויקט החפות האמריקאי שאנשים שהתברר בדיעבד שלא ביצעו את המעשה שיוחס להם, הוצאו להורג. לאורך ההיסטוריה הסנגוריה התנגדה לעונש מוות, אבל התשובה היא שהשאלה הזו לגבי הנוח'בות לא באה לפתחנו עד היום".
5 צפייה בגלריה
מחבלי נוח'בה במעצר
מחבלי נוח'בה במעצר
מחבלי נוח'בה במעצר. ''האם הם ייוצגו על ידי הסניגוריה הציבורית? שאלה נכבדת אבחל משנית''
(צילום: דוברות שב"ס)
אז הנה אני מביא אותה היום לפתחך, האם הנוח'בות הן הצדקה לחרוג מהעמדה ההיסטורית? "אנחנו לא שם. יש מי שרוצים לטפל בהם באמצעות המשפט הפלילי, אבל מה זה יעשה להליך הפלילי? אם נוותר על דיני הראיות כדי להעניש את הנוח'בות, מה יהיה על אותם דיני ראיות בנוגע לאזרח? מה יקרה לאזרח אם נאמץ למשפט הפלילי ענישה בסדר גודל שלא עלה על דעתנו לאמץ עד היום? לכל מי שמעוניין לטפל ב-7 באוקטובר באמצעות המשפט הפלילי, אני אומרת לו: היזהר, אתה עוד תשחית את ההגנות על האזרח שבהליך הפלילי".
אני מבין שזו אזהרה ליועצת המשפטית לממשלה. "זו עמדתי"
נעבור לנושא אחר. "הו, תודה לאל".
יש חלק שבו תמכת במהפכה המשפטית? "נו באמת, אני כבר מעדיפה לחזור לשאלות על הנוח'בות (צוחקת). וברצינות, לא אענה על זה".
אשאל אחרת כדי שבכל זאת תעני: הוועדה לבחירת שופטים ממנה הרבה יותר שופטים שמגיעים מהפרקליטות מאשר מהסנגוריה, מה שאולי מוביל לתביעתיות יתר של שופטים. אולי זה מצדיק לשנות את הוועדה כפי שהציע לוין? "חייבים למנות לשיפוט יותר מועמדים מהסנגוריה הציבורית, חד-משמעית. לשמחתנו בשנה האחרונה זה השתנה וממנים יותר יוצאי סנגוריה מבעבר".
איפה את ממקמת את עצמך בסקאלה שבין אקטיביזם שיפוטי לשמרנות? "הסקאלה הזאת פחות רלוונטית לסוגיות שבהן עוסקת הסנגוריה הציבורית אבל הצורך בגיוון בקרב השופטים הוא צורך שמתכתב עם המשימה של הסנגוריה, אנחנו באמת מייצגים את החלקים השונים של החברה הישראלית ובין הלקוחות שלנו יש גם חלקים מוחלשים בחברה הישראלית, והיינו רוצים לראות פרופיל יותר מגוון על כס השיפוט. שיהיו יותר שופטים שצמחו בעצמם מהפריפריה החברתית של ישראל, שמבינים את המקום שממנו מגיעים חלק מבעלי הדין שבאים לבתי המשפט. זה חשוב. יותר חרדים, יותר ערבים. אבל צריך לעשות את זה באופן אבולוציוני בריא".
ישנה טענה שהאקטיביזם השיפוטי בעליון פיתח מאוד את זכויות האדם, אך מהפכת הזכויות לא חדרה להליך הפלילי ולזכויות הנאשמים. "זה נכון. היו שנים שפיתחנו תקוות גדולות. את לימודי המשפטים שלי סיימתי בשנות ה-90, היו אז פסיקות טובות של העליון בהקשר של זכויות נאשמים וחשודים, אבל אחר כך החלה נסיגה בפסיקה שאותה אנו חווים עד היום".
רק בשנים האחרונות: העליון אישר חיפוש בלתי חוקי בסלולרי בהלכת אוריך וגולן, בפסק דין רפי רותם פסל ביקורת שיפוטית על הגשת כתבי אישום, ופגע מאוד במעמד של טענות ההגנה מן הצדק. "נכון, וישנן עוד דוגמאות. לאחרונה גם התגבר שיח שמעדיף יעילות על פני עשיית צדק. אני אומרת שצריך להיזהר מאוד משיח היעילות כי הוא עלול לפגוע בסופו של דבר רק בנאשמים. אסור שיעילות תבוא על חשבון עשיית צדק. היו חילופי דברים בנושא בין השופט יצחק עמית לשופט יוסף אלרון (מיסד-כנען תומכת בעמדת השופט אלרון על פני עמדת השופט עמית – נ"ב). היה מצופה מבית המשפט העליון לקחת את חקיקת היסוד שהקנתה מעמד גבוה לזכויות חוקתיות ולפתח אותן גם בהליך הפלילי".
במסגרת שיח היעילות, נטען לא מעט כי הימשכות הליכים היא בגלל שסנגורים מורחים את ההליך. בתיק ראש הממשלה זה עולה כל הזמן. "יש צוות שהוקם לאחרונה במשרד המשפטים שעוסק באיתור ופתיחה של צווארי בקבוק בהליך הפלילי. להבדיל מכל האינטואיציות, הרחשים והדיבורים, הצוות הזה עובד באופן מבוסס נתונים. שכרו חברה חיצונית שערכה מחקר ומתברר שהטענות האלה שגויות לחלוטין. בפרקליטות נהגו לחזור על הטענה שסנגורים מרבים להעלות את טענות ההגנה מן הצדק שוב ושוב והיא פשוט התבררה כשגויה עובדתית.
"מה שהצוות כן מצא למשל, שיש בעיות בפרקליטות של מסירת חומרי חקירה לסנגורים מה שמביא לעיכוב בהליך. לנאשם יש מעט זכויות בהליך הפלילי, אז להגיד שכאשר הוא ממצה את הזכויות שלו מול הכוח האדיר של התביעה של מדינת ישראל הוא למעשה מורח את ההליך – זה פשוט לא להבין מה זה הליך פלילי. לרוב הנאשמים האינטרס הוא לסיים מהר את ההליך. אני לא יודעת לגבי ראש הממשלה.
"ולמה שיח היעילות שמכרסם רק בזכויות נאשמים, מתחיל רק מרגע הגשת כתב האישום? מה עם יעילות בשלב החקירה? מה עם יעילות בהחלטת הפרקליטות האם להעמיד לדין? כשמגישים את כתב האישום מאפשרים לסנגור פרק זמן קצר ללמוד את החומר, וגם את הזמן הזה מתאמצים לגזול ממנו".
תגובת פרקליט המדינה: "פרקליט המדינה חולל שינויים לא מעטים בתחום זכויות חשודים ונאשמים. כך למשל, הוא ביצע תיקון משמעותי ביותר של ההנחיה בעניין מעצר עד תום ההליכים, במטרה לצמצם מעצרים שאינם הכרחיים, והחיל את ההנחיה גם על התיקים שמנהלת חטיבת התביעות במשטרה. כמו כן, הנחיות פרקליט המדינה מועברות להערות הסנגוריה, שחלקן מתקבלות; כל טענה שמעלה הסנגורית הארצית בפגישות בין השניים נבחנת בכובד ראש וזוכה למענה. תמוה שיש מי שמרשים לעצמם למתוח ביקורת בתיקים ספציפיים, על אף שאינם מכירים את העובדות, הראיות וחוות הדעת".
תגובת מח"ש: "הטענות המועלות כלפי מח"ש מנותקות מהמציאות ואינן מבוססות. מח"ש היא מחלקה מקצועית, הפועלת באופן עצמאי וללא תלות במשטרה, במטרה למצות את הדין עם שוטרים שעברו עבירות פליליות. הנתונים שאליהם מתייחסת הסנגורית הציבורית הארצית מוצגים באופן שגוי, אינם משקפים את אופן הטיפול בפניות למח"ש ונובעים מאי-הבנה של תהליכי העבודה במחלקה".
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת לאפשר את חופש הביטוי והמחאה על פי החוק, לצד שמירה על הסדר הציבורי. במקרים שבהם מפירי סדר אינם נשמעים להוראות השוטרים וממשיכים בהתנהגותם הפסולה לשבש ולפגוע במרקם החיים התקין של הציבור, נאלצים השוטרים לבצע מעצרים".
פורסם לראשונה: 00:00, 31.01.25