השבוע גילה נתניהו שבסעודיה פחות מתחברים להומור הישראלי. בראיון שהעניק בחמישי שעבר לערוץ 14, בתגובה ללפסוס של המראיין, שלף נתניהו הלצה על הקמת מדינה פלסטינית בסעודיה. "יש להם שטח... הרבה מאוד שטח", אמר. בריאד היו הרבה פחות מבודחים, ושיגרו גינוי רשמי חריף שבו הובהר שדיון לגבי שטח הממלכה הוא קו אדום. להכרזה התלוו גינויים מצד כל מדינות ערב, שמתמודדות גם הן עם הצל הכבד של תוכנית טראמפ לגבי טרנספר בעזה, ולא מרשות לעצמן כיום לפטור כקשקוש שום אמירה של בכירים מוושינגטון או מירושלים, ולמעשה מזהות בכל משפט שלהם רמזים למזימה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
"הבדיחה מעידה על חוסר הבנה עמוק לגבי ההיגיון שמנחה את ריאד, ליקוי שרווח בקרב לא מעט מקבלי החלטות בישראל", מסביר השבוע בשיחה הפובליציסט הסעודי עבד אל-עזיז אל-ח'מיס. "גם אם זה נאמר בצחוק, אלה אמירות שפוגעות באמון שנדרש בעת הרגישה הזאת לקידום מהלך דיפלומטי באזור בכלל, ובין שתי המדינות בפרט. הגישה הישראלית נשענת על ניתוח עסקי, בעוד זאת של הסעודים על ראייה ארוכת טווח, שיקולים אזוריים ומקומיים, ורגישויות תרבותיות".
3 צפייה בגלריה
מוחמד בן סלמאן עם טראמפ בכהונתו הראשונה. כל אמירה מוושינגטון או ירושלים נתפסת עכשיו כמזימה | צילום: AP/Evan Vucci
הפרשן הסעודי חסן א-שהרי הולך רחוק יותר ומציג תיאוריה קונספירטיבית סביב האירוע: "השאלות הוכתבו. לא מדובר בפליטת פה של המראיין ובבדיחה של נתניהו, אלא בביטוי לאמת מרה".
פרשת הבדיחה מצטרפת לאוסף חריקות מהשבועות האחרונים. אחת הבולטות הייתה ההודעה החריגה של משרד החוץ הסעודי מיד בתום מסיבת העיתונאים של טראמפ ונתניהו בוושינגטון ביום שלישי שעבר, ובה הוכחשה בתוקף קביעת הנשיא ולפיה תיתכן נורמליזציה עם ישראל גם ללא עיסוק בהקמת מדינה פלסטינית.
על הדרך, הסעודים, כמו כלל העולם הערבי, דחו על הסף את החזון בנוגע להקמת "הריביירה העזתית", דבר שמעלה תהייה מי בדיוק יהיו אותם גורמים ערביים עלומים שיסכימו להשקיע בבנייה מחדש של עזה, כפי שגורס טראמפ. הנסיך הסעודי טורקי אל-פייסל, ראש המודיעין הסעודי לשעבר שכיהן גם כשגריר בוושינגטון, נקט לשון חריפה במיוחד בראיון שהעניק ל-CNN, ובו אמר כי "זו פנטזיה לחשוב שאפשר לבצע טיהור אתני במאה ה-21 בלי להיות מנודה", וכי "משמעות התוכנית של טראמפ היא רק עוד עימותים ושפיכות דמים".
3 צפייה בגלריה
מוחמד בן סלמאן עם טראמפ בכהונתו הראשונה. כל אמירה מוושינגטון או ירושלים נתפסת עכשיו כמזימה
(צילום: Evan Vucci, AP)
"בישראל רווחת הנחה מוטעית שלפיה אפשר לקדם נורמליזציה בלי לגעת בנושא הפלסטיני", מבהיר עבד אל-עזיז אל-ח'מיס. לא מבינים אצלכם שמדובר בנושא מהותי ואסטרטגי בעיני ריאד. לסעודיה מעמד בכיר בעולם הערבי והמוסלמי, ואם הממלכה תחליט פתאום להתעלם מהפלסטינים היא תספוג מחיר כבד, מבית ומחוץ. עם זאת, ריאד חייבת לנקוט זהירות בהקשר הפלסטיני: לתמוך בעם הפלסטיני, אבל להימנע מתמיכה בגורם פוליטי מסוים, וכן לדחוק ברשות לבצע רפורמות, בין היתר באמצעות מנוף לחץ כלכלי. מישראל סביר שסעודיה תדרוש ויתורים ממשיים בתמורה לנורמליזציה, בין היתר, עצירת התרחבות ההתנחלויות".
סעודיה, כמו רבות ממדינות ערב, נתונה במתח חריף וחווה קריסת ציפיות מול התנהלות טראמפ. מצד אחד, יש שביעות רצון מבחירתו של נשיא - שבניגוד לביידן שנשא את דגל זכויות האדם והיה מוכן לדיאלוג עם איראן - הסכים לסלוח לריאד על חטאיה (כמו חיסולו האכזרי של העיתונאי ג'מאל חשוקג'י ב-2018), שמונע משיקולים כלכליים (מאז נכנס לתפקידו מדבר טראמפ על ציפייה להשקעה סעודית של טריליון דולר בארה"ב) ומגדיר באופן ברור את הממלכה כנדבך מרכזי בעיצוב מחודש של המזה"ת. מצד שני, מתגבר החשש מהפנים האחרות של הנשיא, כפי שהתגלו ברעיון הטרנספר, מסוג הדברים שלא ניתנים לעיכול ע"י המשטר הסעודי שמבין כי אם רק ידון בנושא, הדבר יפגע בלגיטימציה שלו מבית ויזמן התקפות מבחוץ, במיוחד מצד איראן.
"סעודיה, כמו כל מדינות האזור נכנסת בגלל מהלכי טראמפ לעידן של חוסר ודאות עמוק. אין לדעת אם הנשיא האמריקאי יהיה בסופו של דבר רימון הלם או פצצה רבת-הרס", אומר הפובליציסט הסעודי הנודע עבד אל-רחמן אל-ראשד, במאמר שפירסם תחת הכותרת: "הטראמפייה: איומים והזדמנויות". "ארבע השנים שלפנינו עלולות להיות סיוט שיכלול מחיקה של החלום הפלסטיני להקמת מדינה, ומלחמה אזורית בין הערבים לאיראן, אבל מנגד, טראמפ עשוי דווקא לממש שלום אזורי שיכלול גם התקרבות בין טהרן לעולם הערבי. ולא, אין זו הגזמה. במקרה של טראמפ כל אחד מהתרחישים המנוגדים יכול להתממש".
ההתבטאויות האחרונות של נתניהו וטראמפ מתקבלות כמעט כעלבון לאומי מבחינת ריאד, שחשה כי שתי המדינות תופסות אותה כמובן מאליו המונח בכיסן. כותרות העיתונים הסעודיים חד-משמעיות: "עמדתנו בנוגע לפלסטין נחושה ולא ניתנת להגמשה" ו"לא יהיו יחסים עם ישראל לפני הקמת מדינה פלסטינית עצמאית". בטלוויזיה הממלכתית הסעודית אף הלכו רחוק יותר ושידרו השבוע כתבת פרופיל על נתניהו שלוותה בתיאור הבא: "נתניהו הוא פני הכיבוש. הוא ירש מאבותיו קיצוניות ונרקיסיזם. במשך 30 שנה נתניהו הגביר את אכזריותו ומתקשר עם המרחב האזורי רק באמצעות מלחמות. הוא צועד באופן עיוור ובטוח לעבר התהום".
"הניסיון של טראמפ לסייע לידידו נתניהו באמצעות תוכנית הטרנספר מעזה מייצר טלטלה וזעם אדירים במזרח התיכון", מסבירה השבוע החוקרת הסעודית אמל אל-הזאני. "מול האתגר הזה נדרש מאמץ דיפלומטי נמרץ מצד כל העולם הערבי בהנהגת סעודיה, שחייבת לנצל את קשריה האסטרטגיים ההדוקים עם הבית הלבן. טראמפ מכיר היטב את הסעודים, והם מכירים היטב את הממסד בוושינגטון. הנשיא האמריקאי פועל לפי רציונל של איש עסקים, ולכן חייבים לוודא שהוא מבין היטב את חשיבות סעודיה עבור וושינגטון, ומה יהיו השלכות צעדיו על האינטרסים של ארה"ב".
החריקות מול ריאד חייבות לשמש אזהרה עבור הישראלים המרחפים בין פנטזיות בשבועיים האחרונים. כמו שלא סביר שניתן גם למוטט את שלטון חמאס וגם לשחרר את החטופים, או שתקום לה "רצועה חדשה נטולת עזתים", כך גם אין סיכוי לנורמליזציה עם סעודיה בלי לעסוק בסוגיה הפלסטינית.
דבקות במקסמי השווא האלה מעידה שקונספציית 7 באוקטובר, ובמרכזה חוסר ההיכרות עם האזור ואמונה בכוח הכסף לקנות רעיונות ולהחליף אידיאולוגיות, מקננת עדיין בשיח הישראלי. קידום הנורמליזציה עם סעודיה עשוי להיות פתח להזדמנויות רבות, אבל גם יתעל לדיון נוקב בנושא הפלסטיני, שהישראלים ברחו ממנו עד שנפל על ראשם בעוצמה ב-7 באוקטובר.
ד"ר מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת ת"א
פורסם לראשונה: 00:00, 14.02.25
