סקר בקשישים: "אם נלקה בדמנציה – אל תאריכו את חיינו"
סקר ישראלי שנערך בקרב קשישים מגלה כי רובם מתנגדים לפעולות מצילות חיים אם ילקו בדמנציה ויאבדו עצמאותם
מחלת הדמנציה (שיטיון) היא משפחת מחלות הכוללת גם את מחלת האלצהיימר, בה מידרדרת יכולתו האינטלקטואלית של הקשיש, עד כדי אובדן העצמאות והתקשורת עם העולם הסובב.
סקר חדש שנערך בקרב קשישים ישראלים, מגלה כי רובם מבקשים: אם נלקה בדמנציה, אל תאריכו את חיינו. המחקר פורסם בגליון החדש של כתב העת הישראלי "הרפואה" של ההסתדרות הרפואית בישראל.
17 אחוז מאוכלוסיית הקשישים בישראל סובל מדמנציה (שיטיון) ברמות חומרה שונות, 28 אחוז מקשישים אלו מרותקים לביתם, ו-37 אחוז זקוקים להשגחה מתמדת. המדובר בקבוצת מחלות, שהמוכרת בהם היא מחלת האלצהיימר.
כ-70 אלף חולי אלצהיימר חיים כיום בישראל על פי ההערכות, ועד שנת 2020 צפוי המספר להגיע לכ-120 אלף איש ואשה. החולים לוקים בניוון מוחי המתחיל בשיכחה ובלבול, ממשיך בהפרעות נפשיות וחוסר יכולת לזהות קרובים ועצמים, עד לניתוק כללי מהסביבה, שיתוק ומוות.
אחד השינויים הבולטים בחולי שיטיון לקראת סוף חייהם הוא ההתנגדות לאכול. מטפלים רבים סבורים כי יש להאכיל את חולה הדמנציה גם כנגד רצונו. כל עת שהחולה מוכן לפתוח פיו וללעוס מזון, הם מאכילים אותו ידנית, וכאשר סירובו מוחלט והוא קופץ את פיו, ניתן להחדיר צינור לקיבתו דרך האף (זונדה) או ישירות מדופן הבטן. כך למעשה, מתבצעת "הארכת חיים מלאכותית" המונעת מהקשיש לרעוב למוות, גם בניגוד לרצונו.
במחקר שערכן ד"ר ירון ניב ועמיתיו מהמכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי רבין, חולקו שאלונים ל-61 קשישים, שגילם הממוצע היה 83 שנה. מעל 70 אחוז מהנכללים התנגדו להזנה מלאכותית ולביצוע פעולות מקיימות חיים אם ילקו בדמנציה קלה, ולמעלה מ-80 אחוז התנגדו לכך אם ילקו בדרגות חמורות של המחלה.
מעל 70 אחוז מהנכללים במחקר סברו כי אובדן עצמאות תפקודית, כאב גופני מתמיד, מעמסה על חברים ומשפחה, איבוד יכולת שכלית ו"מצב של צמח" המאפיינים דרגות שונות של דמנציה - גרועים ממוות.
"הממצאים במחקר מראים כי הזנה מלאכותית נתפסת כהארכת חיים לכל דבר" כותבים החוקרים, "ואינה רצויה מבחינתם במצבי הדמנציה המתקדמים. גישה זו תואמת לתפישה שהפעולות הללו אינן מעשה אנושי שהפסקתו גורמת להרעבה ולגסיסה, אלא טיפול שניתן להפסיקו".
לפנייה לכתב/ת 
