איידס 2004: כל יום מאובחן בישראל נשא נוסף
"מחלת האיידס היא מזמן לא נגיף שפוגע רק בהומואים", אומר רופא בכיר, "אני מכיר נשאים שהם חיילים סטרייטים ביחידות מובחרות, בעלי מקצועות חופשיים ואפילו רופאים". "החיסון הטוב ביותר וכרגע היחיד לאיידס הוא קונדום", הוא מדגיש. אחוז ההדבקה בקרב הומואים בעלייה, "בעיקר בגלל שימוש בסמים, שגורמים לירידה בשיפוט". איידס בישראל: תמונת מצב לרגל שבוע המודעות
"המגמה הבולטת ביותר היא ירידה במספר הנשאים בהשוואה לשנה הקודמת", אומר מנהל המחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות, ד"ר דניאל שם-טוב, בראיון לקראת פתיחת שבוע המודעות לאיידס שחל היום (א'). "יחד עם
"לא מדובר על הדבקה", מדגיש מנהל המחלקה, "אלא על גילוי. יותר ממחצית האנשים לא נדבקו בישראל – אלא עלו לארץ עם הנגיף. מדובר, בין היתר, במהגרי עבודה, בעולים ממדינות אנדמיות שבאו עם הנגיף ובתיירים שחזרו לישראל ושכאן התגלה בדמם נגיף האיידס".
מקיימים יחסים ללא קונדום
לאור העלייה במספר הנשאים ההומוסקסואלים מתכננים במשרד לצאת בשבועות הקרובים בסקר אינטרנט רחב היקף, שיבדוק את הרגלי המין בקהילה. "הגיעו אלינו דיווחים על תופעות של 'ברבקינג' (קיום יחסי מין לא מוגנים ללא קונדום – ע.מ.), וזאת גם תופעה שמתוארת בספרות המקצועית", אומר מנהל המחלקה. על מנת לדעת אם זה רלוונטי לארץ, אנחנו נשיק בשבועות הקרובים את סקר האינטרנט לקהילה ההומוסקסואלית, ונוכל לדעת הרבה יותר במדוייק אם אכן התופעה הזו קיימת גם בארץ. זאת בהחלט אחת ממטרות הסקר הזה – להכיר יותר את הידע, ההתנהגות והעמדות של הקהילה ההומוסקסואלית בארץ, על מנת שנוכל להתמקד בפעילות הסברה שמתאימה לקהילה".
מנהל מרכז האיידס במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, ד"ר איציק לוי, מעיד על כך שיש עלייה בהידבקות בקרב צעירים הומואים, ודווקא כאלו שמודעים לסכנות המחלה. "בשנה ומשהו האחרונות אובחנו אצלנו 30 חבר'ה צעירים
סמים ויחסי מין מזדמנים במועדונים
"אותם אנשים סיפרו לי שהם קיימו יחסי מין מזדמנים במועדונים, תחת שימוש באלכוהול או בסמים קלים. למרות שהם מכירים את האיידס ואת הדרכים להימנע ממנו, אנחנו יודעים ששימוש באלכוהול ובסמים פוגע בשיפוט, וכך היה גם במקרה שלהם – תחת השפעת הסמים והאלכוהול, הם עושים דברים שבאופן נורמלי הם לא היו מעזים לעשות. כאשר הם קיבלו את תוצאות הבדיקה ובאו לקליניקה שלי, הם אמרו – 'וואלה, איזו שטות עשיתי, זאת הייתה כזאת טעות'. אבל זה כבר מאוחר מדי".
"בסך הכל יש לנו את הקוקטייל היום", הוא מנסה להרגיע, "שמאפשר חיים באיכות סבירה. עם זאת, להיות חולה איידס או נשא איידס זה לא דבר נעים, וזה מחייב לקחת את הקוקטייל כל יום. ושלא יהיה מקום לטעויות: איידס מקצרת את תוחלת החיים. להערכתי, הצעירים שנדבקו יוכלו לחיות עוד כ-30-40 שנה, ויגיעו לשנות ה-60 לחייהם. יחד עם זאת, אנחנו מקווים שבשנים הקרובות יהיו עוד התפתחויות". (על הטיפול התרופתי באיידס והתרופות החדשות שמועמדות להיכנס לסל – ר' מסגרת).
רולטת איידס
"מחלת האיידס היא מזמן לא נגיף שפוגע רק בהומואים", אומר מנהל מרכז האיידס במרכז הרפואי תל אביב, ד"ר דן טורנר. "אני מכיר נשאים שהם חיילים סטרייטים ביחידות מובחרות, בעלי מקצועות חופשיים ואפילו רופאים. בזמן האחרון אני שומע מאנשים רבים, לאו דווקא הומואים, על זלזול בנגיף. 'למה צריך קונדום', הם אומרים, 'בלאו הכי יש טיפולים', 'השד לא נורא כל כך'. זאת מגמה מסוכנת שבהחלט מרגישים אותה בציבור, והיא עלולה להיות קטלנית".
"אני אפילו שמעתי לא מזמן את המושג 'רולטת איידס'. זה משהו ששמעתי מגייז ומסטרייטים כאחד, והוא אומר, בגדול, משהו כמו – 'יאללה, תן להנות מהחיים. עזוב אותך משטויות'. למרות האופטימיות שאני משדר – ברגע שחולים, איידס זה לא סוף העולם במרבית המקרים, אבל זה גם לא תענוג גדול במיוחד, וחשוב מאוד להיזהר".
"יש כמה בעיות קשות מאוד עם הגישה הזאת", הוא מחדד את הנקודה. "ראשית, זאת עדיין מחלה מידבקת, וכזו שקל למנוע אותה. זה לא כמו מחלות אחרות, כולל מחלות זיהומיות, שקשה להיזהר מהן. זה שאנשים עדיין לא נזהרים
מה קורה עם חיסון לאיידס?
"באשר לחיסון לאיידס", אומר ד"ר טורנר, "יש על זה ויכוח במדע – אב נכון להיום אני קצת פסימי לגביו. אחת הסיבות היא דיווחים שקראתי על נשאי HIV שמצב מערכת החיסון שלהם היה טוב מאוד, והם נדבקו בפעם השנייה מבן הזוג שלהם בזן שהוא דומה מאוד לזן שלהם. הרעיון של החיסון הוא שאם יש לך את הווירוס עצמו אתה מפתח אליו נוגדנים – וכאן הם לא התגוננו מווירוס דומה לשלהם. זאת עדיין לא הוכחה שחיסון לא יכול להיות – אבל זה בהחלט מעלה שאלות לגבי העתיד של החיסון בזמן הקרוב. לכן זה אומר, בצורה ברורה ומובהקת, לגבי העתיד הנראה לעין: הקונדום הוא החיסון הטוב ביותר שיש כרגע לאיידס".
"החיסון לאיידס נתקע", מחזק את דבריו פרופ' שלמה מעיין, מנהל מרכז האיידס ב"הדסה" בירושלים. "וזה לא בגלל זה שאין מקום לנסות", הוא מדגיש, "אלא משום שהיו בשנתיים האחרונות שני כשלונות מהדהדים של ניסויים בחיסון שבוצעו במערב ובארצות העולם השלישי ולא הוכיחו את עצמם. החוקרים בחרו באסטרטגיה חיסונית שדומה לזו שמשתמשים בה בהפטיטיס בי, גם נגיף RNA עם כושר שינוי פחות יותר מ-HIV. בניסויים האלו הוכח שהאסטרטגיה שבה השתמשו לחיסון HIV, שהייתה הפקת נוגדנים מנטרלים – פשוט איננה עובדת".
"זה היה חיסון שניתן לכ-5,000 בני אדם", מפרט פרופ' מעיין. "שכלל מערך שלם שהוקם, עם אלפי מתנדבים, גם בעולם הראשון וגם בעולם השלישי. אבל כתוצאה מכך החוקרים חוזרים היום ל'שולחן השרטוט' בנושא החיסון, ומחפשים 'חיסונים' שיעבדו באסטרטגיה אחרת לגמרי, ושמטרתם לאו דווקא תהיה להפיק נוגדנים – אלא לגרום לתגובה תאית דווקא. במילים אחרות, חיסונים שמטרתם לא תהיה מניעת הדבקה, אלא כאלו שברגע שהם יזהו תאים שבתוכם נמצא הנגיף – הם יהרסו אותו. המטרה לא תהיה למנוע הדבקה, אלא דווקא למנוע את התפתחות הכשל החיסוני על ידי כך שהתאים שבתוכם נמצא הנגיף יחוסלו, והנגיף לא ידביק תאים אחרים. הרעיון הוא בעצם ליצור מצב של 'זיהום בעצימות נמוכה', כך שבדם תהיה כמות קטנה של הנגיף, אבל מערכת החיסון לא תסבול כתוצאה מכך".
"קשה לפרסם קונדומים בארץ"
"אחת הבעיות של האיידס בארץ מבחינה חברתית", אומר ד"ר דן טורנר, "היא שהוא קיים יום אחד בשנה, בתחילת דצמבר – וזהו. בשאר הימים בכלל אין איידס. זו בעיה שהיא לדעתי בעיה חברתית של מודעות ופרסום. יותר קשה בארץ לפרסם קונדומים מאשר באירופה – במיוחד בשלטי חוצות. לי יצא ללכת לתיאטרון בלונדון, ובסוף ההצגה הייתה התרמה גדולה מכל הקהל לילדים חולי איידס. אתה לא תראה דבר דומה בישראל".
"לא מזמן חזרתי מהשתלמות במונטריאול, ובקנדה האיידס הוא בהחלט נושא שאין שום בעיה לדבר עליו, וגם אנשים לא מתביישים לדבר עליו. לכן מדברים על כך במשך רוב השנה. בישראל יש לי לא מעט פציינטים, שחלקם אפילו נפטרו, ואף אחד לא ידע שהם מתו מאיידס. יש עדיין בארץ בושה לגבי כל הנושא הזה, וזה אחד הגורמים שמפריעים לפרסם את זה ולמנוע את המחלה".
לפנייה לכתב/ת 
