הפרעות אכילה: ככל שאת דתייה יותר, תסבלי פחות
בעוד שהחברה המערבית מקדשת את היופי והשליטה העצמית, החברה הדתית מדגישה ערכים מוסריים ומעבירה את המסר "כבוד בת מלך פנימה". התוצאה: ככל שרמת האמונה של נערות גבוהה יותר, כך עולה הערך העצמי ודימוי הגוף ופוחתת ההתעסקות סביב האוכל והמשקל
ככל שנערה היא דתית יותר, כך יהיו לה פחות הפרעות באכילה - כך עולה ממחר ראשון שנערך באוניברסיטת חיפה ובדק את הקשר בין מידת האמונה, לבין דימוי עצמי והפרעות אכילה. המחקר יוצג מחרתיים (ד') בכנס בנושא "מניעה, טיפול ומחקר הפרעות אכילה".
החוקרת פרופ' יעל לצר מבי"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה פנתה ל-320 נערות דתיות בכיתות ט'-י"ב שמילאו שאלונים שעסקו בין היתר במידת דתיותן, עמדות והתנהגויות הקשורות בהפרעות אכילה שלהן ודימוי הגוף שלהן. הממצאים הראו כי ככל שרמת הדתיות מגובשת וגבוהה יותר כך יפחת הדחף לרזון, יעלו הערך העצמי, דימוי הגוף ומידת שביעות הרצון מהגוף וכן תפחת ההתעסקות סביב נושאי אוכל ומשקל.
החוקרת מציינת כי אחד ההסברים האפשריים לממצאים טמון בעובדה שהחברה המערבית מקדשת את הרזון כערך חשוב, כמייצג יופי וכביטוי לשליטה עצמית, עצמאות וסטטוס חברתי גבוה. לעומתה, החברה הדתית מכוונת את האישה כבר מגיל צעיר להצליח בתפקידיה כאם וכרעיה ודואגת לתת חשיבות יתרה לפעילותה בבית וחשיבות פחותה להופעתה החיצונית ולפעילויותיה מחוץ לבית.
"הדבר מהווה מעין הגנה על הנערה ומונע ממנה לפתח חוסר שביעות רצון מגופה וכתוצאה מכך הפרעות באכילה", אמרה פרופ' לצר וציינה כי נערות דתיות גם נותנות דגש ומפנימות ערכים מסורתיים כמו צניעות ופשטות יותר מאשר יופי והופעה חיצונית.
"במקום לעסוק בשליטה על הגזרה והמשקל מתמקדות הנערות באורח חיים קפדני ובקיום המצוות- ככתוב 'כבוד בת מלך פנימה' ", ציינה החוקרת.
עוד מצא המחקר כי ככל שהנערה הדתית תהיה צעירה יותר ורמת האמונה הדתית שלה נמוכה יותר היא תדווח על תופעות רבות יותר הקשורות להפרעות אכילה. "הנערות הצעירות אינן בוגרות מספיק ועדיין לא גיבשו את זהותן ולכן הן מבולבלות גם בנוגע לזהותן הדתית, לערכים ולחלוקת התפקידים בין המינים בבית. הדבר נותן את ביטויו גם בערך עצמי ודימוי גוף נמוכים יותר", אמרה פרופ' לצר.
היא הדגישה שתופעה דומה של בלבול זהות קיימת גם בקרב מקבילותיהן בחברה החילונית, אך בצורה הפוכה: דווקא אצל הבוגרות החילוניות, הבלבול הערכי והתפקודי כאישה בחברה הולך ומתעצם עם העלייה בגיל והדבר בא לידי ביטוי בהתעצמות ההתנהגויות של הפרעות באכילה בגילאי 16-17.
פרופ' לצר סבורה כי עובדה זו מחזקת את ההסבר לפיו להתגבשות הזהות סביב ערכי הדת יש ערך מגן מפני התפתחות הפרעות אכילה. "הנערות הדתיות המבוגרות יציבות יותר מבחינה דתית וחברתית". החוקרת ממליצה לבנות תכנית התערבות לצעירות דתיות בגיל 12-13 המהוות קבוצת סיכון לפיתוח הפרעות אכילה, בכיוון של גיבוש זהות נשית ערכית, העצמה והדרכה.
לפנייה לכתב/ת 
הפרעת אכילה. דתיות סובלות פחות
צילום: ג'ניפר פוסטר
מומלצים
