אמא'לה, אנחנו מתחתנים!
את מביטה במראה ואומרת לעצמך "אני מתחתנת". ואז חושבת על מה שאמרת, והפחד מתחיל להתגנב: מתחתנת? הרי אני עוד לא מוכנה לזה. האם זה הגבר שאיתו אני רוצה לבלות את שארית חיי? ואמא שלו, זאת החמות שאני רוצה? על תופעת הרגליים הקרות אצל גברים ונשים על סף החופה
זה הפחד ממחויבות, זה מחשבות שיכולנו למצוא מישהו טוב יותר, אולי אפילו מישהו שהיה חלק מחיינו בעבר, וגם המריבות האינסופיות בתקופה הלחוצה של לפני החתונה שמעלות את התהיה שאולי זה לא זה. זה גם המשפחות שלעיתים מצליחות להעיב על האושר בהתערבויות ובדרישות.
מחשבות כפירה
"בזמן האחרון אני מרגישה מוזר. החתונה עוד חודשיים. עדיין יש לנו מלא דברים לסגור ו... לא יודעת, אני קצת לחוצה. אתמול לא נרדמתי מרוב מחשבות מה יהיה, אם נספיק הכל כמו שאנחנו רוצים. וחוץ מזה יש לי גם לפעמים הרגשה כזאת כאילו אני בכלל לא בתוך זה, כאילו זאת לא אני שמתחתנת, כי אני לא מעכלת שזו אני. וגם יש לי קטעים כאלה לפעמים שאני מרגישה עם הארוס שלי מין שגרתיות כזאת כבר... מה זה לעזאזל? יש מישהי שמזדהה איתי?"-מתוך פורום "מתחתנים ברשת"
מחשבות כפירה הן דבר נורמלי לגמרי לפני שמקבלים את ההחלטה הגורלית ביותר שקיבלנו מעודנו: עם מי נבלה את שארית חיינו, עם מי נביא לעולם ונגדל את ילדינו. עד כה לא היו לנו התלבטויות כאלה. לא בחרנו את הורינו, את אחינו ושאר קרובי משפחתנו, גם לא את מי שהיה איתנו בבית הספר, בצבא או באוניברסיטה. אבל עכשיו, הבחירה כולה נתונה בידינו, והאחריות כבדה - ומה אם לא קיבלנו את ההחלטה המתאימה? ומה אם הגבר שאיתי כישף אותי בקסמיו, ועכשיו הוא אמנם נראה לי נסיך, אבל אחרי החתונה יהפוך פתאום לצפרדע? ואולי הבחורה המתוקה הזאת תחשוף אחרי החתונה את פרצופה האמיתי, שרחוק מלהיות הפנים המתוקות שמחייכות אליי היום?
"יש אנשים שמאוד מפחידה אותם המחויבות. הרעיון של התקדשות לנצח נצחים זה דבר כובל ומפחיד, והטקס נראה להם נורא מחייב", מסבירה בתיה ברק-ורבין, מאמנת זוגיות המנחה זוגות בפתרון בעיות בזוגיות ונישואים. "אנשים אלה מוכנים לחיות יחד לאורך שנים, אבל כשמגיע הרגע לעמוד תחת החופה, הם פוחדים, ואז מתחילות לצוץ כל השאלות, כמו האם זו האשה הנכונה בשבילי, האם איתה אני רוצה לחיות לכל אורך החיים ולצדה להזדקן.
"יש אנשים שגרים יחד, או חברים שנים, ולאורך כל השנים יש להם סוג של היסוס. מאוד נוח להם, אבל הם מרגישים שיש איזשהו חסר, שאין להם מספיק ריגושים, ובתוך לבם מטפחים איזו פנטזיה שפתאום באמצע הרחוב יפגשו מישהו שהוא התגלמות כל הצרכים שלהם. נראה להם שברגע שיתחתנו ייסתם הגולל על החלום הזה של לפגוש את האחד והיחיד, ולכן הם רוצים לדחות את הקץ. הם לא באמת רוצים לנתק את היחסים, רק לא להתחתן".
תהליך של התבגרות שצריכים לעבור
אז מה עושים? "צריך להגיע לאיזושהי הפנמה עמוקה שחתונה או זוגיות אינם הגשמת כל החלומות, אינם מישהו שעונה לך על כל הצרכים. לאנשים יש פנטזיה לגבי נישואים, ואם המציאות טופחת על פניהם, ייקח להם כמה שנים להבין שאין דבר כזה 'זוג משמיים' או 'נשמות תאומות', וזה יכול להיות בעייתי. זה תהליך של התבגרות שהם צריכים לעבור", אומרת ברק-ורבין.
היא מסבירה שיש גם אנשים הנכנסים לפוביה מהאירוע עצמו, מכך שהם יהיו הכוכבים, שיעמדו במרכזה של מסיבה ענקית עם המון אנשים, שחלקם הגדול הם לא מכירים. "זה עלול לגרום למחשבות על פרידה", היא מוסיפה, "כי אם יש למשל חתן שנרתע מהאירוע עצמו, הכלה, שזה חלום חייה, לא מפרשת את זה כפוביה מפני האירוע, אלא אולי חוששת שמתחת לזה חבויה סיבה נסתרת, כגון שהוא לא באמת אוהב אותה או רוצה להתחתן איתה, או שהוא לא מתחשב ברצונותיה וחלומותיה".
לדבריה, אי אפשר לדעת בוודאות שזו היתה אפיזודה חולפת, ואולי גם אחרי החתונה, במהלך החיים המשותפים, בכל תקופה של מעבר או שינוי, כגון קניית בית, לידת ילד וכדומה תיכנס שוב האימה, כי עם כל צעד כזה, המחויבות נעשית לכאורה עוד יותר חזקה. במקרים קיצוניים ממליצה ברק-ורבין לפנות לייעוץ. לא בטווח הלחוץ של חודש-חודשיים לפני החתונה, אלא הרבה קודם.
האקס המיתולוגי מכה שנית
"בדיוק היום דיברתי דרך המחשב עם האקס, ונזכרנו ביחד בכל מיני דברים עסיסיים. ועברו לי כל מיני מחשבות בראש, על איך זה יהיה עוד פעם אחת איתו. איזה פחד..."
-מתוך פורום "מתחתנים ברשת"
פתאום נזכרת בו: יום השנה לחברות, יום ההולדת שלו, אולי ראית אותו ברחוב או עברת במקרה ליד ביתו, ובלי שליטה חולפת מחשבה בראשך: אולי היית צריכה להיענות להצעת הנישואים ההיא של האקס שלך, שדחית בטענה שאת לא מוכנה, שזה מוקדם מדי, שאת צעירה מדי? אולי הוא היה האחד המיועד?
או שפתאום ההוא שפעם נורא רצית, שזרק אותך מכל המדרגות בתירוצים שכבר הספקת לשכוח, צץ מאי שם ורוצה לחזור לקשר. ואת תוהה, אולי בכל זאת הפעם תתני לו צ'אנס? אך רגע לפני שאת חותכת את מערכת היחסים הנפלאה שלך, שאולי כרגע היא חסרת ריגושים אך יציבה עם הבטחת נצח הגלומה בהצעת נישואים אמיתית, תעצרי ותחשבי: אולי האקס ההוא רוצה אותך עכשיו רק כי את בלתי ניתנת להשגה, וכשתהיי שלו הוא יזרוק אותך שוב כבעבר?
דווקא תקופת ההכנות לחתונה היא קרקע פוריה ביותר לאקסים מיתולוגיים לשוב ולבצבץ בחייכם. "סיפורים בלתי גמורים מהעבר יכולים לצוץ בתקופה זו, כי זו תקופה רגישה, פגיעה, מועדת לפורענות", מסבירה ברק-ורבין. "יש נטייה לעשות לאקס אידיאליזציה, כאשר למעשה אין קשר בינה לבין המציאות. אקס יכול לערער את המצב. אלה שעות מבחן". אז קחו את עצמכם בידיים ועמדו בגבורה במבחן האקסים והאקסיות.
לא נפסיק לריב
"עוד 57 ימים לחתונה ונפרדנו... סתם ריב שהתחיל מכלום והתגלגל עד שנהיה ענק ושנינו אמרנו דברים קשים שקשה לחזור מהם. יצאנו ממש מגעילים אחד לשני, ואז הוא פתאום אומר 'אני לא מוכן לחיות איתך אם את ככה מדברת', ואמר שרוצה לבטל. ולגבי ההרגשה, מה נראה לכן? זוועה. אני מרגישה רע מאוד, ולא בגלל שאני חושבת שעשיתי טעות, בגלל שהוא מפיל הכל עליי ובגלל שבעיקר אני בשוק. נמאס לי ממנו!"
-מתוך פורום "מתחתנים ברשת"
תקופת החתונה היא סיר לחץ לא קטן, ויכולה להיוות תקופת מבחן גם לזוגיות. עד עתה התנהלו חייכם על מי מנוחות, כל אחד היה עסוק בענייניו, ויחד חוויתם רק כיף והנאות – חיזורים, בילויים ומסיבות. ופתאום יש פרויקט משותף להרים, שיכול להוכיח עד כמה אתם מסוגלים לעמוד זה לצד זו. את מתלוננת שהוא אדיש מדי ולא מזיז את עצמו, ואתה מתלונן שהיא לחוצה. האם זה אומר שזה לא זה?
"מריבות הן דבר שגרתי מאוד לפני חתונה", מסבירה ברק-ורבין. "בגלל התקופה הרגישה והלחוצה, הפתיל יותר קצר. גם בגלל המתח, וגם בגלל שאנשים בסך הכל פוחדים מהנישואים, שבעצמם כוללים מבחנים של מי קובע יותר, מי יקבע איך הזוגיות תתנהל, מי ינהל את המשפחה, מי ינהל את הבית וכו', ושואלים 'אז מה יהיה הלאה?', וזה מכניס לפחדים".
אז מה עושים? "צריך לנסות להירגע ולהבין שזו תקופה כזאת, וגם להבין שהעבודה על הזוגיות רק מתחילה עכשיו. לא צריך להחליט מי קובע ומי מנצח, ורצוי להחליף את הרעיון של התחרות ברעיון של יצירה יחד לשם מטרה משותפת, לשתף פעולה ולהחליט החלטות שמתאימות לשניכם, למצוא פתרונות שישביעו את רצון שני הצדדים. ולנסות לא להחריף את זה, כדי לא להגיע לחתונה עם הרגשה של החלטה גרועה, עם חשש שיש כאן אות מבשר רע. להחליט על מודל זוגיות של שיתוף פעולה ולא של תחרויות".
ההורים שלה, ההורים שלו
"מישהי כאן היתה במצב של חשק עז לבטל הכל לפני החתונה? אנחנו שבועיים לפני, והיום החצי הודיע לי שכדאי שנשקול אם כדאי לנו להתחתן, בגלל הבדלי התרבות בין המשפחות, ובעיה שהתעוררה בין ההורים שגרמה לכמעט פיצוץ".
-מתוך פורום "מתחתנים ברשת"
התקופה שלפני החתונה היא גם תקופת מבחן מול המשפחות. כל זוג הורים צריך לקבל את הבחירה של הילד שלו, והכי קל להם להגיע למסקנה ש"אף אחד לא טוב מספיק בשביל הילד שלי", ולהרעיל את בנם/בתם נגד בת/בן הזוג, או לנסות לחבל בחתונה בדרכים שונות. אז אולי הם צודקים ואתם באמת לא מתאימים? והאם ההתערבות שלהם שמתחילה כעת, בענייני החתונה, עלולה לצבור תאוצה במהלך חייכם המשותפים, דבר שאתם מעדיפים שלא להתמודד איתו?
עם זאת, אל תכניסו את המשפחות לתוך שבלונות או הגדרות, בסגנון 'המשפחה שלך תמיד...'. הימנעו מביקורתיות כלפי המשפחות, הקשיבו לצד השני, נסו לא להיכנס לעימותים, אבל את ההחלטה קבלו בעצמכם".
צריך גם ללכת לקראת ההורים, אבל לא להתפשר על הדברים החשובים ביותר. צריך ליצור סדר עדיפויות, איזשהו סוג של התחשבות, ללמוד לעשות משא ומתן - מסכמת ברק-ורבין, "כמו שאתם עורכים משא ומתן עם נותני השירות בחתונה, ישמו את אמנות המשא ומתן קודם כל ביניכם ואחר כך עם המשפחות".
- באדיבות אתר מתחתנים ברשת
לפנייה לכתב/ת 
