הצצה אל שמי ישראל בחודש אוקטובר
כוכב הלכת צדק נמוך מעל האופק הדרום-מערבי בעת השקיעה וקרבתו לאופק מפריעה לתצפית בו. כוכב הלכת נוגה נראה לפני עלות השחר והוא מקדים זריחתו מדי יום באופן שהוא נראה מעל האופק המזרחי לפני זריחת החמה כחרמש עבה
מי שמבקש לצפות בכוכבי הלכת בחודש אוקטובר עשוי להתאכזב. כוכב הלכת צדק נמוך מעל האופק הדרום-מערבי בעת השקיעה וקרבתו לאופק מפריעה לתצפית בו. כוכב הלכת נוגה נראה לפני עלות השחר והוא מקדים זריחתו מדי יום באופן שהוא נראה מעל האופק המזרחי לפני זריחת החמה כחרמש עבה.
כוכב-חמה, הקרוב ביותר לשמש מבין כוכבי הלכת, נראה בשעות הערב, מיד לאחר השקיעה מעל האופק המערבי. בשל קרבתו לשמש קשה מאוד לאתרו ולצפות בו. בגלל גודלו הפיזי הקטן ומרחקו, אי אפשר לראות פרטים
מאדים ממשיך להתקרב אל כדור-הארץ לקראת הקרבה המרבית בין שני הגופים בחודש נובמבר השנה. מאדים מצוי בקבוצת תאומים והוא זורח בשעות הערב המוקדמות ובולט בצבעו הכתום-אדום מעל האופק המזרחי. מרחקו הגדול של מאדים מאתנו מקשה להבחין בפרטים כלשהם על פניו גם באמצעות טלסקופ.
שבתאי מקדים לזרוח לפני השמש ונראה מעל האופק המזרחי החל מהשעה 3 לפנות בוקר בחלקה הדרומי של קבוצת אריה.
למידע על אירועים נוספים הקשורים בכוכבי הלכת והירח במהלך החודש וכן מחשבון המחשב את מיקום כוכבי הלכת ביחס לצופה מצוינים בלוח השנה האסטרונומי.
שמי הסתיו
כפי שהזכרתי במאמר הקודם, שביל-החלב חוצה את שמי הקיץ מצפון לדרום, החל מקבוצת קסיופיאה (שצורתה צורת W) המצויה סמוך לקוטב השמימי הצפוני, עובר דרך קבוצת ברבור ושיאו במזל קשת בשמים הדרומיים ובימים אלה של תחילת הסתיו הוא נראה מערבה לזניט לאחר השקיעה.
החודש אתמקד בשתי קבוצות כוכבים שמפורסמות הן הודות לסיפורים המיתולוגיים הקשורים בהן והן בשל אחד מגרמי השמים המעניינים יותר המצוי בתחומיה של אחת מהן. אלה הן פגסוס – הסוס המכונף ואנדרומדה. כדי לזהות את קבוצות הכוכבים אפשר להשתמש במפה (בהתאם להוראות). המפה נכונה לחודש אוקטובר והיא מתארת את הזניט (הנקודה מעל הראש) בסביבות השעה 10 בערב (יש להחזיק את המפה בהתאם לכיווני השמים המתוארים בשוליה).
פגסוס ואנדרומדה הן רק שתי קבוצות מתוך מספר גדול יותר של קבוצות כוכבים הקשורות לשני סיפורים מיתולוגיים השזורים זה בזה.
הראשון עוסק באנדרומדה, בתם של קסיופיאה וקפאוס, מלכיה של אתיופיה האגדית שמזוהה לעתים עם יפו, כפי שמעיד "סלע אנדרומדה" שמצוי מול העיר העתיקה. הנסיכה אנדרומדה נכבלה על סלע מול חופי אתיופיה, כעונש על שקסיופיאה, אמה, התייהרה שבתה יפה יותר מחמישים הנראידות, בנותיהן של נראוס ודוריס.
הללו התלוננו על העלבון הכבד באוזני פוסידון אל הים, וזה שלח את מפלצת הים קטוס לעשות שמות בארץ. לאחר שעשתה המפלצת שמות בחופי הממלכה, נועצו המלך והמלכה באורקל מדלפי ושאלו מדוע באה עליהם הרעה הזאת. תשובת האורקל היתה שכך מעניש פוסידון את קסיופיאה על יהירותה וכי הדרך להציל את העיר היא להקריב את אנדרומדה, בתם, למפלצת הים.
בלב כבד קשרו קסיופיאה וקפאוס את בתם, אנדרומדה, אל הסלע מול חופי עירם, שם המתינה למפלצת הים, קטוס, שתעלה מהמעמקים ותיקחנה למצולות. למקום נקלע פרסאוס, שחזר ממסע ארוך שבמהלכו הרג את מדוזה, אחת משלוש הגורגונות על מנת להביא את ראשה שי למלך פולידקטס (כל זה מתואר בסיפור מיתולגי אחר ושני הסיפורים שזורים זה בזה).
כאשר ראה פרסאוס את מפלצת הים מתקרבת לנערה הכבולה שלף את ראשה של המפלצת, שכל המביט
בו הופך לאבן, והציל את הנערה לאחר שהמפלצת, קטוס, הופכת לאבן וצוללת למעמקים. על-פי הגרסאות המוקדמות של המיתוס, היה פרסאוס נעול בסנדלי הפלא המכונפים של הרמס, אך בעיבודים מאוחרים הרבה יותר השתרבב לסיפור פגסוס הסוס המעופף, שעל-פי האגדה נולד מתוך דמה של המדוזה, כשעליו רכב פרסאוס. לאחר ששחרר פרסאוס את אנדרומדה, נישאו השניים ולאחר מכן עקרו למקום הולדתו של פרסאוס.
כל הקבוצות הנזכרות מופיעות בשמים: הפגסוס, כריבוע עצום, שנראה מעל הראש כשעתיים לאחר השקיעה בחודשי הסתיו. מקצהו הצפון-מזרחי משתפלת קשת של שלושה כוכבים בולטים – זו האנדרומדה. בהמשך, לכיוון מזרח, נראה מעין טרפז של כוכבים בהירים יחסית, בכיוון צפון מזרח. זוהי קבוצת פרסאוס. מצפון לאנדרומדדה ופרסאוס בולטת צורת ה- W – של הקסיופיאה. ממערב לקסיופיאה מצוי מעין צריף מחומש של כוכבים שקודקודו פונה צפונה – זוהי קבוצת קפאוס.
גם מקומן של מפלצות הים לא נפקד – קטוס, מפלצת הים האדירה, היא קבוצת לוויתן שמצויה מדרום לאנדרומדה כשמסביבה קבוצות כוכבים אחרות המזכירות את הים והיצורים השוכנים בו; קבוצת דגים מצויה מצפון ללוויתן, בינה לבין אנדרומדה, אך כוכביה חיוורים ביותר וקשה להבחין בהם גם ממקום חשוך. קבוצות דלי, שתמיד מאוירת כאדם הנושא דלי שממנו נשפכים מים הישר ללועו של הדג הדרומי מדרום לה. קבוצת דולפין מצויה ממערב וגם קבוצת גדי מאוירת תמיד כיצור שחציו העליון גדי וחציו התחתון דג.
התצפית בקבוצות פגסוס ואנדרומדה
קבוצת פגסוס נראית כריבוע עצום, שבשטחו מועטים מאוד הכוכבים. בגלל ריחוקה משביל החלב, אנו מביטים מעל למישור הגלקסיה שלנו ולכן באופן טבעי מרבית העצמים שנראה בתחומי הקבוצה תהיינה גלקסיות, אך רובן חיוורות ואינן מתאימות לצפייה בטלסקופים קטנים. גרם השמים הבולט ביותר בקבוצה הוא הצביר הכדורי M15 (גרם השמים ה-15 בקטלוג גרמי השמים של הצרפתי שארל מסייה מהמאה ה-18).
הצביר מצוי בהמשך הקשת שיוצאת מקודקודו הדרום-מערבי של ריבוע הכוכבים הענק, מערבה, מעבר לכוכב שמצוין באות . שמו של הכוכב "אניף" והוא מציין את אפו של הסוס, צבעו כתום וקשה לטעות בו. הצביר - שמונה כמה מאות אלפי כוכבים שמרוכזים במבנה צפוף, דמוי כדור - מקיף את הגלקסיה שלנו ומצוי רוב זמנו בהילה שלה.
מבעד למשקפת הצביר ייראה ככתם ערפילי עגול, כשמשני צדיו שני כוכבים שיוצרים עמו משולש שווה צלעות קהה זווית. בטלסקופ בגודל בינוני אפשר לראות שהצביר מורכב מאינספור כוכבים (כמובן שרצוי לצפות ממקום חשוך. מתוך עיר מוארת הצביר ייראה במקרה הטוב ככתם ערפילי עגול). במרכז הצביר מצוי מקור של קרינת-X שכנראה מקורה בחור שחור מסיבי שמצוי במרכז הצביר.
בקבוצת אנדרומדה מצויה הגלקסיה הגדולה ביותר בצביר המקומי של הגלקסיות, עליו נמנית גם הגלקסיה שלנו, שביל החלב, ועוד כ- 30 גלקסיות קטנות. זו הגלקסיה M31. שתי הגלקסיות, M31 ושביל החלב כמעט זהות בגודלן ובצורתן ושתיהן גלקסיות ספירליות, בכל אחת דיסקה של כוכבים, אבק וגז המשתרעת לקוטר של כמאה אלף שנות אור, מוקפת בהילה קלושה בקוטר דומה שמכילה כוכבים וצבירים כדוריים.
הגלקסיה באנדרומדה מצויה מרחק של כ-2.5 מיליון שנות אור משביל החלב. היא נראית בעין בלתי-מזוינת היטב ממקומות חשוכים ככתם ערפילי מוארך, כ-7 מעלות מצפון-מערב לכוכב שמצוי במרכז קשת הכוכבים שיוצרת את קבוצת אנדרומדה. הכתם הערפילי נראה מצוין גם במשקפות שדה ובטלסקופים קטנים.
דווקא בטלסקופים גדולים ששדה הראיה שלהם קטן יותר, לא נראה את הגלקסיה במלוא הדרה אלא יתגלה מרכזה המוארך וסריקה של האזור סביבו עשויה להראות גם את פסי האבק הכהים סביבו (הגלקסיה נראית לעיננו כמעט ממבט צד). שני כתמים קטנים המצויים משני עבריו של הגרעין הבולט הם שתי הגלקסיות הקטנות (M32 ו-M110) שמלוות את הגלקסיה באנדרומדה, כפי ששני ענני מגלן, שנראים מחצי הכדור הדרומי, מלוות את שביל החלב.
הן לשביל החלב והן לאנדרומדה גלקסיות לוויניות רבות ושתי הגלקסיות נעות בצביר הגלקסיות הקטן בתנועה מורכבת מאוד שתביא את שתיהן למסלול התנגשות בעוד מיליארדי שנים, שבסופו יתמזגו לגלקסיה אחת. נחזור לכוכב B ממנו יצאנו לחפש את אנדרומדה ונדרים לכיוון דרום, בואכה קבוצת משולש, בדיוק בכיוון ההפוך למיקומה של אנדרומדה ובאותו מרחק מ-B.
אם נסרוק היטב את האזור במשקפת שדה, נראה כתם ערפילי נוסף – זוהי הגלקסיה הספירלית הקטנה M33, חברה נוספת בקבוצה המקומית של הגלקסיות, שנראית כמעט ממבט על. כדי לראותה נדרש לילה חשוך במיוחד ואז היא נראית היטב במשקפות שדה ככתם מוארך קמעה. גלקסיה זו, שקוטרה כמחצית מקוטרה של שביל החלב, מרוחקת מאתנו כ-3 מיליון שנות אור, ומרוחקת מהגלקסיה הגדולה באנדרומדה כחצי מיליון שנות אור "בלבד".
הכוכב Y באנדרומדה, המצוי בקצה המזרחי של קשת הכוכבים היוצר את הקבוצה הוא אחד מהכוכבים הכפולים היפים בשמים – צבעו של הכוכב הראשי כתום והכוכב המשני מאיר באור ירקרק-כחול. במחצית הדרך בין הכוכב לקבוצת פרסאוס מצוי צביר הכוכבים הפתוח M34 שנראה היטב במשקפות שדה ובטלסקופים קטנים.
מומלץ לסרוק במשקפת שדה בלילה חשוך, ללא ירח, את כל האזור שמצפון לאנדרומדה – אזור הקבוצות של קסיופיאה, קפאוס ופרסאוס, בתחומיהן עובר שביל החלב על שדות הכוכבים העשירים שלו ומגוון הצבירים הפתוחים שחלקם מצוינים במפה. (מתוך האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים, יגאל פת-אל).
בכתבה הבאה – על מאדים ומזלות טלה ושור.
יגאל פת-אל, חוקר בחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים אוניברסיטת תל-אביב, מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
לפנייה לכתב/ת 
