בדיקה: התרופות שלכם מלאות בצבעי מאכל
לא רבים מודעים לכך שגם תרופות מכילות צבעי מאכל. ב”אקמולי לילדים,” למשל, ובתרופות נוספות, מצאנו את הצבע אלורה רד, שבבריטניה הזהירו לאחרונה מצריכתו • בעוד שבעולם מתפתחת מודעות לנושא, בארץ עדיין מתעלמים
ארז ידעה שבתה אלרגית לצבעי מאכל מלאכותיים: "היא מאותם ילדים שסוכרייה אחת יכולה לשנות את התנהגותם באופן קיצוני למשך יממה . היא הפסיקה את מתן התרופה לבתה, החליפה אצל הרופא את האנטיביוטיקה בכזו שאיננה מכילה צבע מאכל, והחלה ללמוד את הנושא. מהר מאוד היא גילתה, כפי שגם אנחנו גילינו, כמות עצומה של תרופות המכילות צבעי מאכל. עוד התברר לה, שצרכן שרוצה לדעת אילו צבעי מאכל מכילות התרופות שהוא רוכש, ימצא עצמו בבעיה.
בעולם מוציאים את צבעי המאכל מהתרופות. ואצלנו? (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
לאחרונה פירסם המפקח הממשלתי על תחום המזון בבריטניה אזהרה להורים מפני צריכת מוצרי מזון שמכילים כמה צבעי מאכל, בהם "אלורה רד" ,( E129) על־ידי ילדיהם. זאת בעקבות ממצאי מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת סאות'המפטון באנגליה, לפיו אלורה רד נמנה עם קבוצה של שישה צבעים ותוסף מזון אחד (סודיום בנזואט,( שקשורים עם הפרעות קשב אצל ילדים. על־פי הממצאים, ילדים שצרכו מנה יומית ממוצעת של צבעי המאכל והתוסף, נכשלו בביצוע תרגילי מחשב פשוטים ובמשימות נוספות.
אלא שמתברר כי בעוד שתעשיית המזון בעולם וגם בארץ מוציאה בעקביות ממוצרי המזון את צבעי המאכל המלאכותיים, בעיקר אלה העומדים בעין הסערה (ראו מסגרת) וגם אחרים, ומחליפה אותם בצבעי מאכל טבעיים, תעשיית התרופות בעולם, וגם בארץ, ממשיכה להיות משתמשת כבדה של צבעי מאכל מלאכותיים, וגם, אגב, של סודיום בנזואט, בו משתמשים להבטחת אורך חיי המדף של התרופה. וכך מצאנו גם בארץ, בתרופה הנפוצה אקמולי לילדים בטעם תות שהורים רבים קונים לילדיהם, את האלורה רד שבבריטניה הזהירו מפניו. כך גם באדוויל ענבים לילדים של Wyeth ובתרופה רמיטנס של מעבדות רפא.
בבריטניה, למרות שאין עדיין שום החלטה על־ידי הרשויות המוסמכות, מסתמנת התחלה של שינוי בתחום, בעקבות קמפיין מקומי חזק שנערך בעד הוצאת צבעי מאכל מלאכותיים הן ממוצרי מזון והן מתרופות. אצלנו חלק נכבד מהתרופות עדיין מכילות צבעי מאכל, חלק ניכר מהם צבעי מאכל העומדים תחת אש של ביקורת. הם מצויים בסירופים להורדת חום, גם לילדים, באנטיביוטיקות פופולריות, גם לילדים - מהמוקסיפן דרך הרספרים ועד הצפורל - בתרופות שונות להקלת כאבי גרון כמו קלגרון, לימוסין, סטרפסילס או הסירופים לשיעול סולבקס וסימפוקל, ובמגוון עצום של תרופות פופולריות הנלקחות על־ידי חולים כרוניים כמו סימבסטטין להורדת כולסטרול או דרלין לטיפול בהפרעות קצב והורדת לחץ דם. היצרניות טוענות: הכמויות מזעריות, כל הצבעים מאושרים על־ידי משרדי הבריאות בארץ ובחו"ל, ואיש לא בדק את השפעת הצבעים בתרופות.
”הצבע דרוש לבטיחות”
צרכנים רבים שעמם שוחחנו במהלך הכנת הכתבה, נדהמו לשמוע שתרופות מכילות צבעי מאכל. באופן טבעי, אנחנו מזהים תרופות עם הקפדה על בריאות ובטיחות. מתברר שאפילו התרופות שצבען לבן מכילות בחלק גדול מהמקרים צבעי מאכל, כפי שמסביר ד"ר רוני שילה, המנהל הרפואי של טבע.
"אנחנו זקוקים לצבעי מאכל בתרופות כדי להבדיל בין סוגים שונים ומינונים שונים של אותן תרופות", מסביר שביט פרגמן, הרוקח הראשי של קבוצת ניאופארם, "רשויות הבריאות בארץ ובעולם, ממשרד הבריאות ועד ה־,FDA מינהל המזון והתרופות האמריקאי, מעודדים את חברות התרופות לייצר מנגנונים מבדלים ברורים ככל האפשר בין וריאציות ומינונים שונים של אותה תרופה, כדי למנוע בלבול בלקיחת התרופות."
במשרד הבריאות אומרים שהמשרד מאשר שימוש בצבעי מאכל בתרופות על־ פי רשימת צבעים שגובשה על בסיס הצבעים המאושרים על־ידי ה־FDA וה־,EMEA מקבילו האירופי.
באיגוד חברות התרופות המשווקות תרופות ללא מרשם בבריטניה מסבירים לנו: "אם לא היינו מוסיפים צבעי מאכל לתרופות, צבעי התרופות היו משתנים מסדרה לסדרה ומבלבלים את הצרכן. הצבעים גם מסייעים להגן על החומרים
הפעילים של התרופה מפני השפעת האור ובתרופות, בניגוד למזון, אי־אפשר להחליפם בצבעי מאכל טבעיים, בגלל חיי המדף הקצרים ואי־היציבות של הצבעים הטבעיים."
באיגוד הבריטי אומרים שאין להשוות בין צריכת צבעי מאכל במזון לבין צריכת צבעי מאכל בתרופות. באיגוד חישבו כי בעוד שילד בריטי בגיל 3 (גיל הילדים שעליהם נערך המחקר) ייחשף בממוצע, באמצעות ממתקים, מזון ושתייה, לכ־30 מ"ג של צבעי מאכל וחומרים משמרים בשנה, הרי שבתרופות הוא ייחשף לפחות מ־1 מ"ג של צבעי מאכל ולכ־5 מ"ג של חומרים משמרים בממוצע לשנה. ההשוואה "המרגיעה" הזו עוררה ביקורת, בטענה שאצל ילדים אלרגיים גם כמות קטנה עלולה להשפיע.
למה צריך צבע מאכל בסירופ של אקמולי? "הסירופ לא יכול להיות שקוף", טוען ד"ר רוני שילה מטבע, "כי תרופות מכל הסוגים, הן כמוסות והן סירופים, מיוצרות מחומרים פעילים ומחומרי מעטפת, שיש להם צבע מסוים. בסופו של יום, עם תום תהליך הייצור, יש לצבוע את הכל בצבע הומוגני, כדי שאדם ירצה לבלוע את התרופה." דווקא טבע שיווקה בעבר (תחת הכובע של אביק) את הסירופ להורדת חום אצל ילדים "נורופן" מתוצרת בוטס הבריטית, שצבעו "חלבי," ולא רק שאיננו מכיל צבעי מאכל, אלא אף מצהיר על כך על גבי האריזה.
האם הצבע האדום של האקמולי או הצבע הסגול של האדוויל הם אלו שישכנעו את התינוק בן השנה, או אפילו את הפעוט בן הארבע, לבלוע את התרופה? "אני די בטוח שאצל תינוק בן שישה חודשים וגם אצל ילד מבוגר יותר הצבע של התרופה לא מעניין, ואני לא מאמין ששינוי הצבע ישנה משהו בדרך שבה הוא לוקח את התרופה," סבור פרופ' פרנסיס מימוני, יו"ר איגוד רופאי הילדים בישראל.
"כל אמא יודעת שהטעם הוא המשכנע הראשי," מוסיפה נויה ארז. "אם התרופה לא טעימה, שום צבע לא ישכנע את הילד להכניס אותה לפה".
”שייתנו אפשרות לבחור”
מדיניות הסימון של צבעי המאכל איננה אחידה. חלק מהחברות מסמנות על האריזה, חלק רק בתוכה. בשבע מתוך 12 תרופות שאנחנו בדקנו, המידע על צבעי המאכל היה בעלון בלבד, ולא על האריזה החיצונית.
בנוסף, הצרכנים הישראלים רגילים להתייחס לצבעי המאכל על־פי הסימון האירופי, הכולל את האות E ואחריה מספר בן שלוש ספרות. כשמדובר במזון, לגבי ארבעה צבעים משרד הבריאות דורש גם סימון בשמם המפורש, מאחר שבקרב שיעור נמוך באוכלוסייה קיימת רגישות לצבעים האלה. בין הארבעה כלולים צהוב סנסט ואדום אלורה, שאותם מצאנו בתרופות, לא תמיד בשמם המפורש. אבל חלק מהיצרנים מסמנים את הצבעים בסימון האמריקאי, המתאפיין באותיות ,FD&C וחלק בשמות מלאים או חלקיים של הצבעים. מבלבל.
על־פי משרד הבריאות, יצרני תרופות המשווקות גם מחוץ לבתי־המרקחת מחויבים לציין על האריזה את כל החומרים הבלתי פעילים, לרבות צבעי מאכל. כאשר מדובר בתרופות הנמכרות רק על־ידי רוקח, עליהם לציין זאת בתוך העלון לצרכן.
אפילו אם הסימון מספק, לא תמיד יש לצרכן אפשרות לבחור בין תרופה עם צבע מאכל מלאכותי לבין תרופה ללא צבע כזה. כשהרופא מחליט שתרופה מסוימת מתאימה לילד, לא כל אחד יכול להעלות את צבעי המאכל על סדר היום ולבקש להחליף את התרופה. מה גם שרופאי הילדים כלל לא מודעים לנושא. פרופ' פרנסיס מימוני מודה שלא האיגוד שהוא עומד בראשו ולא הוא אישית התייחסו מעולם לנושא של צבעי מאכל.
עו"ד בתיה אטינגר־מבורך (50) מתל־ אביב, שנאלצת ליטול מדי יום כל חייה כדור מסוג דרלין, החליטה לא לוותר ופנתה לחברת טבע בבקשה שהחברה תייצר את התרופה בשני קווים מקבילים: האחד צבוע והשני נטול צבע, לצרכנים שהצבעים המלאכותיים מפריעים להם מסיבות שונות. עו"ד אטינגר־מבורך הגיעה עד ד"ר רוני שילה וביקשה: "תנו לי את האופציה כצרכנית להחליט אם אני רוצה צבעי מאכל או לא." היא נענתה בסירוב.
מתחילים עם הסירופים
ד"ר שילה מודה שהסימון של צבעי המאכל בתרופות לוקה בחסר מנקודת ראותו של הצרכן, אבל מגלגל את האחריות לפתחו של משרד הבריאות. לדבריו, המשרד מפקח ומאשר כל פסיק שעל האריזה או בעלון של כל תרופה ותרופה. כל יצרני התרופות שעמם שוחחתי, בארץ ובחו"ל, מקפידים להדגיש כי הם פועלים
בדקדקנות על־פי הוראות משרדי הבריאות, שמתירים את השימוש בצבעי מאכל. כך אומרים בכ.צ.ט וגם בנוברטיס העולמית, כפי שמדווחת לי פרנסואה ברינסטר, האחראית על תקשורת בחטיבת תרופות ללא מרשם בנוברטיס אירופה.
לטבע אין כוונות להפסיק לייצר תרופות עם צבעי מאכל מלאכותיים או לעבור לטבעיים. בין השאר מסיבות בטיחות. "אם כל התרופות היו באותו צבע, הן היו הופכות לסכנה לציבור. קחי את ציבור הקשישים. בני ה־65 לדוגמה נוטלים בממוצע שישה כדורים ליום. הצבע מונע בלבול," אומר ד ר שילה.
יצרני תרופות בחו"ל מתחילים, לעומת זאת, לחשוב קצת אחרת. מחברת Wyeth לדוגמה, אחת מיצרניות התרופות הגדולות, כבר נמסר לנציגה הישראלית שלה, קבוצת ניאופארם, כי לאור המודעות הגוברת בעולם לנזקי צבעי המאכל, מתכוונים בחברה להוציא מחלק מהתכשירים את צבעי המאכל. "מדובר בתהליך ארוך, שכן שינוי בתרופות כרוך גם ברישיונות ובבדיקות קפדניות של רשויות הבריאות," מסביר שביט פרגמן. לדבריו, בשלב הראשון ייבדקו הסירופים לילדים.
