סקר ארצי: כ-12% מבני הנוער סובלים מהפרעות נפש
נתונים מדאיגים: סקר ארצי של משרד הבריאות מגלה - 11.7 אחוז מבני הנוער סובלים מהפרעות נפשיות שונות, רק כשליש מהם פנו לקבלת עזרה
11.7 אחוזים מבני הנוער בישראל סובלים מהפרעה נפשית כלשהי, כאשר ההפרעות הנפוצות ביותר הן דיכאון, הפרעות קשב וריכוז ופוביות שונות. עם זאת, רק שליש מבני הנוער שחשו מצוקה נפשית פנו לקבלת עזרה. כך עולה מסקר ארצי של משרד הבריאות בנושא.
נמצא כי כ-14 אחוז מהבנות וכ-10 אחוזים מהבנים סבלו מהפרעה אחת כלשהי. בנות סבלו יותר מהפרעות של דיכאון וחרדה (11.6 אחוז לעומת כ-5 אחוז בקרב הבנים) ואצל בנים הופיע שיעור כפול של הפרעות חיצוניות, בהן בעיות התנהגות (6.6 אחוז אצל הבנים, לעומת 3 אחוז אצל הבנות).
ההפרעה השכיחה - דיכאון
ההפרעות העיקריות מהן סובלים בני הנוער בישראל הן דיכאון (3.3 אחוז מהנשאלים), הפרעות קשב וריכוז (3 אחוז), פוביות שונות (2.5 אחוז), התנגדות לסמכות (1.8 אחוז), הפרעת חרדה מוכללת (חרדות מתמשכות ותחושת מתח ואימה) הופיעו אצל 1.4 אחוז והפרעות טורדניות כפייתיות הופיעו אצל 1.2 אחוז מבני הנוער.הפרעות אחרות שהופיעו אצל כאחוז אחד או פחות מבני הנוער היו חרדה חברתית, חרדת נטישה, הפרעות התנהגותיות ופוסט טראומה.
הסקר נערך על ידי ד"ר דפנה לוינסון וד"ר איבון מנסבך-קליינפלד ממשרד הבריאות, בשיתוף עם מרכז שניידר ובית החולים "זיו" בצפת. ממצאים ראשוניים ממנו הוצגו בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.
בסקר השתתפו 957 בני נוער בני 14 עד 17 והוריהם. הילד וההורה ענו בנפרד על שאלון שבו שאלות על התנהגות בבית או בבית הספר, בעיות שינה, בעיות בריאות, שימוש בתרופות או בסמים ושאלות בנושא דימוי הגוף. הנשאלים לא עברו אמנם אבחון מקצועי של פסיכיאטר, אולם השאלון שעליו ענו מורכב מהקריטריונים של ספר האבחנות הפסיכיאטריות (ה-DSM), כך שניתן לדעת לפי התשובות האם הם עומדים בקריטריונים.
החוקרות ציינו כי גם ההבדלים בין נערים לנערות וגם שכיחות ההפרעות הנפשיות בישראל דומות לנתונים המוכרים ממדינות אירופה. כך למשל, מחקר דומה שנעשה בבריטניה ב-1999 מצא כי שכיחות ההפרעות הנפשיות בבני 11 עד 15 היתה 11 אחוזים.
עוד נמצא בסקר כי 22 אחוז מהמתבגרים (רבע מהבנות ו-18 אחוז מהבנים) פנו לקבלת עזרה למצוקתם מגורמים בבית הספר. 11 אחוזים מההורים למתבגרים פנו לקבלת עזרה מקצועית. כאשר במגזר ערבי רק אחוז אחד מההורים פנו לקבלת עזרה.
"מעט פונים לקבל עזרה"
מקרב קבוצת בני הנוער שאובחנו כסובלים מהפרעה נפשית כלשהי פנו לעזרה 43 אחוז מהמתבגרים, לעומת חמישית מהמתבגרים בקרב אלה שלא סובלים מהפרעות נפשיות. כמעט 40 אחוז מהוריהם של מתבגרים שאובחנו כסובלים מהפרעה נפשית כלשהי דיווחו שפנו לקבלת עזרה בשנה האחרונה, לעומת עשירית מההורים למתבגרים "בריאים".החוקרות ציינו כי "מתבגרים מודעים יותר לצורכיהם מאשר הוריהם ופונים יותר לייעוץ, בעיקר מגורמים בבית הספר. יש צורך להכשיר את הצוותים המקצועיים בבית הספר לזהות את הילדים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות ולהפנותם לשירותים המתאימים". עוד ציינו כי "יש להפחית את הפער הקיים בין אלו הזקוקים לטיפול ואלו המקבלים טיפול".
ד"ר לוינסון ציינה כי "רואים שמעט מאד מהנערים שיש להם הפרעות קיבלו עזרה כלשהי, בין אם טיפול מקצועי או עזרה מחבר או חברה. שני שלישיים מהצעירים שצריכים עזרה לא פנו לאף אחד ולא קיבלו עזרה כלשהי. זה לא אופייני רק לישראל, אבל זה מצב גרוע".
מומלצים
