בגלל הבטון - המים לא מחלחלים לקרקע

המשרד להגנת הסביבה טוען כי כמות המים שאינם מחלחלים לקרקע בשטח הבנוי בישראל נאמדת בכ-90 מיליון מ"ק לשנה - כמות השקולה לכמות שמפיק מתקן התפלה גדול. עוד אמרו במשרד כי צעדים שונים לייעול השימוש במים, שינוי מדיניות ותקנות יכול לחסוך למשק המים 300 מיליון מ"ק בשנה - כמות של שלושה מתקני התפלה.

בנייר עמדה שהגיש המשרד לקראת עדותו בפני ועדת החקירה הממלכתית למשק המים, מציע המשרד להשקיע כספים בבנייה משמרת מים, ובפיתוח תשתיות עירוניות שיקלטו את מי הגשמים ויחדירו אותם למי התהום.

על פי מומחי המשרד, הבנייה הרווייה בערים היא שמונעת מהמים לחדור למי התהום ולמלא מחדש את אקוויפר החוף המתייבש. המשרד סבור כי על הרשויות המקומיות שמשפצות מדרכות וכיכרות באופן שגרתי, להשקיע מחשבה וכספים - וגם לקבל סיוע מהממשלה - כדי להפוך את התשתיות הקיימות לתשתיות המאפשרות חילחול. גם הציבור הרחב נקרא להשתתף במאמץ, ולהקפיד שמרזבים מופנים לקרקע חשופה, ולא לקרקע מחופה בריצוף או לפתחי ניקוז.

בהקשר זה, של ניצול מי הגשמים הזורמים במורד הרחובות (מי נגר), אמרו לאחרונה ברשות המים כי בהעדר תשתית לאיגום המים ובדיקת איכותם, יוזמות לניצול מים אלה לחקלאות למשל אינן כלכליות.

עוד עדויות בפני ועדת החקירה:

• ראש רשות המים: ישראל לא חזתה את המשבר
• מומחה: ישראל "מאבדת" מים מעבר לקו הירוק
• מומחה: הממשלה מנעה תיכנון של משק המים
• החקלאות - "הקרבן היחיד" של משבר המים
• מומחה: לחזק את שיתוף הפלסטינים בנושא המים
• רשות המים: לא יהיו הפסקות יזומות
  

על פי הערכות המשרד, בשנת 2020 צפוי אובדן המים להגיע לכ-150 מיליוני מ"ק בשנה. מחקרים מוכיחים כי בנייה משמרת מים, המאפשרת חלחול בשטחים עירוניים, וניהול נכון של מי נגר ומרזבים, עשויה להניב פוטנציאל של 30 מיליון מ"ק בשנה.

על פי נתוני שהציג המשרד, צריכת המים המוערכת לגינון עומדת על כ-180 מיליון מ"ק בשנה, ועל פי חישובים שערכו המומחים ניתן לצמצם את מנות המים השנתיות הנדרשות להשקיה מ-1,000 מ"ק לדונם בכ-40 אחוז. החיסכון יהיה של כ-50 מיליון מ"ק בשנה מבלי לפגוע בנוף העירוני.

עוד טוענים במשרד כי הפסקת השקאת הדשאים באיי התנועה, שימוש בחיפוי קרקע המונע התייבשות, בקומפוסט ובאמצעים אגרו-טכניים, נוספים יניב חיסכון של כ-20 מיליוני מ"ק נוספים בשנה.

עוד על משבר המים:

• בקרוב: איסור גורף על השקיית גינות כל השנה
• 2009: מתקני ההתפלה יפיקו 25 אחוז יותר
  

בנייר העמדה של המשרד נכתב כי אובדני מים בצנרת ההולכה מגיעים לכ-190 מיליוני מ"ק בשנה - 120 מיליון מתוכם הם מים שפירים והיתר מי ביוב, שעשויים לזהם ולהמליח את מי התהום באקוויפר החוף. לטענת המשרד, החלפת צנרת לקויה ותחזוקה שוטפת נכונה עשויה לחסוך כ-90 מיליון מ"ק מים בשנה.

עוד עולה מהמסמך המפורט, כי ייעול הצריכה וחיסכון במשרדי הממשלה, מוסדות ציבורי, במערכת הביטחון והציבור הרחב עשויה להניב חיסכון מוערך של 10 מיליוני מ"ק בשנה.

בסך הכל סבורים במשרד להגנת הסביבה כי על ידי יישום ההמלצות השונות ניתן לחסוך מדי שנה כמות של כ-300 מיליוני מ"ק שאינם מנוצלים כיום כתוצאה מתשתיות לקויות וממדיניות לא נכונה. כמות זו שקולה לכמות המספקים שלושה מתקני התפלה.

צה"ל פוגע בסביבה

נקודה נוספת שעלתה בנייר העמדה של המשרד הייתה ההשפעה הסביבתית של פעילות צה"ל. "אחד מגורמי זיהום שטרם טופלו הינה מערכת הביטחון בכלל וצה"ל בפרט... 

"השפעת פעילות צה"ל על איכות הסביבה בישראל רחבה ומשמעותית, משום פריסתה הגיאוגרפית הרחבה, אופייה והיקפה והנגיעה שיש לה לחלקים גדולים מתושבי מדינת ישראל. לפעילות זו יש פוטנציאל ממשי לפגיעה בסביבה ולזיהום המים, האוויר, הים, הקרקע והטבע, באמצעות גורמי הזיהום והפגיעה הבאים: פסולת מוצקה ונוזלית, שפכים, חומרים מסוכנים, רעש וקרינה.. לרוב מחנות חילות היבשה אין עדיין פתרונות ביוב, דבר העלול לגרום לזיהום קרקע ומי תהום".