פדופיליה ברשת: האתרים לא אשמים / דעה
קל להפנות אצבע מאשימה לבעלי אתרים תחת חסותם פועלים פדופילים ברשת, אך התמונה המלאה לא כל כך פשוטה, וכוללת אשמים רבים נוספים: ההורים, המחנכים ולפעמים גם הילדים עצמם
אתמול (ד') נחשף בתקשורת סיפורו המזעזע של ש', קטין שבעקבות פרופיל שפתח באתר הכרויות, נוצל מינית לפי החשד על ידי 13 גברים בוגרים. בעקבות הפרשה, שוב הופנו אצבעות מאשימות לעבר אתרי האינטרנט שתחת גגם הווירטואלי התקיימו המפגשים המקדימים של אותם בוגרים עם הקטין. כרגיל - האינטרנט היא האשמה, בעלי האתרים לא
מקפידים מספיק על המתרחש אצלם וכדומה.
הגדולים, מבלי שלבעל האתר תהיה דרך לוודא זאת.
הפרשה:
בן 13 סיפק מין תמורת כסף - עשרה גברים נעצרו
אבי כהן
במשך שנתיים וחצי קיים הנער יחסי מין עם גברים עד גיל 50, שהכיר באינטרנט. בעצורים: פיזיולוג מפורסם ומנהל בכיר בכלי תקשורת, החשודים במעשים מגונים בקטין. טוענים: הוא הציג עצמו כבן 18
טענות דומות שמענו גם אחרי תחקיר ערוץ 10 "ילדות בסכנה", בו התחזו תחקירניות הערוץ לקטינות בצ'אט, והצליחו להפליל מספר אנשים, שהגיעו לפגישות בביתן של ה"קטינות". גם אז רעמו הכותרות בעיתונים שהרשת לא טובה לילדים, שצריך לחסום, ולסנן, ולסגור. סיפורים מסוג אלה מזינים גם את התומכים ב"חוק סינון האתרים", כמעין הוכחה לכך שאם הרשת לא תצונזר במהירות - עתיד ילדנו בסכנה.
אך התמונה המלאה, כתמיד, לא תמיד תואמת את הניתוח הפשטני שאנחנו שומעים שוב ושוב. שלא להגיד שהרשת היא לא מקום מסוכן - היא בהחלט כן, אבל לא ניתן להטיל את האשמה רק עליה, מבלי להתייחס לגורמים האחרים שמובילים לסיפורי הזוועה האלה.
מה בדיוק קרה שם?
ראשית, נבחן את הנסיבות שהובילו, לפי החשדות, למקרה הנוכחי. ש', כשהיה בן 13, פתח פרופיל משתמש באתר ההכרויות "אטרף" שמזוהה מאוד עם הקהילה ההומוסקסואלית, וידוע בקרב הגולשים כמקום בו קל למצוא בו סטוצים מיניים. מכיוון שהאתר לא מאפשר לרשום קטינים, הזדהה ש' בעת רישומו כבגיר.
חשוב לעצור כאן ולהדגיש, שברגע שגולשים מזדהים כבגירים ברשת, מה שבדרך כלל מלווה בהסכמה להצהרה לפיה הגולש מעל בן 18, אין לבעלי האתר דרך ממשית לדעת את גילם האמיתי, מלבד מלבקש מהם לשלוח צילומים של תעודות זהות - אמצעי מסורבל, וגם לא יעיל, שכן קטינים יוכלו לשלוח את תעודות הזהות של הוריהם או אחיהם
דעה:
משהו בסיסי לא עובד בחינוך לשימוש נבון ברשת
עזי ברק
פרופ' עזי ברק מאמין שהגיע הזמן להפסיק לנסות להפחיד את הגולשים בנוגע לבטיחות באינטרנט, ולהתחיל לתקוף את השורשים העמוקים יותר של הבעיה
העסק הופך מסובך במיוחד באתרים המספקים שירותים חינמיים. סביר להניח שמעט קטינים יצליחו להסתנן לאתרי פורנו בתשלום, שכן אלה דורשים אמצעי תשלום כגון כרטיס אשראי. אתר כמו "אטרף", שמקנה את שירותי ההכרויות שלו בחינם לאחר תהליך ההרשמה, בדיוק כמו אתרים רבים ומוכרים אחרים, כדוגמת הרשת החברתית פייסבוק, לא יכול לאמת את הגיל בדרך זו - ולכן קל יותר "לעבוד" עליו בקשר לגיל המשתמש.
מהרגע בו הקטין נרשם לאתר, פנו אליו החשודים, כמו גם גולשים נוספים, דרך מערכות ההודעות והצ'ט הקיימות באתר. עם חלק מהגולשים הסכים הקטין להפגש בחיים האמיתיים, וכאן מתפצלות העדויות: חלק מהחשודים טוענים שהם היו בטוחים שהנער בגיר, וחלק אחר טוען שהוא ידע את גילו האמיתי. כך או כך - קשה להזדהות עם מעשיהם של החשודים, שניצלו, בידיעה או לא, מצוקה נפשית של ילד כדי לספק את צרכיהם המיניים.
פתרון אפשרי: לסגור את הצ'ט
הבעיה עם רקימת קשרים ברשת, היא שבמקרים רבים מדובר בצינורות תקשורת ישירים, שאומנם מתבצעים דרך תשתיות האתרים, אך לא מפוקחים בשום דרך. כך למשל, הודעות אישיות שנשלחות באתרי היכרויות נקראות רק על ידי השולחים והנמענים, בדיוק כמו שיחות פרטיות בצ'ט. בדיוק כמו שאנשים לא חושבים להאשים את בזק בשיחה מטרידה שהתקיימה על התשתית שלהם, כך לא ניתן להאשים את האתרים הנ"ל בקיום השיחות.
כאן אנחנו נתקלים בבעיה הגדולה ביותר כשמדברים על הסכנות האורבות לילדים ברשת. כיצד ניתן למנוע אותן? ניתן, כמובן, למנוע מראש אפשרות כניסה לצ'טים על ידי תוכנות יעודיות, או להפעיל תוכנות ריגול שיתריעו את ההורים בכל פעם שהתוכנה תרגיש שהילד עוסק בפעילות מסוכנת, אך גם כאן לא מדובר בפתרון מעשי וכולל: ברגע שהילד יבין שמרגלים אחריו בבית, הוא יעבור לגלוש אצל חברים, או במחשבי בית הספר.
ניתן גם להאמין לחלק מהפוליטיקאים, שמרעיפים שבחים על הצעת החוק שתורה לספקי השירות לסנן את האינטרנט, ולהפוך אותו למקום בטוח יותר על ידי מניעת גישה לאתרים מסויימים, אך גם כאן לא מדובר בפתרון של ממש: ניסיון העבר, שנחזה בחוקים דומים שעברו במדינות אחרות, מגלה שסינון אתרים היא משימה בלתי אפשרית, שמזיקה יותר מאשר שמועילה.
חינוך, חינוך ושוב חינוך
הפתרון היעיל ביותר, אם כך, נתון בחינוך. ההורים חייבים ללמוד מה קורה ברשת, ולהזהיר ולחנך את הילדים שלהם בהתאם. גם להכניס לתוכנית הלימודים שיעורי "גלישה בטוחה" לא יוכל להזיק.
כמובן שחינוך לא יוכל לפתור לגמרי את הסכנות שברשת. ילדים הם ילדים, יצורים סקרנים ומרדניים מטבעם - וספק ששיחות אזהרה ימנעו ממישהו בעל מצוקה נפשית להירשם לאתר הסטוצים הבא כבגיר, בשביל לקבל תשומת לב, או לילדות בנות 12 לחפש הרפתקאות מיניות בצ'טים באינטרנט.
למרות זאת, החינוך יכול לעזור, גם לכם כהורים, להבין איפה הילדים שלכם מסתובבים, לתת לילדים ארגז כלים עשיר יותר להתמודדות עם מצבים מסוכנים שהמציאות מציבה בפניהם - באינטרנט, וגם מחוץ לה.
ילדים, זהירות
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
