מדריך: מתי תדעו שהגיע הזמן לבית אבות

תוחלת החיים בעולם המערבי הולכת ועולה, וישראל במקום טוב בצמרת דירוג תוחלת החיים הארוכה ביותר: לפי דו"ח ארגון הבריאות העולמי משנת ‭,2008‬ תוחלת החיים הממוצעת של הגברים בישראל היא מהגבוהות בעולם ועומדת על 79 שנים. גם הנשים ממוקמות במקום גבוה בדירוג העולמי – עם תוחלת חיים ממוצעת של 82 שנים.

התקדמות הרפואה, השיפורים הבלתי פוסקים בתרופות, המודעות הגוברת לרפואה מונעת ושיפור יכולות האבחון והבדיקות מביאים לעלייה בשיעור האוכלוסייה המזדקנת. אבל העלייה הזו גוררת גם מחלות זקנה, ולא אחת גם צורך בטיפול ייחודי לאוכלוסיית הקשישים, כולל טיפול סיעודי צמוד.

איך יודעים אם בן המשפחה הקשיש הופך סיעודי, מה אפשרויות הטיפול, כיצד מסייעת המדינה ולאן אפשר לפנות כדי לקבל ייעוץ והדרכה? יחד עם ד"ר ישעיהו בלוססקי, מנהל מחלקת גריאטריה במרכז הרפואי בילינסון, ורחל שמיר, עובדת סוציאלית המתמחה בטיפול בקשישים מחברת מט"ב, הנה תשובות לשאלות החשובות האלה.

לאילו סכנות חשופים הקשישים?

ההזדקנות מתאפיינת בשינויים כמעט בכל מערכות הגוף, שבעקבותיהם גוברת הנטייה של הקשיש לפתח מחלות. כך למשל עם הגיל חלה ירידה במסת העצם, המגבירה את הסיכון לנפילות, לשברים ולשטפי דם מסוכנים. שינויים בוויסות המלחים והנוזלים מגבירים את הסכנה לאיבוד הכרה ולפרכוסים. גם מערכת החיסון אינה כשהייתה, וכך נמצא הקשיש בסיכון לדלקות ריאות.

להגיע להחלטה משותפת ביחד עם הקשיש (צילום: פוטוס)

נוסף על כך יכולת הבליעה אינה תמיד יעילה, והקשיש עלול לשאוף את הרוק או את תוכן המזון לריאות, מה שמוביל לדלקת ריאות. גם היכולת החושית נפגמת, והקשיש מוצא עצמו שוכח ליטול את התרופות, אינו שומע היטב וראייתו נחלשת, דבר שמגביר עוד יותר את הסכנה לחבלות, לנפילות ולתאונות דרכים.

כיצד יודעים שבן המשפחה הופך לסיעודי?

הפעולות הבסיסיות היומיומיות מוגדרות תחת המונח ‭,(Living Activity of Daily) ADL‬ שבודק שש פעולות פשוטות: מעברים (ממיטה לכיסא, מכיסא לעמידה‭,(‬ ניידות, רחצה, לבוש, שליטה על סוגרים והזנה (שתייה ואוכל‭.(‬ פגיעה בשלוש מתוך שש הפעולות האלה מגדירה אדם כסיעודי. בתוך כך עשויים להתרחש שילובים שונים, כך ששתי פגיעות קשות ושתי פגיעות בינוניות מתוך השש מגדירות אף הן את האדם כסיעודי.

באילו קטגוריות מצויה ההידרדרות המוחית?

הידרדרות משמעותית ביכולות הקוגניטיביות – הכוללות זיכרון, התמצאות, שיפוט, חישוב ומודעות – מגדירה את האדם כתשוש נפש. אחת המחלות השכיחות המביאות אדם להגדרה כתשוש נפש היא הדמנציה, ובתוכה גם מחלת האלצהיימר. תשושי נפש עשויים להיות בעלי יכולת גופנית תקינה לגילם, אולם עדיין דורשים השגחה צמודה שהופכת אותם למוגדרים כסיעודיים.

מהם סימני האזהרה המחשידים כי בן המשפחה לקה בדמנציה?

עמותת האלצהיימר האמריקאית ניסחה עשרה סימני אזהרה אופייניים לחולי דמנציה (כולל אלצהיימר‭.(‬ שילוב של שני תסמינים לפחות, בהיעדר מחלה אחרת, גופנית או נפשית, הוא סימן אזהרה המחשיד לאלצהיימר. ואלה הסימנים: אובדן

זיכרון; קושי לבצע מטלות מוכרות (למשל קושי בהתארגנות לקראת בישול: לפתע הקשיש מבחין שאין מזון במקרר ואינו מבין שיש לגשת ולרכוש את המצרכים‭;(‬ חוסר במילים או שימוש במילים מוסוות בעקיפין ‭")‬שלום לך בתי היקרה" במקום לנקוב בשם מפורש‭;(‬ חוסר התמצאות בזמן ובמקום (לא מוצא את השירותים במשרד, מתבלבל במציאת החניה‭;(‬ שיפוט לקוי (בגדי חורף באמצע הקיץ‭;(‬ הנחת דברים שלא במקומם (משקפיים במקרר‭;(‬ מצב רוח שאינו תואם את הסיטואציה (צחוק בסיטואציה דרמטית‭;(‬ אובדן תכנון ויוזמה; שינוי דרסטי באישיות (מבולבל, עצבני, פחדן, חשדן, עצוב, מסוגר‭;(‬ שינוי בהרגלי ההיגיינה האישית (ציפורניים לא גזורות, ריח גוף רע, שיער לא מסודר, בגדים מלוכלכים‭.(‬

כיצד מחליטים איזה סיוע נחוץ לקשיש?

תהליכי הפגיעה הגופנית עלולים להתרחש באופן מיידי כתוצאה משבץ מוחי, אולם לרוב מדובר בתהליך שאורך שבועות ולעיתים חודשים, שבמהלכם מתרחשת הידרדרות. על הצורך בסיוע סיעודי מחליטים תחילה בשיתוף עם רופא המשפחה, המפנה גם לאחות קופת חולים. זו עורכת ביקור בית ומגישה את חוות דעתה, שיחד עם חוות הדעת של הרופא מעידה על מצבו הרפואי המדויק של הקשיש. כעת בסיוע עובדת סוציאלית מחליט המוסד לביטוח לאומי אם בן המשפחה עונה לקריטריונים סיעודיים. אם כך הדבר, מתחיל תהליך של העברת המסמכים למשרד הבריאות.

כיצד משכנעים את בן המשפחה בצורך בעזרה סיעודית?

אם החולה צלול וסובל מפגיעות גופניות בלבד, יש צורך לדון בנושא יחד איתו. רוב החולים האלה נשארים ומטופלים בביתם, ורק חלק קטן מועברים למוסדות. אם האדם אינו בעל מודעות תקינה, הדיון לגביו נעשה עם האנשים הקרובים אליו, לפי יכולותיהם, זמינותם והרצון שלהם.

איך מוודאים שהטיפול בקשיש ראוי?  

חשוב תמיד לעמוד על המשמר ולהיות קשוב לקשיש, גם אם הוא סובל מדמנציה והדיאלוג עימו אינו נשמע הגיוני. חשוב ליזום שיחות בבית האבות עם הצוות הסיעודי והרפואי אחת לכמה זמן ולקבל מהם דו"ח על מצבו.

בתוך כך, מצבו הכללי של הקשיש עשוי לספק כמה נורות אזהרה לגבי הטיפול בו על ידי צוות בית האבות או המטפל הסיעודי בבית. ריח גוף רע, זיפים, שיער לא מטופח, הופעת פצעי לחץ על הגב והישבן, חבורות, סימני דמם ותלונות על כאב דורשים בירור דחוף בחשד להזנחה. הנעזרים בסיוע מטפל בבית יכולים לרכוש מצלמות אינטרנט נסתרות המשדרות את המתרחש בבית.

איך בוחרים בית אבות?

בחירת בית האבות צריכה להיעשות תוך התחשבות במצבו הרפואי והנפשי של הקשיש, בטיפולים השונים במקום, במרחק מבני המשפחה, בפעילות הפנאי העומדת לרשות הדיירים וכמובן בתקציב שיש למשפחה.

משרד הבריאות מעניק ניקוד לכל בית אבות על סמך ביקורות תכופות. כל בית אבות מחויב להציג את הניקוד שקיבל. מובן שבית אבות הגובה מחיר יקר יותר יעניק שירותים ברמה גבוהה יותר. עם זאת, כלל בתי האבות מחויבים בסטנדרטים ברורים של טיפול והשגחה.

לאחר שנבחר בית האבות מומלץ להקל על הקשיש בתהליך הלא קל של עזיבת ביתו, שבו היה עצמאי, ושל המעבר למקום זר, שבו הוא מאבד את זהותו ואת עצמאותו. בקרו עם הקשיש במקום כמה פעמים לפני המעבר והרבו בביקורים בתקופה הראשונה של שהותו בו. סימנים של דכדוך מתמשך, חוסר שיתוף פעולה והידרדרות במצב הרפואי עשויים להעיד על קשיי הסתגלות למקום החדש.

אילו בדיקות רפואיות תקופתיות מומלץ לערוך לקשיש?

בבתי האבות קיימות הנחיות מדויקות של משרד הבריאות באשר לסוג ולתדירות הבדיקות הרפואיות שיש לערוך לקשיש. חלק מהדיירים עוברים בדיקות שגרה פעם בחודש, כמו למשל חולים המטופלים בתרופות משתנות שמשבשות את רמות המלחים בגוף. אולם אצל החולים היציבים מבוצעת בדיקת דם שגרתית אחת לארבעה עד שישה חודשים. בתוך כך עוברים הקשישים בדיקות כלליות של לחץ דם, דופק, חום, אק"ג ובדיקות רופא באופן תכוף יותר לפי הצורך.

האם המדינה מסייעת במימון סיוע סיעודי לקשיש?

בהחלט. המוסד לביטוח לאומי מפעיל, בשיתוף עם משרד הרווחה ושירותי בריאות כללית, את חוק ביטוח סיעוד. לפי החוק, גמלת סיעוד ניתנת לקשישים שגרים בבית ונזקקים לעזרת אדם אחר בפעולות היומיומיות (להתלבש, להתרחץ, לאכול, להלך בבית וכו‭('‬ וכן לזקנים הנזקקים להשגחה בבית למען בטיחותם.

לזכאים לגמלת סיעוד יינתן סיוע בפעולות היומיום ובניהול משק הבית, ולא גמלה בכסף. הסיוע כולל 18 שעות בשבוע של עזרת מטפל, או לחלופין מעון לקשישים בהשתתפות עצמית נמוכה, אספקת מוצרי ספיגה חד-פעמיים, משדר מצוקה ושירותי מכבסה.

את טופס התביעה לגמלת סיעוד (שאותו ניתן להוריד מאתר הביטוח הלאומי) מגישים בסניף המוסד לביטוח לאומי במקום המגורים או בדואר. את התביעה יכול להגיש גם אדם אחר המייצג את המבוטח (בן משפחה, אפוטרופוס, עובד סוציאלי או אחות‭.(‬ לטופס התביעה יש לצרף חוות דעת מהרופא המטפל ואישורים על הכנסות.

עם החלטת המוסד לביטוח לאומי לגבי התביעה יקבל התובע הודעה על זכאותו או אי-זכאותו. להודעה יצורף מידע המפרט את סל השירותים המצוי באזור מגוריו, לבחירתו. הזכאות לגמלת סיעוד אינה נקבעת לצמיתות, ומזמן לזמן יבדוק המוסד לביטוח לאומי את מצבו של המבוטח, את זכותו להוסיף לקבל גמלת סיעוד ואת שיעור הגמלה המגיעה לו. אם החמיר מצבו של המבוטח, הוא ומשפחתו רשאים לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש בדיקה מחודשת.

מהם מרכזי היום לקשיש?

מדובר במעונות יום הפזורים בכל רחבי הארץ ופועלים מהשעה ‭7:30‬ בבוקר עד ‭.14:30‬ קיימים שני סוגי מרכזים: האחד לקשישים סיעודיים או פעילים, והשני לתשושי נפש. כל מרכז כזה מופעל על ידי עובדות סוציאליות ומטפלות ומקיים

פעילות תרבות, חברה, מגוון חוגים, טיפול סיעודי והדרכה. נוסף על כך מסופקות במקום ארוחת בוקר, ארוחת עשר וארוחת צהריים.

המרכזים מנוהלים בשיתוף מחלקות הרווחה ומסובסדים על ידי הביטוח הלאומי. ניתן לצרף את בן המשפחה למרכז היום באופן פרטי בעלות של 95 שקל ליום, או להמיר את שעות המטפל בבית במרכז היום בהשתתפות סמלית של 15 שקל ליום. הקשישים מגיעים למרכזי היום בהסעה מאורגנת. אלה הזקוקים לכך מובאים מביתם על ידי מלווה בכל אמצעי הדרוש. רכבי ההסעה מצוידים גם במעלונים המותאמים לכיסאות גלגלים. תשושי נפש מלווים על ידי המטפל בהם אל מרכז היום ובחזרה לביתם.

מרכזי היום לקשיש נחשבים להצלחה גדולה: שביעות הרצון של הקשישים גבוהה, הם נהנים מפעילות ענפה ועשירה בסביבת בני גילם, כאשר לצוות המנהל את המקום יש היכרות אישית עם כל קשיש, המקבל תוכנית טיפול אישית שמתאימה לו.