הפרטת שירותי בריאות התלמיד לא רק שלא חסכה למשרד הבריאות כסף, אלא שבסופו של דבר היא עלתה עוד מיליונים רבים. בנוסף, העברת השירות מידי משרד הבריאות נעשתה ללא עבודת מטה מסודרת, בהיערכות לא מספקת וללא ביקרות. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם אחר הצהריים (יום ד').
עוד בדו"ח מבקר המדינה
באפריל 2007 העבירה המדינה את האחריות לאספקת שירותי בריאות וחיסונים למיליון תלמידי א' עד ט'
| תמונת מצב |
|
| אחות אחת על 2,250 תלמידים / מיטל יסעור בית-אור |
|
פחות בדיקות, פחות חיסונים והרבה פחות אחיות: מדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת על שירותי הבריאות לתלמידים בארץ, עלתה תמונת מצב עגומה במיוחד |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
בכ-3,500 בתי ספר ממשרד הבריאות לגוף חיצוני.
הגוף שמספק את השירותים, "האגודה לבריאות הציבור" נבחר לאחר פטור ממכרז.
המבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, ציין בדו"ח כי הוא לא דן בהחלטה העקרונית של משרד הבריאות להפריט את השירות ולא לספק אותו בעצמו, משום שעתירה בנושא הוגשה על ידי ההסתדרות הרפואית ונידונה בבג"ץ. עוד הוא מציין כי לא בדק את איכות השירות, אך הוא הפנה לדו"ח של משרד הבריאות,
שמצא כי אלפי תלמידים לא התחסנו וכמחצית מהתלמידים לא עברו בדיקות שמיעה, ראייה והערכת גדילה כנדרש - בשל מחלוקת בין המשרד לאגודה על הנתונים.
מבקר המדינה מתח עם זאת ביקורת על עצם העברת השירות ממשרד הבריאות לגוף חיצוני. הוא ציין כי "בהכנות להעברה היו פגמים לא מעטים ובכלל זה היעדר עבדות מטה ראויה ובחינת חלופות והיערכות לא מספקת של המשרד לביצוע הבקרות והפיקוח על פעילות האגודה". עוד נכתב בדו"ח כי משרד הבריאות והאוצר לא שיתפו את משרד החינוך במהלך.
המבקר ממליץ למשרד הבריאות ולקופות החולים להכין "תוכנית לאומית לבריאות התלמיד" ולבחון אפשרות להעביר את כל הטיפול בתלמידים לאחריות קופות החולים, כדי לשמור על הרצף הטיפולי.
בחמש השנים שקדמו להפרטת השירות חל קיצוץ של 19 מיליון שקל בתקציב המיועד לשירותי הבריאות לתלמיד: מ-79 מיליון שקל בשנת 2001 ל-60 מיליון שקל ב-2006, כאשר בתקופה זו דווקא גדל מספר התלמידים בעשרה אחוזים. במקביל, הצטמצם מספר האחיות, כך שאחות אחת טיפלה ב-2,840 תלמידים למרות שהתקן הרצוי לדעת המשרד הוא אחות אחת ל-1,500 תלמידים. לפי הדו"ח, "הדבר גרם לכרסום מתמשך בתפקוד האחות כגורם בריאות מרכזי בבית הספר ונפגעו תפקידים חשובים".
המבקר ציין כי הקיצוץ בתקציבים ובמשאבים גרם לתחושה שהשירות אינו מספק, והכשיר את הקרקע להפרטתו. עוד הוא כתב שהעברת השירותים נעשתה בשל הערכת האוצר שהדבר יחסוך 7 מיליון שקלים בשנה. "מפני שלא הוכנה תוכנית פעולה כללית ולא נעשתה בחינה כוללת של מרכיבי סל הבריאות לתלמיד ושל עלויותיהם, לא עלתה סוגיית מתן שירותי העזרה הראשונה וההערכה של משרד האוצר בדבר החיסכון הצפוי היתה לא מבוססת. בפועל נגרמה הוצאה נוספת של כ-20 מיליון שקל לשנה, משום שהיה צורך לחתום עם מד"א על הסכם לאספקת שירותי עזרה ראשונה לתלמידים. לפיכך, בסופו של דבר היתה ההוצאה על שירותי הבריאות לתלמיד, לאחר העברתם לאגודה גדולה מההוצאה לפני העברתם אליה".
עוד כתב המבקר, כי בעקבות הביקורת על הליך קבלת ההחלטות וההיערכות להתקשרות עם גורם חיצוני - פרסם משרד הבריאות מכרז לאספקת השירותים. הזוכה אמור היה להתחיל את עבודתו החודש, אך סגירת המכרז נדחתה בכמה חודשים.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מתקיימות פגישות קבועות בין משרד הבריאות לאגודה, בהן נידונים נושאים שוטפים לשם שיפור השירות. בעקבות ליקויים שנמצאו עודכנו נהלים ותדריכים, הוצאו הנחיות לאגודה ועודכנו כלי הבקרה. עם תום החוזה עם האגודה לבריאות הציבור נערכה עבודת מטה ממשוכת, בסופה פרסם משרד הבריאות מכרז מקיף שנותן מענה למרבית הסוגיות שהועלו בדו"ח המבקר".
מוריה אשכנזי, יו"ר חטיבת אחיות בריאות הציבור בהסתדרות האחיות, אמרה: "מבקר המדינה קבע בדו"ח כי משרדי האוצר והבריאות נכשלו כישלון חרוץ בהפרטת
שירותי בריאות התלמיד בבתי הספר והילדים אינם זוכים להגנה בריאותית מתאימה. משרד האוצר התעלם במשך שנים מהמלצות אנשי מקצוע וממסקנות ועדות מקצועיות שהתריעו כנגד הפרטת השירות והתוצאות העגומות כבר עולות מדו"ח המבקר. לא רק זאת, משרד האוצר נכשל גם בעובדה שהשירות המופרט לא רק שמסכן את בריאות ילדנו אלא שאפילו התקציב לשירות המופרט עלה ב- 33%, חיסכון תקציבי היה השיקול היחיד שנלקח בחשבון כשהוחלט על ההפרטה, וגם ליעד זה לא הצליחו להגיע".
ד"ר יצחק קדמן, יושב ראש המועצה לשלום הילד מסר בתגובה לממצאים: "דו"ח המבקר חושף התנהגות שערורייתית וחסרת אחריות של רשויות מדינה שהפקירו את בריאות התלמידים, גרמו להם להרס של שירות חיוני וסיכנו את שלומם של מיליון וחצי ילדים וכל זאת במסווה של חסכון מדומה שהתברר כטעות וגרם לבזבוז משאבים".
ביום ראשון צפוייה ועדת השרים לענייני חקיקה להצביע על הצעת חוק של ח"כ דב חנין הקובעת כי רפואה מונעת תהיה באחריותה הישירה של המדינה.
