דילמה בממשלה: מי יעצור את המצנתקים?
יש כבר שם לתופעה: צינתוק. מקבלים טלפון ממספר לא מזוהה ובטרם מספיקים לענות השיחה מתנתקת. כשמחזירים צלצול למספר שמופיע על הצג, נחשפים לתוכן שיווקי. סגנית שר התמ"ת, אורית נוקד, מנסה להילחם בתופעה, אך הסמכות לעשות זאת היא של שר התקשורת. השבוע בחקיקה צרכנית
כמו רשת של עכביש הלוכדת בקוריה חרקים תועים, כך אורבים בשנה האחרונה משווקים ערמומיים לצרכן התמים גם ברשתות הסלולר. התרגיל החל מאחורי הגב של חברות הסלולר, שכבר מחפשות את חברות השיווק המנצלות לרעת המנויים את תשתיות התקשורת. סגנית שר התמ"ת לענייני צרכנות, אורית נוקד, ערה לתופעה, אבל בינתיים משותקת. מסתבר כי גם פעולת המנע שלה לכודה ברשת – זו של הביורוקרטיה הממשלתית.
התופעה הצרכנית הפסולה כבר זכתה לכינוי. "צינתוק" קוראים לה. קיצור של צלצול וניתוק. הטלפון מצלצל, הצלצול מתנתק אוטומטית, המנוי שלא הספיק לענות מתפתה להחזיר צלצול למספר שהופיע על הצג, ומקבל ג'ינגל פרסומי מוקלט או מוקדן המשווק לו מוצר או שירות. השבוע הופצצה הרשת באי-מיילים עם אזהרה נקודתית שלא להתפתות
המנויים מוזהרים כי אם יענו למספרים הנ"ל הם עלולים להיות מקושרים לספק תוכן בתשלום. המחיר יופיע בחשבון הטלפון שלהם כבר בחודש הבא. בהודעה נאמר כי חברות הסלולר מתקשות לחסום אוטומטית את השיחות, אבל גם הן מוטרדות מהתופעה ומחפשות דרך משפטית לעצור אותה. המודעות שלהן החלה בעקבות מחאות שקבלו מצרכנים על חיובי ענק עבור שירותי תוכן שהחלו לפני שנולדה בעקבותיה תופעת ה"צינתוקים".
צרכנים אלה נפלו קורבן לפרסומות באתרי האינטרנט שהציעו שירותים מפתים (למשל דיאטות קוסמות להרזיה מיידית), למי שישלח את מספר הסלולר שלו. המנויים התפתו להאמין שמדובר בשירות חינם. השירות סופק באי-מייל יומי. אבל ההערה שהוא כרוך בתשלום הופיעה באותיות קטנות ולא קריאות על צג המחשב, לא אחת בעמוד השני של הפרסומת שהגולש לא טרח לקרוא אותה עד תומה.
אין גבול
פיקוד העורף התקשר? זהירות, אולי זו פרסומת
מירב קריסטל
אזרח ישראלי קיבל לאחרונה שיחה וניתוק ממספר לא מזוהה. כשחזר אליו, הגיע להודעה בטון ממלכתי על חלוקת ערכות מגן והזמנת "ערכת ציוד משפחתית למרחב המוגן שהיא חובה בכל בית". הוא חשב שמדובר בפיקוד העורף, לכן השאיר את פרטיו. אבל התברר לו שמדובר במשווק ציני במיוחד
על ה"צינתוקים" התריעה סגנית השר נוקד במכתבים לשר התקשורת ומנכ"לי הסלולר. היא שקלה הצעת תיקון בחוק הגנת הצרכן, אבל משפטני המשרד הבהירו לה שפתרון הבעיה איננו בסמכותה. הוא מחייב תיקון ב"חוק הספאם" שבסמכות משרד התקשורת. החוק מאפשר לחסום גישה לדואר זבל המיועד למנויי פקס, לפי דרישת המנוי, ובעיקרון גם לטלפון של המנוי.
"בתופעת הצינתוקים יש להבנתי ניסיון לכאורה לעקוף את חוק הספאם", כתבה נוקד לשר משה כחלון. "המנויים אמנם יוזמים את השיחות שבהן משווקים להם מוצרים ושירותים שונים, במענה לשיחה שלא נענתה אבל נראתה להם תמימה. הם לא היו מעלים על דעתם להתקשר חזרה ביוזמתם אם היו מודעים לכך שמדובר בשיחה שיווקית. תיקון החוק ימנע מצרכנים רבים ליפול במלכודת אותה מניחים המשווקים".
ממנכ"לי הסלולר ביקשה נוקד לאתר את חברות השיווק שנוקטות בשיטה ולשים בדרכן חסמים טכניים שימנעו את השימוש בתשתיות שלהם. שימוש פסול מכל היבט הצרכני, שכולו לטובתן המסחרית, אבל נעשה ללא הסכמה מודעת של המנוי הצרכן לשלם את המחיר הנלווה. "חסימת המלכודת תתרום לחיזוק יחסי האמון ביניכם לבין לקוחותיכם הרבים הסובלים מהתופעה הפסולה הזאת", אומרת נוקד.
הפניות יצאו בחודש שעבר. עד סוף השבוע הנמענים לא הגיבו עליהן. נוקד אומרת כי אם לא תקבל התייחסות חיובית מהירה, היא תיזום דרך הכנסת הליך מהיר של חקיקה פרטית בתמיכה ממשלתית. אם לשר התקשורת יש עדיפויות אחרות, אפשר שבכל זאת תנסה גם תיקון בחוק להגנת הצרכן. בעיקרון, הצרכן מכיר רק את הכתובות של חברות הסלולר, ומניח שהן שותפות למעשה, שלא יכולות להתחמק מהאחריות לפחות לחלק שלהן כלפיו.
חברות הסלולר, דרכן מתבצע התעלול השיווקי, אינן צינור אדיש. הן מחייבות את הצרכן בחשבון החודשי במחיר התוכן השיווקי, גובות את תמורתו, וחותכות את הקופון שלהן בהעברת התשלומים לספקי התוכן. עד כה, יש ניסיון חיובי למי שנפל בפח שטמנו לו באתרי האינטרנט, ולחץ על חברת הסלולר לחסום את הקו שלו מהפיגוע הזה (כמו כותב השורות), החברה דווקא חסמה ואפילו החזירה את תשלומי היתר עבור "שירותי התוכן".
מסתבר שלא הכל טכנולוגי ומשפטי. עם קצת רצון טוב מצד חברות הסלולר ניתן לקבור את התעלול. אבל להגנת הצרכן מפני תעלולים דומים בעתיד, לא יזיק תיקון בחוק. התיקון ינער את החברות לאתר חיובים דרמטיים חריגים מהממוצע של חשבון המנוי, ולוודא אצלו אם נעשו בהסכמתו והוא מוכן לשלם את תמורתם. אחרת ייחסם ולא יחויב. כך נוהגות בחברות כרטיסי האשראי. מה שהגון וטוב להן יכול להועיל גם לחברות וצרכני הסלולר.
חיוב חודשי - ביום שבחרתם
מתקרב היום שבו יוכל הצרכן לקבוע מראש את יום התשלום החודשי בעסקה שנעשתה בתשלומים, והפירעון יבוצע בחיוב חשבון הבנק שלו. תיקון בחוק הגנת הצרכן המאפשר זאת עבר השבוע פה אחד במליאת הכנסת בקריאה טרומית בתמיכת הממשלה. התיקון הוגש ביוזמת יו"ר הוועדה לפניות הציבור ח"כ אורי מקלב בשיתוף ראשי ועדות הכנסת והכספים הח"כים יריב לוין ומשה גפני. לפי הצעתם, אם לא נקבע מועד, חשבון הצרכן יחויב אוטומטית ב-15 בחודש.
התיקון נועד לצמצם ככל האפשר את תוצאות המצב הקיים שבו בתי עסק, ספקי שירותים ורשויות שולחים לבנקים את הרשאות החיוב החודשיות בכל ימי החודש, ואת סירובי הבנקים לכבד אפילו הרשאות קבע בהעדר כיסוי בחשבון. ההסדר המוצע יקל על הצרכנים להתאים את מועדי החיובים לאילוצים הכספיים שלהם (קבלת המשכורת, החזר הלוואות) ולמנוע מהם את אי הנעימות והמחיר שבאי חיוב החשבון, במועד שלא נערכו לקראתו.
תיקון החוק נעשה דחוף בעקבות הכללים החדשים שהכתיב המפקח על הבנקים בבנק ישראל להגבלת מסגרות האשראי שניתן לקבוע ללקוח. המפקח התערב לפני שתופעת האוברדרפט האופיינית לישראל תצא מכלל שליטה. כללים אלה מקשים היום על הבנקים לתת לצרכן אשראי נוסף מחוץ למסגרת שאושרה לו, אם חסר כיסוי לתשלום חודשי במועד החיוב, אפילו אם ידוע לבנק על הכנסה שעומדת להתקבל בחשבון במועד קרוב.
מקלב אמר שהתיקון סוגר פרצה בחוק כמו חברות כרטיסי האשראי, שם ניתן לקבוע את מועד התשלום בראשית החודש, באמצעיתו ובסיומו. לעומתן, מול נותני השירותים, הגופים העסקיים והרשויות, הצרכן לא יכול לבחור את המועד הנוח לו. הם מחייבים אותו כל אחד במועד שנוח לו, ולא אחת משתנים מחודש לחודש. "בלי פריסה חודשית מתוכננת נגרם לאנשים בושה ונזק כשהבנק מחזיר להם הוראת קבע וגם קונס אותם", אמר מקלב.
ועדת הכלכלה תקדם את אישורו הסופי של התיקון, בתיאום עם מרכז השלטון המקומי, ספקי השירותים הגדולים (חשמל, מים, גז) והמגזר העסקי. תמיכת הממשלה תקצר את ההליכים.
לפנייה לכתב/ת 
מצנתקים אתכם
צילום: Index Open
מומלצים
