בזמן ששר השיכון והבינוי מנסה
לפתור את בעיית מצוקת הדיור, להגדיל את היצע יחידות הדיור ולהוריד את מחירי הדירות, קרקעות רבות משווקות בחוסר יעילות משווע, תוך ניצול הציבור המעוניין להתיישב בהן ותוך פגיעה בהכנסות המדינה. האופן בו משווקים כיום מגרשי בניה למגורים בהרחבות הקיבוצים והמושבים מהווה דוגמה טובה לכך. אז על מה בעצם מדובר?
בשנות ה-90 ניתנה אפשרות ליישובים במגזר הכפרי (מושבים וקיבוצים) לייזום הרחבות למגורים בתחומם, על ידי תכנון מגרשי מגורים על שטחים המהווים חלק מהמשבצת החקלאית של הישוב. המטרה היתה לאפשר קליטת מתיישבים חדשים ושיכון בני הדור הצעיר שאינם "בנים ממשיכים", זאת על אף ששטחים אלה נמסרו למתיישבים לשם עיבוד חקלאי ומגורי החקלאי בלבד.
| קרקע לשחיתות |
|
| ההחלטות החשאיות של המינהל / עו"ד רויטל ברילנשטיין |
|
רוב ההחלטות והדיונים של מינהל מקרקעי ישראל אינם נחשפים כלל לציבור, מה שמותיר אותם באפלה ומבלי שהציבור יכול להתנגד להם. זה בדיוק מה שעשוי להוביל לריבוי החשדות לפרשיות השחיתות שנחשפו לאחרונה |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
בהמשך לכך הוחלט, כי מגרשי הבנייה למגורים בהרחבות יוקצו על יד מינהל מקרקעי ישראל, תוך מתן פטור ממכרז למועמדים שמקבלים את ההמלצה של אגודת היישוב.
ההחלטות של מועצת מקרקעי ישראל ניסו להסדיר נושא זה, אולם בפועל, "זכות ההמלצה" הזו הובילה לתופעה של גביית כספים ביתר - שלא כדין, ממתיישבים בהרחבות הישובים, זאת ללא קשר לאזור בו מצויה ההרחבה (פריפריה או מרכז) ולשיטת הבנייה שננקטת - עצמאית או מרוכזת.
מבקר המדינה קבע אשתקד, כי תוכנית ההרחבה, שמטרתה לאפשר לישוב להגדיל את אוכלוסייתו, "הפכה לפרויקט עסקי גרדא, שבו הרווח הכלכלי מתחלק בין היזם לבין האגודה". המבקר הגיע למסקנה כי על המינהל לנהוג בקרקעות המוקצות במסגרת ההרחבות מנהג בעלים, כמו בכל קרקע אחרת שבניהולו.
גם בחוות הדעת של היועץ המשפטי במינהל מקרקעי ישראל ממרס השנה, שהוגשה למועצת מקרקעי ישראל, הובהר כי יש יישובים שממשיכים לגבות ממועמדים את הכספים האסורים, אם כתנאי לקבלת המלצת האגודה ואם בדרך של שווק ההרחבה כבניה מרוכזת בלבד.
"חרף ניסיונות המינהל למנוע את תופעת גביית הכספים האסורים באמצעות תצהירים עליהם נדרשו לחתום האגודה והמתיישבים וכן על ידי "הקפאת" הרחבות בהם התקבלו תלונות על גביית כספים אסורים, המינהל מתקשה במניעת תופעה זו. השיטות בהן נוקטת האגודה על מנת לגבות כספים על חשבון הקרקע, מבלי שגביה זו תובא לידיעת המינהל או תעמוד, לכאורה, בסתירה להחלטת המינהל, מגוונת וכוללת גם חתימה על עסקאות פיקטיביות במטרה לאפשר גביית כספים", נכתב בחוות הדעת.
גם השמאי הממשלתי הראשי, שהגיש אף הוא את עמדתו למועצת מקרקעי ישראל, סבור כי הפתרון המומלץ למניעת הכספים האסורים הוא שיווק קרקעות אלה בדרך של מכרז. אולם המלצות לחוד ויישומן לחוד - עד עתה טרם התקבלה החלטה המחייבת עריכת מכרזים באזורים אלו.
בנוסף, אופן שיווק המגרשים כיום נעשה בחוסר יעילות משווע. מינהל מקרקעי ישראל נאלץ ובצדק, לעצור פרויקטים רבים בהם עולה חשש לגביית כספים אסורים. התוצאה היא שהבניה מתעכבת באזורים אלה, זאת על אף מצוקת הדיור הקיימת.
כך למשל, עיון באתר מינהל מקרקעי ישראל מלמד, שהחל ממחצית חודש יוני ועד היום, תקופה קצרה של פחות מחודשים, עצר המינהל כשלושה פרויקטים בהרחבות של יישובים שונים.
מלבד ההיבט הפרקטי הרי שגם במישור המהותי, הרחבות היישובים החקלאיים הן קרקעות ציבוריות, כלומר משאב שבבעלות הציבור. משכך, מתן אפשרות לקומץ לייזום בקרקעות אלה, ללא תשלום הולם למדינה, ללא עריכת תחרות הוגנת ותוך ניצול זכות זו להפקת רווחים על חשבון הציבור המעוניין להתיישב בהרחבות - היא פסולה מעיקרה.
משום כך, הגיע העת להפסיק זאת. החזרת השליטה למינהל מקרקעי ישראל בכל הקשור לשיווק המגרשים בהרחבות, תוכל לתת מענה הולם לצורך ביחידות דיור זמינות, ותתקן את העוול המתמשך הנגרם לציבור שמעוניין להתיישב בהרחבות.
הכותבת היא רכזת האגודה לצדק חלוקתי
