אין בעל בית, אז קחו אתם אחריות לסביבה שלנו
שלל ארועים סביבתיים עברו עלינו השבוע, ששיאם בתאונה הקטלנית בבתי הזיקוק בחיפה. המשותף להם הוא העובדה, שכולם חכמים לאחר מעשה, וכדי שזה ישתנה - הגיע הזמן לקחת אחריות ברמה האישית
אז מה היה לנו השבוע? התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק בחיפה, ששבה ופתחה את תיבת הפנדורה ששמה מפרץ חיפה ובתוכה תמהיל מורכב ומרוכז של חומרים מסוכנים ומפעלים מזהמים. לצד זאת היה לנו דליפות של ברום בנמל חיפה ובמפעל הברום ברמת חובב, שהסתיימו ללא נפגעים אבל שבו והדליקו את כל נורות האזהרה.
בנוסף התקיימה הפגנה נוספת נגד התחנה הפחמית באשקלון, והתפרצות של מפגינים לנאום של שר התשתיות עוזי לנדאו, בקריאות נגד התוכנית להקים את תחנת הכוח החדשה בקרית מלאכי. אלה שבו וחידדו את הפער בין הרגלי הצריכה שלנו, לבין רצוננו לזכות באיכות חיים בסביבה בריאה.
מלבד זאת נחשפו גילויים, לא מפתיעים יש לציין, לפיהם חברת החשמל מפעילה בתחנות הכוח חגית ואשכול, יחידות ייצור חדשות על סולר ולא על גז, בניגוד להחלטת רשות החשמל. ובל נשכח את הרעש בישובים הסמוכים לנתב"ג, ששובר את תקרת התקן המקובלת.
ולצד כל זאת היה לנו זיהום כבד בנחל אלכסנדר המשוקם, שמסכן את הצמחיה והדגים. הזיהום מגיע מהרשות הפלסטינית, עם תזכורת לכך שאיכות הסביבה חוצה גבולות.
חכמים תמיד לאחר מעשה
מה שמשותף לכל הסוגיות הללו הוא קודם כל העובדה הברורה, שלמדינה ישראל אין באמת חצר אחורית. הפרדה מוחלטת בין מפעלי תעשייה לאוכלוסייה היא פריבילגיה שאיננו יכולים להרשות לעצמנו, כי אין לאן להזיז את הזיהום. אבל האמת הכואבת יותר היא, שאין בעל בית ואין מי שלוקח אחריות. למרבה הצער, רבים מאלו שאמונים על הבריאות ועל איכות הסביבה שלנו חכמים תמיד לאחר מעשה.
אז מה בכל זאת אפשר וצריך לעשות? על משרדי הממשלה לחייב מתקנים קיימים וחדשים לבצע סקרי סביבה, בריאות וסיכונים תקופתיים, לבחון חלופות, להציב את דרישות ומגבלות להפעלה ולוודא שהן מתבצעות.
כמו כן עליהם להבטיח, שנעשה שימוש בטכנולוגיות הטובות והמתקדמות ביותר בייצור, בניטור ובמניעת תקלות ודליפות, להטיל אחריות על המפעלים והמנהלים שלהם ולחייב אותם לעמוד בכל התנאים והדרישות. והכי חשוב זה לפתח מנגנון אמין, תקיף ובעל סמכות, שיבקר ויאכוף את מה שמחייב החוק.
אולם מעבר לאחריות של מקבלי ההחלטות ושל מנהלי המפעלים, גם לכל אחת ואחת מאיתנו יש אחריות אישית לפעול כדי להבטיח, שאיכות הסביבה והחיים שלנו לא תישאר רק בגדר משאלת לב. בשלב הראשון עלינו להתחיל ולפעול בתחום הביתי: לחסוך במים, למחזר את הפסולת ובאופן כללי - לסגל תרבות צריכה חסכונית ולא בזבזנית.
בשלב הבא מחובתנו לגלות ערנות ולהיות פעילים ברמה השכונתית - לגלות עניין במתרחש באזור המגורים שלנו, ולהתגייס לפעול במקרה הצורך, כי אף אחד אחר לא יעשה זאת עבורנו. ולבסוף - אסור לשכוח את הנושא ביום ההגעה לקלפי ולהצביע לנבחרי הציבור בהתאם, כי איכות הסביבה והחיים היא זכות של כל אזרח וחובה של כל מדינה.
ד"ר עדי וולפסון הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
לפנייה לכתב/ת 
