ארגוני סביבה עקב הדליפה: "לא להרחיב את בזן"
בארגוני הסביבה, שם מתריעים כבר שנים מפני תרחישים כמו אסון דליפת הגז, מתנגדים לתוכנית הרחבת בתי הזיקוק בטענה שזה יגדיל את הסיכונים באזור הרווי בחומרים מסוכנים. המשנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לשעבר: "יש לשקול להעביר חלק מהחומרים או המפעלים ממפרץ חיפה"
החששות של פעילי הסביבה התממשו אתמול (ג') פעמיים. בשעת ערב מוקדמת אירעה דליפה ממיכל ברום בנמל חיפה, שהסתיימה אמנם ללא נפגעים אך יכולה היתה להסתיים אחרת בשל העובדה כי ברום נחשב לחומר מסוכן ורעיל מאוד, שגם ריכוזים מעטים ממנו מזיקים מאד. זמן לא רב לאחר מכן, אירעה הדליפה במפעל בזן שהביאה למותם של שלושה בני אדם.
בארגונים מתריעים מפני אפשרויות כאלה כבר שנים. "מדובר באזור ייחודי מבחינת ריכוז החומרים שבו. ישראל היא מדינה קטנה וצפופה ויש לשקול להעביר חלק מהחומרים או המפעלים", מסביר בשיחה עם ynet ד"ר שמואל ברנר, ד"ר לכימיה במקצועו ולשעבר המשנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה.
הארוע הוגדר כארוע כארוע בטיחות בעבודה. "להגיד שהאירוע אתמול הוא אירוע של בטיחות בעבודה ולא אירוע סביבתי, זה אמירה לא מוסרית. מפרץ חיפה מחזיק כמויות אדירות של חומרים מסוכנים, במקרים רבים כמויות שהן מעבר לדרישות המפעלים והגיע הזמן לטפל בבעיה", אומרת בשיחה עם ynet רונית פיסו, מנכ"לית הקואליציה לבריאות הציבור.
חשש: פגיעה ב-100 אלף בני אדם
ברשימת החומרים המסוכנים של המפרץ קיימים בין השאר אמוניה, חומר שנחשב לגז רעיל ומאוחסן בעיקר במיכל האמוניה במפעל חיפה כימיקלים. כמו כן ישנו מיכל האתילן הממוקם במפעל כרמל אולפינים ובנמל חיפה, שנחשב גם הוא לגז רעיל, איחסון של ברום בנמל, חוות הגז בקריית אתא, מתחם המכיל גז פחממני מעובה בכמויות אדירות וגם כמויות רבות של כלור.
זו רשימה חלקית מאוד. רשימה ארוכה בהרבה של חומרים כימיים נמצאת בשימוש המפעלים שבמתחם המפרץ, ומהווה סיכון לא רק לאוכלוסיה שסביב, אלא גם לעובדי המפעלים, במקרים של תקלות.
לאחר מלחמת לבנון השניה, הקים המשרד להגנת הסביבה ועדת חקירה מיוחדת לבחינת היערכות המפעלים, בראשותו של האלוף במילואים, הרצל שפיר. דו"ח שפיר בדק ומצא כי בנמל חיפה למשל, משנעים מדי שנה 650 אלף טון של חומרים מסוכנים מכל הסוגים, מיליון טון של כימיקלים מהמסוף בנמל וגם 1,500 מכולות של ברום. בנוסף, משונעים 120 אלף טון אמוניה, 200 אלף טון אתילן, כ-500 אלף טון גפ"מ ו-65 אלף טון של כלור.
מסקנות הביניים של הוועדה, שלא פורסמו מעולם באופן רשמי, קבעו שבמקרה של פגיעה חמורה במפרץ או בנמל, עלולים להיפגע כ-100 אלף בני אדם. עם זאת, ועדת שפיר לא המליצה באופן חד משמעי להעתיק את מיכל האמוניה למשל, אלא למגן את גג המבנה ולהקים מיכל רזרבי במקביל.
בנוסף, הערכה מקצועית שבוצעה במשרד להגנת הסביבה לאחרונה, התייחסה גם לאחסון והובלת הברום בנמל חיפה. הברום עושה את דרכו מאזור ים המלח בדרום, שם הוא מופק, עד לאזור חיפה. הערכות מחמירות במקרה של תקלה במיכל ברום קבעו כי עלולה להתרחש פגיעה ב-350 אלף בני אדם. אולם בדרך, מזהירים במשרד, הוא עלול לפגוע גם בריכוזי אוכלוסיה אחרים - מדרום הארץ ועד הצפון.
"ניתן היה למנוע את האסון"
חבר הכנסת דב חנין, גם הוא מוטרד מסוגיית הברום כבר תקופה ארוכה ומציין בנוסף כי לבד מהברום, הרי שאזור המפרץ רווי סיכונים ודורש התייחסות מקיפה. לדבריו, בשנה האחרונה היה רצף של תאונות ותקלות קשות במפעלים מסוכנים סביב מפרץ חיפה. "את האסון אתמול היה ניתן למנוע. הקרבנות הם קרבנות שווא. נדרשת פעולה נחרצת מול המפעלים כדי להבטיח הגנה על החיים, הבריאות והבטיחות של העובדים ושל תושבי הסביבה", אמר.
לעומת זאת, ד"ר ברנר מבהיר, כי "סביבת החיים המודרנית מחייבת שתהיה קירבה בין האוכלוסייה לתעשייה, החוכמה היא לראות איך חיים ביחד. המפעלים צריכים להבין שבלי לנקוט צעדים להפחתת מזהמים, הם לא יוכלו להמשיך להתקיים, אבל ולא מדובר רק בפליטת חומרים – אלא גם באופן שבו עובדים עם החומרים הללו. בריאות העובדים".
חדווה אלמוג, ממלאת מקום וסגנית ראש העירייה בחיפה, אמרה ל-ynet כי "זו היתה תאונת עבודה, אבל נורת אזהרה לסיכונים באזור. באירוע עצמו לא היתה סכנה לתושבים, אבל בחודשים הקרובים הגז הטבעי אמור להגיע לחיפה ואנחנו חושבים שזה יפתור חלק גדול מהבעיות שלנו. התגובה היא "תוציאו הכל החוצה", אבל צריך להבין שהמפעלים הללו נמצאים ועובדים פה. מה שכן - אנחנו רוצים להוציא את מיכל האמוניה. חושבים שהוא הדבר הקשה ביותר באזור".
עוד אלמוג ציינה, כי בימים אלה הופקדה תוכנית המתאר של עיריית חיפה, ובמסגרתה צפוי כל אזור המפרץ להשתנות: "תוכנית המתאר שלנו קובעת כי הוא יהפוך להיות אזור תעשייה ותעסוקה ובתוכו מתוכננת מנהרת תשתיות לכל החומרים המסוכנים. מנהרת התשתיות הזו תגיע מאזור המפרץ, מאזור בתי הזיקוק, עד לטירת הכרמל. במילים אחרות, כל הצינורות שהיום מסתובבים במפרץ בפרוזדורים שונים, ירוכזו במקום אחד תחת מערכות ניטור ובקרה. מי שיממן את זה הם המפעלים, אבל זהו תהליך ארוך".
התנגדות להרחבת בזן
בתוך כך, תוכנית הרחבת בזן והקמת הפצחן המימני בבית הזיקוק בחיפה מעוררת התנגדות עזה בקרב פעילי הסביבה. מתקן זה אמור לייצר תזקיקי ביניים - סולר וקרוסין - בתשומה של 25 אלף חביות ביום. עם הפעלתו צפויה לגדול פעילות בית הזיקוק באופן משמעותי, בכך שיאפשר הפקת יותר תזקיקים בעלי ערך מוסף גבוה מכל חבית נפט.
בארגוני הסביבה, בעיקר בקואליציה לבריאות הציבור ובמגמה ירוקה, מתנגדים להקמת המתקן וטוענים כי יחייב החזקה של מימן בכמויות גדולות באזור, מה שיגדיל עוד יותר את הסיכונים, זאת לצד ביצוע פיצוצי מימן, לטענתם, שיבוצעו באופן מבוקר במסגרת המתקן. במגמה ירוקה טוענים כי התהליך כולו מתקיים הרחק מעינו של הציבור וכי נדרש פיקוח ציבורי הדוק יותר על המתקן.
מבזן נמסר בתגובה: "אסטרטגיה העסקית של בזן היא לייצר מוצרי דלק לתחבורה באיכויות הטובות ביותר . דלקים אלו מביאים להפחתה משמעותית בפליטת מזהמים מכלי רכב. המתקן החדש אשר יוקם בבית זיקוק חיפה מיועד לייצר בעיקר סולר תחבורה משובח. מתקן זה נפוץ מאוד בתעשיית הזיקוק ומאות מסוגו מותקנים בבתי זיקוק ברחבי העולם. בבזן פועלים מתקנים דומים עשרות שנים.
"בזן הפחיתה פליטות לאויר באופן משמעותי מאז 2006. עם המעבר לגז טבעי הפליטות יפחתו עוד יותר ועם הקמת המתקן לא יתווספו פליטות"
