דייטים בפרק ב': 5 דרכים להקל על הילדים

הפרק הראשון בחייכם הסתיים, לא חשוב מה הייתה הסיבה אבל החלטתם לפרק את החבילה. אתה גרוש, היא גרושה, כביכול אפשר להתחיל מנקודת ההתחלה, אך הדברים הרבה יותר מסובכים ומורכבים כשיש ילדים בתמונה. אין ספק שלחפש אהבה זה תהליך ארוך ומסורבל בכל גיל שהוא, ועל אחת כמה וכמה כשהגיל עולה ואיתו פרמטרים נוספים מצטרפים למשוואה.

עוד בנושא:

הפאזל של זוגיות פרק ב'

פרק ב': הזדמנות טובה לתיקון טעויות העבר

גם בגיל 30 נישאר "ילדים להורים גרושים"

כשהוריי התגרשו הפסקתי להאמין באהבה

כשהיינו צעירים, השתדלנו למצוא פרטנר שעונה על מה שאנחנו מחפשים, מישהו שבחרנו לבדנו מבלי להתחשב בדעת הסביבה. גם אז, כשיכולנו להרגיש חופשיים כציפור דרור, עדיין הגיע שלב הבחינה של הסביבה הקרובה כלפי החדש, אבל בשורה התחתונה – איש מהם לא נאלץ לבלות עם בן/בת הזוג שלנו יותר מדי, ולכן דעתם הייתה בגדר המלצה בלבד.

כשחוזרים לשלב הדייטים כשצוציקים (אך בעלי דעה) שהתווספו מהסיבוב הראשון, עוברים גם הם את החוויה, המצב מורכב כפליים. החלטתי לערוך מחקר בעניין בניסיון להבין את השוני וההתמודדות עם המצב החדש, דרך נקודת מבטם של הילדים.

אפתח בנתון מדאיג שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, לפיו בשנה מתחתנים כ-40,000 בני זוג, וכ-11,000 זוגות מתגרשים. מכאן משתמע כי ילד לכל זוג שלישי בממוצע, נאלץ להתמודד עם גירושי הוריו וניפוץ הביטחון, ההגנה והתמיכה שהיו קיימים לו. להלן מספר בעיות שעלולות לצוץ כשהילדים נאלצים לעבור גם הם את המסע, בדרך למציאת האהבה החדשה עבור הוריהם.

1. להכין את הקרקע מראש

הילדים, שהיו רגילים לקבל את מלוא הזמן ותשומת הלב מכם, כעת נאלצים לוותר על הערבים המשותפים שלכם ולנופף לכם לשלום מבעד לדלת כשאתם לבושים במיטב בגדיכם, בדרך לעוד ערב מלא אלכוהול והורמונים משתוללים (מזל שהם לא יודעים עד כמה ההורים שלהם שובבים...).

אין צורך לוותר כמובן על הדייט, אבל חשוב להכין את הקרקע. קודם כל ליידע אותם מוקדם ככל האפשר שקבעתם תוכניות לאותו ערב, לדבר איתם על כך ולנסות לברר מה הן תחושותיהם בעניין, וכמובן, עדיף לצאת אחרי שהם כבר הולכים לישון, כך שהם לא ירגישו שזה פוגע בזמן האיכות שלכם אתכם.

2. אל תציבו להם עובדה

הילדים יצטרכו להתרגל לשם החדש שכרגע "מטייל" להם בבית, ועלולים להרגיש כי זר יושב להם בסלון, אוכל להם את האוכל או מתקלח להם באמבטיה. הדבר הנכון לעשות הוא להפגיש ביניהם מעט ככל האפשר (תנסו להיזכר איך בתור נערים הסתרתם מהוריכם עד כמה שניתן את בני הזוג שלכם), ולא להנחית עליהם עובדה קבועה בשטח. באופן כללי, מוטב להיפגש עם הפרטנר/ית החדש/ה בעיקר מחוץ לבית, ובהדרגתיות להכניס אותו/ה הביתה.

3. לדבר בשבחו של הקשר החדש

כשהילדים סוף-סוף יזכו לפגוש את הפרטנר החדש בחייך, השוואה בין החדש שלכם לבין אביהם או אימם הביולוגי/ת - היא תופעה שתגיע במוקדם או במאוחר. רוב הסיכויים שהם יבואו אליו/ה בגישה שלילית ולא נעימה, עוד בטרם ההיכרות איתו/ה בכלל, משום שמבחינתם - הפרטנר החדש בא להרוס ולקלקל את הסיכוי שתבטלו את הגירושים ותחזירו את הבית למצבו הטבעי.

חשוב מאד לשוחח עם הילדים על הפרטנר/ית החדש/ה, לספר להם שהוא עושה לכם טוב ושכיף לכם איתו, ושכמו שהם לא אוהבים להיות לבד בגן או בכיתה, כך גם אתם מרגישים צורך שיהיה לכם חבר קרוב. אחרי הכול, גם לכם מותר לערוך השוואות.

4. להחליף את הטעם הרע בטעם טוב

עד כה, כל המחקרים שנעשו בנושא, הוכיחו כי גירושים מהווים טראומה לכל החיים עבור הילדים, כמעט כמו תחושת האובדן - לאחר מוות של קרוב משפחה או הורה. הגירושים משאירים על הילדים את תחושת הנטישה לאורך זמן, הם חווים פירוק לא רק של התא המשפחתי, אלא של הבסיס והביטחון הרגשי כולו.

כמו כן, לרובם צרובות חוויות לא נעימים מסיום הקשר בין הוריהם, כמו קללות, צעקות וטריקת דלתות. עכשיו, אחרי שנותרו עם טעם מר ממערכת היחסים הקודמת בין הוריהם, הם יבחנו טוב-טוב את היחס שלכם אחד כלפיי השני, כדי לנסות לחזות מצב דומה שעלול לחזור על עצמו. הקשר החדש והבחירה שעשיתם נועדו לתקן את זיכרון הפרידה שהולך איתם - במידה והקשר הקודם אכן נגמר בצורה רעה והילדים היו עדים לכך.

5. נסו לגלות סבלנות לתגובות הילדים

במחקר שנערך בשנת 1990, עקבו החוקרים אחר ילדים שחוו את גירושי הוריהם במשך מספר שנים, ומצאו הבדלים מהותיים בין הילדים בהתאם למספר סיבות כגון: גיל, מין, תפיסתם של רגשות ועוד. התברר כי ילדים בגילאי 8-10 נטו יותר להתנהגות אגרסיבית, לעומת ילדים בגיל ההתבגרות, אשר גילו יכולת טובה יותר לקבל את המצב החדש ולהסתגל אליו.

ההסבר הוא שעד גיל ההתבגרות ילדים אינם מבינים את הצורך שלנו באהבה ובתחושת ה"ביחד" הכל כך חשובה, הם בעיקר מסתכלים על עצמם ורוצים את הוריהם - ביחד או כל אחד לחוד - רק לעצמם. בגיל ההתבגרות הצורך שלהם בכך שהוריהם יהיו מאושרים, גובר על הצורך שלהם בתמיכה אליה נזקקו כשהיו ילדים קטנים, והפרגון מתחיל להראות את אותותיו.

לסיכום, דייטים בפרק ב' מהווים צעד שהורים עושים קודם כל בשביל עצמם, אבל הוא חייב להיעשות בצעדים קטנטנים ומדודים, כשלאורך כל התהליך האצבע צריכה להיות על הדופק בנוגע לתחושותיהם של הילדים. הם הגיעו למצב הזה בעל כורחם, וכל המשך התהליך נעשה לצד חייהם - עם כל מה שהם כוללים בתוכם: גיל ההתבגרות, חברים, לימודים, חצ'קונים, מקובלים, מותגים, תחרותיות ומה לא.

חשוב לנסות להקל עליהם ולא להקשות עוד על חייהם. יש לזכור כי גירושים הם אירוע משמעותי ועצום בחייהם של ילדים קטנים, והשפעתם המכאיבה יכולה להימשך גם זמן רב לאחר הגירושים עצמם, לכן, ברגע שהם יבינו שהקשר החדש עושה לנו טוב והפרטנר החדש לא בא במטרה להחליף את אמם או אביהם הביולוגיים - הכל ייעשה הרבה יותר קל.

בהצלחה!

רוצים להיות מעודכנים בכל מה שקורה בערוץ יחסים? כנסו לעמוד שלנו בפייסבוק