האם בנות "פוסי ריוט" הן המכשפות החדשות?
מה הפך אשה בימי הביניים למכשפה, כיצד התנהל ציד המכשפות ומה הקשר לפרשת הרשעתן של חברות להקת "פוסי ריוט"? מלכיאלה פייג' על נשים שהכנסייה מבקשת לשנוא
בספטמבר יעלה לאקרנים סרטו המדובר של המוזיקאי והבמאי-תסריטאי הנועז, רוב זומבי. סרטו החדש, The Lords of Salem, מספר את סיפור נקמתן של מכשפות שהועלו למוקד על ידי השלטונות של סיילם, לפני 300 שנים.
עוד בנושא:
הנזל וגרטל: שנאת נשים וסירוס גברים
המכשפה אמרה בדיוק מתי אמצא את הגבר שלי
איך ולמה הפכה המילה "פמיניסטית" לקללה?
סרטו של זומבי אמנם מתאר עלילה בדיונית ומתייחס לזמן בהיסטוריה שבו רדפו ועינו נשים על בסיס טענות שווא, אך אל תתבלבלו לרגע ותחשבו שימי רדיפת הכנסיות והשלטונות אחר "כופרות" למיניהן הגיעו אל קיצם, כי הרשעתן של חברות להקת "פוסי-ריוט" הוכיחה השבוע שהתופעה ממשיכה גם בימינו.
מה הפך אדם לכופר?
אך נתחיל מההיסטוריה: משפטי המכשפות של העיירה סיילם הינם חתימה מהולה בדם לסיום תקופת צייד המכשפות שנפוצה באירופה ואמריקה, בין השנים 1450 ל-1700. במשך פרק זמן זה נשפטו לא פחות מ-100 אלף נשים וגברים בעוון כישוף ועבודת השטן, מחציתם מצאו את מותם על המוקד.
הכנסייה הקתולית והפרוטסטנטית כאחת, שמה לעצמה למטרה להשתיק את קולם של המעזים לחיות חיים שלא על פי הדוגמה הנוצרית. העילה הרשמית לרדיפה, אשר כללה בין היתר את מסעות הצלב הידועים לשמצה, הייתה כפירה בשמו של האל.
מעשה הכפירה באל לא היה עניין של אי קבלה של הסמכות האלוהית - אלא של אי קבלה של המונופול הכנסייתי/מדיני, שטען לבלעדיות על ייצוג האל עלי האדמות.
בתוך כך, כפירה באל הייתה כפירה באליטה הדתית, בראשה עמד האפיפיור. אגב, האפיפיור אינוסנט השלישי (1200), נמנה בין רשימת השליטים החזקים בהיסטוריה של היבשת האירופאית, וכיד המקרה הוא גם הראשון שהנהיג מסעות צייד כנגד קהילות של כופרים, ולמעשה, קהילות שלמות אשר לא קיבלו עליהן את המרות הכנסייתית.
למן ההתחלה התיוג של הכנסייה באשר למי הוא "כופר", היה אפוף במניעים פוליטיים אשר הוסוו לכדי אג'נדה אלוהית. צייד כופרים בשמו של האל והמדינה המשיך להתפתח באירופה ולקבל עליו את הפנים המוכרות לנו כיום, דהיינו צייד נשים או לחילופין - מכשפות (מחקרים משערים שסך הקורבנות שהיו נשים עומד על 80 אחוזים).
נוצרי טוב הורג מכשפות
מסמכים מרכזיים בעיצוב דמותה של האשה המכשפה חוברו על ידי נזירים וקשרו את עבודת השטן אל מיניות, ואל המיניות הנשית בפרט; מיניות אשר על פי כתביהן - "לא ידעה שובע". הטקסט המאוחר מבין השניים (Malleus Maleficarium) הפך לקאנון בכל הקשור לזיהוייה של המכשפה, דרכי פעולתה וכיצד יש לטפל במכשפות (או ליתר דיוק - לענות את האומללות).
במשך 40 השנים שלאחר מכן העתיקו את המסמך 13 פעמים והוא הופץ ברחבי אירופה תוך כדי יצירת ההגדרה והתדמית של המכשפות. מעבר לכך, המסמך שיקף את עמדתה הברורה של הכנסייה שיש לנוצרים טובים מחויבות לצוד ולהרוג מכשפות.
המכשפה כסמל לנשיות לקויה
יש לציין כי להבדיל מן המחשבה הרווחת, הקורבנות הנשיים לא היו מן השוליים החברתיים, להפך - מדובר בנשים שהיו פעילות בחיי הקהילה הכפרית, נשים נשואות ואף נשים בעלות אמצעים. התגברות המעמד הכנסייתי סימן את התבססות החברה הפטריארכלית המושתתת על התא המשפחתי המסורתי אשר כנוע למרותו של אב המשפחה. נשים אסרטיביות נתפסו כאגרסיביות והתנהגותן סימנה איום על הסדר החברתי הרצוי.
השיח הפטריארכלי נתן לגיטימציה להכאה ורדיפה של נשים אשר הימרו את פי בעליהן, ובמקרים קיצוניים את הרדיפה והרצח של נשים אשר זוהו כמכשפות. גם בימנו, דמות המכשפה היא דמות שופעת סמליות עבור כל מה שאשה "לא" צריכה להיות. המכשפה היא האנטי תזה למודל של נשיות תקינה; המכשפה מסמלת את האנטיתזה לאימהות וטיפול יאות במשק הבית, את האנטיתזה לרוך ועדינות ואת האנטיתזה לציות עיוור אחר מוסכמות מגדריות.
למזלן של הנשים אשר בינינו, כבר לא קיימים טיעונים המצדדים בקיומן של מכשפות וברדיפה שלהן, גם לא מפי הכנסייה בכבודה ובעצמה. הבעיה היא שרק חלק מזערי של הבעיה נפתר. קשרי הדם המאפיינים מאז סדרי בראשית את המשולש של שלטון/הון/דת ממשיכים לשלוט במרחב האישי והציבורי שלנו.
ציד המכשפות נוסח רוסיה
לאחרונה, שילוש זה אשר גם מכונה בלשון לעג כשילוש הלא קדוש (The Unholy Trinity), שם לו למטרה לכלוא למען ייראו וייראו, בדומה לשיטת ההפחדה שנקטה הכנסייה בימי הביניים, שלוש כופרות אמיצות במיוחד. אם תחליפו את הכובעים השחורים המסורתיים במסכות פנים סרוגות צבעוניות קיבלתם את צייד המכשפות נוסח רוסיה בראשותו של ולדימיר פוטין.
חברות להקת הפאנק האנטי- פטריארכלית "פוסי ריוט", חטאו בכפירה כאשר קראו לעם הרוסי לשים את עיניו אל השחיתות השורצת בצמרת השלטונית במדינתם. הכוונה היא כמובן לקשרים ההדוקים אשר מנהל פוטין עם הפטריארך קיריל העומד בראש הכנסייה האורתודוקסית של המדינה כולה.
פוטין אפשר לכאורה לקיריל את הייבוא של סיגריות פטורות ממס (כן-כן, קראתן היטב, מנהיג הכנסייה הנו גם הספק הראשי של הסיגריות במדינה), ופוטין מצדו, נהנה מתמיכה ללא סייג של המנהיג הדתי העוצמתי ביותר ברוסיה.
סיפור מעצרן, משפטן ומאסרן של חברות הלהקה על ידי צמרת השלטון הרוסית מוכיח שאכן ההיסטוריה חוזרת על עצמה והקשר בין שלטון/הון/דת חזק מתמיד. החוליה השלישית בסיפור הרשעתן של הבנות קשורה לשופטת בית המשפט מרינה סריובה, אשר מונתה על ידי פוטין עצמו, ומראה בבירור שמערכת המשפט מנהלת קשרים הדוקים עם השלטון ופועלת לפיו.
חברות הלהקה נעצרו לאחר שאלו הופיעו לכאורה, בקתדרלת "ישו המושיע" במוסקבה. למעשה, חברות הלהקה רק עלו על בימת המטיף והספיקו לסמן בידיהן את סימן הצלב, ומייד אחריו הורדו מן הבימה על ידי שומרי הקתדרלה. הן נתבקשו לעזוב את הזירה וכך עשו ללא היסוס.
מעניין לציין שהשוטרים אשר הוזעקו אל מקום ההתרחשות לא עצרו את חברות הלהקה - זאת משום שלא הייתה שום עילה נראית לעין לעצור אותן. רק מאוחר יותר, לאחר שהקליפ הערוך של חברות הלהקה הופץ ברשת האינטרנט ועורר גלים מחאתיים, נעצרו הבנות על ידי השלטונות.
הקליפ המדובר מראה את הבנות מופיעות על בימת הקתדרלה, אך זוהי למעשה התוצאה של עבודת עריכה. מעבר לכך, השיר Punk Prayer אליו הקליפ מתנגן, אינו קורא להתנהגות לא מוסרית או לא חוקית בשום אופן - ומכאן שהאישום בחוליגניות בו חברות הלהקה שהורשעו, אינו תקף.
המעצר של שלוש חברות הלהקה היה סלקטיבי, שכן רק שלוש מתוך חמש הנשים אשר היו נוכחות בכנסייה נעצרו. הבנות נעצרו על הקיום של ווידאו אשר הציג מציאות פיקטיבית. למעשה, פוטין עצר את הבנות על התנגדות למשטר שלו ולא על מעשיהן.
בחזרה לימי הביניים
אם ננקוט לרגע בעמדתה של הכנסייה, אזי שחברות הלהקה הן כופרות לכל עניין ועניין - השיר שלהן קורא לפטריארך קיריל להאמין באלוהים ולא בפוטין, והן קוראות למריה הקדושה להצטרף אל שורות הפמיניזם. עם זאת, כפירה זו אינה עומדת בסתירה לחוקה של שום מדינה דמוקרטית, ומתאימה הרבה יותר למציאות שמשקפת את האמונות והפוליטיקות של ימי הביניים.
הרשעתן הסופית של חברות "פוסי-ריוט" הייתה למעשה הרשעה על בסיס כפירה בשלטונו של פוטין, בדיוק מוחלט לאותם כופרים שהכנסייה בימי הביניים רדפה, משום שכפרו בתכתיביה הדוגמטיים.
בנות "פוסי-ריוט" חטאו מכל בחינה אפשרית - לא רק שהן לא קיבלו עליהן את הסמכות הכנסייתית/מדינית בראשותם של קיריל ופוטין, הן חטאו גם משום שהיו פמיניסטיות שקראו במוצהר לריסוק השיטה הפטריארכלית.
מילותיה היפות של איב ליברטין (Eve Libertine) סולנית להקת הפאנק הבריטית קראס (crass), מסכמות בצורה נאותה את כל מה שחברות פוסי ריוט יוצאות נגדו: One god, One church, One husband, One wife.
בואו להיות חברים של ערוץ יחסים גם בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
