הקש בדלת עם ה"חיילות" של אובמה
רגע לפני הוריקן סנדי הצטרף חן ארד ללינה, אולה וג'ודי - חיילות בקמפיין הנשיא - לבליץ של "קנבסינג" שבו פונים אישית למצביעים. כשבכל בית מבקרים שש פעמים, מה הפלא ששומעים "לא תודה, כבר יש לי ערימות של פלאיירים". אבל כשהמרוץ צמוד כל-כך, הן לא מוותרות על אף קול
בעוד ימים אחדים יכו בצפון-מזרח ארה"ב הוריקן סנדי וגשמיו העזים, אבל היום הכבישים בין מסצ'וסטס לניו-המפשייר הצפונית לה שטופי שמש סתווית, ועלי השלכת המפורסמים של ניו-אינגלנד בוהקים בגוונים אדמדמים מצדי הדרך. לינה ואוּלה, סטודנטיות בנות כ-20, וג'וֹדי, מתאמת בשנות ה-50 לחייה, שנוהגת ברכב עושות את דרכן צפונה. אל תתנו לפסטורליות להטעות אתכם - שלוש הנשים הן חיילות של ברק אובמה במלחמה חסרת הרחמים בין המחנה שלו למחנה מיט רומני. מלחמה על כל קול.
בחירות בארה"ב 2012
- לכל הכתבות של CNN ו-ynet בעמוד מיוחד
כפעילות בקמפיין של אובמה, זו השבת המי-יודע-כמה ברציפות שהן משכימות קום ונוסעות כמה שעות למדינה השכנה. לינה, למשל, עושה את זה מאז יולי. מדי שבת הן משתתפות ב"קנבסינג" - כינוי למבצעי "הקש בדלת" שבמהלכם פונים אישית למצביעים ומשדלים אותם להצביע. הפעם היעד הוא רולינספורד, עיירה קטנה ורגילה למראה בדרום מדינת ניו-המפשייר שבארצות הברית, שבדומה לעיירות אחרות במדינות ה"מתנדנדות", הפכה בשבועות האחרונים לזירת קרב פוליטית של ממש.
מאות מיליוני דולרים מושקעים בניסיון לפנות ללבם של תושבי המדינה והעיירה, שאחת לארבע שנים, הופכים מאזרחים עובדים מן השורה שמתמודדים עם בעיות יום-יומיות כאחד האדם - לאלו שיקבעו מי יהיה הנשיא הבא של המעצמה היחידה בעולם. למשך כל התקופה שלפני הבחירות הם "מופצצים" במודעות טלוויזיה, מכתבים, אי-מיילים וטלפונים כמעט ללא הפסקה.
"קנבסינג" הוא חלק חשוב מהמאמץ הזה, ושלוש הנשים לא לבד. לינה, רכזת סטודנטים בקמפיין של הנשיא המכהן, מספרת שכל סוף שבוע כ-1,000 מתנדבים של אובמה המתגוררים במסצ'וסטס עושים את אותה הדרך לניו המפשייר, כדי לשדל תומכים של אובמה להגיע לקלפי. למה הם עושים את זה? "אסור לתת להם להרגיש אפילו לרגע שהניצחון בידיים של אובמה ושהקול שלהם לא קריטי", ג'ודי מדגישה,
ואולה מסבירה: "כתושבת מסצ'וסטס, מדינה שכולם יודעים שתומכת באובמה, הקול שלי לא כזה משמעותי. אבל מי שמצביע בניו המפשייר יכול לקבוע מי יהיה הנשיא הבא".
אולה מתייחסת לשיטת הבחירות האמריקנית, שלפיה ניצחון בכל מדינה בנפרד מקנה למועמדים את כל ה"אלקטורים" שלה, בהתאם לגודל האוכלוסייה, והמנצח הוא מי שגורף יותר אלקטורים, לא יותר קולות. תשע המדינות המתנדנדות, אלו שלא ברור מי ינצח בהן, בסופו של דבר קובעות את התוצאה. ניו המפשייר היא הקטנה שבמדינות ה"מתנדנדות" - בסך הכול ארבעה אלקטורים - אבל כאמור, כל קול קובע.
"שיהיה לכם ברור - כבר מחכים לנו", ג'ודי מספרת בעוד הרכב נכנס לרולינספולד. "אל תיבהלו אם אומרים לכן שכבר ביקרו אצלם. הם רגילים לזה, הקמפיין מתוכנן כך שנעבור בכל בית לפחות חמש-שש פעמים. מחקרים הוכיחו שדרוש מספר כזה כדי באמת להשפיע על מישהו כדי שיצביע בוודאות".
בעלת הבית כבר מנהלת כמה פעילים אחרים שמכינים חומרי תעמולה ורשימות בתים שבהם צריך לעבור, והנשים מצטרפות מיד. שניים מהפעילים בחדר, מתברר, קן וורד ודיאנה רולו, מתמודדים בעצמם לתפקידים בבית הנבחרים הזוטר של ניו המפשייר. וורד, כבאי במקצועו, מספר: "עד לפני כמה שנים ישבתי בפרלמנט, אבל הפסדתי את מקומי בסבב הקודם. עכשיו אני נלחם להרוויח בחזרה את המקום שלי בבית".
"כן, כן, בסדר, נצביע אובמה"
כמה דקות של עבודה, והכול מוכן. מתחלקים לקבוצות, כל אחת מהן תקבל רשימה של 30 בתים לעבור בהם. ג'ודי, אחת הוותיקות והמנוסות שבמתנדבות, מעבירה את הדגשים למתנדבים האחרים שמתגודדים סביבה, ובמרכזם: "תגרמו להם להרגיש שאין סיכוי שהם לא הולכים להצביע. תבקשו שיספרו לכם על לוח הזמנים שלהם לאותו יום, ותחזרו ותדגישו שיכול להיות שלא יותר מכמה אלפי, אולי אפילו מאות קולות יכולים לעשות את ההבדל בין רומני לאובמה בניו המפשייר". היא מדגישה גם פרטים טכניים שיכולים להשפיע על ההצבעה: "שיידעו שמיקום הקלפי שונה מבשנה שעברה ושאם שכחו את תעודת הזהות שלהם עדיין מותר להם להצביע אם הם חותמים על מסמך מתאים, גם אם אומרים להם שלא!".
יוצאים לדרך, כל קבוצה פונה לדרכה. המאבק הפוליטי בא לידי ביטוי באופן נראה לעין בשלטים שניצבים בחצר כל בית בעיירה, כמעט ללא יוצאים מן הכלל. במהלך הנסיעה בין הבתים ג'ודי ולינה סופרות שלטים בניסיון לקיים מעין סקר חובבני שיעריך מי המועמד המוביל בעיירה. על פניו, בסקר השלטים אובמה מוביל באחוזים בודדים, הערכה שמתיישבת עם ממוצע הסקרים העדכני של האתר Real Clear Poilitics בנוגע לניו המפשייר.
אבל כשההתלהבות של המתנדבים פוגשת את מפתן דלתם של תושבי רולינספורד, היא זוכה לתגובה צוננת וחסרת סבלנות, או במקרים הטובים יותר מנומסת אך קרירה. המנומסים מהנהנים ומקשיבים, אך מקצרים במילים ומנסים לסיים את השיחה כמה שיותר מהר. ניכר שהיא לא מחדשת להם. "כן כן, אנחנו תומכים באובמה, ונלך להצביע. תודה. כבר היו פה. לא תודה, כבר יש לי ערימות של פלאיירים בבית", אומר תושב אחד דרך דלת חצי פתוחה, ולא משאיר ללינה הרבה זמן לפלוט את חלקה בדיאלוג המוכן מראש שלה. תגובתו מדגימה היטב את הלך הרוח של רבים מהתושבים.
לינה לא מוותרת וממשיכה דלת אחר דלת בהתמדה. מדובר באחד מסופי השבוע שטופי השמש האחרונים של הסתיו, ונראה שרבים בחרו לבלותו מחוץ לבית. בבתים רבים אין תשובה. בכמה מהמקרים, לעומת זאת, ברור לחלוטין שמישהו בבית על פי המכוניות בחוץ או על פי רחש שנשמע לאחר צלצול הפעמון, ובכל זאת, הפלא ופלא, אין תשובה.
לינה, שמתנדבת בקמפיין באינטנסיביות מאז יולי, לא אומרת נואש. "זה מתסכל ולא מתגמל לפעמים, אבל בסופו של דבר אתה יודע שהשפעת, גם אם זה רק קצת". מעניין לגלות שלינה פעילה פוליטית כל כך מבלי שאפילו תהיה לה זכות הצבעה. היא היגרה לארה"ב מהודו לפני שנים,
בשביל ג'ודי, זה הביקור השני בכמה שבועות באותם רחובות ברולינספורד, והיא כבר מכירה חלק מהמשפחות. "האישה המבוגרת שגרה פה", היא מספרת ברגשנות ומצביעה על בית שבו ביקרה רגע לפני כן, "סיפרה לי פעם קודמת שתעבור ניתוח, והפעם סיפרה לי שהוא עבר בשלום!". במהלך כל היום, ג'ודי מקבלת טלפונים מהעבודה לנייד. יום שבת הוא יום עבודה בשבילה, אבל היא לא מרשה לעצמה לוותר על הקמפיין. "זה פשוט חשוב", היא אומרת.
טום קונץ, דייר אחד הבתים שבהם ג'ודי עוברת, שכבר מכיר אותה מפעם קודמת, נלהב יותר מאחרים ומסכים להתראיין. הוא דווקא מעריך את תשומת הלב. "יש אנשים שלא לוקחים את המולת הבחירות ברצינות, אבל אני כן", הוא אומר בעודו עומד בכניסה לביתו ומצביע על השלטים הרבים שנעוצים בדשא שבחצר. "בהרבה מקומות בעולם זה לא מובן מאליו שיש בחירות וזכות להצביע, אבל פה זה היסטוריה ומסורת, וצריך להעריך את זה. חשוב להצביע". הוא מוסיף כי "בגלל שניו המפשייר חשובה ומתקיימים פה הפריימריז הראשונים, אפילו יצא לי לי לראות חלק מהמועמדים באופן אישי".
ומה לגבי המועמדים? לדברי טום, שיודע בוודאות שיצביע לאובמה, "חשוב שיש נשיא אפרו-אמריקני, זה נותן תקווה להרבה מהגרים ואנשים שאינם לבנים". באשר לרומני, שמתגאה בהישגיו בתור מושל המדינה השכנה מסצ'וסטס במשך קדנציה אחת, הוא אומר ש"אני מכיר אותו מהתקופה במסצ'וסטס, אבל לא מתחבר אליו. אני לא מרגיש שאכפת לו מהחיים של אנשים רגילים".
בשלב זה חשוב להדגיש שלמרות התחושות החיוביות בקרב הפעילים של אובמה המרוץ צמוד מאוד, ובניו-המפשייר הסקרים מראים כי לאובמה יתרון שביר ביותר של קצת יותר מאחוז. איש לא יודע איך זה ייגמר ולאן ילכו ארבעת האלקטורים של המדינה.
הסיבוב מסתיים בהצלחה יחסית: ב-14 מתוך 34 בתים ענו ואמרו שילכו להצביע. לדברי ג'ודי ולינה מדובר באחוזים גבוהים יחסית. בחזרה במטה האזורי, אני פוגש כמה פעילים נוספים ממסצ'וסטס, בהם רוברט פירס ג'וניור. רוברט, חייל לשעבר שלחם בווייטנאם, מספר לי למה הוא מצביע לאובמה: "הבן שלי בצבא, ואובמה עמד בהבטחה להחזיר אותו ואת החברים האחרים שלו מעיראק. לא רק שהוא החזיר אותם, הם הספיקו לחגוג את הכריסמס באמריקה".
אני לא מתאפק ושואל אותו על מדיניות אובמה בנוגע לישראל. בלי לשים לב, פירס מייד עובר למעין מגננה: "אומרים שהוא פחות תומך בישראל, אבל אני לא חושב שזה נכון. היחסים שלו עם ישראל היו טובים כמו של כל נשיא אחר". "הקשר עם ישראל בכלל לא תלוי לגמרי בו", מצטרף לשיחה דאג, שמציג עצמו כיהודי שמצר על כך שהוא לא בקשרים טובים יותר עם הארץ. "חוץ מזה, לא משנה איך הוא יתייחס לישראל, רומני יאשים אותו שזה לא מספיק ושהוא לא בסדר", דאג מוסיף ופירס מהנהן בהסכמה, "זה התפקיד שלו".
היום נגמר, ובנסיעה דרומה חזרה למסצ'וסטס, אולה, ג'ודי ולינה מתוודות שהן מאוכזבות מכך שאובמה לא קיים את כל ההבטחות מהבחירות הקודמות. "אבל הוא התרכז בכלכלה ובדברים החשובים", ג'ודי יוצאת להגנתו, "מה גם שאחרי הבחירות האלה הוא יעשה את השאר. בגלל זה הרפובליקנים מפחדים ממנו, שהוא ילך עד הסוף".
"הזהות של המדינה"
הבחירות צמודות, ואני שואל אותן מה כבר יקרה אם אובמה יפסיד ורומני ינצח. "מה זאת אומרת?", אולה כמעט מזדעזעת מהשאלה שלי ושולפת ראשונה: "בוא נתחיל מזה שאאבד את הזכויות שלי כאישה להחליט מה לעשות עם הגוף שלי", היא אומרת בהתייחס לעמדת רומני בנוגע להפלות. "לא רק זה, גם הרבה זכויות אזרח אחרות יילקחו", טוענת לינה, "אני ממש חוששת שנלך אחורה מבחינה חברתית. הזהות של הנשיא היא הזהות של המדינה, ואני מרגישה שאם רומני ייבחר, הזהות שלי תיפגע". לינה, בתור מהגרת מהודו בעצמה, מציינת גם את החשש שרומני יקשיח את המדיניות כלפי זרים שנמצאים בשלבי הגירה לארצות הברית.גו'די, שעוסקת במקצועה במערכת הבריאות, מתייחסת למדיניות של אובמה בנושא: "אני מכירה מישהו שמסורתית הצביע לרפובליקנים. אמו חלתה, ורק בזכות 'אובמה-קר' הביטוח כיסה את הטיפול. בבחירות הבאות הוא אמר לי שיצביע לאובמה", היא מספרת ומוסיפה: "רומני רוצה לבטל את 'אובמה-קר', למרות שזה מבוסס על המדיניות שלו במסצ'וסטס".
השלוש עוצרות לקנות קפה לדרך ביציאה מניו-המפשייר, והמוכר מייד מבחין בסיכות הקמפיין שלהן ושואל אותן "נו, איך היה הקנבסינג?". הן עונות לו בהתלהבות, ושואלות למי הוא מתכוון להצביע. "אל תדאגו, החלטתי שאני בצד שלכן", הוא אומר. תוך שהן יוצאות, הוא לא מתאפק וזורק לעברן סיכום מעט ציני שאולי יישמע לישראלים רבים מוכר: "אבל אתן חייבות להודות שאיכשהו, כל בחירות מחדש, זה מרגיש קצת כאילו צריך לבחור את האפשרות הפחות גרועה, בין שני נבלים".
לפנייה לכתב/ת 
