נפש תאומה: אשליה או התערבות של יד הגורל?

כל מפגש עם זוג בחדר הטיפולים, כולל בתוכו את סיפור ההיכרות שלהם. הם מכניסים את המטפלת לעולמם הפנימי ומאפשרים הצצה לפרק הראשון בספר היחסים שלהם, "כך הכל התחיל". המוסיקה המתנגנת ברקע הסיפור, קשורה לרוב במצב היחסים ביניהם בשלב ההגעה.

עוד בנושא:

חשבתי שפגשתי באוטובוס נפש תאומה

איך למצוא נפש תאומה בתוך כל המבחר הזה?

יש שיתרפקו על הסיפור בנוסטלגיה, יש שיספרו אותו בצורה אינפורמטיבית, ויש שיתייחסו לעניין ההכרות בצורה מיסטית: "הרגשתי שהכרתי את הנפש התאומה שלי", יגידו. מצד אחד, התחלה שכזו מאפשרת לזוגות להתחיל את הקשר מנקודה גבוהה יותר. לתפיסתם, הם לא באמת בחרו את בן הזוג המיועד אלא נמשכו אליו בכוח מגנטי החזק מכוח המחשבה או ההיגיון.

מצד שני, כאשר מערכת יחסים שכזו נתקלת במכשולים או בעיות, בני הזוג נותרים חסרי יכולת אמיתית להתמודד עם הבעיות הללו, ומצפים שאותו כוח שחיבר ביניהם מלכתחילה, יהיה גם זה שיחלץ אותם מהמשבר. כאן לרוב הם יזדקקו לעזרה חיצונית ולכלים מעשיים יותר על מנת להישאר יחד, אחרי שענני ההתאהבות יתפזרו.

אך האם בכלל קיימים בני זוג שהם הנפש התאומה האחד של השנייה, או שזוהי קונספירציה ממוחו הקודח של תסריטאי הוליוודי, ואיך מושג זה משפיע על החיים הזוגיים בפועל?

על שאלה זו ניסו לענות מחקרים פסיכולוגיים לאורך השנים, כאשר נתקלו בחדר הטיפולים באלה "המחפשים אחר הנפש התאומה", או מתאכזבים מהנפש התאומה שלא עונה על ציפיותיהם במבחן המציאות.

מה היא "נפש תאומה"?

נפש תאומה מוגדרת בספרות המקצועית כ"אמונה של בני הזוג שבפגישה שלהם היתה מעורבת יד הגורל, ושבן/בת הזוג שפגשו נבראו עבורם ואין שני להם בעולם עם אחוז התאמה שכזה". שני חוקרים ניסו לבדוק כיצד מושג הנפש התאומה משפיע על שביעות הרצון מהיחסים. במאמר מ-2010 שפורסם במגזין Social Science Research, נמצא כי המצדדים במושג הנפש התאומה, הביעו שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים הזוגיים המשותפים.

זוגות אלו אופיינו בגישה לפיה "עליהם ללמוד להסתדר זה עם זה מאחר שהם נועדו לחיות יחד עוד שנים רבות, והזיווג שלהם אינו מקרי". עם זאת, החוקרים הדגישו שמושג "הנפש התאומה" מקפל בתוכו סכנה עבור מערכת היחסים, כיוון שזוגות שראייתם הזוגית היא רומנטית וכוללת בתוכה ציפיות אידיאליות מהנישואין (ממש כמו בסרטים), עלולים להתאכזב ממציאות החיים הזוגית ולהסתכן בגירושין מוקדמים במידה שלא יסגלו לעצמם כלים להתמודדות עם נושאים יומיומיים, מעבר לפגישה הראשונה והגורלית ביניהם, ש"נועדה לקרות".

מה יגידו הרווקים?

עד כה התייחסתי לזוגות שמדברים על הנפש התאומה, אך מה קורה לאותם רווקים שהפגישה המיוחלת עם ה"אחת והיחידה" טרם התרחשה, והם מחכים לה ודוחים עד אז כל מערכת זוגית אחרת, על מנת שלא לפספס את הזיווג המושלם והגורלי? אין ספק שכאן קיימת סכנה לא מבוטלת לחיי רווקות ארוכים, מכיון שמחשבה זו שוללת מן היסוד את הצדדים הפרקטיים שבזוגיות, וגורמת לחיפוש מתמיד אחר "אשת החיל" האידיאלית, היפה, הסקסית, המעניינת, החכמה וכדומה.

כמובן שישנם אנשים שמתאימים לנו מבחינה מינית ונפשית, בעלי ערכים דומים לשלנו, אך אני סבורה שאין רק אדם אחד כזה עבור כל אחד מאיתנו, וחשוב להיפתח לאפשרות שהנפש התאומה היא שילוב של גורל עם קצת פרקטיקה. אחרת איך אפשר להסביר את כל אותם פרקי ב' מוצלחים? את כל אותם בני הזוג שפגשנו אחרי שחשבנו שלעולם לא נאהב שוב?

או מה שמעניין יותר - את כל אותם האנשים שתחילה לא נראו מתאימים מעבר למושג הידידות, אך בחלוף הימים הפכו לאהבה גדולה. הרי כאשר פוגשים נפש תאומה נדלקות כל הנורות, ובמקרים כאלה לוקח הרבה זמן לראות את האור, אבל כשזוגיות מתממשת כנגד כל הסיכויים, היא הופכת להצלחה מסחררת, לא פחות.

לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים