שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גרפיטי בתל אביב: הקירות יכולים לדבר
    בספריי או צבע, במדבקות ובשבלונות: תכירו את ציורי הגרפיטי הכי מיוחדים בתל אביב - לא תאמינו מה מצאנו

    ברומן הקולות החדש של קולום מק'קאן "יסתובב לו העולם הגדול" (עם עובד‭,(‬ המוקדש לשנות ה־‭,70‬ יש קול של צעיר מהברונקס, עוזר ספר במנהטן, שהתחביב הממכר שלו הוא ריסוס כתובות גרפיטי במנהרת הרכבת התחתית, תוך כדי תנועה, תוך כדי סיכון חיים. שיא האדרנלין.

     

    עוד על תל אביב בערוץ התיירות:

     

    האם הסופר התכוון לז'אן מישל בסקייה? בסקייה הוא דוגמה לא מייצגת של אמן גרפיטי שנע מהשוליים למרכז הסצנה הניו־יורקית, התפרסם ומת ממנת יתר בגיל ‭.28‬ ומי שאומר בסקייה, אומר גם קית' הרינג (גם הוא מת בגיל צעיר מסיבוכי איידס‭.(‬ אבל שני האמנים האלה לא ממש הקדישו את חייהם לסצנת הגרפיטי, הם רק שהו בה לרגע, יצאו ממנהרת התחתית והמשיכו הלאה לגלריות היוקרה של מנהטן.

     

    לרוב, להיות אמן גרפיטי פירושו להישאר מוצלל, אנונימי. אמני גרפיטי חותמים בשם בדוי ‭,(TAG)‬ תערובת של אותיות ומספרים, ורובם מתעקשים להיות לא ידועים לעולם, גם אם עבודות שלהם מגיעות למוזיאונים ואפילו נמכרות. מי לא שמע על בנקסי? אנגלי, בערך בן ‭,38‬ שעבודותיו (לרוב בשבלונות) מפוזרות בכל העולם (גם על גדר ההפרדה בשטחים‭.(‬ יש עליו ספרים וסרטים תיעודיים, אך זהותו לא ממש ברורה.

     

    להיות אמן גרפיטי פירושו להישאר אנונימי. ציור קיר בת"א (צילום: אילן ספירא)
    להיות אמן גרפיטי פירושו להישאר אנונימי. ציור קיר בת"א(צילום: אילן ספירא)

     

    ציורי קיר מחומת ברלין ועד טהרן

    גרפיטי הוא כתובות וציורים, בספריי או בצבע, במדבקות ובשבלונות. אל תבלבלו בין ציירים העובדים

    ברחוב ברשות ובשכר (כמו, למשל, רמי מאירי) לבין אמני גרפיטי, העובדים ללא שכר, ללא אישור מבעלי הנכס ובעיקרון עוברים על החוק.

     

    גרפיטי הוא זרם אמנות אנטי־ממסדי, ולכן תפגשו אמני גרפיטי גם באתרים בינלאומיים, שבהם יש הפרדת עמים וגזעים ומשטרים מדכאים. בעבר ציירו על חומת ברלין, לא מזמן ציירו בשטחים, על גדר ההפרדה, ולפני חודשים אחדים נמלט מאיראן ‭,a1one‬ אמן גרפיטי שכיסה את קירות טהרן בכתובות ובציורים אנטי־ממסדיים, עד שחשש לחייו ונמלט לגרמניה.

     

    לא קל להגיע לאמן גרפיטי - חוץ מהחשאיות יש פה גם אורח חיים. דיברנו (בפייסבוק) עם אמן הגרפיטי הישראלי דדה הפלסטר הוא הטאג שלו, ולכן קוראים לו dede bandaid. בין היתר הוא מתאר את חייו כך: או שאני ישן או שאני מצייר.

     

    חוץ מהחשאיות יש פה גם אורח חיים (צילום: אילן ספירא)
    חוץ מהחשאיות יש פה גם אורח חיים(צילום: אילן ספירא)

     

    יכולת נרכשת ונצברת

    גרפיטי יש בכל העולם - הערים המובילות הן ניו־יורק, בואנוס־איירס, ברלין, סיאטל ולונדון; אבל גם בתל־אביב יש סצנה חזקה של גרפיטי. האמנים הידועים והבולטים הם דיוז, דדה, קלון ‭,(klone)‬ סניור ג'י, זירו סנטס ‭,(zero cents)‬ עדי סנד, וונקי מונקי ‭(wonky monky)‬ ועוד הרבה, שאם תצאו לסיבוב בדרום העיר, תוכלו לראות מגוון עצום של עבודותיהם על הקירות ועל הדלתות.

     

    זה לוקח זמן לזהות את הטוב מתוך הרוב, והכרת הגרפיטי היא יכולת נרכשת ונצברת. צריך להסתובב כדי לראות, לראות כדי להתרשם, להתרשם ואז להבין.

     

    אנחנו יצאנו לסיור עם תמר סופר, רכזת פעילות מבוגרים במוזיאון תל־אביב. סיירנו במתחם שגבולותיו הם רחוב אילת בצפון, דרך שלמה בדרום, רחובות אברבנאל וגבולות במזרח וחניון אליפלט במערב. ומה ראינו שם? עולם ומלואו.

     

    צריך להסתובב לראות, לראות כדי להתרשם, להתרשם ואז להבין (צילום: אילן ספירא)
    צריך להסתובב לראות, לראות כדי להתרשם, להתרשם ואז להבין(צילום: אילן ספירא)

     

    תחנה ראשונה: רחוב אילת פינת רחוב 3361 (בחניון מול אילת ‭(56‬ 

    שלושת הקירות של החניון מראים מגוון כתובות של צוות smd (ראשי תיבות style must die), שנחשבים לקבוצה מרכזית בסצנת הגרפיטי בישראל.

     

    הציור כנראה של ‭.pure‬ הוא מצייר דמות השותה רעל מפחית משקה קל. עוד במתחם: ציורים של ‭,guest‬ אולי אמן הגרפיטי החשוב היום בישראל, וגם עבודות של קלון, משחק על המילה ליצן, גם הוא אמן מוכר בצוות, וגם נסקה וזירו סנטס.

     

    דמות השותה רעל מפחית משקה קל (צילום: אילן ספירא)
    דמות השותה רעל מפחית משקה קל(צילום: אילן ספירא)

     

    תחנה שנייה: רחוב ‭,3361‬ דלת מסגרייה

    על דלת המסגרייה, מול החניון, יש ציור של סניור ג'י ‭(seignior gi)‬ עם הכיתוב:‬‭.decided not to save the world today הדמות היא של חצי חייזר־חצי תמנון עם כתר על הראש. בעודנו מתפעלים, יצא בעל המסגרייה, אלון. שאלתי אותו אם הוא אוהב את הגרפיטי על הדלת שלו והוא אמר שברור, הוא ביקש מהאמן לצייר אותו. כל מה שהוא יודע עליו זה שקוראים לו גידי.

     

    האנונימיות היא חלק בלתי נפרד מהעיסוק בגרפיטי, מסבירה תמר סופר, לא רק בגלל שהוא לא חוקי, אלא בגלל שהוא במהותו חתרני, אנטי־ממסדי, אנטי־עדרי; ולהתפרסם, להיחשף ולהעמיד את האגו במרכז - זה בדיוק ההפך ממה שגרפיטי מנסה להגיד.

     

    חצי חייזר-חצי תמנון עם כתר על הראש (צילום: אילן ספירא)
    חצי חייזר-חצי תמנון עם כתר על הראש(צילום: אילן ספירא)

     

    תחנה שלישית: רחוב 3361  

    ציור של דדה. הציור הוא של מפלצת, על קיר של מוסך. דדה ידוע כאמן ציור חופשי בספריי (תרסיס‭.(‬ בשבועיים האחרונים הוא היה בניו־יורק והשתתף במיצגי ציור בברוקלין ועוד. איך אני יודעת? לדדה יש עמוד מעודכן מאוד בפייסבוק.

     

    תחנה רביעית: רחוב 3361 פינת רחוב הרבי מבכרך  

    ציור של דיוז ‭.(dioz)‬ אפשר לומר שמה שרואים בציור הוא עישון משורשר מדמות לדמות. תמר סופר מספרת שדיוז הוא בוגר בצלאל, כלומר לא אוטודידקט כמו אמני גרפיטי מסורתיים. העישון המשורשר הוא ציור קיר שנעשה בעזרת סיד, גלגלות וצבע.

     

    עובדי המוסך הסמוך סיפרו לנו שהם עזרו לו, והפרויקט נמשך שלושה ימים. סיפורים כאלה די מסבירים מדוע נמצא יותר עבודות גרפיטי בדרום העיר מאשר בצפונה. אני לא בטוחה שברמת־אביב הציירים היו זוכים

     לשיתוף פעולה כזה חם מהתושבים. חשוב להדגיש כי לרוב, אמני הגרפיטי מכבדים את האסתטיקה העירונית, ולכן, גם בגלל זה, לא נראה עבודות גרפיטי על משטחים לבנים של קניון חדש, אבל בהחלט נמצא אותן על קירות קורסים בדרום העיר.

     

    אבל חכו רגע. מול הציור של דיוז תמצאו עוד שני ציורים שאתם לא רוצים להחמיץ. אחד הוא של וונקי מונקי, שתמיד תמצאו אצלו את מוטיב הקוף ההפוך, והשני הוא של זירו סנטס - פסל אישה מרובת שדיים. אחד מסימני ההיכר של זירו הוא כתב מראה. מה שכתוב כאן בהיפוך הוא: ‭.god I miss you‬ השראה דתית או מכתב אהבה?

     

    לא הרחק משם, עוד צייר שכדאי לשים לב אליו: ‭.know hope‬ איך תזהו? סמל יונה קטן ועדין.

     

    עישון משורשר מדמות לדמות (צילום: אילן ספירא)
    עישון משורשר מדמות לדמות(צילום: אילן ספירא)

     

    תחנה חמישית: רחוב אברבנאל, ורחוב אברבנאל פינת הרב בכרך  

    אחד מציורי הקיר המרשימים ברחוב אברבנאל הוא ציור האיילים של dede bandaid. באברבנאל פינת הרב בכרך תמצאו לוח דיקט קשור לעמוד חשמל ועליו שיר של ניצן מינץ.

     

    ציור האיילים של dede bandaid (צילום: אילן ספירא)
    ציור האיילים של dede bandaid(צילום: אילן ספירא)

     

    תחנה שישית: רחוב המחוגה פינת רחוב קומפורט (מול מספר ‭(6‬

    מיסטר דימאג'יו, ‭mr. dimaggio‬ (לוקה דימאג'יו‭,(‬ הוא אמן גרפיטי איטלקי שעובד בספריי ומבקר הרבה בתל־אביב. כאן אפשר לראות ציור דמות שלה שתי עיניים, שאחת היא פלסטר והשנייה גולגולת.

     

    עוד אורח חשוב מחו"ל הוא ‭,c215‬ אמן גרפיטי צרפתי נודד, שמצייר את ההתרשמויות שלו בשבלונות על הקירות של כל העולם. אצלנו (ברחוב הרבי מבכרך) תמצאו ציור קטן שלו, דמות חסיד מתחת לשלט דרכים: ירושלים־ת"א.

     

    תמר סופר מסבירה כי גרפיטי הוא ז'אנר בינלאומי - אמנים יגיעו למקומות רק כדי לצייר בהם. לשמחתנו, או לדאבוננו, אנחנו מדינה מעניינת מספיק, ולא תמיד בהקשרים הרצויים. אמנים מכל העולם הגיעו לכאן כדי לצייר על גדר ההפרדה, ביניהם בנקסי האנגלי, Swoon האמריקאית, Blu האיטלקי, English Ron הבריטי, JRArtist הצרפתי.

     

    דמות שלה שתי עיניים, שאחת היא פלסטר והשנייה גולגולת (צילום: אילן ספירא)
    דמות שלה שתי עיניים, שאחת היא פלסטר והשנייה גולגולת(צילום: אילן ספירא)

     

    תחנה שביעית: רחוב המחוגה 10  

    ממש מול מיסטר דימג'יו הגדול מסתתר ציור מרתק ומרגש: גרפיטי בכתב ברייל של האמנית ורד דרור. ליד: שבלונה של "קופסונים‭,"‬ מין דמויות מרובעות קטנות, שהן עבודות של האדריכל והצייר עדי סנד, גם הוא בוגר בצלאל.

     

    ה"קופסונים‭:"‬ מין דמויות מרובעות קטנות (צילום: אילן ספירא)
    ה"קופסונים‭:"‬ מין דמויות מרובעות קטנות(צילום: אילן ספירא)

     

    תחנה שמינית: רחוב הנגרים 14 פינת רחוב המשור, ורחוב הנגרים 13  

    ציור קיר גדול ומרשים של אוספה ‭,(ospa)‬ שאיש אינו יודע אם הוא צייר או ציירת או קבוצת אמנים.

    הציור עשוי לפי תמצית הז'אנר: בתוך אותיות טקסט יש ציור של דמויות שדיות/מפלצתיות בצבעים עזים.

     

    ממול, בנגרים ‭,13‬ נמצא אחד הציורים הטובים של זירו סנטס, בצבעי שחור־אפור־לבן. אפשר לראות בציורי הדיוקנאות האלה עיוות או פיתוח דמיוני של דמויות מוכרות בחיי הצייר, שהוא הפך לשלדים או לרוחות רפאים. לדברי תמר סופר, הציור מפגין שליטה מעולה בראייה המרחבית של האמן וכמובן בטכניקה. "המרחב הציבורי הוא פורמט התצוגה שלי" מיני-ראיון עם דדה ‭,(dede bandaid)‬ אמן גרפיטי ידוע בארץ, בן ‭,30‬ שאת ציוריו תראו במתחם הנגריות שבו סיירנו.

     

    יש לך מסר בציורים?

     

    יש לי תמיד מסר, אך המסרים שונים. אני עוסק בסיפורים אישיים שלי ובסיפורים רחבים יותר של מעמדות, מגדרים ועוד. אני מנסה להראות את חיי היומיום מזווית הראייה שלי ולהציע את דרך ההתבוננות שלי למי שיראה את העבודה. אני מושפע מחיי היומיום, בין היתר מאקטואליה, ממצב חברתי, ממצב אישי שלי וכך הלאה.

     

    מתי אתה מצייר?

     

    בכל מיני שעות. זה תלוי מאוד באופי המקום שבו אני מצייר.

     

     (צילום: אילן ספירא)
    (צילום: אילן ספירא)

     

    אתה חולם להיות אמן לגיטימי, כזה שמציג בגלריות?

     

    להיות אמן לגיטימי הוא לא הרעיון שמניע אותי, וזה לא מה שחשוב לי. אני פועל ויוצר כי זה בלתי נמנע, והמרחב הציבורי הוא פורמט התצוגה שלי.

     

    כמה זמן לוקח לצייר ציור גרפיטי?

     

    ציור יכול לנוע בין דקה לשלושה ימים.

     

    כואב לך כשעבודה שלך נמחקת?

     

    עבודה שנמחקת מדרבנת אותי ליצור עוד ולהשתפר. אם זה מכאיב לי זה רק לרגע קצר מאוד, ויותר בגלל הזיכרון של תהליך העבודה.

     

    סליחה על השאלה הפולנית, אבל איך מתפרנסים מגרפיטי?

     

    אני מתפרנס ממה שאני יוצר.

     

    ולמה הפלסטר?

     

    הפלסטר התחיל כסימן שמטרתו לרפא פצעים שהיו לי באותה תקופה, לפני כחמש או שש שנים. מאז הוא צבר משמעויות רבות נוספות, ועדיין צובר. אני מוצא אותו מתאים לעבודות שלי ולסגנון היצירה שלי, כמו גם למסרים ולקהל. הוא עדיין מעניין אותי, וכך אני ממשיך לחקור אותו.

     

    עצרו אותך פעם?

     

    עדיין לא.

     

    יש גם קורס

    אם אתם רוצים להבין עוד ולעומק את תרבות הגרפיטי ואת האמנות שלה, אתם יכולים לנסות את הקורס לאמנות רחוב במוזיאון תל־אביב לאמנות. הקורס נפתח ב־8 באוקטובר, והוא כולל שמונה מפגשים המוקדשים לתולדות הגרפיטי, לאמנים ידועים בעולם, בארץ, לעבודותיהם, לאידיאולוגיה שלהם ועוד. הקורס במסגרת אגף החינוך של המוזיאון, ותמר סופר מלמדת בו. לפרטים, למחירים ולהרשמה: ‭www.tamuseum.org.il

     

    פורסם ב"מסלול" של "ידיעות אחרונות"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "גרפיטי בתל אביב: הקירות יכולים לדבר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים