פסל, של מי אתה? 4 מסלולי אמנות בת"א

מאות פסלים שהוקמו ברובם על ידי אמנים מובילים מאכלסים את חוצות תל-אביב. בפארקים, בגנים, בשדרות, בכיכרות ובפינות הרחוב, אפילו על איי תנועה. חלקם שמורים היטב, מוארים ומשולטים, חלקם כמעט בלתי נראים, וכולם יחד יוצרים תמונה מגוונת של אמנות עכשווית במרחב הציבורי.

מהעיר הלבנה על דרך השלום ועד פסלים ליד בנייני משרדים ברמת-החייל, מפארק דרום ועד פארק גני יהושע - לאן שלא תסתכלו תמצאו פיסול סביבתי. מי עשה כל פסל? מה הייתה כוונתו? שירטטנו עבורכם ארבעה מסלולים של חוויה אמנותית בלב העיר.

מסלול 1: מרוטשילד ועד העירייה  

המסלול הארוך הזה מתחיל עם פסלו של ערן שקין "אקוודוקט" ברוטשילד ‭.30‬ פסל זה נבנה לזכר פגועי אירוע טרור שאירע בשנת 1993 ברח' העלייה, אך מחוסר אפשרות להציבו במקום האירוע הוצב הפסל בשדרה. כמו עבודות אחרות של שקין, גם הפסל עוסק בנושא מים חיים, הפעם כסמל לקטיעת החיים.

ברוטשילד 41 נפגוש את "חלון לשדרה" של בוקי שוורץ משנת ‭.1988‬ את חוויית הצפייה בפסל אפשר לחוות רק כאשר יושבים על הכיסא של שוורץ בשדרה, ואז שני חלקיו המרוחקים של הפסל ממול מתאחדים.

בהמשך, שני פסלים שידרשו מכם להרים ראש: ברוטשילד 76 ניצב פסלה היפה של מאיה כהן-לוי "עורבים על דקל‭,"‬ המתכתב עם עצי השדרה, וברוטשילד 96 ניצבים על המרפסת שתי נשים וגבר האוחזים בידיהם ספרים פתוחים, כמי ששרים במקהלה. זהו פסלה של עפרה צימבליסטה "מקהלה‭,"‬ המעטר בניין משרדים יפהפה שבקרוב יהפוך למלון בוטיק.

מקהלה" של עפרה צימבליסטה, שרים מ-1996 ברוטשילד 96 (צילום: טל שגיא)

ברוטשילד ‭,113‬ שהוצב בשנת 1989 כשער לשדרה, ופסלו הכמעט בלתי נראה של מיכה אולמן, "יסוד‭,"‬ ברוטשילד ‭.129‬ פסל זה עשוי יסודות בטון הטמונים בקרקע תוך מטרה שבעתיד ימצאו אותו ארכיאולוגים, והוא שונה מפסלי החוצות הבולטים של אמן נפלא זה ‭")‬כס" באוניברסיטת תלאביב, "איש ואישה" היפה ברח' ויצמן 18 ו"שער" ברחבת מוזיאון תל-אביב‭.( ‬

הלאה. כדי להגיע לשדרות ח"ן נעבור דרך כיכר התרבות החדשה והיפה, עם פסל העיגולים הוותיק של מנשה קדישמן. בשדרה (שבה הפיקוסים הם פסלי חוצות לכשעצמם) על בית מס' 24 אפשר לראות תבליט קיר שמור היטב של דן לבני משנת ‭.1970‬ מול בית 39 נמצא פסלה של סיגל פרימור "פיאנו-פיאניסימו‭."‬ הפסל הארוך ‭8)‬ מ‭('‬ נבנה בשנת 1989 מפלדת אל-חלד, והוא מתאר סלון של בית: וילון המסתיר את המטבח, ספה הפונה החוצה, פסנתר כנף ושידה עם מגירות.

בכיכר העירייה ניצב במלוא הדרו פסל "השואה והתקומה" של יגאל תומרקין, פירמידה הפוכה עם פסים ככלא או כבגדי המחנות, וצורה הפוכה של מגן דוד. לתומרקין, אגב, יותר מעשרה פסלי חוצות בעיר. נסיים את המסלול בפסלו היפה של גבי קלזמר בשד' בן-גוריון ‭,84‬ מערבה מבניין העירייה, המתאר פנס רחוב שמטיל אלומת אור, אבל מברזל חלוד. יעקב מרקל כותב בספרו (ראו מסגרת) שאלומת האור אומרת "חפשו אותי מתחת לפנס‭,"‬ ואולי מרמזת על משחקי הילדות ליד הפנס במקום שהיה בעבר גן החיות של העיר.

האנדרטה לשואה ולתקומה כיכר רבין, פסלו של תומרקין (צילום: יעקב סער, לע"מ)

מסלול 2: יפו

את המסלול הזה אי אפשר לעשות ברגל בגלל המרחק בין היצירות. מומלץ לעלות על אופניים או לשכור כאלה מתל אופן כדי להגיע מפסל לפסל.

נתחיל בגן הפסגה. גבוה מעל הים ניצב הפסל "שערי האמונה" של דניאל כפרי משנת ‭,1975‬ כולו אבן גיר. בתחתית הפסל שתי אבני הכותל המערבי, ובקצהו העליון קורה המסמלת את הארץ המובטחת. באמצע תמונות מסיפורי התנ"ך.

משם למרכז היהודי-ערבי ברח' קדם ‭,100‬ עדיין מול הים. שם ניצב פסלו של האמן האוסטרי פרידריך הונדרטוואסר, "רהט‭,"‬ בצורת יד המעניקה מים, והוא מקום נוח וטבעי לילדי המרכז לטפס עליו וליהנות ממנו.

בהמשך נמצאים שני פסלים במצב עלוב למדי, כאלה שהפכו כתובת לקשקושים ואף לפחי זבל. כך קרה לפסל של יצחק גולומבק בשד' ירושלים ‭,50‬ וזה גם גורלו של הפסל היפה של ישראל רבינוביץ "כפר‭,"‬ ברח' סגולה ‭,2‬ ליד תיאטרון גשר.

ברחוב המקביל, נחמה ‭,2‬ מעטים שמים לב ל"כפכפים" של בלו סיימון פיינרו, ויושבים עליו כאילו היה ספסל. עוד ביפו: הלווייתן של אילנה גור ברח' פסטר בעיר העתיקה, ופסל של צבי גרא לזכרו של נתן פנץ, שהוקם ב‭2003-‬ בכיכר שנקראת על שמו. פנץ היה כוכב מכבי תל-אביב בכדורגל ונפל על כיבוש יפו במלחמת השחרור.

הפסל "שערי אמונה" בגן הפסגה ביפו (צילום: זיו ריינשטיין)

מסלול 3: הטיילת וגן העצמאות  

בגן צ'ארלס קלור ניצב פסלו היפה של אילן אורבוך "נבל, ים והרוח החרישית". אורבוך, ישראלי הפועל בחו"ל, הציב את הפסל בשנת ‭,1989‬ והוא עשוי מעץ בשילוב אבן. עוד בגן מעל הים: פסלה המוקדם של אילנה גור "אישה ברוח‭."‬

צפונה משם, בטיילת פינת טרומפלדור, מתנוסס פסלו של צדוק בן-דוד, הפועל גם הוא בעיקר בחו"ל. שם הפסל "מעבר לתחום" והוא מתכתב עם העבודות הנהדרות האחרות של בן-דוד ברחבת מוזיאון תל-אביב וברמת אביב ג' (אחימאיר פינת רקנאטי, בכיכר‭.(‬

בהמשך הטיילת, אם נעלה לרח' הירקון ‭,121‬ נפגוש את פסלו של גדליה סוחובולסקי משנת ‭,1974‬ המסמל את הפנינה הנמצאת בים.

בגן העצמאות יש כמה אוצרות פיסוליים. אם תעלו אליו מכיוון הילטון, תפגשו את הפסל החדש של בועז ועדיה (שחי גם הוא בחו"ל) "אסא ויהושפט" שלובי הידיים, עשויים ברונזה. ליד הפסל היפה אין שילוט, אך לפחות הוא מואר גם בלילה.

בהמשך הגן צפונה, יחד עם המראה הקסום אל הים, נמצאים חמישה פסלים שהותקנו בו לפני שנים רבות, ועדיין אקטואליים: האנדרטה לזכר הטייסים של אבא אלחנני ובנימין תמוז מ‭,1952-‬ "שער לשלום" של פייטרו קאשלה מ‭1972-‬ שנראה כמו שבלול (כילדים נהגנו להתחבא בתוכו‭,(‬ ופסל הפלדה הענקי של דב פייגין משנת ‭.1982‬

בפינה הצפונית של הגן נמצאת בריכת הנוי של שמעון צבר, מוקפת פסיפס המתאר בעלי חיים מקומיים: לטאה, צפרדע, נחש, עקרב, נמלה ויצורים רבים אחרים. הבריכה הוצבה כאן עם הקמת הגן בשנות ה‭,50-‬ ולפני כשנתיים שוחזר וחודש הפסיפס לאחר שנים של הזנחה. צבר עצמו, שחי ופעל בחו"ל כמו אמנים רבים אחרים ששתלו פסלי חוצות בישראל, נפטר בלונדון ב‭.2007-

מגוון אוצרות פיסוליים. גן העצמאות (צילום: זיו ריינשטיין)

‬מסלול 4: שאול המלך ורחבת המוזיאון

רחבת מוזיאון תל-אביב היא, מן הסתם, המקום הכי מתבקש לפיסול חוצות. אפשר למצוא כאן עבודות של מיטב אמנינו, בהם צדוק בן-דוד, זיגי בן-חיים, מיכאל גרוס ומוטי מזרחי. כאן אפשר לראות את הסירה היפה של עמנואל הצופה, אמן ורב-חובל, שעשויה אבן בזלת גלילית; את הדמות הרוכנת של הפסל הבריטי הנרי מור ואת שתי הדמויות היושבות של בריטי נוסף, לין צ'דוויק.

למנשה קדישמן שני פסלים ברחבה: "עקדת יצחק" ו"מטוטלת‭,"‬ ולתומרקין את "טום וטאבו‭."‬ בשביל המקשר את המוזיאון עם משכן האופרה נישא לגובה פסלו של מיכה אולמן "שער" משנת ‭.1995‬ היצירה כל כך גבוהה ומוקפת אובייקטים אחרים - שקשה בכלל להבחין בה. עם זאת, אי אפשר שלא לראות את "גווילים" של דינה רקנאטי בצידה השני של ספריית בית אריאלה (על שאול המלך‭,(‬ העשוי לוחות ברזל צבעוניים בגובה 3 מטרים.

לכל אלה נוספים הפסלים בתוך גן המוזיאון, שעליהם אפשר להשקיף גם מהרחבה, ופסלו של עופר ללוש "ראש‭,"‬ שנמצא בגן רבקה זיו בגב המוזיאון (ברקוביץ ‭.(8‬

לא רק ברחבת המוזיאון, גם באזור הסמוך של בנייני המשרדים אפשר למצוא פסלי חוצות יפים. כזה הוא הפסל "קרני חיטין" של יגאל תומרקין בשאול המלך ‭,8‬ וכאלה הם הפסלים בדובנוב הסמוך: "אובייקט" של ידיד רובין, שמיעט לפסל ובעיקר צייר בדובנוב 10 (חלקו העיקרי של הפסל מוסתר עכשיו על ידי עץ תמר שגדל פרא‭",(‬פרומתאוס" של קדישמן בדובנוב ‭,8‬ וברח' דניאל פריש 3 הסמוך הפסל המורכב של דב אור-נר "אתרים של רע‭,"‬ שהוקם ב‭1989-‬ ומספר את סיפור חייו של אל השמש המצרי רע.

פסל זה, כמו רבים אחרים בעיר, מורכב מצורות גרפיות. נראה שריבועים, משולשים, עיגולים ומלבנים אהובים מאוד על אמני החוצות של תל-אביב.

המקום המתבקש לפיסול חוצות. מוזיאון תל אביב (צילום: תומריקו)

ספר חדש: פסלים בתל אביב  

נתקלתם בפסל ואתם סקרנים לדעת מי האמן שמאחוריו? באתר של עיריית תל-אביב מצאנו רשימה מכובדת של

הפסלים ויוצריהם, כולל כתובת ומפה. מקור נוסף: ספר חדש, "אמנים יוצרים בתל-אביב‭,"‬ שנכתב על ידי מורה הדרך הוותיק יעקב מרקל (מימין‭,(‬ ומתאר את מרבית פסלי החוצות בעיר, כולל אנדרטאות.

מרקל, בעצמו מספר סיפורים נפלא ומומחה לסיורים היסטוריים בתל-אביב, מספר על כל אמן ופסלו לפי סדר א"ב של שמות האמנים (ולא לפי כתובות הפסלים‭,(‬ כולל צילומים והסברים באנגלית. זהו ספרו השלישי של מרקל, אחרי ספר על בית הקברות בטרומפלדור, ספר על שכונת מונטיפיורי ובקרוב על שכונת נחלת יצחק. המרכז להכרת תל-אביב יזם סיור בעקבות ספר הפיסול, בהדרכתו של מרקל, המתרכז בפסלים שבין כיכר התרבות לכיכר העירייה.

פורסם ב"מסלול" של "ידיעות אחרונות"