החתן ביטל החתונה בסמס. הכלה תפוצה?

יפעת ונועם (השמות בכתבה בדויים) נפגשו בשנת 2006. תשוקה סוערת הפכה לזוגיות והשניים שכרו דירה משותפת בירושלים. שנה לאחר מכן הציע נועם במחווה מרגשת נישואים ליפעת. נבחר אולם אירועים, שולמה מקדמה, והזמנות נשלחו לכ-700 אורחים. שבוע לפני האירוע, בעיצומם של סידורים אחרונים, קיבלה יפעת הודעת סמס מנועם: "אני מבטל את החתונה".

עוד בנושא:

יש ספק? אין ספק! מתי שווה לבטל את החתונה?

כשמשבר פוקד אתכם רגע לפני החתונה

יפעת המזועזעת פנתה לבית המשפט והגישה תביעה על "הפרת הבטחת נישואים", בשל הפגיעה הנפשית והכספית שנגרמה לה ולמשפחתה. בין הנזקים שפורטו, היו הוצאות רבות על בגדים, פתיחת תיק ברבנות, הדפסת הזמנות ועוד. מעבר לכך טענה יפעת שהיא סובלת מדיכאון והשפלה, לא מצליחה ליצור קשר זוגי יציב לאחר הפרידה ואף אושפזה בעקבות משבר נפשי.

דיני נזיקים ועניינים שבלב

הפרת הבטחת נישואים היא עוף מוזר בעולם המשפט. היא מערבת עניינים שבלב, דיני חוזים ודיני נזיקים, רגשות עזים ומניעים סותרים. הסיטואציות שנתקלנו בהן מגוונות: אנשים בעלי מבנה נפשי ומוסרי מפוקפק, שאת חלקם ניתן לכנות נוכלים, אשר מפריחים הבטחות נישואים במטרה לקבל טובות הנאה כספיות או מיניות מנשים תמימות;

זוגות שהחליטו להתחתן, על סמך רגשות אמת של אהבה ותשוקה, אך הלב התהפך ושינה כיוון; ובמקרים אחרים אחד מבני הזוג מגלה פרטים בעיתיים על שותפו העתידי לחיים – מחלות נפש, חובות כספיים, עבר פלילי וכיוצא באלו - ומבקש להיפרד.

השאלה העיקרית היא אם ניתן להתייחס להבטחת נישואים כאל חוזה מחייב, כפי שהביעה יפה השופטת: "הקושי האמיתי המאפיין את הסוגיה בה אנו עוסקים הוא באיתורו של קו הגבול בין הבעת כוונה, רצון או ציפייה, לבין הבטחה מחייבת במשפט. גבול זה עשוי להיות דק כחוט השערה". וכבוד השופט ברק מוסיף – "השאלה האם בני הזוג ראו עצמם כבולים מבחינה משפטית, או שמא ההתחייבות ביניהם היא אך במישור החברתי או המוסרי, היא שאלה שצריכה להיבחן על פי נסיבותיו של כל מקרה".

"יש לבחון, בין היתר, את התנהגות הצדדים, טיב הקשר ותוכנן של ההבטחות. כמובן, הסתמכות מצד מקבל ההבטחה ושינוי מצבו לרעה עשויים להיות אינדיקציות בדבר כניסה לתחום החוזי". כלומר, על ביהמ"ש לבחון האם היתה הבטחת נישואים, ואם היתה הבטחה - האם היא מהווה חוזה מחייב, שהפרתו מאפשרת תביעת פיצויים.

במשפט הישראלי נקבע כי ניתן להחיל על הסכמים להינשא את דיני החוזים. אך בניגוד לחוזים אחרים, הרי ברור לכל בר דעת שלא סביר לכפות על אדם לקיים את ההסכם ולהתחתן בניגוד לרצונו, וכמובן שלא לכך מכוון בית המשפט, אלא לפיצוי מי שנפגע מההפרה. בדיון בעניינה של יפעת, שנותרה בודדה, טען בן הזוג כי ריבים ומחלוקות הדדיים הביאו לביטול החתונה, וכי יפעת הגישה את התביעה כסגירת חשבון נקמנית כנגדו.

אנו מקשיבים לטענות ותוהים מה לבית המשפט ולעניינים שבינו לבינה? האם החוק יכול להתערב במה שבלב, ברגש? על כך ענה השופט ברק: "ניתן לטעון כי הסכם להינשא הוא בעל אופי אינטימי ומצוי בתחום הרגש, ולכן יש להכיר בחירות של כל צד להשתחרר מההבטחה בלי שיהיה בכך הפרה, אולם המשפט הישראלי אינו יכול להיות אדיש להסכמה להינשא, ואינו צריך להשאיר הסכמה זו במשבצת המעניקה חופש החלטה לכל אחד מהצדדים".

והוא ממשיך ומנמק: "ראשית, הפרת הבטחה להינשא עשויה לגרור נזק לצד השני ואין צידוק ענייני שלא לאפשר קבלת פיצוי על נזק זה. פגיעה בהיבט הקנייני של ההבטחה להינשא צריכה להיתקל בתגובה רכושית בדמות פיצויים על הנזק שנגרם. שנית, המשפט אינו שולל תוקף משפטי מחוזים המבוססים על אדנים רגשיים והנוצרים בנסיבות אינטימיות בינאישיות".

כלומר, יש מקום לדון בבית המשפט בהפרת הבטחת נישואים מכיוון שמדובר בנזק שנגרם לצד הנפגע. הנזק עשוי להיות נזק ממוני – אובדן הכנסה, השקעת כספים באירוע המיוחל, או נזק שאינו ממוני – דיכאון, בושה ועוגמת נפש, פגיעה בסיכויים להינשא ואף ללדת ילדים. למרות זאת, בדרך כלל מסתייג בית המשפט מהטלת סכום פיצוי גבוה, כדי שלא ייווצר מצב שאנשים יממשו את הבטחת הנישואים רק כדי שלא לשלם פיצוי, למרות שאינם מעוניינים להינשא.

הגט שלא הגיע

במקרה מעניין אחר משנת 2004, חויב אדם לשלם לזוגתו לשעבר 40 אלף שקלים ועשרת אלפים שקלים לשכר טרחה והוצאות בית משפט, על הפרת הבטחת נישואים. השניים הכירו כעשרים שנה קודם לכן, היחסים התהדקו והם עברו לגור יחד. לאחר חודשים מספר הופתעה האישה לגלות כי בן זוגה כבר נשוי. הוא, מצידו פטר את ספיקותיה בכך שהוא מצוי בהליכי גירושים, וטען כי ברגע שיגיע הגט, לא יהסס לשאת אותה לאישה.

כך עברו שנים ונולדו לזוג שני ילדים, בעוד הגבר דואג לתחזק את ציפייתה לגט המיוחל, ובמקביל חוזר לאשתו מדי פעם בפעם. משנולדה הבת הצעירה, הגיע לבית החולים עם זר פרחים ומסמך המסדיר את המזונות אותם ישלם עבור הרכה הנולדת. האישה הבינה שחתונה כבר לא תהיה ותבעה את הגבר על הפרת הבטחת נישואים.

כאן באה לידי ביטוי ההתנגשות הערכית בשמירה על מוסד הנישואים אל מול התפיסה שהבטחות צריך לקיים, ומי שמפר הבטחתו וגורם נזק, צפוי לשאת באחריות בגין כך. שנים רבות היה מקובל במערכת המשפט שהבטחת נישואים מאדם שעודו נשוי - אין לה תוקף, והפרתה אינה מהווה עילה לתביעת פיצויים. אך בשנים האחרונות קיימת האפשרות לתבוע פיצוי גם במצב שאחד הצדדים או שניהם נשואים.

בפסק הדין נקבע כי שמירה על מוסד הנישואים לא צריכה לבוא על חשבון הקורבן של הבטחת הנישואים, וכי לכיבוד התחייבויות יש חשיבות ציבורית ואישית, ולכן נפסקו פיצויים לטובת התובעת. נסכם ונאמר כי הבטחת נישואים אינה דבר של מה בכך, ויש להתייחס אליה בכובד ראש. לא הרבה יודעים שיש לה מעמד משפטי של הסכם מחייב.

מאידך – בתי המשפט אינם ששים לעסוק בתיקים של הפרות הבטחות נישואים ולפסוק פיצויים לנפגע ההפרה, בגלל נקודת המוצא הבעייתית לפיה הבטחה שניתנה היא זו שאמורה לחייב אדם להינשא (למרות חוסר רצון ואהבה בקשר), והרתיעה ממצב בו אנשים יינשאו רק כדי להימנע ממתן פיצויים, וכן בגלל החשש מתביעות שווא שמקורן בנקמנות גרידא.

ומה לגבי יפעת, הכלה המאוכזבת? לאחר שהתגלה כי השתתפה לאחר ביטול הנישואים בתכנית ריאליטי, וכי כנראה הפריזה בנזק הנפשי שנגרם לה - היא נאלצה להסתפק בפיצויים בגובי של 15 אלף שקלים בלבד, שנפסקו עבור הוצאות החתונה שכבר שולמו. מהכאב וההשפלה נקווה שתתאושש במהרה, בכוחות עצמה או בזרועותיו של גבר אחר, מסור יותר.

(הסיפורים בכתבה מבוססים על מקרים אמיתיים. השמות והפרטים שונו.)

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

הכותב עו"ד ירימי נתנאל - בעל משרד המתמחה בנושאי גירושין ובדיני משפחה.