הדרך לחירות עוברת במלחמה בבורגנות

פרק ראשון: חופש

יום בהיר אחד זה קרה גם לכם - החלום שטיפחתם מאז ימי הילדות, חלום ה'חיים באושר ועושר', התגשם – אחרי טיול ארוך בחו"ל, לימודים מרתקים באוניברסיטה ותקופה מספקת של חיי רווקות בתל אביב ההוללת, מצאתם את בחיר ליבכם, התאהבתם והחלטתם להתחתן. בתחילת חיי הנישואין הרגשתם בני חורין - כמו ילדים קטנים שמשחקים בלהיות גדולים, עשיתם את כל אותם דברים שחלמתם עליהם כבר זמן מה - לקחתם משכנתא, קניתם בית, ריהטם יחד את חדר השינה, הפסקתם להשתמש באמצעי מניעה, והתחלתם לחשוב ברצינות על ילד ראשון...

עוד בנושא:

רוצים חירות? תפסיקו לנסות לשלוט בהכול

במשך תשע שנים השתניתי רק בשבילו

בין אם התחתנתם בשנות העשרים ובין אם בשלהי גיל שלושים, יש משהו בתחילת חיי הנישואין שגורם לתחושה של חופש – חופש מההורים, חופש מן הרווקות שכבר הפכה מעיקה, חופש מן הפחד 'שלא תמצאו', שתישארו לבד, וחופש לאהוב מבלי לחשוש מנטישה.

פרק שני: עבדים היינו

אבל מהר מאד החופש נגמר. לפעמים עוברות מספר שנים ולעיתים רק כמה חודשים, ואתם מתחילים להרגיש כמו עבדים של הזוגיות שלכם, ושל כל מה שהיא דורשת מכם.

כל מה שחלמתם עליו בשלב הרומנטי הופך לחובה שאם לא תגשימו ומהר, תחשבו לחריגים: ילדים, בית, משכנתא אדירה, קריירה שצריך לפתח בקצב מסחרר, ויחד עם אלה – ביקורים קבועים אצל ההורים - פעם אצלך ופעם אצלה, חגים משפחתיים מעיקים במקום נסיעות מגניבות לחו"ל בערב החג, והדעות של אמא שלה עליך – ושל אמא שלך עליה, ושל אמא שלה על אמא שלך...

שורה אינסופית של חוקים ומטלות שלא ידעתם על קיומן מאיימת להכריע אתכם, ואינן מסתיימות לעולם: צריך להתעורר לילדים באמצע הלילה, לקום בבוקר לעבודה ולהראות 'טיפ-טופ', לבדוק את חשבון הבנק כדי לוודא שגמרתם את החודש, ולהתווכח שוב ושוב את מי מן ההורים מבקרים השבוע, ולמה גם הפעם לא משאירים את הילדים אצל הסבתות ובורחים לסוף שבוע במידבר.

לאט לאט הולכת הזוגיות וגוועת. זה קורה כשהצעיר בילדים מגיע לגיל 3 ואתם נשואים כבר כמעט 10 שנים. או אז עולה אל מעל פני השטח התהייה שאותה אתם מנסים להדחיק כבר זמן מה: לאן נעלמה האהבה, ולאן בעצם נעלמו החיים? חלקיכם יסחבו את התהייה הזו עד שהילדים יגיעו לצבא או יתחתנו. חלקיכם יתעלמו ממנה וימשיכו בחייהם תוך השלמה עם המצב והבנה ש'ככה זה'. אחדים ישברו. המשבר יוביל לגירושין, הגירושין – לשברון לב עבור הילדים שכל-כך רציתם, למריבות על הבית שכל-כך התאמצתם לקנות, ולמשבר בקריירה בה השקעתם כל-כך הרבה שעות.

פרק שלישי: להיות בני חורין

אלה מבינכם שמעזים לתהות בקול רם, מגיעים בסופו של דבר לחדר האימון והייעוץ הזוגי. כאשר אני פוגשת אתכם אתם מבקשים לדעת איך מחזירים את תחושת החופש לחיים ואיך הופכים מעבדים לבני חורין. הינה 4 עצות: 

1. אתם לא חייבים להיות חלק מן העדר

ייתכן שאינכם מודעים לכך, אבל מספר הילדים שלכם, בדיוק כמו המקום בו אתם גרים, העבודה שבחרתם בה, והבגדים שאתם נוהגים ללבוש – כולם סמלי סטטוס. לעיתים קרובות מידי אנשים מתהדרים בכמות במקום באיכות – במחיר הבית שקנו במקום באיכות החיים שתהיה להם אחרי קנייתו, ברמת ההכנסה שלהם במקום ברמת הסיפוק שלהם מהעבודה, ובכמות הילדים שהביאו לעולם (אחד או שניים זה "לא מספיק"), במקום בשאלה האם יוכלו להעניק להם ולעצמם, חיים טובים ומספקים.

אני ממליצה להפוך את הסדר ולשים דגש על האיכות ולא על הכמות: אם אתם עדיין בשלב טרום הילדים, שאלו את עצמכם האם אתם באמת רוצים להביא לעולם ילדים שיחוו את הוריהם כעבדים או שאולי אפשר להיות מאושרים גם אם 'מסתפקים' בשני ילדים. ואם אתם כבר אחרי – בחרו מקום מגורים שיאפשר לכם לגדל את ילדכם בשמחה, בחדווה, באהבה. יתכן שהמקום הזה יהיה פחות 'נחשב' בעיני החברים שלכם, יתכן שהוא יהיה פחות 'יוקרתי', אבל אם הוא יאפשר לכם להיות הורים שלווים יותר ואנשים שלווים יותר – הוא כנראה עדיף.

כך גם לגבי עבודה - בחרו בעבודה שאתם אוהבים, ולא בעבודה 'נחשבת'. לאורך זמן זה יוכיח את עצמו יותר מעבודה שמביאה רק כסף וסטטוס. אנשים מתעייפים פחות כאשר הם עושים דברים שהם אוהבים. הם נשחקים יותר כאשר הם עושים דברים שאינם אוהבים. במקביל, בין אם אתם עובדים בעבודה מספקת ובין אם בעבודה שוחקת, הטעינו את עצמכם באנרגיות כאשר אתם חוזרים הביתה. ניתן לעשות זאת באינסוף צורות, שאף אחת מהם איננה קשורה לישיבה מול הטלוויזיה, לעישון ג'וינט או לשתיית כוסית וויסקי.

מצאו את החופש, למרות הנישואים, הילדים והשגרה השוחקת(צילום: shutterstock)

2. היזכרו בעצמכם

אתם פוגשים זה את זו מידי בוקר ומידי ערב, אתם ישנים יחד ומבלים את השבתות יחד, אך בפועל אתם מרגישים לבד. גם במקרה זה אני ממליצה על איכות במקום על כמות – הפכו את המפגשים המשותפים שלכם לתדירים פחות אך משמעותיים יותר. חזרו לעסוק בתחביבים שלכם, פגשו את הידידים שלכם, ועשו דברים לבד. יש חשיבות רבה לקיום העצמאי שלנו גם כשאנו חיים בזוגיות. ההתערבבות הרומנטית המאפיינת את תחילת הקשר, גורמת לנו לשכוח חלקים חשובים מעצמינו בהמשכו.

אחר כך גורמים לכך הילדים, העייפות, החובות האינסופיים, השגרה וההרגלים הגרועים. בסופו של דבר מאבדת הזוגיות את המתח, התשוקה וההתרגשות זה לקראת זו. בני זוג שמקפידים לשמור על טריטוריות נפרדות, מצליחים לשמור על התשוקה, ליהנות יותר זה מזו, ולהימנע מלקחת אחד את השני כמובן מאליו.

3. היזכרו למה התחלתם את כל זה

זוגיות, זוכרים? אמנם גילתם כבר שהחלום על חיים 'באושר ובעושר' מתאים רק לאגדות, אבל יש המון דברים שאתם יכולים לעשות על מנת להפריח את הזוגיות שלכם. לפני שהחיים הפכו למסע של מטלות נהגתם לחזר זה אחר זו – קבעתם פגישות, התלבשתם יפה, התבשמתם, התאפרתם והקפדתם להיות במיטבכם. כל מה שצריך הוא לעשות בדיוק את אותו דבר גם עכשיו: תאמו זמן וצאו לדייט. אם תחכו לפרץ של ספונטניות שיוציא אתכם מן הבית, הוא כנראה לעולם לא יופיע – בדיוק כפי שלא הופיע גם בעבר.

וזכרו לאהוב זה את זו: הזכירו זה לזו את האהבה שלכם מידי יום ביומו - בחיוך, במחמאה, בפרגון, בנשיקה לפני היציאה מן הבית... ככל שתשתמשו בהם יותר, הם יצמחו ויעצימו את הזוגיות שלכם.

4. פרקו כעסים לפני שהכעסים יפרקו אתכם

כוחם של התסכולים והכעסים שאתם צוברים במהלך היום עלול לרמוס את האהבה, וכעסים שלא מדברים עליהם הופכים לחומר הנפץ של הזוגית. מצאו זמן מתאים, (לא במפגשים הרומנטיים שלכם, ולא רגע לפני שאתם הולכים לישון) על מנת לדבר על דברים שמפריעים ומכעיסים.

השתדלו לפרק את הכעס כמה שיותר מהר מתוך הקשבה אמיתית, סובלנות הדדית ואמונה בסיסית שבן הזוג שלכם לא באמת מתכוון להרע לכם. לעיתים תהליך שחרור מכעס הוא תנאי הכרחי למימוש כל הדברים האחרים שהצעתי. אל תוותרו עליו גם אם הוא כרוך בפניה לייעוץ משותף. מחיר הוויתור על הזוגיות עלול להיות כבד הרבה יותר.

חג חרות שמח!

לכל הכתבות והמומחים - כנסו לפייסבוק של ערוץ יחסים.

כנרת טל מאיר היא מאמנת ויועצת אישית זוגית ומשפחתית. מטפלת רוחנית