שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    שנאה, הסתה ואובדן זהות. מה קורה למלזיה?
    ממדינה עם מוסדות דמוקרטיים שבה קבוצות אתניות יריבות חיות ביחד, הפכה מלזיה למדינה שמיישמת את הדין האיסלאמי ופוגעת במיעוטים

    בראשית מרס 2014 הרשיע בית משפט במלזיה בשנית את אנוואר איברהים, ראש האופוזיציה ולשעבר שר בכיר ממפלגת השלטון, ב"מעשה סדום" שביצע לכאורה ב-1998; ההאשמות מדברות על יחסי מין בהסכמה עם גבר אחר ולא על אונס. פסק הדין ניתן לאחר שאיברהים כבר ישב כמה שנים בכלא, זוכה ושוחרר. המשמעות - הוא לא יוכל להתמודד בבחירות ולאיים על הממשלה. נשיא ארצות הברית ברק אובמה נמנע בשבוע שעבר מפגישה עם איברהים בביקורו ההיסטורי במלזיה.

     

    "מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:

    גילו את אמריקה: הכסף הגדול בורח מסין / ד"ר גיא לרון

    20 שנה לרצח העם הרואנדי: לעולם לא עוד? / פרופ' עומר מקדום

    ישראל לא לבד. גם קפריסין רוצה שלום וביטחון /  ג'יימס קר לינדסי

    אפקט סטלין: ישראל והפלסטינים מתים מפחד / פרופ' איאן ס. לוסטיק

     

    לפני יותר מחצי שנה אסר בית המשפט במלזיה על שימוש במילה "אללה" בטקסטים ובהקשרים שאינם מוסלמיים. בכך נפסלו מיניה וביה ספרי הברית החדשה בשפה המלאית. בתשובה לטענה שהמילה היחידה ל"אל" (להבדיל מ"אליל") בשפה המלאית היא "אללה", נענו העותרים שעל כשניים וחצי מליון הנוצרים במדינה להשתמש במילה האנגלית המקבילה בפולחניהם.

     

     (צילום: אלדד בק)
    (צילום: אלדד בק)
    לפני כחודש נפסל להפצה במדינה גם קומיקס יפני פופולרי משום שגיבורו הושווה ל"אל" (אללה) בטקסט. לפני כעשור נחנכה עיר הבירה החדשה פוטרה-ג'איה (מילולית "ניצחונו של הנסיך"). בניגוד למטרופולין התוסס של הבירה הישנה קואלה לומפור, המאופיינת כמו רוב ערי מלזיה ברוב סיני ובמגוון דתי, גזעי, לשוני ותרבותי, פוטרה-ג'איה היא עיר מתוכננת שמסגד ענק עומד במרכזה, ורוב תושביה הם פקידים ממוצא מלאי-מוסלמי.

     

    הדמוקרטיה הוותיקה הופכת לאתנו-קרטיה

    האירועים הללו, יחד עם הלחץ הבלתי פוסק לממש את החקיקה מ-1993 המחילה את הדין האיסלאמי ואת הענישה האיסלאמית במדינת המחוז קלנטן, ממחישים את השינוי העמוק שעוברת מלזיה בשנים האחרונות. ממדינה שהצליחה לקיים הסדר דמוקרטי-ייצוגי מתפקד בין קבוצות אתניות יריבות, למדינה שממשלתה שוחקת בכוונת מכוון את הזהות הלאומית המשותפת. בקצרה: מלזיה הופכת מדמוקרטיה מתפקדת - גם אם סמכותנית, מפלה ולא מושלמת - לאתנו-קרטיה מוחלטת. בכך מאבדת מלזיה, אחת הדמוקרטיות המוסלמיות הוותיקות, את המעמד שהיה לה כמודל לחיים פוליטיים בצל סכסוך אתני, הנקנים כמעט בלי מחיר דמים.

     

    מלזיה היא מדינה קטנה יחסית בת פחות משלושים מיליון תושבים, אך חשיבותה הגיאו-פוליטית עולה עשרות מונים על גודלה. חצי האי המלאי, שרוב שטחו בתחומה (יתרתו מצויה בשטחן של תאילנד ובורמה/מיאנמר), חולש על מצר מלאקה. המצר נחשב לאחת מדרכי הסחר והתעבורה הרגישות והחשובות ביותר שעוברים בהן כ-30 אחוזים מסך הסחורות וחומרי הגלם בעולם בדרכם אל מזרח אסיה וממנה. עד שיפשירו קרחוני הקוטב הצפוני, יישאר המצר הנתיב הבלעדי כמעט למעבר בין אסיה, אירופה ומזרח אפריקה.

     

    המדינה נולדה בתקופה הקולוניאלית ועוצבה ברוחה. עד לסוף המאה ה-19 הייתה מלאקה, שהתפרנסה מסחר התבלינים, העיר הגדולה היחידה באזור המיושב בדלילות. עם התפשטותה של המהפכה התעשייתית עלה הביקוש הגלובלי לחומרי גלם המופקים מגידולים טרופיים ולמחצבים מקומיים כמו אבץ. כך נחרץ גורלו של חצי האי המלאי להפוך מושבה של המעצמה הדומיננטית - בריטניה. זו קיבצה יחדיו כמה סולטניות מלאיות-מוסלמיות וכפפה אותן לשלטונה הישיר או העקיף.

     

    מפגינים מוסלמים בקואלה לומפור נגד השימוש במילה "אללה" (צילום: EPA)
    מפגינים מוסלמים בקואלה לומפור נגד השימוש במילה "אללה"(צילום: EPA)

    כלכלת המטעים והמכרות משכה עשרות מיליוני מהגרי עבודה וסוחרים מרחבי סין, הודו והארכיפלג האינדונזי. הארץ-ללא-עם התמלאה בתוך כשבעים שנה בהמוני אדם. הסינים הפכו בשנות ה-20 של המאה ה-20 לקבוצה האתנית הגדולה ביותר, והותירו את המלאים וגם את ההודים במיעוט, אך שום קבוצה לא היוותה רוב באוכלוסייה.

     

    היסטוריה של דיכוי

    גל ההגירה הגדול שהחל במחצית המאה ה-19 פסק רק עם המשבר העולמי הגדול בשנות ה-30 של המאה ה-20, שהפחית משמעותית את הביקוש לייצוא המקומי. השלטון הקולוניאלי הבריטי נהנה מרשתות המסחר הבינלאומיות שיצרו המהגרים הסינים וההודים, והקצה את המלאכה השנואה של ניהול הכלכלה לסינים. כך היו גובה המסים, המלווה בריבית, החנווני המעלה לפרקים את מחירי המזון ומוכר האלכוהול סינים ברובם. פניהם הגלויות של הניצול הקולוניאלי ושל עליות המחירים היו אם כן סיניות ולא אירופיות. יתר על כן, בגלל מיעוט האירופאים במושבה, היה - ועודנו - רוב מניינה של האוכלוסייה העירונית סיני.

     

    ב-1941 כבשה יפן את מזרח אסיה ושמה לאל את האמונה המוצהרת בדבר עליונות הגזע הלבן. תבוסתם המשפילה של הלבנים עוררה רגשות לאומיים בקרב המלאים וההודים, שאותם טיפחו היפנים כדי לאיים על השלטון הבריטי בהודו. לעומת זאת, היפנים טבחו בסינים שבמלאיה, שהיו מזוהים עם מתנגדי הכיבוש היפני בסין, ודיכאו את ההתארגנויות הפוליטיות המסועפות שלהם.

     

    המלאים, שצפו מהצד ברצח ההמוני של הסינים בתחילת הכיבוש היפני, הפכו לטובחים בעצמם לקראת סופו, ועם היחלשותה של יפן והתרופפות השלטון הקולוניאלי שקעה הארץ במעשי טבח הדדיים. אלה פסקו רק עם השלטת הסדר האלימה מצד הבריטים, שחזרו אחרי תבוסת יפן לשלוט באזור. זהו שורשו המדמם של הסכסוך האתני, אשר בניגוד לנעשה בחלקי עולם אחרים לא המשיך כחשבון דמים היסטורי בתקופה הפוסט-קולוניאלית.

     

     (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)
    אחרי המלחמה ניסו הבריטים לכפות שלטון עצמאי אך נאמן להם, אשר ייצג את כל הקבוצות האתניות. ההצעה למתן אזרחות וזכות בחירה שווה לכול נדחתה על ידי המלאים, שהיו באותה עת בנחיתות מספרית. בצל המלחמה הקרה זוהו הסינים קולקטיבית ובזדון עם סין הקומוניסטית, והבריטים בחרו, כמו היפנים לפניהם, להעדיף את המלאים. כך אפשרו הבריטים כתיבת חוקה המנסחת במפורש את עליונות המלאים על פני שאר הקבוצות בפדרציה של מלזיה ובסולטניות המרכיבות אותה, והרחיבו את החוקים המפלים לרעה ברכישת קרקעות את שאינם מלאים.

     

    שנות ה-50 וה-60: ייצוג מלא לסינים ולהודים

    למרות היסוד האתנו-לאומי החזק, מלזיה התנהלה מיום קבלת עצמאותה ב-1958 ועד 1965 כדמוקרטיה שבה לסינים ולהודים היה ייצוג מלא בכל אחת מרשויות המדינה. ב-1965 גורשה סינגפור מהפדרציה, ואוכלוסייתה הסינית ברובה נגרעה מהמאזן הדמוגרפי. מעשה זה יחד עם צירופן לפדרציה, שנתיים קודם לכן, של סבח וסרווק, המצויות במרחק שעתיים טיסה מעבר לים, הפכו באופן מלאכותי את המלאים לרוב דמוגרפי ולבעלי זכויות יתר המעוגנות בחוק. מאז הם נקראו, יחד עם כל מי שאיננו צאצא לסינים, "בומיפוטרה" - מילולית "בני הארץ" או "נסיכי הארץ".

     

    ההיגיון מאחורי הסדר זה כונה בעבר בפי הבריטים "חלוקת עבודה תרבותית". הנחות היסוד הגזעניות הגלויות שמתוכן פעלו ראו בסינים "גזע חמדן ורודף בצע" ובמלאים "גזע עצל ורודף כבוד". לפיכך, קיבלו הסינים בכורה בתחום הכלכלי, ואילו המלאים קיבלו את העליונות הפוליטית והדתית. ב-1969, בעקבות בחירות שבהן התחזקה האופוזיציה שהייתה מורכבת מרשימה רב-אתנית מרכזית, מרשימה מלאית-איסלמיסטית ומרשימה סינית-סוציאליסטית, פרצו מהומות בין סינים ובין מלאים שחששו מרדיקליזציה של הסינים. במהומות נהרגו מאות ונפצעו יותר מאלף, והן גלשו מקואלה לומפור לסינגפור.

     

     (צילום: AP)
    (צילום: AP)

    אחרי המהומות הוכרז מצב חירום, הושעה הפרלמנט, ותוקנה החוקה כך שכל ביקורת על מעמד האדנות ("Ketuanan Melayu") המוקנה למלאים בחוקה נאסרה. כעבור כשנתיים כונס מחדש הפרלמנט, אך חוקי החירום נותרו על כנם. מאז ועד היום מתקיימות הבחירות כסדרן, אך מעמדה של מפלגת השלטון נותר כמעט בלתי מעורער.

     

    אין קשר בין הצלחה כלכלית לדמוקרטיה

    משנות ה-70 הפעיל השלטון תוכניות לשיפור מעמדו הכלכלי וההשכלתי של המיעוט המלאי הכפרי, על חשבון המעמד העירוני הסיני. התוצאה הייתה צמיחה של מעמד מלאי משכיל התלוי במדינה כמעסיק, ונדידה של סטודנטים סינים לאוניברסיטאות בסינגפור ובארצות אנגלו-סקסיות דמוקרטיות. בסוף שנות ה-90, אחרי עשור של צמיחה כלכלית ושיפור בנתוני העוני והאי-שוויון, של עיור, ושל מעבר מכלכלת חקלאות לכלכלת ייצור ושירותים מכוונת ייצוא, נראה היה שההסדר החדש מרצה את שני הצדדים.

     

    דא עקא, אז בא משבר המטבע האסייני ב-1997 וטרף את הקלפים. תחת שלטונו הארוך של ראש הממשלה מהטיר בן מוחמד (2003-1981) הוכח - שוב - שאין קשר בין הפרטה, עלייה ברמת החיים וכלכלת-שוק לבין דמוקרטיה.

     

    מלזיה של מהטיר הפכה סמכותנית יותר ויותר, וכמה ממבקרי השלטון, בהם שרים, שופטים ועיתונאים נעצרו.

    מהטיר התפטר אחרי 21 שנים בשלטון לטובת סגנו עבדוללה אחמד באדווי, וזה התיר את רסן הביטוי הפוליטי.

     

    בשנים שאחרי משבר הסאב-פריים של 2008 הוצפו רחובות קואלה לומפור במפגינים נגד השחיתות ובמובלע גם נגד העדפת המלאים. בעקבות זאת ובעקבות היחלשות מפלגת השלטון בבחירות באותה שנה, התפטר באדווי ב-2009 לטובת סגנו נג'יב ראזאק. זה האחרון ממשיך את מדיניותם הכלכלית של קודמיו ונזהר בדרך כלל במילותיו, אך מאפשר במודע ובמתכוון לכוחות אנטי-ליברליים ואנטי-דמוקרטיים לנהל פוליטיקה של שנאה והסתה, לטשטש את הזהות הלאומית הכוללת את בני כל הקבוצות האתניות ולהעמיד את זהותה של המדינה על בסיס אתני-דתי-גזעי צר. התוצאות ניכרות באותה גלישה מדמוקרטיה לאתנו-קרטיה, כפי שתוארה בתחילת המאמר.

     

    ד"ר רן שאולי הוא עמית מחקר במכון המחקר על שם הארי ס' טרומן למען קידום השלום, שבאוניברסיטה העברית בירושלים

     

    המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שנאה, הסתה ואובדן זהות. מה קורה למלזיה?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: EPA
    מפגינה בקואלה לומפור נגד השימוש במילה "אללה"
    צילום: EPA
    באדיבות ד"ר רן שאולי
    פוליטיקה של שנאה והסתה. ד"ר רן שאולי
    באדיבות ד"ר רן שאולי
    מומלצים