שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    גילו את אמריקה: הכסף הגדול בורח מסין
    תשכחו מרוסיה ואוקראינה: ההתפתחות החשובה ביותר בעולם בשנה האחרונה הייתה העברת השקעות זרות מהעולם המתפתח לארה"ב

    בשנת 2008, כשהכלכלה העולמית עמדה לקרוס וכלכלות בעולם המפותח התכווצו תוך כדי יצירת מיליוני מובטלים, היה רק מקור אחד לתקווה עבור כלכלנים בכירים ומנהיגים עולמיים: המדינות המתפתחות המתועשות דוגמת סין, ברזיל והודו. בשנה שבה רשמו כלכלות באירופה גידול שלילי, כלכלות ברס"ה (ברזיל, רוסיה, סין והודו) רשמו אחוזי גידול מרשימים שנשקו לשמונה ואפילו תשעה אחוזים.

     

    "מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:

    20 שנה לרצח העם הרואנדי: לעולם לא עוד? / פרופ' עומר מקדום

    ישראל לא לבד. גם קפריסין רוצה שלום וביטחון /  ג'יימס קר לינדסי

    אפקט סטלין: ישראל והפלסטינים מתים מפחד / פרופ' איאן ס. לוסטיק

    חולמת בספרדית. קטלוניה זכאית לעצמאות? /  פדרו אינסואה

     

    עבור משקיפים רבים, מה שהתרחש ב-2008 אישר את התחזית של הכלכלנים באגף המחקר של חברת ההשקעות גולדמן-סאקס. אלו טענו כבר ב-2001 שכלכלות ברס"ה יהיו בין עשר הגדולות בעולם וסין תעמוד בראש הרשימה. התגובה של קהילת העיתונאים והמדינאים הייתה לא פחות מאקסטטית.

     

    התקשורת הבינלאומית "גילתה" את הייקור המתמיד בעלות העובד הסיני. בייג'ינג (צילום: רויטרס)
    התקשורת הבינלאומית "גילתה" את הייקור המתמיד בעלות העובד הסיני. בייג'ינג(צילום: רויטרס)
    המגזין רב ההשפעה "האקונומיסט" כתב במאמר מ-2010 שעתה ברור "שהמיתון (של 2008) היה רגע של האצה קצרה אך רבת-עוצמה של תהליך עמוק שבו הכוח הכלכלי עובר מידי המדינות העשירות אל השווקים המתעוררים". באותה שנה, נשיא הבנק העולמי רוברט זוליאק טען: "העולם המתפתח הופך למנוע הצמיחה של הכלכלה העולמית. המדינות המתפתחות, ובראשם השווקים המתעוררים, אחראיות על כמחצית משיעור הצמיחה עולמי ועל ידי כך מביאות להתאוששות של הסחר הבינלאומי".

     

    השחיתות הסינית, חוסר היעילות ההודית

    חמש שנים לאחר מכן, הכותרות הן אחרות לחלוטין. שיעורי הצמיחה במדינות ברס"ה צנחו והם דומים יותר לאלה שבעולם המפותח. העיתונות הבינלאומית "גילתה" את מגזר הבנקאות הסיני המושחת, הייקור המתמיד בעלות העובד הסיני, בועת התשתית הסינית (הממשלה בונה ערי רפאים וסוללת רכבות לשום מקום), והתלות המוגזמת בייצוא למדינות מפותחות שאינן צומחות ולכן גם מקטינות את הייבוא של מוצרים סיניים.

     

    גם הממשלות בהודו וברזיל התגלו כלא יעילות ונגועות בשחיתות עמוקה. בשתי המדינות הללו מערכת חינוך נחשלת תמנע בשנים הקרובות מהכלכלה ליהנות ממלוא הפוטנציאל של העובדים הצעירים הנכנסים לשוק העבודה. בעוד סין בונה יותר מדי תשתיות, ממשלת הודו בונה, למרות מאמציה, פחות מדי בגלל המבנה המורכב של הממשלה, חסמים בירוקרטיים, וההרגל המושרש של פקידים לגנוב מהתקציב העובר תחת ידיהם.

     

    התוצאה היא מחסור כרוני בחשמל ובתשתיות תחבורה המונע מהייצור התעשייתי בהודו לנסוק, למרות שפע בכוח האדם. רוסיה נמצאת בכותרות כעת בעיקר בגלל המשבר עם אוקראינה, אבל הבעיה המרכזית שלה היא תלות מוגזמת בייצוא גז ונפט, שמחירם עלול לרדת בשנים הקרובות בשל עליית כושר הייצור בארצות הברית. לא מוגזם לנחש שתחת יד הברזל של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין לא תצמח תעשיה יעילה, ומוסדות המחקר ברוסיה ייוותרו מנוונים (אם כי נמשיך לקרוא על ייצוא של כלי נשק משם לשווקים בעולם השלישי, כולל באזורנו).

     

    המשקיעים הזרים כבר לא נוהרים לארצו כמו ב-2008. נשיא סין שי ג'ינפינג (צילום: AFP)
    המשקיעים הזרים כבר לא נוהרים לארצו כמו ב-2008. נשיא סין שי ג'ינפינג(צילום: AFP)

    למי שמכיר את ההיסטוריה הכלכלית העולמית, התנודות המהירות הללו אינן מהוות הפתעה. הדפוס של מחזורים כלכליים אלימים במיוחד של גאות ושפל ברחבי העולם השלישי חזר על עצמו במהלך המאה ה-20 שוב ושוב. ארגנטינה צמחה במהירות והתעשרה בזכות האדמה הזולה והפורייה שלה עד למלחמת העולם הראשונה וכונתה בפי כול "ארץ המחר". אי-יציבות פוליטית כתוצאה מהמתח בין המגזרים החקלאיים לבין התעשייתיים פגעה בכלכלה שלה באופן אנוש בעשורים שלאחר מכן.

     

    לא למדו מההיסטוריה

    הצמיחה התעשייתית ביפן שלאחר מלחמת העולם השנייה גרמה לאמריקנים לחשוש שיפן עומדת להשתלט על הכלכלה שלהם. אולם משנות התשעים נכנסה יפן לעשור כלכלי אבוד ולא התאוששה ממנו. בשנות התשעים הפכו "הנמרים האסייתיים" במקומות כמו אינדונזיה ותאילנד יעד מבוקש להשקעות, אך בסוף אותו עשור קרסו שערי המטבע שלהם. בכל אחת מן האפיזודות הללו היו המשקיעים מוכנים להאמין ששנים של צמיחה מהירה ימשיכו לנצח, אך מיהרו למשוך את השקעותיהם כשהסתבר כי הגאות הכלכלית הייתה קצרת טווח.

     

    אחת האמרות המפורסמות היא כי מי שאינו מכיר את ההיסטוריה נדון לחזור עליה. אך האם באמת הכלכלנים בגולדמן-סאקס לא הכירו את ההיסטוריה הזאת? גולדמן-סאקס וחברות השקעה נוספות היו מעורבות בניפוח בועת הנדל"ן האמריקנית - והדבר הוכח מעל לכל ספק סביר בחקירות של הממשל האמריקני. בשעה שגולדמן-סאקס מכרה ללקוחות השקעות בתחום הנדל"ן בארה"ב וצפתה כי ערך הבתים ימשיך לעלות, חברת השקעות זו גם נקטה צעדים שיאפשרו להרוויח במידה שמחירי הבתים יצנחו.

     

    למרות השפע בכוח אדם, הודו סובלת ממחסור כרוני בחשמל ובתשתיות תחבורה (צילום: AP)
    למרות השפע בכוח אדם, הודו סובלת ממחסור כרוני בחשמל ובתשתיות תחבורה(צילום: AP)

    כך הצליחה גולדמן-סאקס להרוויח פעמיים: גם בזמן התנפחות הבועה וגם בזמן פקיעתה. האם זה יהיה מוגזם לחשוד שגולדמן-סאקס וחברות דומות, כמו קרן ההשקעות פימקו, עסקו בתרגיל דומה משנת 2008 עד 2014? מה שמחזק את החשד הוא העובדה שבועת השווקים המתעוררים החלה לגאות בדיוק בזמן שבו בועת הנדל"ן האמריקנית התפוצצה ולמעשה החליפה אותה כמכשיר לעשיית רווח מהיר. דפוס ההשקעות של גולדמן-סאקס, פימקו, מורגן-סטנלי ואחרים נשא מאפיינים ברורים של סיבוב ספקולטיבי. החברות הללו לא השקיעו בפרויקטים של תשתיות או במפעלים אלא התרכזו בקניית אגרות חוב, קניית נדל"ן והפקדת כסף בבנקים של השווקים המתעוררים כדי ליהנות מהריבית הגבוהה. מדובר בנכסים שקל יחסית להיפטר מהם אם הערך שלהם מראה סימני מצוקה.

     

    ואמנם, בעקבות שפע הידיעות השליליות שנדונו מעלה, משקיעים זרים החלו למשוך את השקעותיהם מהעולם המתפתח בכלל וממדינות ברס"ה בפרט, והם מעבירים אותן לבנקים במערב אירופה ובארה"ב.

     

    זוהי ההתפתחות החשובה ביותר בזירה הבינלאומית בשנה האחרונה. כן, אפילו יותר מתהליך השלום הישראלי-פלסטיני או המתיחות בין אוקראינה לבין רוסיה. בשנת 1929, המעבר של השקעות מהעולם המתפתח חזרה אל בנקים בארה"ב ניפח את ערך המניות בבורסה האמריקנית והכריח את הבנק הפדרלי האמריקני להעלות את הריבית, צעד שהוא ניסה נואשות להימנע ממנו עד אותה נקודה. אותה העלאת ריבית דרדרה את העולם למשבר כלכלי, לתהפוכות פוליטיות ולאלימות בין-מדינתית. אין ספק שלהעלאת ריבית בארה"ב יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת גם כיום. האם ההיסטוריה תחזור על עצמה?

     

    ד"ר גיא לרון הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ומחבר הספר Origins of the Suez Crisis: Postwar Development Diplomacy and the Struggle over Third World Industrialization, 1945-1956'

     

    המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "גילו את אמריקה: הכסף הגדול בורח מסין"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    להעלאת ריבית בארה"ב יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת. וול סטריט
    צילום: shutterstock
    באדיבות ד"ר גיא לרון
    ההיסטוריה תחזור על עצמה? ד"ר גיא לרון
    באדיבות ד"ר גיא לרון
    מומלצים