לחזור הביתה ולספר לאמא שאני בן ולא בת

"אני זוכר שמילדות אמרתי להורים שאני לא מסכים ללבוש שמלות, ואהבתי לשחק בכדורסל עם אבא שלי ובמכוניות", נזכר אלמוג קייש, טרנסג'נדר בן 23 מחדרה. "שיחקתי כדורסל עם קבוצה של בנים ובסוף כיתה ד' אמרו לי 'חמודה, שנה הבאה את לא יכולה להיות בקבוצה שלנו כי זו ליגה ויש קבוצה של בנות'. זה כאפה על גבי כאפה שיש פה משהו שאני לא יכול לעשות בגלל הגוף שלי ואיך שמייחסים לי את השייכות שלי. יום אחד כשסבתא לקחה אותי להסתפר חזרתי הביתה עם שיער קצוץ ומחומצן ובתור ילד היא מתבלבלים ופונים אליי בלשון זכר".

אולי יעניין אתכם גם:

מה עושים כשאמא ואבא לא מסכימים ביניהם?

הורים מספרים: העצה הכי גרועה שקיבלנו

ורוד לבנות וכחול לבנים - מיצינו או לעולם לא?

כאילו לבש מסכה

"האמת שזרמנו", אומרת מירב לבני קייש, אמו של אלמוג בראיון משותף שלהם ל-ynet "היתה לי מין תחושה שכזו שאלמוג הוא תום בוי. אני שייכתי את זה לשם שכל מה שקשור לבנות לא מדבר אליו ולא רלוונטי לגביו. היו לו מעט מאוד חברות בנות והוא היה חבר של כל הבנים בכיתה. לא לחצנו עליו למה הוא לא משחק עם הבובות וכן עם הבנים. האישיו של אלמוג היה סביב הבגדים באירועים המשפחתיים שמצד אחד היה מרצה כדי להראות לסביבה שהוא בת ומצד שני הוא היה מתוסכל מאוד והוא כאילו לבש מסיכה".

אלמוג מספר שחבריו לכיתה לא התיחסו אליו באופן חריג וחבריו בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים תמיד קראו לו לשחק איתם כדורסל. "תחושת השונות גברה יותר בתיכון. ההפרדה של שיעורי הספורט של בנים ובנות הורגשה גם בשיעורי חינוך מיני. שם כן הרגשתי שאני לא נמצא במקום הנכון וחששתי לדבר אז", הוא אומר. "באותה מידה שזה כאב סתמתי את הפה ועברתי את השיעורים האלו כמו שהם".

מירב שימשה באותה תקופה כסגנית מנהלת בית הספר בו למד אלמוג "כאן היתה לי התערבות נגד המערכת. בשיעורי חינוך גופני נותנים לבנות לעשות תרגיל לבגרות ולא הסכמתי לזה שיבחנו את אלמוג בדברים שהם לא רלוונטים לגביו. שיבחנו אותו בפרמטרים שבוחנים בנים ולא קיבלנו אישור מהמפקח על החינוך הגופני. לי זה מאוד הפריע כי הוא ספורטאי ולתת לו ציון נמוך בחינוך הגופני ולאמלל אותו זה היה סוג של פספוס במערכת החינוך".

- זכורים לך משברים נוספים שאלמוג היה צריך להתמודד איתם?

"אני זוכרת את הוויכוחים הבאמת קשים סביב יציאה לטיולים שנתיים כשיש אוהל בנים ואוהל בנות. הוא סירב לצאת לטיולים ולא הבנתי למה. אנחנו משפחה מטיילת והוא אוהב שטח לכן לא הבנתי מה הבעיה, היום אני מבינה. היו לא מעט משברים אז משום שכשאדם שומר סוד זה מתפוצץ לדברים מינוריים ואיזוטריים שאתה לא יודע לשים את האצבע עליהם"

מירב ואלמוג: "תחושת השונות גברה בתיכון"

ניתוח לשינוי מין

אלמוג קייש עובד כסייע בכיתות חינוך מיוחד. לאחר התיכון הוא התגייס לצבא ולאחר שחזר הביתה מריתוק בבסיס הוא יצא מהארון בפני אמו כלסבית אבל נפשו עדיין לא מצאה מזור. שנה לאחר מכן הוא החליט לדבר שוב עם אמו. כשהשיחה התחילה הוא לא הצליח להוציא הגה, והשניים סיכמו שמירב תכתוב על פתק את מה שהיא חושבת שאלמוג מתכנן להגיד לה, ולפני שאלמוג יפתח את הפתק - הוא יגיד מה שעל ליבו. "אמרתי בשיחה ההיא ש'אני מרגישה שאני בעצם מגיש שאני גבר בתוכי'". לאחר מכן פתחו השניים את הפתק ובו היה רשום "ניתוח לשינוי מין".

"ידעתי אבל פחדתי שאני עולה שלב אחד לפניו", נזכרת מירב. "אלמוג היה המום אבל אני פחות, כשהוא יצא בתור לסבית הוא עשה שינוי בנראות שלו ומבלי לשים לב הפך לממש גבר וזה אותת לי את ההבנה שאלמוג הוא לא לסבית. אבל חשבתי שאולי אני לא רואה ומבינה נכון ושאני לא יכולה לרתום את העגלה לפני הסוסים. זו מחשבה שהסתובבתי איתה תקופה וכשישבנו לדבר כבר הייתי לגמרי בשלה עם זה".

- לצערנו, זו לא תמיד תגובה טיפוסית של הורים כשילדיהם יוצאים מהארון

"אני חושבת שאם אנחנו מסתכלים על הילדים שלנו ובכלל על האנשים סביבנו לא דרך העיניים שלנו ואיך שאנחנו היינו רוצים לראות אותם, אלא נקי ובלי מסכות אנחנו נגלה המון. הם משדרים החוצה את השאלות, המצוקות והרצונות ואנחנו צריכים להיות ערניים וצריכים להבין את זה ולא לפחד מאמירות, משינויים ומכל דבר שהם מביעים ועל ידי כך לצאת מחוזקים וגם לחזק אותם".

- איך הגיבו שאר בני המשפחה?

"ליובל, אבא של אלמוג, היה מאוד קשה לקבל את זה ואני עבדתי, זו ממש הייתה עבודה סיזיפית כדי שמצד אחד תהיה פה קבלה מלאה של אלמוג על ידי אבא שלו ומצד שני לשמר זוגיות, אהבה ומשפחתיות. אחותו נופר הסבירה שהיא לא רוצה שאבא ירגיש לבד וברגע שהוא יפנה לאלמוג בלשון זכר היא תצטרף לכך. כשהיינו יחד כל ההרכב המשפחתי הפכתי לדבר באופן פסיבי ונמנעתי משימוש בפעלים מגדריים. בסופו של דבר אחרי תקופה, יצאנו יובל ואני לסוף שבוע עם חברים קרובים שהיו ממש חלק מהתהליך ובאיזה שהוא שלב יובל התקשר הביתה, ביקש את אלמוג ואמר לו 'אני מאחל לךָ שבת שלום'".

אלמוג בילדותו

רוצה להקים משפחה

"ברגע שדיברתי עם בן הדוד שלי וסיפרתי לו, הוא הלך לחבריו ואמר להם 'איזה מגניב, פעם הייתה לי בת דודה ועכשיו זה בן דוד", מספר אלמוג "הוא אפילו העביר על זה שיעור לחבריו לכיתה".

נראה לי כמו כל אחד. אני רוצה להקים בית, משפחה, ילדים". מירב מוסיפה - "אם אתה שואל אותי הוא יעשה את זה לפני אחותו".

זו לא בחירה

בשבת הקרובה יוקרן במרכז הגאה הסרט הדוקומנטרי "אני מרגישה שאני בעצם מרגיש" שאותו יצרו תלמידיה של מירב על סיפור יציאתו מהארון של אלמוג. הסרט שהוצג בשנה שעברה בפסטיבל הקולנוע הגאה בתל אביב כבר הוצג גם בגרמניה, אוסטריה וארה"ב, ולאחריו אלמוג ומירב יקיימו שיחה עם הקהל. ההקרנה תתקיים במסגרת כנס ראשון מסוגו בנושא המשפחה הגאה שיערך במרכז הגאה בגן מאיר ויעסוק בסוגיות של הורות לטרנסג'נדרס, מעגלי היכרות להורות משותפת, זוגיות ביסקסואלית, פונדקאות ועוד.

מירב, את ממש הפכת להיות השראה ומדריכה להורים אחרים

"מה שחשוב להגיד להורים שעוברים את התהליך הזה זה באמת להבין שזו לא בחירה, זה מולד ואם תסתכלו באמת על הילדות, אחורה, אנחנו נבין שזה תמיד היה שם וחשוב לשמור על מערכת יחסים בריאה ותקינה איתם. זה לא משנה מה יגידו בחוץ אלא איך אנחנו מרגישים עם המשפחה שלנו בפנים כי הבחוץ הוא מאוד רב גוני ואנחנו יכולים להיות מאוד מופתעים מתגובות של אנשים ואף פעם לא יודעים מה קורה בדלת הסגורה של השכן ממול.

"אם אנחנו אוהבים את ילדינו מספיק זו צריכה להיות אהבה ללא תנאים. הם הרי לא בחרו לבוא לפה, אנחנו הבאנו אותם ולא הבאנו מוצר שעבר מכונה, זה אדם אנושי עם יכולות ועם דברים חיוביים ושליליים כמו כל אחד מאתנו ואנחנו צריכים ללמוד לקבל את זה גם אם לפעמים זה לא תואם בדיוק לאג'נדה או לדרך החיים שלנו".

לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו

"התמיכה של הבית והמשפחה היו קריטיים עבורי", מודה אלמוג. "התמיכה של המשפחה חשובה בכל תהליך ובתהליך כזה בפרט. לדעת שיש את המקום לחזור אליו לשפוך, לדבר ולהיעזר זה מאוד חשוב".

- מה היה חשוב לך להגיד למי שנמצא בעיצומו של תהליך כזה?

"לכו עם האמת שלכם. שתפו אנשים שגם אם אתם לא בטוחים שיקבלו אז עדיין שווה לקחת את הסיכון. ותדעו שאתם לא לבד, גם אם אין תמיכה ממישהו מהמשפחה. תמיד תדעו שאנחנו קהילה מגובשת ותומכת ואתם אף פעם, אבל אף פעם לא לבד".

הרצאתם של אלמוג ומירב תתקיים בשבת הקרובה, 20.2, במרכז הגאה בגן מאיר בתל אביב בשעה 12:00.

יש עם מי לדבר:

ער"ן: 1201

"ברוכות הבאים" סיוע לטרנס: 0524776707 ובפייסבוק: "מעברים" (לא חירום)

יש עם מי לדבר - במספר 03-6205591 בימים א'-ה' בשעות 19:30-22:30