תביעה: הלידה התעכבה בשעתיים וחצי - התינוק סובל מפיגור שכלי
על פי כתב התביעה, הגיעה יולדת לבית חולים וולפסון עם כאבים עזים בבטן. היא חוברה למוניטור ולאחר שעתיים וחצי הכניסו אותה לניתוח קיסרי. לדברי המשפחה, פרק הזמן שחלף עד לביצוע הניתוח אינו סביר וכעת הילד סובל מפיגור שכלי. בית החולים: "התביעה נמצאת בשלבי בירור"
צעירה בת 35 הגישה לאחרונה תביעה לרשלנות רפואית נגד בית החולים וולפסון בטענה שבנה נולד עם פיגור שכלי כתוצאה מעיכוב בניתוח קיסרי של הצוות הרפואי על אף שהגיעה לבית החולים עם סימנים ראשונים למצוקה של העובר.
האישה שהייתה בשבוע מתקדם של ההיריון הגיעה באמבולנס לבית חולים וולפסון עקב כאבים עזים בבטן. עם הגעתה לחדר מיון חוברה למוניטור ממנו עלה שיש פעילות רחמית לא סדירה. בטופס הבדיקה כתב הרופא המטפל: "אינה בלידה מוקדמת. בגלל ניטור עוברי מעוברת להמשך השגחה בחדר לידה".
לטענת האישה, היא הייתה אמורה לעבור ניתוח קיסרי בשל מצבה הרפואי. לדבריה היא הוחתמה על טופס הסכמה לניתוח שעה לאחר שחוברה למוניטור, דבר שיכול להעיד על הצורך בביצוע הניתוח הקיסרי הדחוף שהייתה אמורה לעבור. שעה מאוחר יותר – הוחתמה האישה שוב על טופס הסכמה בשנית ורק אז נכנסה לחדר הניתוח, שעתיים וחצי מאז הגיעה לבית החולים.
התינוק הונשם במשך עשרה ימים
במהלך הניתוח חולץ התינוק מהרחם, כאשר לדברי המשפחה היו סימנים מובהקים למצוקה עוברית כבר בשלבים מוקדמים יותר. לטענתם ופרק הזמן שחלף עד לביצוע הניתוח הקיסרי אינו סביר. האישה טוענת שכתוצאה מהתרשלות הרופאים לכאורה התינוק נזקק להנשמה באמבו (מפוח הנשמה) ולאחר מכן הועבר למחלקה לטיפול מיוחד והונשם במשך עשרה ימים.
לאחר סדרת בדיקות מקיפה נמצאה עדות לתסמונת מצוקה נשימתית, ייתר לחץ דם ריאתי, מום לבבי ופגם במחיצת הפרוזדורים. בבדיקת אולטרסאונד נמצא גם דימום תוך מוחי. לאחר חמישה שבועות של אשפוז הילד שוחרר לביתו ולהמשך טיפול ומעקב נירולוגי ונוירוכירורגי. לטענת המשפחה, בעקבות התנהלות הרשלנית של הרופאים בבית החולים הילד סובל מפיגור שכלי והפרעה על הספקטרום האוטיסטי.
קראו עוד:
"אלו לידות שמסכנות את העוברים והאימהות"
"רק כאשר יש סיכון לאם ולעובר - לכו לקיסרי"
הסיכוי ללידה רגילה אחרי ניתוח קיסרי
לכתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, על ידי עורכת הדין גלית קרנר, צורפה חוות הדעת של ד"ר זוהר לויתן - מומחה בגניקולוגיה ומיילדות שקבע שבבית החולים התעלמו באופן רשלני מהעובדה הידועה כי מצבה של האישה דורש פעילות טיפולים דחופה. בנוסף, על פי חוות הדעת, השהייה בפעולות האלו הותירו את העובר במצב חירום במשך זמן ממושך אשר גרמו להיווצרות של נזק מוחי בלתי הפיך. "ייתכן ויילוד מוקדם יותר היה מונע את חשיפת העובר להיפוקסמיה (חוסר כללי של חמצן, ר.א) ממושכת, את לידתו במצב של היפוקסמיה ואת הנזק המוחי שנגרם מכך", כותב ד"ר לויתן.
נכות קשה
עורכת הדין קרנר שמייצגת את המשפחה טוענת שמצבם הנפשי של ההורים השתנה ללא היכר מאז לידת בנם. הם חווים צער עמוק ומתקשים לטפל בשאר הילדים מאחר והם נמצאים עם כל הזמן בטיפולים סביב השעון. באשר למצבו של הילד - הוא ייאלץ לחיות כל חייו עם נכות קשה ויהיה תלוי בסביבתו למשך כל ימיו. הוא לא יוכל לגדול ככל הילדים ולהיות עצמאי. הילד ייאלץ לגדול במסגרות חינוך מיוחד ולא יוכל להשתלב באופן מלא בחברה.
ההורים טוענים שאילו היו בבית החולים נוהגים אחרת אז ניתן היה למנוע את המצב הרפואי ממנו סובל בנם. לדבריהם נכותו של הילד נבעה כתוצאה מרשלנותם, חוסר מקצועיותם ופזיזותם של הצוות הרפואי בבית החולים.
עו"ד גלית קרנר שמייצגת את התובעת מסרה: "מדובר בעוד מקרה קשה בו הצוות הרפואי, למרות בהילות לבצע ניתוח קיסרי, התמהמה זמן רב וגרם למצוקת עובר, לנזק מוחי קשה ואוטיזם איתו יאלצו ההורים והתינוק להתמודד כל חייהם".
מבית החולים וולפסון נמסר בתגובה: "התביעה מוכרת ונמצאת בשלבי בירור, בית החולים ימסור את גרסתו המלאה בבית המשפט".
לפנייה לכתב/ת 
