הרמטכ"ל הכריע: מאסרו של אלאור אזריה יקוצר ב-4 חודשים

אזריה עם כניסתו לכלא(צילום: יריב כץ)

בהחלטה נכתב כי "בראיית הרמטכ"ל התנהגותך הייתה פסולה, וסתרה את פקודות הצבא ואת ערכי צה"ל". עוד ציין איזנקוט בתשובתו לאזריה כי עמדה לנגד עיניו "העובדה שלא קיבלת אחריות על המעשה ועל שלא הבעת חרטה עליו".

עם זאת הבהיר הרמטכ"ל כי כאשר שקל את הבקשה להקלה בעונש, הוא "מצא לנכון לשקול שיקולי חסד ורחמים - שיקולים המביאים בחשבון את עברו של אזריה כחייל לוחם בזירה מבצעית".

אזריה קיבל את הודעת הרמטכ"ל בעת שבני משפחתו ביקרו אצלו בכלא. הוא ציין בתגובה להחלטת איזנקוט: "אני מודה לרמטכ"ל על קיצור העונש. לדבריו, הוא החליט על כך במידת החסד והרחמים, מידה שהקדוש ברוך הוא נתן בכל אחד ואחת מאיתנו. עם זאת, מצר אני על שהפרקליטות הצבאית המליצה לרמטכ"ל שלא לקצר את עונשי ולו ביום אחד. באויבינו, יש לזכור, אין שום חסד ושום רחמים, הם תאבי רצח ומלאי שנאה".

אזריה ציין עוד כי "אני שב ואומר כי פעלתי מתוך תחושת סכנה בזירת הפיגוע בחברון, מול מחבל שפל שבא לרצוח - והבא להורגך השכם להורגו. בהר אדר אתמול, בהר הבית לפני כמה חודשים - ובמקומות רבים נוספים בארצנו, חווינו עוד ועוד אירועים הממחישים עד כמה הציווי הזה מדויק, כשמרצחים שפלים גדעו חיי ישראלים, רק בגלל אידיאולוגיה של שנאה. אנו מלאי חמלה, מקדשים את החיים ורודפי שלום - ואויבינו תאבי דם יהודי, זאת המציאות. ואחרי הכול אמשיך לרצות את עונשי בראש מורם ואתפלל לבורא עולם, מתיר האסורים, שאשוב הביתה במהרה לחיק משפחתי האהובה. אני שב ומודה לעם ישראל על התמיכה לאורך כל הדרך".

הירי, הסרטון והמשפט

אזריה ירה למוות במחבל מנוטרל בחברון במרס 2016, ותושב העיר תיעד את המעשה. הסרטון עורר שאלות כבדות משקל בנוגע להתנהלות צה"ל והמפקדים בשטח וחולל סערה שטלטלה את הצבא, הציבור הישראלי והמערכת הפוליטית.

אזריה החל לרצות את עונשו בחודש שעבר, כחצי שנה לאחר שנגזר עליו העונש. זאת לאחר שורה של דחיות, ערעורים ומאבקים ציבוריים. הוא המתין עד כה בתאו לתשובת הרמטכ"ל בנוגע לבקשה שהגיש להמתיק את עונשו.

הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט(צילום: אבי מועלם)

בריאיון ל-ynet אמר הרמטכ"ל ערב ראש השנה: "דובר צה"ל התבטא בנושא באותו היום מול המצלמות ותיאר את האירוע ככזה שמתחיל בניסיון לרצוח שני חיילים, שיבח את פעילותם ואמר שלאחר מכן נראה שעל פניו מתרחש אירוע חריג, שבו חייל מחליט לירות 11 דקות אחרי, בפלסטיני ששוכב מטר מהמפקד שלו, יחד עם ההבנה שיש את חזקת החפות לחייל. העמדה שצה"ל נקט הייתה מקצועית וערכית.

"תשאלו אותי היום בדיעבד - האם היה נכון להביא את החייל היורה עם אזיקים? התשובה שלי היא לא, זו פרוצדורה ארוכת שנים. האם היה נכון לכתוב סעיף רצח? זה עניין פרוצדורלי משפטי שלאף מפקד אין השפעה עליו. אלה שני דברים שאני לא יודע לעשות שיפוט, השיפוט הוא מקצועי, משפטי". שני הנהלים, אגב - איזוק וסעיף חשד של רצח - בוטלו מאז הפרשה במקרים דומים של חייל שנעצר על עבירה בנסיבות מבצעיות.

איזנקוט מדגיש: "מעבר לעמדה שהמפקדים נקטו, הייתה גישה שאומרת לאפשר את החקירה, לנהוג בהגינות, שיש את חזקת החפות. אני יכול להצטער צער רב על הניצול הציני של האירוע הזה כדי להשיג תמיכה, להשיג פרסום, לנסות להשפיע על הערוץ הפיקודי, לנסות להשפיע על הערוץ המשפטי. אני חושב שזה מצב לא רצוי".