הדחייה בוטלה: החוק להסדרת השימוש באפליקציות תשלומים נכנס לתוקף
ההצבעה על דחיית החוק בוטלה, משום שסיעות הקואליציה החליטו להחרים את דיוני המליאה בגלל הקמת הוועדה שתדון בבקשת החסינות של ראש הממשלה. את הדחייה ביקשו גופי תשלום ובנקים שטרם ערוכים לכניסת החוק לתוקף
הדחייה בוטלה: הפעלת החוק שנועד להסדיר לראשונה את כל השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, בהם אפליקציות התשלומים, לא תידחה בתשעה חודשים, למרות שבתחילת החודש ועדת הכספים אישרה את הדחייה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד צעד לארנק הדיגיטלי: חוק לעידוד תחרות בשוק התשלומים
בלי סניף, עם זיהוי פנים: כך יראה הבנק שלכם ב-2020
מהפכת התשלומים: קניתם ב-200 שקל? תצטרכו להכניס קוד סודי
החוק קובע את כל הסדרת תחום התשלומים בישראל, ונועד לקדם את השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, כמו ארנק דיגיטלי ואפליקציות תשלומים בסמארטפון. בתחילת החודש אישרה ועדת הכספים להאריך בתשעה חודשים את תקופת ההיערכות לכניסת החוק, עד 14 באוקטובר 2020 (כלומר 21 חודשים מיום פרסומו), אולם החוק ייכנס לתוקף מיידית.
הסיבה לכך היא ההחלטה של סיעות הקואליציה להחרים את דיוני מליאת הכנסת בגלל הקמת ועדת הכנסת לדיון בבקשת החסינות של ראש הממשלה. ההצבעה במליאה על דחיית החוק בוטלה ולכן הוא ייכנס לתוקף באופן מיידי.
החוק מסדיר את הרגולציה על התחום, כמו גם אלמנטים רלוונטיים שקשורים למערכת הבנקאית המסורתית, כמו כרטיסי אשראי ובנק הדואר. בין היתר החוק קובע שעל הליך התשלום, לרבות באמצעים הדיגיטליים, להיות כתוב בשפה ברורה ומובנת, וכי התשלום יתבצע רק לאחר הסכמה מפורשת של הלקוח.
בנוסף, החוק קובע הסדרים במקרה של כישלון עסקה, מסדיר את האחריות כשנעשה שימוש לרעה ומסדיר הגנות צרכניות כגון חובת גילוי מידע לצרכן כדוגמת גובה וסוגי עמלות, חובת חתימת חוזה של החברה מול הצרכן וחובת עצירת תשלום לספק בשל ביטול או כישלון עסקה.
בדיון בוועדת הכספים בראשית החודש ביקשו חבריה להבין מדוע יש צורך בארכה. נציגת משרד המשפטים השיבה, כי החוק מוכן, אך בנקים וגופי תשלום נוספים טרם ערוכים לכניסתו לתוקף, ולכן יש צורך בארכה נוספת. בין הגופים שביקשו ארכה נמנית גם ענקית התשלומים פייפאל.
לפנייה לכתב/ת 
