שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות

      מהפכת התשלומים: קניתם ב-200 שקל? תצטרכו להכניס קוד סודי

      התשלום החכם מגיע לרשתות הגדולות בישראל: מיולי 2020 ייאסר על עסקים גדולים לכבד תשלומים בשיטה הישנה, שתבוטל בסוף 2023. בעסקאות עד 200 שקל הלקוח רק יקרב את האשראי למסוף, אך מעל הסכום יידרש להזין קוד סודי. המהלך פותח דלת לכניסת הארנקים הדיגיטליים לארץ

      בנק ישראל מוציא לדרך את מהפכת התשלומים במשק הישראלי: המהפכה צפויה לטלטל בראש ובראשונה את ענקיות הקמעונאיות המקומיות, ובהמשך את כלל העסקים במשק, ובעיקר את חוויית הצריכה של הציבור המקומי.

       

      עוד צעד לארנק הדיגיטלי: חוק לעידוד תחרות בשוק התשלומים

      בזק נערכת להשקת ארנק דיגיטלי

      בלי סניף, עם זיהוי פנים: כך יראה הבנק שלכם ב-2020

       

      הפיקוח על הבנקים גיבש לוחות זמנים, שבמסגרתם יחויבו כל בתי העסק בישראל לעבור לתשתית התשלום המאובטחת EMV, שהיא התשתית לעולם התשלומים החכמים והיעדרה מנע עד כה מענקיות התשלומים העולמיות והארנקים הדיגיטליים שלהם, כמו גוגל פיי ואפל פיי, להגיע לארץ.

      ארנק דיגיטלי (צילום: shutterstock)
      ארנק דיגיטלי. 1% בלבד מבתי העסק בישראל כבר משתמשים בשיטת התשלום החדשה(צילום: shutterstock)

      הדדליין: שנת 2023

      לפי המתווה שנרקם, מדצמבר 2023 ייאסר באופן מלא על כלל בתי העסק בישראל להשתמש במנגנון הסליקה הישן של גיהוץ הכרטיס, וכל התעשייה תעבור לטכנולוגיה החדשה. המתווה יאומץ בהדרגה בהתאם לגודל בתי העסק.

       

      מיולי 2020 ייאסר על עסקים גדולים (עם מחזור של מעל 100 מיליון שקל בשנה ולמעט תחנות דלק), לכבד תשלומים דרך שיטת התשלום הישנה. בעסקאות עד 200 שקל, הלקוח רק יקרב את כרטיס האשראי למסוף - שיזהה את הכרטיס דרך צ'יפ חכם שמוטמע על גביו. בעסקאות מעל 200 שקל הלקוח כבר יצטרך להכניס את הכרטיס למסוף התשלום כך שיקלוט צ'יפ מגנטי אחר, ולהזין את הקוד הסודי, כפי שנפוץ ברחבי אירופה.

      אינפו כלכלה תשלום חכם ()
       

      הפחד של הקמעונאיות הגדולות, בדגש על רשתות המזון, הוא התורים שעלולים להיערם כיוון שאנשים ישכחו את הקוד הסודי שלהם (ואולי אף ינטשו את הקנייה בעקבות זאת), ולכן הן מפעילות לחצים לדחות את רוע הגזרה. בדיוק בשל כך מתכנן בנק ישראל לצאת במרץ הקרוב לקמפיין חינוך שוק, ולאחרונה הודיע שלקוחות כרטיסי האשראי יוכלו לבחור בעצמם קוד סודי כך שיהיה קל לזכור אותו.

       

      כ-80% מעסקאות התשלום הפרונטליות בכרטיסי אשראי בישראל נמוכות מ-200 שקל, אך הסטטיסטיקה מתהפכת בכל הקשור לתשלומים ברשתות מזון ובחנויות חשמל. כל עוד מדובר בתשלום נמוך מ-200 שקל, השיטה החדשה דווקא תזרז את התשלום בקופות, שכן הלקוח רק מקרב את הכרטיס למסוף והעסקה תושלם.

       

      עד כה קיוו בבנק ישראל שהעסקים יאמצו ביוזמתם את מודל התשלום החדש, שנחשב כמובן מאובטח יותר, אך בשל מיעוט ההונאות בישראל רק 1% מהעסקים אימצו את המודל, בעיקר בגלל החשש הגדול מתגובת הצרכנים. המהלך של בנק ישראל מהפכני, שכן כתוצאה ממנו יוכלו להתחיל לפעול בארץ ארנקים דיגיטליים בינלאומיים שמשתלטים על העולם ומשנים את כל הדרך שבה הציבור משלם.

       

      אפל פיי וגוגל פיי, למשל, השהו את כניסתן לישראל עד כה כיוון שממילא בתי העסק לא עובדים בשיטת התשלום הזו, וכעת נפתחת להן הדלת להגיע לארץ. המשמעות היא שאם המתווה ייושם במועד, כבר ביולי הקרוב כל בתי העסק הגדולים בישראל יוכלו להתחיל גם לכבד תשלומים דרך הסמארטפונים במקום להסתובב עם ארנקים. לאורך זמן, ההערכות הן שכל השירותים הפיננסיים שצורך הציבור במערכת הבנקאית ומחוצה לה, יעברו בהדרגה למכשיר הסלולרי.

        

      צפו: הילה ציאון על בנקאות בעידן הדיגיטלי

      צפו: הילה ציאון על בנקאות בעידן הדיגיטלי

      סגורסגור

      שליחה לחבר

       הקלידו את הקוד המוצג
      תמונה חדשה

      שלח
      הסרטון נשלח לחברך

      סגורסגור

      הטמעת הסרטון באתר שלך

       קוד להטמעה:

       

      גמילה הדרגתית

      לפי המודל שהגדיר בנק ישראל, בדצמבר הקרוב כל מסוף תשלום חדש בעסק חייב להיות עם תשתית EMV, אך זה נכון גם להיום, שכן ממילא עסקים לא רוכשים עוד מסופים על בסיס הטכנולוגיה הישנה. החל ממרץ 2020 יונפקו רק כרטיסי אשראי עם שבבי EMV שמאפשרים תשלום ללא מגע ותשלום חכם. גם כאן אין בשורה של ממש, שכן חברות האשראי ממילא מנפיקות כרטיסים חדשים כאלה.

       

      ביולי 2020, כאמור, תהיה אבן הדרך המשמעותית הראשונה. לאחריה, בדצמבר 2020, כל מסוף חדש שבית עסק ירצה להשתמש בו יהיה חייב להיות על בסיס הטכנולוגיה החדשה ולא על בסיס פס מגנטי, דבר שכמובן נועד ללחוץ עסקים קטנים יותר לאמץ מוקדם יותר את הטכנולוגיה החדשה שאם לא כן, לא יוכלו להחליף מסופים.

       

      ביולי 2021 כבר לא תתאפשר סליקת עסקאות שאינן חכמות גם בבתי עסק קטנים (למעט עסקים זעירים, עד 50 אלף שקל בשנה), ובדצמבר 2023 יחול איסור מלא על ביצוע עסקאות שאינן חכמות, גם בעסקים זעירים וגם בתחנות דלק, ותופסק תמיכת שב"א בגרסאות התוכנה הישנות. זה למעשה הגרזן הסופי לעולם התשלומים הישן.

      בר (צילום: רונן פדידה)
      המפקחת על הבנקים, חדוה בר(צילום: רונן פדידה)

      בבנק ישראל מנסים כבר שנים להעביר את השוק לטכנולוגיה החדשה ללא הועיל. בינואר האחרון הורה הפיקוח על הבנקים כי בית עסק גדול שלא יתחיל לכבד תשלומים חכמים יישא בנזקי ההונאות בכרטיסי האשראי, ולא יוכל לגלגל את העלות לחברת כרטיסי האשראי. אלא שבגלל שבישראל יש מיעוט של הונאות, ביחס עלות-תועלת לא השתלם לקמעונאיות הגדולות לאמץ את הטכנולוגיה והן העדיפו לספוג את עלויות ההונאות, שמסתכמות במאות אלפי שקלים בודדים בשנה לעסק גדול.

       

      לכן החליטו בנק ישראל ללכת על הקו היותר חריף, בהתאם למה שעשו באירופה, ולחייב שימוש בטכנולוגיה החדשה. לא ברור עדיין איך יעכלו את הבשורות בשוק המקומי וסביר שתהיה התנגדות, הן מצד קמעונאיות גדולות, שיחששו כאמור מהתורים שיצטברו, והן מצד בתי העסק הקטנים שיטענו שעלויות המסופים החדשים הנאמדות באלפי שקלים כבדות עליהם. עם זאת, כל עוד בנק ישראל לא יתקפל, המשק הישראלי בדרך לבשורה שתשנה מהיסוד את עולם התשלומים.

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים