כלים, לרוב, דינם להישבר - ותרבויות שונות מתייחסות לכך בצורה שונה. שבירה יזומה של צלחות הייתה נהוגה בתקופות קדומות ברחבי העולם, וכתגובה לשני מאורעות עיקריים - שמחה וחגיגה, או אבל ושכול.
המסורת הפופולארית והידועה ביותר הייתה נהוגה בטברנות ובאירועים משמחים אחרים ביוון. אך עם עליית השלטון הצבאי הקיצוני ביוון (הנקרא גם "שלטון הקולונלים") ב-1967, הוצא המנהג אל מחוץ לחוק. הרעיון היה להביע הנאה ואקסטזה, תוך כדי ריקוד, אך נאסר כי נחשב לאקט אלים ומסוכן. בנוסף, כפי שיעיד החוב הלאומי הגדול שנים מאוחר יותר, בזבזני להחריד.
17 צפייה בגלריה
האמונה שקבלת פגם – או שבר – עשויה להוביל להארה, יופי ולהתעלות-רוח: קינצוגי
(צילום: ShutterStock/Marco Montalti)
אך לא בשברים עסקינן, כי אם באיחויים, ואם כבר איחוי, אז שיהיה בסטייל. האסתטיקה הייחודית והמרתקת של התרבות היפנית, שמקורותיה נעוצים בשורשי הזן והבודהיזם, מתייחסת לשברים בצורה שונה ומרגשת. רבים מהרעיונות ומהאידאלים של התרבות, שכל כך קוסמת למערב בשנים האחרונות, מדגישים פשטות, א-סימטריה והחיבור הבלתי אמצעי שבין האדם לטבע.
אחת מהשקפות העולם הבולטות ביפן, הוובאי-סאבי, דוגלת בקבלת הארעיות וחוסר השלמות. לפי גישה זאת, אידאל היופי נעוץ דווקא באלמנטים חסרים, שאינם מושלמים. הרעיון שפגמים הם חלק אינטגרלי מהחיים, והאמונה כי אותות הזמן הם יפים, אנושיים ומרגשים מטבעם, מייצגים תפיסה אופטימית מיסודה.
17 צפייה בגלריה
"חיבור מוזהב": תיקון כלי קירמיקה שנשברו בעזרת זהב
(צילום: ShutterStock/Marco Montalti)
השם קינצוגי (Kintsugi), שמתורגם מילולית ל-"חיבור מוזהב", מתייחס לנוהג יפני מסורתי ועתיק יומין של תיקון כלי קרמיקה או פורצלן שנשברו - בעזרת זהב. מטרת התיקון היא להדגיש את הסדקים ואת השבר באופן שמסב את תשומת הלב אל הנזק שנגרם לכלי, מתוך האמונה שקבלת פגם – או שבר – עשויה להוביל להארה, יופי ולהתעלות-רוח. בתוך כך, מבטאת אמנות הקינצוגי את הלך החשיבה היפני בנוגע לטראומות, להתמודדות עם משברים ולהשפעתם על נפש האדם.
על פרויקט הקינצוגי שלפניכם חשבתי עמוקות ודשתי בו רבות. דווקא בתקופה קשה כמו זו, הוא יכול לקבל פרשנויות מקומיות נוספות. גם ישראל צריכה להתקיים חרף תרבויות רבות וריבוי דעות, ולצמוח מתוך השבר. כיצד נצא מן המשבר? אין לדעת. נותר רק לקוות שהשברים יאוחו, ויבלטו היטב, כדי שנזכור כיצד להתמודד טוב יותר, בעתיד, עם מחלוקות, קשות ככל שיהיו.
רעיון הקינצוגי הוא אפשרות תרפויטית ליצירה, שיכולה לברוא פריט חדש ואחר, שלא היה יכול לשמש לאותו תפקיד אילולא נשבר. כך לדוגמה, צלחת שנשברה ותתוקן תוך השארת חור במרכזה, תוכל לשמש להכנסת מנגנון לשעון ולהפוך לשעון קיר יפהפה. הספל השבור שבפרויקט הזה הפך באמצעות אמנות הקינצוגי לעציץ לצמח ביתי, עם מקום ניקוז עבור המים, דרך השבר התחתון שלא אוחה.
חומרי היצירה:
כלי שבור
דבק אפוקסי (שני חלקים שמתערבבים יחדיו, בכמות שווה, ולרוב נמכרים יחדיו)
אבקת זהב (או אבקת נצנצים מזהב)
כלי לערבוב
אופן ההכנה:
לפני שמתחילים, יש להקפיד על משנה זהירות, לעטות כפפות, ולא לגעת ישירות במקומות השבורים כדי להימנע מחתכים. בדקו כי ברשותכם כל חלקי הכלי השבור. אם חסרה חתיכה גדולה, אפשר להיעזר בכלי שבור אחר ולהשתמש בחתיכה ממנו. תוכלו לחתוך אותה בהתאם לחתיכה החסרה בעזרת צבת ייעודית.
1. סדרו את החלקים בהתאם לסדר הדבקתם.
3. ערבבו כמות קטנה מדבק האפוקסי (כיוון שהוא מתייבש מהר יחסית). אם רכשתם שפורפרת אחת עם שני חלקים, לחצו על הכמות הרצויה וערבבו היטב. אם ברשותכם שני חלקים נפרדים של החומר – הקפידו להשתמש בכמות שווה מכל אחד מהחלקים ולערבב היטב. הדבק טוב במילוי חורים ושקעים, והוא אוטם היטב חומרים שונים, ביניהם גם קרמיקה.
4. הוסיפו את אבקת הזהב או הנצנצים וערבבו היטב. חשוב להשתמש במעט אבקה או נצנצים, בכמות השווה לכמות הדבק, ולא להעמיס כדי שהדבק לא יתקשה מהר מדי.
5. מרחו את הדבק המוזהב על חלקי הקרמיקה השבורים והדביקו. כדאי להמתין דקה או שתיים ולהצמיד היטב את החלקים, לפני שתעברו להדביק את החלק הבא.
6. אם בחרתם לאחות ספל שבור ותרצו להפוך אותו למיכל לעציצים, חשוב שלא להדביק את השבר שבתחתית, כדי שיישאר פתח עבור הניקוז. אם תחתית הכוס לא נשברה באופן "טבעי", ניתן לקדוח חור בתחתית בזהירות. אם כתוצאה מהקידוח נשבר החלק, תקנו אותה באותה הדרך.
החומרים ליצירה באדיבות דן דיל
