הודעה לציבור בצורת צו משפטי: הכתוב בשלט יכול לשנות את חיי התושבים

למה כל כך קשה לדעת מה בונים לנו ליד הבית?

סלילת כביש חדש, בניית פרויקט מגורים או מבנה ציבור יכולות להשפיע באופן דרמטי על חייהם של המתגוררים בסביבה. האופציה להתנגד לפעולות הללו אמנם קיימת, אך היא מוגבלת ומסובכת ולרוב מגיעה לעיני הציבור רק בשלב האל-חזור. האם ניתן להפוך את התהליך לשקוף יותר לציבור? עמותת "מעירים" טוענת שכן, ויפה שעה אחת קודם

שני רחל פומס
פורסם: 08.03.21, 09:51
בשלט הגדול בו כתוב "הודעה בענייני תכנון ובנייה" בוודאי נתקלתם, לפחות פעם אחת בעת שיטוט ברחוב. הוא מוצמד לתמרור תנועה, כרוך סביב עץ או מודבק לארון חשמל. רבים מאיתנו כנראה יחלפו על פניו מבלי להעניק לו תשומת לב מיוחדת, ומי שבכל זאת ינסה לקרוא ולהתעמק עלול לחשוב שמדובר בצו משפטי שמיועד לאלה שעוסקים בתכנון ובנייה.
8 צפייה בגלריה
עמותת מעירים
עמותת מעירים
הודעה לציבור בצורת צו משפטי: הכתוב בשלט יכול לשנות את חיי התושבים
(צילום: שני רחל פומס)
עם זאת, פעמים רבות אותו שלט עשוי להכיל מידע תכנוני חשוב ורלוונטי לכולם, כמו בניית פרויקט מגורים חדש, הקמת מרכז מסחרי, מבנה ציבור או סלילת כביש. עבור מי שגר באזור, הכתוב בשלט יכול לשנות את חייו לטובה או לרעה, ויותר מכך: הוא מהווה את ההזדמנות של הציבור להתנגד למהלכים שעתידים להתרחש בסביבתו. השלב בו תכנית חדשה נחשפת לציבור באמצעות השילוט מכונה שלב ההפקדה. בשלב זה מפרסם מוסד התכנון את התכנית ומעמיד אותה לעיון הציבור, ובמשך כ-60 יום יכול הציבור להגיש התנגדויות לתוכנית המוצעת. בתום התקופה ולאחר שנשמעו ההתנגדויות - אם הוגשו כאלו - מוסד התכנון מחליט אם לאשר את התכנית, לדחות, או לאשר בתנאים מסוימים.
"מערכת התכנון היא אולי המערכת שהכי משפיעה על החיים האזרחיים פה בישראל", מסביר האדריכל איל מגדלוביץ, מייסד ומנכ"ל עמותת "מעירים" - ארגון שפועל לטובת הנגשה ושקיפות של מידע על תכנון ובנייה. "כל היבט בחיים שלנו נקבע בתוך ועדות התכנון: איפה נגור ובכמה כסף? כמה זמן נעמוד בפקקים? איפה יהיו בתי הספר לילדים שלנו? האם יהיה שטח פתוח או גינה ליד הבית שלנו? כמה בתי חולים יהיו בעיר ואיפה? הכל נקבע בוועדות התכנון.
"הבעיה כאן היא לא רק בכמה ברור המידע לציבור, אלא בהליך עצמו", מדגיש מגדלוביץ. "עד השלב שבו האזרח יכול להתנגד התוכנית כבר גמורה, והושקעו בה כבר הרבה כספים ומשאבים. מעבר לזה, לא כולם שמעו עליה, לא כולם יודעים מה הזכויות שלהם ואיך להגיב, שלא נדבר על זה שצריך זמן, כסף ואנשי מקצוע כדי להתמודד מול גורמים שכאלה".
8 צפייה בגלריה
עמותת מעירים
עמותת מעירים
דרך לשתף את הציבור? הודעות בענייני תכנון ובנייה בתל אביב
(צילום: שני רחל פומס ותום פישר)
"מעירים" הוכרה לאחרונה כעמותה ללא מטרות רווח, ובמקביל יצאה בפרויקט גיוס כספים בכדי להרחיב את פעילותה ולקדם את השיח והשקיפות במערכת התכנון. אך מדוע יש בכלל צורך בעמותה שתעזור לציבור בנושא זה? ומדוע רוב הציבור לא מודע לתוכניות שנרקמות ממש ליד הבית שלו?
החוק קובע שכל תכנית טרם אישורה, מחויבת בפרסום. הפרסום מתבצע במספר מקומות, ביניהם עיתונים, משרדי הרשות המקומית, אינטרנט ובאמצעות אותו שילוט רחוב בשטח הנכלל בתכנית. "יש עם זה כמה בעיות", מסביר מגדלוביץ. "הראשונה היא מי בכלל רואה את הפרסומים האלו? ומי שכבר שרואה לרוב לא מבין אותם למרות שלפעמים מדובר בתוכנית חשובה כמו זו של המטרו למשל. לא כל התוכניות בהכרח רלוונטיות אבל חלק מהן ישנו את החיים של הרבה מאוד אנשים ואת הנכסים שלהם".
חוסר הבהירות והנגישות של מערכת התכנון היא אחת מן הבעיות ש"מעירים" מנסה להתמודד עימן כבר למעלה מארבע שנים. הארגון הוקם ביוזמתו של מגדלוביץ בשיתוף עם האדריכל יונתן דורטהיימר והאדריכלית ד"ר טליה מרגלית, המתפקדת גם כמרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב. במהלך הדרך הצטרפו לארגון פעילים נוספים, אקטיביסטים מתחומי התכנון והבנייה, הסביבה והטכנולוגיה, שעושים את המלאכה בהתנדבות.
8 צפייה בגלריה
אדריכל איל מגדלוביץ
אדריכל איל מגדלוביץ
איל מגדלוביץ: "מי בכלל רואה את הפרסומים? מי שכבר רואה לא מבין"
(צילום פרטי)
הנגשת המידע של העמותה לציבור נעשית באמצעות ממשק אינטרנטי פשוט. המשתמשים צריכים להזין את כתובת המגורים ולבחור מרחק רצוי ממנה בקילומטרים, וכשמתפרסמת תוכנית בטווח הנבחר מתקבלת התראה למייל בדבר התכנית החדשה. כך, מקבלים המשתמשים מידע על השינויים שיחולו בשטח והם יכולים להגיב, להביע את דעתם וליצור דיון.
"המטרה שלנו היא לקחת את השיח על אדריכלות ותכנון ולהפוך אותו לשל כולם", מסביר מגדלוביץ. "הנגשת מידע היא חשובה, אבל המטרה הגדולה שלנו היא פשוט לשים את הדברים במרכז השיח הציבורי כדי שלאנשים תהיה אפשרות לדעת ולהשתתף. היינו רוצים שיהיו שותפויות בין המתכננים לאזרחים ולרשויות. המטרה שלנו היא הרבה יותר חזקה מרק הנגשה", הוא מדגיש.
8 צפייה בגלריה
עמותת מעירים
עמותת מעירים
"עד השלב שבו האזרח יכול להתנגד, התוכנית כבר גמורה"
(צילום: שני רחל פומס)
אותו רעיון ראשוני הלך והתפתח, וכיום המידע ש"מעירים" מספקת לא מיועד רק עבור תושבים שלא מתעסקים ביום יום בתחום התכנון – גם גופים ציבוריים ואפילו גופים ממשלתיים נעזרים בהם. "עזרנו לאנשים מתוך האקדמיה שרצו גישה לנתונים שלנו לעשות מחקר רוחבי ואפילו במשרד המשפטים נעזרו בחיתוכים של המידע שאנחנו עושים".
לדבריו של מגדלוביץ קיים בישראל חוסר איזון בין המוסדות המתכננים לאזרחים, כשהאחרונים הם בעמדה המוחלשת. "אנחנו רוצים להיות סוג של קהילה או תנועה שהולכת וגדלה ומורכבת מאנשי מקצוע, ציבור, חברי ועדות התכנון וגם פוליטיקאים שפועלים ביחד כדי לשנות את מאזן הכוחות במערכת הזאת. כיום ההחלטות מייצגות בעיקר אינטרסים צרים של פוליטיקאים ויזמים. זאת סיטואציה שהרוב מפסידים ממנה. המטרה שלנו היא לייצר שותפות בין כל השחקנים במגרש כדי שבסופו של דבר התכנון יהיה טוב יותר".
8 צפייה בגלריה
עמותת מעירים
עמותת מעירים
"לקחת את השיח על אדריכלות ותכנון ולהפוך אותו לשל כולם"
(צילום מסך מאתר עמותת מעירים)
נראה כי פעילות העמותה מעוררת את הממסד ללכת לקראת הציבור ולהנגיש עבורו את המידע. בחודש ינואר האחרון השיק מנהל התכנון שירות חדש שמטרתו להנגיש מידע תכנוני עבור הציבור. באמצעות השירות שנמצא באזור האישי באתר "ממשל זמין", יוכל אזרח להכיר תוכניות בנייה עתידיות שטרם אושרו, במרחק 300 מטרים מכתובתו שרשומה במשרד הפנים ולהתעדכן בהתקדמות שלהן.
"למדנו כמה דברים טובים מעמותת 'מעירים'", כתב בעמוד הפייסבוק שלו האדריכל ארז בן אליעזר, יועץ בכיר למנכ"לית מנהל התכנון. "יש עוד כמה דברים לשפר סביב מידע זה ועולמות תוכן נוספים שמופנים לאזרח ולא רק למומחים שיודעים למצוא מידע לבד".
ל-ynet הוא מספר כי נעשות פעולות כדי לשפר את הממשק ומהלכים נוספים שמטרתם להפוך את התכנון לנגיש ושקוף עבור הציבור. "הפורמט של השלטים מעוגן בתקנות ובחוק", הוא משיב לטענה שהפרסומים ברחוב אינם ברורים. "במסגרת המחשבות על העתיד והטכנולוגיה, אתר האינטרנט שמפרסם את המידע עושה צעד ראשון לכיוון הזה, אבל אנחנו חושבים שצריך לעשות צעדים יותר מתוחכמים כי זה באמת משהו מיושן בתפיסת המציאות הדיגיטלית שלנו כחברה".

הליך ההתנגדות מגלם פערים חברתיים עמוקים

ואיך בכל זאת הציבור יכול להתנגד לבנייה בסביבתו? גם פה מדובר באתגר בירוקרטי מורכב עבור מי שאינו בקיא בתחום. החוק קובע שכל מי שרואה עצמו כנפגע מתוכנית מסוימת, רשאי להתנגד לה. אותו אדם צריך לנמק מדוע הוא מתנגד לתכנית וכיצד זו עתידה לפגוע בו. את ההתנגדות יש להגיש לוועדה שהתכנית נמצאת בסמכות שלה, ולצרף בנוסף לכך תצהיר חתום ומאומת בידי עורך דין. "הדבר הזה מסובך כי בשבילנו האזרחים מה זאת התנגדות בכלל ואיך עושים את זה? צריך לכתוב ולנמק את ההתנגדות. אבל איך מנמקים? יש עם זה המון קשיים", אומר מגדלוביץ.
8 צפייה בגלריה
אתר בנייה. צילום: דוד הכהן
אתר בנייה. צילום: דוד הכהן
"כיום ההחלטות מייצגות בעיקר אינטרסים צרים של פוליטיקאים ויזמים"
(צילום: דוד הכהן)
הליך ההתנגדות לא משקף רק את חוסר האיזון בין הציבור למערכת, אלא גם מגלם בתוכו פערים חברתיים עמוקים יותר. "יש פערים גדולים מאוד בכל הרמות בין ערים מרכזיות לערים בפריפריה, בין ערים יהודיות וערים ערביות או מעורבות ואפילו בין שכונות בתוך ערים גדולות". מסבירה האדריכלית ד"ר טליה מרגלית שחקרה לפני מספר שנים את הנושא בשיתוף עם פרופ' אדריאנה קמפ מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ובתמיכת הקרן הלאומית למדע (ISF).
"בגדול לאוכלוסיות יותר מבוססות ומשכילות יש יותר זמן, כוח וקשרים והן מתנגדות הרבה יותר. ראינו גם שמתכננים לא מגיבים אותו דבר לאוכלוסיות שונות. הם משתמשים בשפה טכנית מאוד ומדגישים את הידע והמומחיות שלהם מול אוכלוסיות חלשות. כשמסתכלים על הפריפריה רואים שיח הרבה יותר מצומצם. זה ממצא שראינו באופן ממש ברור", היא מסבירה.
המחקר של ד"ר מרגלית ופרופ' קמפ בחן התנגדויות שהוגשו בתשע ערים בישראל בין השנים 2010 ל-2013, כלומר, לפני ואחרי המחאה החברתית ב-2011. הערים אותן בחנו השתיים הן תל- אביב, חולון, פתח-תקווה, לוד, קריית מוצקין, באר-שבע, אשקלון, נצרת ושפרעם. בהתאמה, המחקר הראה הבדלים משמעותיים ביניהן. כך למשל, בשנים שנבחנו הוגשו בתל אביב התנגדויות ל-47 תוכניות מתוך 143 שהופקדו. כלומר, 32% מהתוכניות שהוגשו בשנים אלו בתל-אביב זכו להתנגדות. לעומת זאת בבאר-שבע הוגשו התנגדויות רק לכ-10 תוכניות מתוך 250 שהופקדו באותן שנים – 4% בלבד.
8 צפייה בגלריה
עמותת מעירים
עמותת מעירים
"רוצים פארק": יותר מתנגדים במרכז מאשר בפריפריה
(צילום: תום פישר)
למרות שלדבריה פלח ספציפי באוכלוסייה מרבה להתנגד ביחס לאחרים, באופן כללי מעטות ההתנגדויות שמוגשות על ידי הציבור ואכן מתקבלות. "אם מסתכלים כמה בסך הכל מקבלים מתוך התנגדויות של שכנים זה די מעט", מספרת ד"ר אדר' טליה מרגלית. המחקר שלה ושל פרופ' קמפ מצא כי מתוך כל ההתנגדויות שהוגשו בין 2010 ל-2013 על ידי שכנים ותושבים, רק 5.9% התקבלו. לעומת זאת, אחוזי הקבלה של התנגדויות מצד יזמים עומד על כ-15.1% ושל מתכננים עירוניים על 39%. "בגדול, עיקר ההתנגדויות שמתקבלות הן של עיריות ויזמים. לא מתקבלות הרבה התנגדויות של תושבים, וכאמור עוד פחות של תושבים ערבים ותושבים באזורי עוני", מסבירה ד"ר מרגלית.

"השתתפות", לא "התנגדות"

60 הימים בהם ניתנת לציבור הזדמנות להביע את דעתם על תוכניות בנייה מהווים את האפשרות היחידה שיש לאזרחי ישראל. על הרשויות לא חלה חובה חוקית אחרת לשתף את הציבור בתהליכים הללו. "יש רשויות שעושות את זה לפעמים, מתי שנוח להן, לפי מתודה שהן בוחרות, אבל בהגדרה אין בכלל הכרח לשתף את הציבור", מסביר מגדלוביץ. "זה כשלעצמו מדיר אוכלוסיות מסוימות – יש אנשים שמשתפים אותם בתהליך ויש אנשים שלא. המקום היחיד שיש בחוק שיתוף ציבור בישראל זה הליך ההתנגדות. צריך אפילו לשים לב למילה שמשתמשים בה, 'התנגדות'. זה לא השתתפות. אחוזי הקבלה של התנגדויות של אזרחים, כמו שאפשר לראות במחקר שנעשה, רק ממחישים כמה שהתהליך הזה הוא סוג של מס שפתיים", הוא אומר.
עם זאת, האדריכל ארז בן-אליעזר מספר שגם תהליכים מעמיקים יותר של שיתוף הציבור נבחנים במינהל התכנון. "הקמנו בשנה שעברה יחידה של שיתוף ציבור ואנחנו מתחילים לחשוב לאן צריך לקחת את הנישה הזאת בעולם התכנון והבנייה", הוא אומר. "בהחלט יש חשיבות למעורבות הציבור בתהליכים האלו ויש גם התחלות. לאחרונה עברה החלטת ממשלה ומשרד הפנים להקים פיילוט של שיתוף ציבור ואני חושב שצריך להתנסות בזה קצת במודעות שלנו".
8 צפייה בגלריה
עמותת מעירים
עמותת מעירים
"לא בעוד עשרים שנה, אלא מחר בבוקר"
(צילום מסך מאתר עמותת מעירים)
גם את ההפרדה החדה בין הציבור למערכת התכנון שואפת "מעירים" לטשטש באמצעות הטכנולוגיה שלה, וכך ליידע את הציבור על בנייה בסביבתם כבר בשלבי התכנון, ולפי שלב ההפקדה. "אם אני לוקח את זה רגע טיפה יותר רחוק, המטרה שלנו בסופו של דבר היא שחברי הוועדות לפני דיונים יוכלו לשאול את הציבור מה הם חושבים וגם אנשי המקצוע. הציבור הם לא הדיוטות. אנחנו רוצים שיתחילו לעשות את השיתוף פעולה בזמן. זה מצב של win win שאנחנו שואפים אליו".
בכדי לממש את השאיפות האלו, מסביר מגדלוביץ, קם פרויקט גיוס הכספים שמתרחש בימים אלה. "גיוס המשאבים נועד כדי לייצר ארגון שיכול להגיב לשינויים בזמן אמת ולקחת את זה קדימה. זאת לא רק היכולת לעשות שינויים באתר ולהוסיף פיצ'רים, אלא גם להגיש בקשות לחופש המידע בשביל להילחם על הסכמי ניגוד עניינים שיהיו שקופים, ויש עוד הרבה דברים שהם לא הפלטפורמה הדיגיטלית שהם מאוד חשובים. אנחנו רוצים לקחת את הנושא הזה עשרים צעדים קדימה ולא בעוד עשרים שנה אלא מחר בבוקר. אין לנו זמן לבזבז".

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.